להרצאתה של עו"ד ראויה אבורביעה בנושא "מעמדן של הנשים הבדואיות בנגב" שנערכה ב- 23.11.2010 בבית התרבות היהודי-ערבי בנגב, מולתקא-מפגש, הגיעו עשרות מאזינים. ההרצאה מהווה חלק מסדנת ההכרות עם הבדואים בנגב שעורך פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי מדי שנה.
"מעל 90% מן הנשים הבדואיות הן מחוסרות תעסוקה. כיום יש עליה באחוזי הפוליגמיה, בין 30 ל-40 אחוזים. בשנת 2010 אנחנו סופרים את הרופאות ועורכות הדין ה'ראשונות'. "
עו"ד אבורביעה תיארה בקצרה את הרקע על הבדואים בנגב, היעדר ההכרה בכפרים הבדואים בנגב ומצבן של העיירות הבדואיות בנגב. בהמשך, פנתה עו"ד אבורביעה לעיסוק במעמדן של הנשים בתוך הקונטקסט המורכב של האוכלוסיה הבדואית בנגב, כאוכלוסיה מוחלשת שנלחמת על הקיום שלה ומדוכאת על ידי הממסד.

בין היתר אמרה עו"ד אבורביעה כי: "מעל 90% מן הנשים הבדואיות הן מחוסרות תעסוקה. זאת על אף שאם ניקח את עבודתן במרחב הפרטי לא היינו מדברים על זה במושגים של אבטלה. גם אחוזי הנשירה ממערכת החינוך בקרב נשים בדואיות גבוהים מאוד. בשנים האחרונות יותר ויותר נשים החלו לרכוש השכלה, זה תהליך שהחל מאוחר גם בשל נסיבות חברתיות וגם בשל הממשל הצבאי ומשום שלא היו בתי ספר בתקופה זו. הסטודנטית הראשונה סיימה אוניברסיטה בשנות ה-80'. רק לפני כמה שנים הסטודנטית הבדואית הראשונה סיימה לימודי רפואה. יש לי בעיה עם ההגדרה הזאת כ"ראשונה" כי זה מלמד על המצב העגום שאנו עומדים בו, בשנת 2010 אנחנו סופרים את הרופאות ועורכות הדין ה"ראשונות".

"כל הישג של נשים בחברה הבדואית מלווה פעמים רבות ברגרסיה בתחומים אחרים, כמו פוליגמיה – ריבוי נשים למשל. הנושא של פוליגימיה הוא מקרה מאוד מעניין, אפשר להסתכל עליו כמקרה מבחן ולהשליך על מה שקורה בחברה הבדואית. כיום יש עליה באחוזי הפוליגמיה, בין 30 ל-40 אחוזים".

"מצד אחד יש כביכול התקדמות – יותר נשים משכילות, חצי מן האוכלוסיה חיה במה שמכונה "יישובי קבע", מצד שני – ישנם תהליכים רגרסיביים בחברה הבדואית. אם הייתה התקדמות אז תופעות כמו פוליגמיה היו צריכות לחלוף מן העולם. פוליגמיה היא פרקטיקה שמדכאת את כולם – נשים, ילדים, גברים".