זה אולי נשמע מליצי אבל זהו תיאור מדויק של עובדות בשטח של המועצה האזורית תמר המטהרת שפכים, תוך התמודדות עם אתגרים מיוחדים, ועושה בהם שימוש לגינון הציבורי ולמטעי התמריםבאזור. הם כל-כך מצליחים שמשלחת רמת דרג מארה"ב הגיעה ללמוד מהם.
מאת: ענת רסקין
ביום חמישי האחרון, 3/11/22 ביקרה משלחת אמריקאית רמת דרג במכונים לטיהור שפכים של המועצה האזורית תמר בעין בוקק ובעין גדי. 35 חברי המשלחת האמריקאית באו לסיור לימודי בישראל כאורחים של משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים. במשלחת, בראשות רודני סניידר יועץ של ראש הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב, השתתפו נציגים מסוכנויות פדרליות, רשויות וספקי מים מרחבי ארה"ב, חברות מים והנדסה, איגודי מים לאומיים, מכוני מחקר ונציגים של חברות מסחריות.
ישראל מתגאה בכך שהיא מובילה בעולם בהשבת מים לחקלאות וחברי המשלחת הנכבדים מארה"ב הגיעו בכדי להסתובב בארץ ללמוד ולהתרשם גם מהפעילות של מכוני טיהור השפכים של מוא"ז תמר בתנאי קיצון של אזור ים המלח.

אז מה יש שם במכון טיהור השפכים (מט"ש) של המועצה האזורית תמר שהוא כל-כך מיוחד עד כדי כך שמשלחת רמת דרג מארה"ב הגיעה לביקור לימודי אצלם?.
מסתבר שטיפול בשפכים באזור הנמוך ביותר בעולם הוא מאתגר ויש צורך בלא מעט ידע, טכנולוגיה והשקעות כספיות כדי לבצע אותו.
תהליך הטיהור של שפכים נעשה בעזרת בקטריות המפרקות את החומר האורגני של השפכים. האויב הגדול של הבקטריות הוא המלח לכן חדירת מים מלוחים לצינורות ולמערכות יכולה להרוס את התהליך הביולוגי של הטיהור ולהשבית את מכון הטיהור, עד כדי הזרמת שפכים לים המלח, סגירת המלונות ופגיעה בכלכלה בגלל הפסקת העבודה של מכון הטיהור.
מאור אזולאי, הנדסאי מים ושפכים ומנהל מחלקת מים וביוב של מוא"ז תמר מנסה להרגיע: "יש לנו מערכות בקרה וניטור מתוחכמות שפועלות 24/7 עם מערכת התראה לתגובה מהירה בזמן אמת! בגלל שהאזור בעייתי ויש בו רגישות בנוסף אנחנו מחזיקים במקום את הלבורנטית אירה ליכשטיין עם מעבדה ייעודית, שמנטרת בשוטף את התהליך. בכל מקרה אנחנו עובדים לפי הנחיות של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ועומדים בכל התקנים. איננו מזהמים. גם הזרמת העודפים היא לפי התקנות וכשיקום מאגר צאלים תופסק בכלל הזרמת העודפים לים המלח. מדובר במים איכותיים- אלו לא מי שפכים! אלה מי קולחין שעברו טיהור בסטנדרט גבוה. אנחנו שקופים לגמרי בתהליכי העבודה שלנו. ערוכים למקרה של רעידת אדמה או מלחמה ויודעים לטפל, עד גבול מסוים, בנזקים שיכולים להיגרם מחדירת מים מליחים למערכת הטיהור."
מי קולחין (או "קולחים" כפי שממליצה האקדמיה ללשון), הם מי שפכים אשר עברו תהליכי טיהור וסינון על מנת לבצע בהם שימוש חוזר. שפכים המטופלים לרמה מתאימה יכולים לשמש להשקיה חקלאית, לתיירות, למגרשי ספורט, לגינון ולתעשייה. במוא"ז תמר מי השפכים מטופלים ומושבים לשימוש חוזר בהשקיית גידולי תמרים וגינון ציבורי.
באתר רשות המים נכתב: "בשנים האחרונות קיימת עלייה גדולה בשימוש בקולחין, עלייה אשר צפויה להימשך גם בעתיד. שיעור השבת הקולחין בישראל עומד על כ- 75%, מרביתם לשימוש חקלאי. מדובר בשיעור ההשבה הגבוה בעולם. כמות זו מהווה כ – 31% מסך המים המסופקים לחקלאות וכ – 18% מסך המים המסופקים במדינה לכל השימושים. בהתאם לתוכניות משק המים, בתוך כ – 5 שנים ננצל 95% ממי הקולחין לשימושים השונים, דבר שיאפשר הפניית מים שפירים נוספים לשימוש ביתי."
האתגרים המיוחדים במט"ש עין בוקק-
- מתחם התיירות נמצא מתחת לפני הים ומפלס מי ים המלח באגן הדרומעלה בשנים האחרונות לכן יש צורך בהגנות מיוחדות למניעת חדירה של מי ים.
- בדרך כלל מתקני הביוב נמצאים במקום נמוך וכל השפכים של האזור עליו הוא אחראי זורמים אליו. המט"ש בים המלח נמצא במקום גבוהה יחסית ללקוחות אותן הוא משרת ויש צורך במשאבות הסונקות את השפכים אליו. זה דורש מערכות בקרה, חיישנים לאורך הדרך, מערכת מיפוי ועוד. מערכות כאלו מחייבות השקעה של מיליוני שקלים במערכות ניטור, שאיבה, הגנה וכו' כדי שלא יהיו בעיות לאורך התהליך עד ההגעה למכון הטיהור.
- מטעי התתמרים של עין גדי נמצאים 15 ק"מ צפונית למט"ש והובלת מי הקולחין להשקייתם לאורך מרחק רב שכזה היא אתגר נוסף אתו מתמודד המט"ש.
- הטמפרטורה הקיצונית שישנה באזור ים המלח דורשת התקנת מכשירים עמידים יותר המתאימים לתנאי הקיצון באזור ומערכות הגנה עבורם. אלו עולים בכסף רב יותר.
- מט"ש המשרת בעיקר את המלונות. בשונה משפכים מעורבים המאפיינים שפכים של עיר.
- כיוון שאזור בתי המלון והנופש לחופי ים המלח מתפתחים, כבר כיום יש תחזית על הכפלת מספר בתי המלון באזור, יש צורך להתחיל לתכנן ולהתכונן לטיפול בכמויות מוגברות של שפכים.

"יש צורך להקדים את הפתוח העתידי ע"י שדרוג המערכות כדי לעמוד בפני פתוח מלונות בעתיד. עלינו להיות מוכנים להשיב כמה שיותר מים מטוהרים לשימוש ברמות שימוש שונות" מציין אבי כהן מנהל אגף תפעול של מוא"ז תמר, "כ-500 דונם גינון ציבורי מושקים ממים מושבים בטיהור שלישוני (ז"א מים מטוהרים אליהם מוסיפים כלור כדי למנוע תאונות במקרה שאנשים בכל זאת יעשו שימוש או יחשפו למי הקולחין הללו). מרבית המים לשימוש חקלאי של מטעי עין-גדי הם מי קולחין בטיהור שניוני. היעד שלנו בעתיד הוא ניצול מלא והשבה של כל השפכים. כך שתהיה נצולת מלאה של כל הקולחין שהמט"ש מייצר! בנוסף המחלקה אמונה על טיפול במתקני טיהור שפכים בהר עמשא, עין גדי וכיכר סדום עם עשרות תחנות שאיבה, עשרות ק"מ של מערכות הובלה, מערכות מים ואספקת מים כך שנוכל להתמודד עם תוכניות הפתוח העתידיות".
את המשלחת פגש במט"ש עין בוקק, המטפל כיום בכ-3000 קוב ליום, ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר שציין את הצפי להכפלת חדרי המלון בשנים הקרובות כחלק מפיתוח מתחם התיירות באזור. ונגר ברך את המשלחת ואמר: "במקום הנמוך בעולם אנו עוסקים בפיתוח תיירות לצד קיומה של חקלאות מדברית הניזונה מהשבת מים וקידום שיטות ייעודיות המתאימות לאקלים ולאזור שלנו. לא בכדי מדינת ישראל מצטיינת בתחום השבת המים, בפיתוחים ובשיטות ייחודיות המאפשרות לקיים כאן חקלאות וחיי קהילה".