מונומנט "מקור הדמעות" של ריק ויניקי מערד- RICK WIENCKE/ FOUNTAIN OF TEARS
ריק ויניקי RICK WIENCKE היה צעיר קנדי המתחבט עם נפשו שלא מצא את דרכו בחיים. ואז הוא נתקל בכמה ספרים על השואה ועל תקומת מדינת ישראל והרגיש שמקום היסטורי זה קורא לו. זה קרה בסוף שנות השבעים, תחילת שנות השמונים. במשך הזמן הפך לפסל אומן ומזה עשר שנים גרים הוא ואשתו בערד ומטפחים מונומנט מרשים ומרגש- מתחם פסלים המשמש להנצחת כאב האדם הנקרא: "מקור הדמעות" (FOUNTAIN OF TEARS Monument).
רחוב המשמר 1 , ערד (כניסה אחורית של הבית. קצת לפני הצומת של הכביש ביציאה מערד וההתחברות עם כביש 3199 למצדה-מערב) טלפון לתיאומים, דפנה- 052-3464284
מאת: ענת רסקין Annat Raskin ©
Rick Wiencke was a young Canadian who was struggling. His soul was troubled and he couldn't find his way in life. When he ran into some books dealing with the Holocaust and the resurrection of the state of Israel, he felt that this historical place is calling him. This was happening during the late seventies, early eighties of the 20th century. Since then, Rick became an artist sculpture. In the last decade Rick and his wife are living in Arad, Israel, and nurturing an impressive and touching monument – a sculptures site dedicated to commemorate the human suffering called the "Fountain of Tears".
By: Annat Raskin ©
לאחר ההתפעמות שהגיעה מקריאת הספרים הגיע ויניקי ארצה לאולפן עברית בקבוץ רמת הכובש, נכבש בקסם המקום, ההיסטוריה של ארץ ישראל, ונשאר. הוכר כתושב קבע, התגייס לצבא לסיירת 'שקד', הכיר את אשתו האמריקאית דפנה והרגיש שהאלוהות האירה אליו את פניה ושיש משמעות לחיים. שבע שנים היה בקבוץ משם עבר הזוג לישוב כדים בצפון השומרון. אחרי שתים עשרה שנים, עם פינוי גוש קטיף ויישובי צפון השומרון חפש מקום שבו יוכל להשתקע ולממש את החלום שקרם עור וגידים במהלך השנים- חלום היצירה של 'מעיין הדמעות' או 'מקור הדמעות' כפי שהאומן מכנה זאת. לערד הגיע הזוג בשנת 2005 וכשחיפשו בית למגורים מצאו את קיר החלומות של ריק. היה זה קיר תמיכה אחורי של הבית שפנה לגבעות הצפון-מזרחיות של ערד בואכה מצדה. הקיר היה בדיוק מה שריק חפש עבור היצירה שהתגבשה בתוכו וחכתה למימושה.
שבע שנים עבד ריק ויניקי על מונומנט מקור הדמעות שלו. עיצב את הדמויות והמסר שרצה להעביר- הקשר האוניברסלי בין סבלם של אנשים, תוך יצירת הקשר בין סבל הצליבה הנוצרית לסבל קורבנות השואה היהודיים ובין סבל לתקומה. את ההקשר עושה ויניקי דרך שילוב שבעת המילים האחרונות של ישו עם פסוק כ"ג מפרק ח' בספר ירמיהו והרעיון המובע בספר ישעיהו, בו ניתן לזהות את יסוד הקורבנות של בן האלוהים, הנושא במותו את חטאת עולם.
המונומנט הינו קיר הנצחה באורך של 18 מטר וגובהו 3.5 מטר. הקיר מכוסה באבן ירושלמית אשר 6 עמודים (העומדים כנגד ששת מיליוני קורבנות השואה), עשויים מאבן צור כהה המצויה בערד, מחלקים אותו לשבעה מדורים. כל מדור מביע באמצעות פיסול, מילה משבעת מילותיו האחרונות של ישו (ישוע). בכל מדור ישנה דמות אחרת של ישו היוצאת מן הקיר (דמות המפוסלת באבן יצוקה- כאבן, שצבעה בהיר כצבע הקיר). בכל מדור, מול הקיר, עומדת בגודל טבעי, יצוקה מברונזה, דמות יהודי בכותונת פסים של מחנה ריכוז במגוון מבעים של כאב.
לדוגמא- המדור החמישי מתייחס למילה החמישית של ישו: "אני צמא" ("I thirst" Gospel of John 19:28 ") אותה מפרש האמן לא רק כצימאון פיזי אלא גם כצימאון נפשי-רוחני, כאשר ישו מבין כי כלו כל הקיצים עבורו. אותו צימאון שלדברי האומן קרא עליו גם בעדויות יהודים שחיו במחנות ההשמדה. דמות היהודי הכואב, קורעת למרגלות הקיר ואוספת בכף ידה מים ממקור מים בכדי להרוות הצימאון.
על עמודי הצור זורמים מים המסמלים את הדמעות מצד אחד והמים כמקור החיים מצד שני, בהתאם לפרוש שנתן האומן לפסוק האחרון בפרק ח' של ספר ירמיהו: "מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי." המים היורדים על העמודים נאספים ומועברים להשקיית 6 עצי זית השתולים מחוץ למתחם ובאים לסמל את התחייה והתקומה של היהודים בארצם. אי אפשר שלא לראות בקיר המונומנט המכוסה בלבנים של אבן ירושלמית, הקבלה לכותל המערבי הלוא הוא קיר הדמעות של היהודים. ולשיח שלו המתקשר ישירות לשם המונומנט: "מעיין הדמעות", "FOUNTAIN OF TEARS " או השם המועדף על האומן 'מקור הדמעות' המתקשר ישירות לפסוק מירמיהו.
עד היום לא חפץ ויניקי בפרסום ושמעו של המקום עבר מפה לאוזן. היום כאשר המונומנט מעוצב פיזית והאומן מעוצב בתפיסת המסר, נפתח המקום לקהל ולפרסום. במסגרת פרויקט 'בתים פתוחים', אומנים בערד פותחים את בתיהם למבקרים, הגעתי גם אני לגלריה של ויניקי להתרשם מהיצירה. ברוב המקרים מבקרים במקום נוצרים אוונגליסטיים הידועים כאוהבי ישראל. באותו יום כבר בקרו בסטודיו כ-350 תיירים שהגיעו ב-8 אוטובוסים בדרכם מים המלח למצדה-מערב.
ביתו של ויניקי עומד בקצה שכונת רותם, השכונה הצפון-מזרחית של ערד, על גבול מדבר יהודה ופניו למצדה. עוד סמליות, אם תרצו, עבור התיירים הנוסעים למצדה לשמוע על גבורת הלחימה ברומאים של הלוחמים היהודיים אחרי חורבן בית המקדש ורגע לפני הקרבתם כקורבן החרות ונפילתם הסופית של בני שבט יהודה, היהודים, כפי שקרא להם הקיסר הרומי אדריאנוס שרצה למחות כל זכר לבני ישראל ואמונתם והכריז כי מדינת יהודה תקרא בשמה החדש- פלשתין. ריק ויניקי פונה ביצירתו לאלוהים כדי: "שיחזיר ליהודים את מה שנגזל מהם כתוצאה מהשואה".
בימים אלו הוא פועל, ביחד עם ארגון הולנדי-נוצרי, להצבת העתק של המונומנט מערד בפתח של מחנה הריכוז בירקנאו, אושוויץ, בפולין. אין ספק שהמקום של ריק ויניקי הוא מקום של שיח וחיבור לקהלים שונים ודעות שונות. מקום שמציב זווית ראייה אחרת על קשר הכאב והקרבן, על מקור הדמעות, מאפשר פרושים שונים ומציאת מגוון סמלים וסמליות ובעיקר חוויה אומנותית אסטטית.
המבקרים במקום יקבלו הסבר מהאומן ויוכלו לצפות בסרטון וידאו קצר (14 דקות) בשלל שפות. במקום גלריה ואפשר לרכוש מפסלי האומן בגלריה או דרך אתר האינטרנט שלו. האומן גם מייצר פסלים בהזמנה.
הגעה לביקור רק בתיאום מראש. מי שמתאמת ועוזרת לויניקי בכל היא אשתו דפנה (שגם יוצרת ויטראז'ים בהזמנה) – 052-3464284 או דרך האתר- www.castingseeds.com
שכונת רותם, רחוב המשמר 1 , ערד (הכניסה מהחצר האחורית, קצת לפני הצומת של הכביש ביציאה מערד וההתחברות עם כביש 3199 למצדה-מערב)
Rick Wiencke’s “Fountain of Tears”, Arad, Israel
By: Annat Raskin ©
After the excitement he experienced from reading those books mentioned earlier, Rick arrived in Israel, Studied Hebrew at the “Ulpan” at Kibutz Ramat-Hackovesh, fell in love with the place’s charm and stayed. He became a permanent resident of the state of Israel, enlisted to the IDF and served in the Shaked reconnaissance unit, he met his American wife Dafna, and felt that he was blessed and that there is a meaning to life.
Rick spent seven years at the Kibutz and than the couple moved to Kadim a settlement at the northern part of Samaria. After twelve years in Kadim and the evacuation from Katif and the northern Samaria settlements, they looked for a place to settle and implement the dream that started to take shape during those years – creating the Fountain of Tears. The couple arrived in Arad at 2005 and while looking for a house they found the wall Rick was looking for. It was a back yard supporting wall facing the north-East hills of Arad, On the road to Masada. The wall was exactly what Rick was looking for implementing the creation that stared to form in his mind.
Rick Wiencke worked for seven years on his monument, "The Fountain of Tears". He formed the images and the message he wanted to deliver – the universal connection between people's suffering, while creating a connection between the sufferings of Christ and his resurrection and the suffering of the Jewish holocaust victims.
Rick makes the connection by integrating the last seven words of Jesus in the New Testament and Jeremiah Ch.8:23, and the idea expressed in Isaiah, where one can identify the victim hood of God's son, carrying in his death the sins of the world.
The monument is a memorial wall of 7 panels, 18 meters long and 3.5 meters high. The wall is covered with Jerusalem stones, divided by six pillars of local fields (Symbolizing the six millions Jews murdered during the holocaust). Each section conveys, through the sculpture, one of Jesus’ last seven words. Within each section there is a different image of Jesus emerging out of the wall (Sculptured image – in cast stone- the image is in the same light color of the wall itself). In each section, facing the wall, there is a full-scale image, made of Bronze, an image of a Jewish holocaust victim wearing prisoner clothing in various painful facial expressions.
As an example – The fifth section refers to Jesus' fifth word "I thirst" (Gospel of John 19:28) which the artist interprets not only as a physical thirst, but also as a spiritual-mental thirst as Jesus understand that the end is close. From reading holocaust survivals testimonies the artist says he found out that the same thirst existed in the concentration camps. The image of the suffering jew kneeling, facing the wall, trying to collect with his hands some water from a water source to quench his thirst.
Water flows over the field stone pillars symbolizing the tears on one hand and the water as a source of life on the other, as part of the interpretation the artist gave to the last phrase in Jeremiah chapter 8 " Oh, that my head were a spring of water and my eyes a fountain of tears! I would weep day and night for the slain of my people."
The water dripping on the 6 pillars is collected and used for irrigating of 6 olive trees planted on the outside of the site and that are symbolizing the resurrection and rejuvenation of the Jews in their country. There is no way one can not see in the monument's wall covered with Jerusalem stones, a dialogue to the western wall in Jerusalem, which is the Jews’ “wall of tears”. And what the wall conveys- a conversation with the monument's name "The fountain of tears", referring directly to the phrase from Jeremiah.
Up to now Rick Wiencke did not want to advertise the monument and its existence spread from mouth to ear. Today, as the monument is complete, and the artist has crystalized in the message that he wants to convey, the monument was opened for visitors during the “Open houses” 3 days event, that took place in Arad, and I visited Rick Wiencke gallery for first impression. In most cases, evangelists Christians that are known for their love to Israel visit the monument. During the day I witnessed around 350 tourists arriving in 8 buses to visit the monument on their way from the Dead Sea to Masada.
Rick Wiencke house is located at the outskirts of the northern-Eastern "Rotem" neighborhood, on the edge of Judea desert facing Masada. More symbolism, if you like, for the tourists on their way to Masada to learn about the bravery of the Jewish rebels fighting the Romans, right after the Temple's destruction and on the edge of death, making a sacrifice in the name of freedom.
The final fall of the tribe of Judea- the Jews, occurred later on as the Roman emperor Hadrian intended to vanish any memory of the sons of Israel and their beliefs and declared that from now on the state of Judea would be called a new name- “Palestinae” (refer to ancient Philistines). Rick Wiencke approaches God in his monument in order to ask him to "give back to the Jews what was taken from them"
These days he is working, in cooperation with a Dutch – Christian organization, to place a replica of the monument at the entrance to Birkenau concentration camp, In Auschwitz, Poland.
There is no doubt that Rick Wiencke's work is a conversation and a connection for different groups who have different opinions. A place that shows different angels of view of the victim – connection through suffering. The source of tears, enables different interpretations, symbols and mainly an aesthetic and artistic experience.
Visitors will receive an explanation from the artist and will be able to see a short DVD (14 minutes), in different languages. There is a gallery on site and visitors will be able to purchase sculptures made by Rick on site or via the Internet. Rick produces sculpture on order as well.
Visits should be coordinated up front. Coordination via Rick's wife Dafna (Who also manufacture stained glass per order)
+972-52-3464284, or thru the web at www.castingseeds.com
ריצ'ארד .בשבילי מודל לחסיד אומות העולם..שרתנו באותה פלוגה בשקד. הוא היה לוחם בכל רמ"ח אבריו ..היו לנו שיחות נפש .. הוקסמתי מאישיותו. עלה והצלח ידידי.. יגאל מחלקה 1