אם חשבנו בימינו אלו שסין העבירה לעולם את וירוס הקורונה הרי שבאים הארכיאולוגים*, ערן אריה, ברוך רוזן ודבורי נמדר, עם ממצאים חדשים מגן לאומי תל ערד המצביעים על כך שחומר אורגני שנמצא על משטח המזבח במקדש, מתקופת המאה ה-8 לפנה"ס, בתל ערד, הינו לא אחר מאשר- הקנביס! ואותו קנביס יובא מסין..

מאת: ענת רסקין

המקדש בערד היה בשימוש במשך חצי מאה בין השנים 750-715 לפנה"ס (תקופת הברזל). במקדש היהודאי נמצאו 2 אבני מזבח, אחד גדול ואחד קטן. מעריכים שנעשה בהם שימוש במשך 10-20 שנה ובהמשך הם נקברו באדמה. המזבחות שנמצאו בתל ערד הם חלק מקבוצה גדולה יותר של כ-50 אתרים דומים שנמצאו בדרום המזרח (ה-Lavant) . בד"כ אלו מזבחות בגודל בינוני ולהם 4 קרנות מזבח וגובהם נע בין 20-70 ס"מ. אלו אובייקטים נדירים שנחפרו בממלכת ישראל, יהודה, מואב וערי פלישתים. הם שימשו כנראה להעלאת זבח של בעלי חיים קטנים או חלקי בע"ח או כפי שהחוקרים נוטים להאמין יותר- לזבח של גרעינים עם שומן בע"ח (יונקים). זבחים אלו העלו כנראה בטקסים דתיים.

בעבר נטו חוקרים להאמין ששני אבני המזבח שנמצאו בתל ערד מעידים על הקרבת קורבן לזוג אלים או לאלוהים רבים. כיום הם מאמינים שבמקום עבדו אלוהים אחד ושעל אבן מזבח אחת הקריבו שרף לבונה מעורב בשומן בעלי חיים (יונקים) ועל המזבח הקטן יותר הקריבו קנביס מעורב בגללי בעלי חיים.

מאיפה הגיעו זרעי הקנביס, מסוג C. sativa L , לתל ערד? מה השימוש שנעשה בהם?
הממצאים בתל ערד הם העדות הראשונה והכי קדומה שנמצאה לשימוש בחומר הזיה בממלכת יהודה, למרות שהיה ידוע על שימוש כזה בתרבויות בסביבה. החוקרים כותבים ששימוש בחומרים צמחיים לריח או לשימוש פסיכו-אקטיבי אינו חדש באזור או באתרים בהם נערכו טקסים דתיים. ידוע שנעשה שימוש בשרף הלבונה לטקסים דתיים והוא מוזכר בתנ"ך כאחד הצמחים "הרשמיים" להדלקת קטורת בבית המקדש בירושלים, לשם הנאה מהארומה, מהריח הנעים שלו.

השימוש בחומרים פסיכוטיים גם הוא ידוע היטב במזרח הקרוב העתיק, בתרבויות הים האגאי מאז הפרה-היסטוריה. ובהמשך בדת המינואית בכרתים בתקופת הברונזה והשימוש באופיום מקפריסין וכתות פלישתים בערי החוף הדרומיים של ישראל. נראה שבערד נעשה שימוש מכוון בקנביס למטרת אקסטזה שהייתה חלק מטקס דתי ריטואלי שנערך במקדש שבמקום, וזו העדות הראשונה לכך בממלכת יהודה.

חימום החומרים על המזבח עזר לשחרור החומרים הפסיכו-אקטיביים שיכולים להשפיע על התודעה של בני האדם. שחרור חומרים אלו אינו דורש חום רב ולכן הקנביס עורבב עם גללי בע"ח לעומת השרף המצריך חום גבוהה בהרבה בכדי לשחרר את הארומה שלו ולכן עורבב עם שומן בע"ח.

החוקרים מדווחים על ממצאים דומים מאד, של זרעים ועלי קנביס, שנמצאו בשני אתרים בסין. האחד במערת קבורה בקברי יאנגחאי שבמדבר גובי, ליד טורפן a burial cave in Yanghai tombs located in the Gobi Desert near Turpan (מתוארך גם הוא ל-700 לפנ"הס) והשני בבית קברות בג'ירזנקל שבמזרח אזור פמיר ((Jirzankal Cemetery in the eastern Pamirs region .

השימוש בקנביס ידוע זה מכבר לאנתרופולוגים. כבר דווח על חברי שבט גדי (Gaddi) בהרי ההימליה המזרחיים שעשו שימוש בקנביס למטרות בידור, על שימוש בקנביס בממלכת בוגנדה (Buganda) באפריקה, ושבט סוטו Sotho))  שבאפריקה, בכפר קנאבד (Kanabad) בפקיסטן, טנטהרה (Tenetehara) בברזיל. על כל אילו כבר דווח על עישון עלים או פרחים של קנאביס להשגת הרגשת אופוריה או הקלה על כאבים (לרוב כאבי לידה) ובמרוקו מילדות עשו שימוש בקנביס בכדי לגרום להפלה, ממצא לשימוש כזה נמצא גם במערה בירושלים מהמאה ה-4) .

החוקרים משערים שהקנביס שנמצא בתל ערד לא יובא לערד בשביל הריח הארומטי שלו (כי אין לו כזה ריח מרשים) אלא בשביל שימוש פסיכו-אקטיבי. הסוג המסוים הזה של זרעי הקנאביס מקורו בסין משם יוצא להודו, נפאל ואפריקה. מתי הגיע לדרום המזרח התיכון, לא ידוע. יש הטוענים שדווקא מקור הגידול שלו באירופה לפני 7000 שנה ומשם נדד עם מסעות גילוי עולם של 1492 לעולם 'החדש'.  כיוון שאין עדויות להימצאות גידולי קנביס בתל ערד או באתרים ארכיאולוגיים אחרים במזרח הקרוב, בניגוד לממצאים כאלו שכן נמצאו בדר'-מז' רוסיה או צפ'-מז' סין, לכן משערים החוקרים שזרעי הקנביס יובאו ממרחקים כזרעים יבשים, או בשפה העממית- כחשיש, ומתוארכים לשנת 2000 לפנה"ס. הממצאים בערד מצביעים על שיירות מסחר שהגיעו מערב הסעודית תחת חסות הממלכה האשורית.

העובדה שערד הייתה מבצר, מוסד רשמי של ממלכת יהודה וחלק ממערך האדמיניסטרציה של הממלכה, מעלה את השערת החוקרים שהכוחות המוצבים שם יכלו להרשות לעצמם לעשות שימוש במוצרי קטורת יקרי המציאות כמו לבונה וקנביס.

בשלב מסוים המזבחות נקברו באדמה. מה הייתה הסיבה?
לא ברור עדיין. יש הטוענים שזה היה חלק מרפורמה דתית שהכניס המלך חזקיהו בממלכת יהודה. אחרים מציעים שביטול המקדש היה במטרה להגן עליו מהכיבוש האשורי. ויש הטוענים שהם נקברו דווקא אחרי הכיבוש האשורי כדי לשמור על קדושתם. בכל מקרה מוסכם שהמזבחות נקברו באדמה מתוך כוונה תחילה.

הממצא על שימוש בקנביס במזבח שבמקדש בערד היה הפתעה לחוקרים. ערד מספקת את המידע הקדום ביותר על שימוש בשרף למטרות פעילות דתית=כיתתית שנערכה ברשות הרבים. את המידע הקדום ביותר לשימוש בקנביס במזה"ת הקדום ועדות ראשונה לשימוש בחומר הזייתי בממלכת יהודה. לדברי החוקרים זהו ממצא שיכול ללמד עוד על מנהגים דתיים לא רק בערד אלא גם ברחבי יהודה, כולל ירושלים.

*כתבה שמסכמת את המאמר:
Cannabis and Frankincense at the Judahite Shrine of Arad by Eran Arie, Baruch Rosen & Dvory Namdar

Published online: 28 May 2020

Tel Aviv Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University

:To cite this article
Eran Arie, Baruch Rosen & Dvory Namdar (2020) Cannabis and Frankincense at the Judahite Shrine of Arad, Tel Aviv, 47:1, 5-28, DOI: 10.1080/03344355.2020.1732046

To link to this article: https://doi.org/10.1080/03344355.2020.1732046