כל אדם במהלך חייו נתקל במצבים הגורמים לו תסכול. לפעמים מצבים אלו מעמידים אתגר בפנינו והמאמץ שלנו להתגבר על אתגר זה מפתח ומקדם אותנו. הצלחות תמיד נרשמות בזיכרון שלנו כמשהו מעצים ומעודד לעשייה. אתגרים קשים מידיי גורמים לא רק לאכזבה וכאב לב אלא גם מרפים את ידינו ופוגעים בביטחון העצמי שלנו. צריך הרבה מאד נחישות ואופי חזק בכדי להמשיך הלאה בחיינו למרות הכישלון, בדרכנו למצוא הצלחות במקומות אחרים..

מכאן שיש צורך שדברים יהיו נגישים עבורנו. יהיו אפשריים עבורנו, בעלי השגה, ברי ביצוע. כאלו היכולים לגרום לנו להתקרב למטרתנו ולא להרחיק אותנו ממנה.

העובדות היבשות הן שאחד מכול 5 אנשים בישראל הוא אדם עם מוגבלות. 1,600,000 איש עם מוגבלויות ישנם בישראל, ז"א כ-20% מהאוכלוסייה! סביבם יש מעגלים של בני משפחה וחברים שמחפשים מקומות בילוי המתאימים למוגבלות הייחודית של בן משפחתם. מבחינת ענף התיירות זהו נתח שוק לא מבוטל! ולכן כדאי לשים לב לדרישות המיוחדות שיאפשרו את יכולתם לגשת אל העסק שלכם. במילים אחרות העסק שלכם צריך להיות נגיש עבורם וכך תוכלו להנות מהם כלקוחות. כיום רואים בנגישות לא רק חוק יבש אלא אתגר חברתי וחלק מהכדאיות העסקית של בעלי עסקים.

יובל וגנר, טייס מסוק קרב מסוג קוברה של טייסת 160 התרסק במרץ 1987 עקב תקלה טכנית ונפל עם מטוסו לכנרת. כתוצאה מכך הוא נכה על כיסא גלגלים. אביו של יובל נפצע במלחמת קדש והיה נכה צה"ל גם הוא. נושא הנכות והנגישות היו מוכרים ליובל וסייעו בשיקומו. הוא נשאר בצבא קבע למרות נכותו והגיע לדרגת סגן אלוף בחיל האוויר הישראלי. במהלך חייו נתקל וגנר במקומות שלא היו נגישים עבורו כנכה. הוא כתב מכתב לנשיא המדינה, עזר ויצמן, והתלונן על כך שבתור אב לילדים, הוא אינו יכול לחנך את ילדיו לערך החשוב – אהבת מולדת, משום שישראל לא נגישה לנכים.

נגישות היא מעכשיו תנאי לרישיון עסק או חידושם של עסקים מסוימים כמו: בתי קפה ומסעדות, מוסדות ציבוריים, בתי מלון, צימרים (מהחדר החמישי) ועוד.. אלו תקנות שנקבעו בשנים האחרונות ע"י משרד המשפטים מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בכדי לאפשר להם השתלבות בחיי הקהילה וגישה לשירותים כמו כל אדם אחר בחברה. אם אתם רוצים שהעסק שלכם יקבל רישיון עליו להיות נגיש לפי סטנדרטים הקבועים בחוק (צו רישוי עסקים סעיף 8/ב') ונבדקים ע"י מהנדסי נגישות מטעם הרשות המקומית. במידה ואינכם ערוכים כראוי בנושא הנגישות יש לעסק בין שנה לשנה וחצי להתארגן ולהתאים עצמו לחוק הנגישות, מסביר שמוליק אורן מנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית ערד.

את כנס נגישות בתיירות ובעסקים שנערך ביום ד' 6/5/15 אירחה הספרייה העירונית ערד כשיתוף פעולה בין מחלקת תיירות של עיריית ערד בהנהלת אנה סנדלר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה באמצעות 'מעוף' ו- כא"ן (מה שנקרא בעבר מט"י – מרכז טיפוח יזמות). לביא קייט מנהל סניף דימונה והמרכז לעסקים באר-שבע של מעוף, פורס בפני הנוכחים את מגוון הכלים והשירותים שהם מעמידים לעזרת בעלי עסקים ומלווים אותם בפתוח עסק מרוויח ומצליח.

בכדי להמחיש לבעלי העסקים כמה חשוב נושא הנגישות הגיעו נציגים של 'עמותת נגישות לישראל'  להעביר התנסויות ולספר את סיפורם האישי המרגש בהתמודדות היומיומית שלהם להתנהל כאחד האדם. אותה עמותה שהוקמה ע"י הטייס וגנר בשנת 1999 בעקבות הצעתו של נשיא המדינה עזר ויצמן שוגנר יקים עמותה שתקדם את נושא הנגישות.

הפרויקט הראשון של העמותה שקמה היה מיפוי המקומות הנגישים בארץ לנכים. רשימה מעודכנת נמצאת באתר של העמותה (aisrael) ואתם יכולים להוסיף את הצימר שלכם או כל עסק אחר לאתר ולידע אנשים שאתם ערוכים ומוכנים לארח אנשים עם מוגבלויות! כמו כן באתר גם מידע רב אודות חוקים, צרכים  ייחודיים, אנשי מקצוע, עזרה בהנגשת העסק שלכם ואף הענקת אות העמותה לעסק נגיש.

כשאנחנו חושבים על אנשים עם מוגבלויות רובנו נחשוב על נכים בכסא גלגלים, עיוורים, חרשים- אנשים עם מוגבלויות פיזיות הנראות לעין. אך טווח המוגבלויות רחב הרבה יותר. עם רק נקדיש עוד מעט מחשבה בנושא נזכר ב: כבדי שמיעה, כבדי ראייה, אנשים המתקשים בניידות (לא רק בגלל כסא גלגלים), אנשים עם מוגבלויות שאינן נראות לעין כמו מוגבלות נפשית, קוגניטיבית או שכלית. ואפילו- אנשים גבוהים מן הרגיל, כבדי משקל מהרגיל, קשישים, נשים בהריון או אמהות עם עגלות תינוק..

כל מצב כזה בין אם הוא מולד או נרכש, זמני או קבוע, שייך למחזור החיים או נגרם כתוצאה ממחלה או מלחמה, יוצר אנשים עם צרכים ייחודיים שיש להיענות להם בכדי לשפר את איכות חייהם, לשלבם בחברה כך שיוכלו לחיות חיים נורמאליים עד כמה שאפשר. וזה נוגע לכל אחד ואחת מאיתנו אישית.

בכדי להרגיש, אפילו לכמה רגעים,  מה זה אומר לחיות עם מוגבלות נציגי עמותת נגישות לישראל העבירו לנו התנסות חווייתית. כיסינו את העיניים וניסינו ללכת ולהתמצא בחדר (למותר לציין שאיבדנו כל יכולת התמצאות והיו אף אנשים שממש פחדו להתנסות בכך). כיסינו באוזניות האוטמות את האוזניים לרעש וניסינו להבין מה המדריך אומר לנו. כמה שמחנו לגלות שאנחנו מסוגלים לקרוא שפתיים ולתקשר איתו וכמה תסכול העברנו בנפנופי ידיים למשיכת תשומת לב כשלא שמו לב אל דברים שניסינו להגיד. ישבנו בכסא גלגלים וניסינו להתנייע בין מכשולים בחדר. גילינו שסיבוב גלגלי כסא הנכים אינו פשוט כלל ועיקר כפי שהוא נראה ודורש מאמץ מרובה עד כדי כך שעלייה על שטיח היא מכשול אתגרי, שלא לדבר על האתגר בניסיון להגיע לספר במדפים העליונים בספריה..

התנסויות אלו גרמו לנו להעריך את האנשים עם המוגבלויות שעמדו לפנינו ותיארו לנו את ההתמודדות היומיומית שלהם עם מכשולים אלו ושלמרות הכול הם מנהלים באומץ לב חיים מלאים, שופעי חוויות עד כדי שחלקנו הרגישו עצמם כנכים האמיתיים של החיים.

אז מה למדנו? שקודם כל צריך הרבה מודעות לאנשים בסביבתנו והרבה סבלנות לשונים מאיתנו. כבעלי עסקים למדנו שבנוסף לסבלנות עלינו ליצור מגע ולשאול אנשים אם הם צריכים עזרה? ובמידה והם מעוניינים בעזרה לשאול אותם איך הם רוצים שנעזור להם? אל לנו לכפות עצמנו, או להתנדב בלי רשות אלא לעזור בעזרת הדרכתם. ואולי החשובה ביותר היא הפנייה האישית אליהם ולא אל מלוויהם. כי כפי שציינו הם עצמם "אנחנו אולי עם מוגבלות כזו או אחרת אבל השכל שלנו עובד ואנחנו אנשים עצמאיים".

כיצד העסק צריך להיות מוכן לקבלת אנשים עם מוגבלויות? פרטים מלאים תוכלו למצוא באתר האינטרנט של 'מרכז המידע לנגישות' (justice.gov.il), ב 'נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות' (mugbaluyot.mishpatim.gov.il), ב 'מעוף' (1700-55-80-40 maof.co.il), ב 'עמותת נגישות לישראל' (aisrael.org) וברשות המקומית שלכם.

מדובר על הכנת חניית נכים ראויה, דרכים נגישות, רמפות תקניות, דלתות רחבות מספיק, עיצוב פנים של חדרים ואמבטיות בהתאם לדרישות, שילוט ברור ומובן. אלו חלק מדרישות ההנגשה הפיזית של מקום. בנוסף יש להנגיש את השרות עם סבלנות והבנה, פרסום מידע באופן ברור והעברת מירב המידע עוד לפני הגעת האנשים למקום שלנו בכדי למנוע אכזבות ותסכולים.

באופן כזה לא רק שתעמדו בדרישות החוק ותמנעו מתביעות אלא תשפרו את השרות שלכם, תרחיבו את קהל היעד, תגרמו לשביעות רצון הלקוחות וגם תהיו חלק מאחריות חברתית.