(צילום-ענת רסקין)
בבסיס חיל האוויר נבטים שבנגב המזרחי חי עדר של צבי ארץ ישראלי המונה 24 פריטים. זהו זן ייחודי בנגב ובארץ ישראל בכלל. הזכרים בעונת הייחום נוגחים במטוסים בחשבם אותם לזכרים מתחרים הנכנסים לטריטוריה שלהם. בחיל האוויר הוחלט, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים שיש צורך להתערב בסכסוך בין שני סמלי הגבריות הללו- מגביהי טוס וקלי הרגליים..
מאת: ענת רסקין
בשנת 1982 נסגר אזור בסיס נבטים שנקרא בראשיתו "מלחתה" על שם התל הסמוך. עם תיחום שטח הבסיס וסגירתו נותרו בתוך שטח הבסיס חיות בר וביניהן הצבי הארץ ישראלי. כיוון שהיו מוגנים בתוך תחום הבסיס החלו להתרבות וכיום העדר מונה כ-24 פרטים.
בעבר הצבי (שם מדעי: Gazella ) היה נפוץ בכל ארץ ישראל, סוריה ולבנון. הוא היה אחד מסמליה של ארץ ישראל שנקראה בתנ"ך גם "ארץ הצבי". אבן שושן, במילונו, אומר – בעקבות בן יהודה – שצבי הוא בארמית טביא, בערבית מכונה ט'בי ובא לבטא רצון, חמדה. במקורות הצבי מופיע לא רק כשם של בעל חיים נפוץ אלא גם כביטוי לפאר, יופי והדר או ככינוי לרוח מזרחית-צפונית.
התפשטות היישוב החקלאי, פתוח והתרחבות התיישבות בני אדם הביאו לפגיעה מתמשכת באזורי המחיה של הצבאים. העובדה שזוהי חיה כשרה למאכל הן ליהודים והן למוסלמים לא תרמה להישרדותו. פעולות הגנה ושיקום הביאו לכך שבשנות ה-80 נמצאה אוכלוסיית הצבאים בשיאה בארץ ובשלב מסוים אף היה צורך בציד מבוקר על מנת לצמצם אוכלוסיות אלה. אוכלוסיית הצבאים בארץ מוערכת, נכון ל-2015 בכ-2,000 פרטים המרוכזים בעיקר בגולן, בגליל, ובהרי יהודה ומספרם במגמת ירידה.
המפגש הבעייתי בין חיות הבר להתפתחות האורבנית לא פסח גם על עדר הצבאים שהסתובב חופשי בבסיס נבטים ורעה בשטח. אלא ששלוות הרעייה הופרה בשנים האחרונות. עם ירידת צה"ל דרומה גם בסיס נבטים נמצא בתנופת בנייה ובכך הולך ומצטמצם אזור המחייה של הלהקה. לדברי חיל האוויר עובדה זו גורמת לצבאים להתקרב לאזורי העבודה בבסיס וגם למסלולי הטיסה.
בשנה וחצי האחרונות מדווחים מחיל האוויר על מספר תאונות שאירעו בין מטוסים לצבאים עם נזקים למטוסים, כתוצאה מהמפגש הלא נעים ביניהם על מסלולי הטיסה. עזרא ששון מנהל מרחב נגב צפוני ברשות הטבע והגנים טוען שלאחר התייעצות עם מומחים בארץ ובעולם הגיעו למסקנה כי משום מה הזכרים בעונת הייחום נוגחים במטוסים בחשבם אותם לזכרים מתחרים הנכנסים לטריטוריה שלהם.
כיוון שהיה חשש גם לשלומם של אנשים, בחיל האוויר הבינו מהר שיש צורך לפתור את הבעיה. עזרא ששון: "יש לשמור על חיי אדם ובמקביל לשמר את בית הגידול. וכאחראים על חיית הבר אנחנו פועלים בנושא בתיאום עם הצבא".
בשיתוף פעולה מלא בין חיל האוויר ורשות הטבע והגנים החלו בהסטת הצבאים ממסלולי הטיסה לאזור מגודר בבסיס שגודלו 1500 דונם במטרה שיהווה תחום מחיה בטוח לחיות ואזור רבייה מתוכנן לכ-10 פרטים שיהיו גרעין הרבייה לקיום המין. אך פתרון זה לא היה מושלם ובתקופת השיטפונות למשל נפרצה הגדר.
במקביל לתקון הגדר, מזה כשנתיים פועלים בעזרת וטרינר של רט"ג לתפיסת פרטים והעברתם לשמורות טבע אחרות באזור. עד כה הצליחו בתפיסת 3 זכרים שמוספרו, נשקלו, שמו עליהם קולר מעקב והם שוחררו בבטחה לשמורת טבע אחרת באזור הנגב המערבי.
עזרא ששון מציין שהצבי הארץ ישראלי הינו כיום מין נפוץ ועם זאת חיה מוגנת. לדבריו מסתובבים בבקעת ערד כ-30 פרטים ובאזור לכיש אף יותר. בחיל האוויר מאמינים שכך תעשה פגיעה מינימלית בצבאים ובאורח חייהם וגם בטיחות הטיסה תשמר.
