(באדיבות לקס יעקב אתר 'עבודה שחורה' http://www.blacklabor.org/?p=40711 )
אורית נוקד שרת החקלאות: הישובים ליד ערד לא יהיו חקלאיים. ירון בן עזרא, מנכ"ל החטיבה להתיישבות: "הערכתה של השרה הנכבדה מעניינת ואולם מדובר בהערכה בלבד!" ירון שיינין סמנכ"ל החטיבה לתכנון: "החלטת הממשלה מתייחסת להקמת ישובים בעלי אופי "כפרי-קהילתי", ולא התיישבות "קהילתית".
מאת: ענת רסקין
הבהרת נושא אופי הישובים בפרויקט מבואות ערד חשוב מכיוון שאופי היישובים הינו אחד מהגורמים החשובים לביסוס ההתנגדויות השונות הנשמעות כנגד התוכנית. עיריית ערד טענה כי: "ישובים לא חקלאיים יכולים לפגוע במרקם העדין של האוכלוסייה בעיר ולהרחיק משפחות חזקות". החברה להגנת הטבע: "עיבוי יישובים הקיימים בנגב בכלל זו משימה לאומית, ועל כן ראוי להקצות את מלוא שומת הלב והמשאבים לקליטת משפחות חדשות ופיתוח מקורות פרנסה בתוך הישובים הקיימים". גלעד ארדן השר להגנת הסביבה כתב: "החלטה זו תגרום לפגיעה והחלשה של הערים הקיימות בנגב כדוגמא: ערד, דימונה ובאר שבע".
בתאריך 30/11/11 שלח לקס יעקב פעיל חברתי/סביבתי בערד מכתב לשרת החקלאות אורית נוקד ובו שאלה בדבר אופיים של עשרת הישובים: "מכיוון שהייתי בעברי אמון על פיתוח והקמת ישובים חקלאיים בנגב (ובעוד מקומות), כמו גם על התוויית פעילותם החקלאית אשמח אם תשכילי אותי באשר לביסוס הכלכלי של החקלאות בישובים אלה, הכוונה היא לשאלות המוכרות בדבר מספר היחידות החקלאיות, טיפוסי המשק המתוכננים וכמובן באשר להקצאות של קרקע ובעיקר מים לפעילות החקלאית".
שרת החקלאות השיבה ב-21/12/11 כי: "עדיין מוקדם לומר מה יהיה אופיו של הגוש ההתיישבותי המתוכנן ליד ערד משום שעבודת המטה טרם החלה. לאור העובדה שהאזור המוצע לבחינה על פי החלטה איננו משופע בקרקע ומים שיוכלו לאפשר פיתוח ישובים חקלאיים, מלכתחילה לא הייתה כוונה לפתחם במקום זה. להערכתי לכל היותר יתוכננו מספר מיזמים חקלאיים פרטניים ונקודתיים עבור מתיישבים ביישובים קהילתיים".
בתגובה כתב ירון שיינין סמנכ"ל החטיבה לתכנון ופרויקטים שבחטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית העולמית כי החלטת הממשלה מתייחסת להקמת ישובים בעלי אופי "כפרי-קהילתי", ולא התיישבות "קהילתית".
במטרות התוכנית של החלטת הממשלה הוא כותב כי צוין במפורש כי אחת ממטרות התוכנית הינה: "לתת מענה למגוון ביקושים להתיישבות באזור" וכי החטיבה להתיישבות רואה בהקמת יישובים בעלי אוריינטציה חקלאית תיירותית ובעיקר בחבל המרכזי – מזרחי של התוכנית, מתן מענה נכון למטרת התוכנית.
בנוגע להקצאות קרקע חקלאית ומים מתייחס שיינין ומפרט: "הניסיון החקלאי בבקעת ערד מלמד שקיים פוטנציאל לפיתוח קרקעות לחקלאות באזור בקווי עיבוד התואמים את הטופוגרפיה הטבעית. כמו כן גידולים חקלאים אינטנסיביים של חממות אינם מושפעים מאיכות הקרקע המקומית שכן אפשר לגדלם על מצע מנותק. באזור בקעת ערד קיים ניסיון וידע של כשלושה עשורים במגוון גידולי שדה ומטעים וכן פועלת באזור דרום הר חברון תחנת מו"פ התומכת בגידולים חקלאים בבקעת ערד, דבר שיאפשר פיתוח גידולים חקלאים המתאימים לאזור.
בעבר בוצעו באזור סקרי קרקע ע"י הסוכנות היהודית ומשרד החקלאות. חלק גדול מהשטחים המתאימים לחקלאות מושכרים לחקלאות חד שנתית ומתאימים לפיתוח חקלאי ליישובים שיוקמו באזור. בימים אלה צוות התכנון של החטיבה בוחן את הממצאים ומנתחם. על פניו נראה כי באזור המזרחי קימת התכנות לאיתור של כ-5000 דונם לגידולים חקלאים. ובאזור המרכזי קימת התכנות לשילוב פרויקטים חקלאים ביער יתיר בשיתוף קק"ל.
פרוגראמה המתגבשת כיום מתייחסת לכ-5 יישובים כפרים (כולם בצד המזרחי) שבכל אחד מהם יהיו כ-30 מיזמים חקלאים וכ-20 מיזמים תיירותיים ואחרים. שיספקו תעסוקה למתיישבים עצמם ולתושבי האזור, ויתנו מענה לאוכלוסיה המעוניינת באורח החיים אותה מציעה ההתיישבות הכפרית".
עוד הוסיף שיינין בהתייחסו למכתב שרת החקלאות אורית נוקד: "החלטת הממשלה להקמת חבל ההתיישבות באזור מבואות ערד הטילה על משרד רוה"מ להכין עבודת מטה באמצעות החטיבה להתיישבות בשיתוף משרד השיכון ובתיאום עם משרדי ממשלה אחרים בתוכם משרד החקלאות".
עו"ד ירון בן עזרא, מנכ"ל החטיבה להתיישבות: "הערכתה של השרה הנכבדה מעניינת ואולם מדובר בהערכה בלבד! כאמור, טרם החלה עבודת המטה, האמורה לערוך שילוב בין משרדי הממשלה השונים ובחסות מנכ"ל משרד רה"מ. מעבר לכך, נושאי התכנון השונים יידונו בפורום רחב (בו חברים משרדי הממשלה השונים) בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה".
