ביום ה' 20.1.2001 היינו עדים לכיבוד שזכה בו השר ליברמן בערד – חיתוך הסרט של התחנה המרכזית החדשה בערד. "הטרמינל" – שם לועזי ויומרני לתחנה הקטנה והצנועה שנפתחה לאחר שנות סבל רבות לתושבים – היא מרכז היסעים לנוסעי התחבורה הציבורית בערד. מחד, תמוה הכבוד בו זכה שר החוץ ליברמן לחנוך את התחנה החדשה. מאידך, תמוה הכבוד הרב בו כיבד השר את העיר באירוע כה חסר חשיבות ברמה הארצית ואף האזורית… יש לשקול הענקת כבוד באירועים מסוג חנוכת התחנה למי מבין קבוצות המתנדבים או הפעילים כהערכה לפעלם החשוב בעיר.
מאת: דר' בתיה רודד, החוג לגיאוגרפיה וחינוך סביבתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבב, פעילה חברתית בערד

נראה, שהגיעה העת להפוך מחדש ברעיון הענקת הכיבודים בעיר באירועים עירוניים ולהציע חשיבה אלטרנטיבית לטקסים הבנאליים המזכים פוליטיקאים שעיקר מעייניהם של רבים מהם בהישרדות פוליטית ובקידום של אינטרסים צרים.

התבוננות בתהליכים פנים עירוניים המתרחשים בערד מצביעה על שפע של פעילים מסורים במגוון תחומים בעיר. למשל, קבוצת פעילי סביבה; קבוצה הנאבקת כנגד הקמתו של שדה בריר; "הג'יפאים"; פעילים בתחום החינוך; ועוד כהנה וכהנה יוזמות חשובות התורמות רבות לחיוניותה של ערד וחתירתה לבנייה מחודשת של דימוי עצמי חיובי ואיכות עירונית.

יש לשקול הענקת כבוד באירועים מסוג חנוכת התחנה למי מבין הקבוצות או הפעילים כהערכה לפעלם החשוב. אירוע כזה כדאי שיהפוך לחגיגה עירונית ויערך לאחר שעות העבודה כדי שתושבים רבים יוכלו ליטול בו חלק.

בהזדמנות זו ניתן להציע נוהג חדש להבעת הערכה של העיר לתרומתם של תושביה – הענקת "אות יקיר העיר". אין זה אומר שעל ערד להסתגר בד' אמותיה. אפשר ורצוי להזמין פוליטיקאים ובעלי עניין לאירועים, אך את הכבוד יש להעניק ליושבי עירנו. הם אלה המשקיעים ממרצם ומזמנם ומובילים שינוי והופכים את ערד למקום שכדאי לחיות בו, למרות הקשיים הרבים שמערימה המדינה על דרכה ולא פחות מההנהגה הנבחרת.

ועוד הערה קטנה, לובה אליאב שנפטר לאחרונה, עמד בראש צוות ההקמה של ערד ומן הראוי היה למצוא דרך להנצחת שמו בעיר.