(צילום-ענת רסקין)
"פרויקט לאומי חשוב לעתיד המדינה ומישהו מדבר על זה במערכת הבחירות? פתוח הנגב והמעבר מתעכבים כי לא נוצרו תשתיות חוק ומהלכים מתואמים בין כל הגופים במשק. משרד התמ"ת לא משקיע בדרום בפתוח אזורי מסחר או סבסוד כי הוא בונה על המגזר העסקי הפרטי. הממשלה טרם קבלה החלטה משמעותית על השקעה בישובים. יש חסמים ובירוקרטיה וגם דברים שהם בושה וחרפה. הבעיה- שהממשלה לא בנתה מהלך ארוך טווח, אין לו"ז, אין חלוקת אחריות אין חשיבה אסטרטגית!"
מאת: ענת רסקין
כנס ישראל-שדרות לחברה שנערך השבוע 18-19/12/12 במכללת ספיר חגג עשור לקיומו וניסה להראות החשיבות בעיסוק בנושאים הביטחוני והחברתי במקביל כדברי אלוף (מיל') עוזי נרקיס נשיא הכנס. פרופ' ג'ימי וינבלט נשיא המכללה האקדמית ספיר מתייחס לכך שהכמיהה לצדק חברתי שהתעוררה בקיץ 2011 באה לידי ביטוי פוליטי בימים אלו של בחירות. "כנס זה הינו מענה ומשמש במה לשיח חברתי לכל שכבות האוכלוסייה.. הכנס מתבונן ובוחן את רווחתם של פרטים ולא רק מתייחס להישגי המקרו של הכלכלה הישראלית."
דברים חמורים נאמרו במושב הבוקר של יום רביעי ה- 19/12/12 "איינשטיין בנגב" בו דנו במעבר תעשיות ההייטק לנגב וההזדמנות הגדולה לפתוח הדרום אך עוד יותר באכזבה הקשורה בכך. נושא תעשיות ההייטק בדרום מובל בעיקר ע"י מעבר בסיסי צה"ל לדרום וחברת EMC הפועלת בבאר שבע שאף פתחה מרכז פתוח (מו"פ) בעיר. דר' אורנה ברי סגנית נשיא EMC העולמית ומנכ"לית מרכז המצוינות של החברה בישראל עמדה בראש מושב בוקר זה. לצד ההבנה המשותפת של כל המשתתפים בהזדמנות הגדולה של הנגב לפתוח גם הייתה הסכמה משותפת בכך שהממשלה לא פועלת נכון לעידוד הפיתוח וכי יש סכנה למימוש הזדמנות זו.
כאשר מדברים על מעבר צה"ל לדרום מדברים על מעבר מתוכנן של מעל ל- 30,000 אנשי צבא ביניהם כ-5,200 אנשי קבע (צעירים אקדמאים בעלי משפחות). הבסיסים בהם מדובר הם בסיסים מקצועיים עתירי טכנולוגיה כמו: בסיס ח"א 'נבטים' (שכבר עבר בשנת 2009), קריית ההדרכה (בצומת שוקת 2015), בסיס אמ"ן (פארק עומר 2017) והקמפוס הטכנולוגי (2018). המדינה, כך נאמר, מתכננת שיהיו מיליון תושבים בנגב עד שנת 2020. במקביל למעבר בסיסי צה"ל לדרום יש ניסיון לעודד מעבר תעשיות לדרום וכבר מדובר בשלבים מתקדמים של הקמת פארק הייטק בבאר שבע, מכון לאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון ומיזם אנרגיה מתחדשת באזור אילת-אילות.
חברת EMC היא ראש החץ של חברות הייטק מהמגזר הפרטי שירדו לדרום ופועלים להעסקת תושבי הדרום. חברת EMC היא חברת תוכנה השישית בגודלה בעולם. מטה החברה ממוקם בארה"ב, החברה נסחרת בבורסה האמריקאית, מועסקים בה מעל ל-54,000 עובדים והיא פועלת בלמעלה מ-50 מדינות. החברה בישראל מעסיקה כ-900 עובדים בפעילותה בארץ. מרכזי הפיתוח הישראליים ממוקמים בהרצליה פיתוח ובבאר שבע ועוסקים במגוון תחומי פיתוח ומחקר חדשניים בחזית הטכנולוגיה.
לאור התכנונים הגרנדיוזים לפתוח הדרום יש ותהיה דרישה רבה לאנשי מקצועות הטכנולוגיה. למרות שאופיר קרא-עוז מנהל חברת המו"פ של EMC בב"ש ספר שיש להם הצלחה של 60% בגיוס עובדים מקצועיים "זה לא טריוויאלי להשיג אנשי תוכנה בדרום" אמר והמליץ לבני הנוער ללמוד 5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה כי שם העתיד. דר' אורנה ברי ציינה כי פתוח הנגב והמעבר לנגב מתעכבים כי "לא נוצרו תשתיות חוק ומהלכים מתואמים בין כל הגופים במשק המאפשרים מעבר חלק".
"הייטק זהו שוק אוניברסאלי. זו פעילות שאפשר לעשותה בכל מקום. בעידן הדיגיטלי אין משמעות למרחק. ויש לשוק זה השפעה מבחינה היקפית" אמר דוד בועז מיזום וייעוץ עסקי בשבחו של תחום הראוי למימוש כשמדברים על פתוח הנגב. "מרכזי חדשנות מזרזים צמיחה. יש פוטנציאל להגדיל צמיחה ע"י הליכה למקום חדש וזה הרעיון המרכזי בכלכלה אזורית ובפתוח הדרום". אך למרות הידיעות בכלכלה הנתונים בשטח מראים כי רק 3% מפעילות מרכזי מחקר ופתוח בישראל מתבצע בדרום וכי עדיין הכנסה ממוצעת בדרום היא כ- 2/3 מהכנסה במרכז וכי ההגירה השלילית מהדרום עומדת על 2.5% בעוד ההגירה החיובית למרכז עומדת על 5.4% . אופיר קרא-עוז מחברת EMC ציין לטובה את החברה שנותנת את אותם משכורות לעובד בב"ש כמו לעובד בהרצליה וגם תפקידים באותה רמת עניין דבר שעוזר להשארת העובדים בני המקום בדרום ולאחוזי תחלופה נמוכים בתעסוקה. "צריך לפתח את נושאי החינוך והדיור בדרום כי החוסרים בהם מפריעים להתיישבות של אנשים מהמרכז בדרום. לשם כך צריך את עזרת הממשלה ולא לסמוך על המגזר העסקי."
תא"ל (מיל') חזי משיטה ממנהלת מעבר צה"ל לנגב גם כן גרס שמעבר לסיסמאות על 'ההזדמנות של הנגב' והמעבר לדרום 'כפרויקט לאומי' לא מדובר כאן רק בצבא. הבסיסים הטכנולוגיים ידרשו תמיכה תפעולית וכדי להצטרף לאמ"ן ותקשוב צריך תשתית חינוכית מתאימה לבני הנוער בדרום. כבר היום פועל צה"ל בנושא עם מפקחת משרד החינוך מחוז דרום אמירה חיים כדי שהנוער יקבל את הבסיס הלימודי המתאים להמשך לימודים במקצועות ההנדסה ומדעי המחשב. "זו ההזדמנות של הנוער בדרום!" אמר משיטה והוסיף שיש להכין המענה האזרחי למעבר צה"ל לדרום ולשדרג התשתיות בנגב בעיקר עבור התושבים הגרים שם ולא רק בשביל מעבר צה"ל לדרום. "לשם כך צריכה הממשלה על משרדיה לפעול בנושא". גם ינון אלרועי משנה ומ"מ מנכ"ל משרד התמ"ת ציין את הצורך האדיר בתעסוקה והקושי במציאת אנשי טכנולוגיה באזור הדרום הקיים כבר עכשיו. "צריך לאחד כוחות ולחזק היתרונות של הנגב".
ראש מועצה מקומית ירוחם מיכאל ביטון (ומי שהצטרף לאחרונה למפלגת העבודה לקראת הבחירות הקרובות לכנסת ה-19) היה כעוס יותר. הוא ברך את חברת EMC על הקמת המו"פ והפעילות העסקית שלה בב"ש אך קבע ש "פריחת הנגב תלויה גם בכך שמרכזי מחקר ופיתוח יתמקמו גם בדימונה, ירוחם וערד ולא רק בב"ש". לדבריו משרד התמ"ת לא משקיע בדרום בפתוח אזורי מסחר או סבסוד, כי הוא בונה על המגזר העסקי הפרטי. "הממשלה טרם קבלה החלטה משמעותית על השקעה בישובים. יש חסמים ובירוקרטיה וגם דברים שהם בושה וחרפה" אמר ביטון וציין כי משרד התמ"ת פרסם עלויות פתוח למגרשים כך שמגרש בצומת להבים עולה חצי מחיר מפתוח מגרש בירוחם- "למה שיפתחו מפעל בירוחם במצב כזה? זה חוסר חשיבה או העדפה לא מובנת! מפתחים אזורי תעשייה מרחביים על חשבון אזורי תעשייה מקומיים?"
ביטון הצטרף לדברי יתר המכובדים בפאנל כי צריך לפתח את החינוך, הדיור והעסקים בדרום ולא רק הייטק ומעבר צה"ל לדרום. כמו דר' אורנה ברי גם ראש המועצה המקומית של ירוחם אמר כי "על הממשלה לשנות נהלים, פרמטרים ושיטות עבודה. חייבת להיות השקעה ממשלתית מסיבית, בינתחומית, בישובים הראויים!!" בתשובה להערה מהקהל באולם על כך שהמדינה מביאה אליטות לדרום אך לא מדברת על הצמחה של הקהילה המקומית ענה מיכאל ביטון שנכון הדבר שצריך לתת מענה גם לבני הדרום המוכשרים שעוזבים את הדרום. עם זאת הוא חושב שלא צריך להשתמש בביטויים כמו: אליטא ופטרונות.. "הגעה חיצונית והזדמנות חיצונית- משנה תודעה.. פתוח הנגב צריכה להיות פעולה דו-כיוונית – מתוך הנגב ומבחוץ".
ירון יעקובס מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר ומוביל תנועת 'אחריות לישראל 2048' נזכר שכבר לפני שתים עשרה שנים הציע לאריאל שרון להעביר חברות ממשלתיות כמו חב' החשמל ומקורות לאזור הנגב. "אם בן גוריון היה רואה את מה שקורה בנגב הוא לא היה מאמין לחידלון". הוא התפלא שאין בפאנל הדוברים נציג של המשרד לפתוח הנגב ושאל: "היכן הממשלה?! פרויקט לאומי חשוב לעתיד המדינה ומישהו מדבר על זה במערכת הבחירות?" לדבריו יש חזונות, סעיפים לא מתוקצבים וסעיפים מתוקצבים שלא ממומשים. "הבעיה- שהממשלה לא בנתה מהלך ארוך טווח, אין לו"ז, אין חלוקת אחריות אין חשיבה אסטרטגית!"
נראה שכל חברי הפאנל הסכימו עם סיכום מצער זה. יש הטוענים כי זו ההזדמנות האחרונה של הנגב והם חוששים מההחמצה הגדולה. האם יש סכנה למימוש הזדמנות זו לפתוח הדרום? האם החזון יישאר בגדר חלום אוטופי ללא עשייה משמעותית לשינוי המצב הקיים? האם אחרי הבחירות נראה מעבר לחשיבה פוליטית גם חשיבה אזרחית? יש כוחות רבים הפועלים למען הנגב ורוצים בשינוי המיוחל וכולם מקווים לטוב. אך למרות האמירה ש 'האדם עושה את השינוי' בפועל צריך גם את הנוכחות של הריבון, את הממשלה, והיא צריכה להיות החלטית, מתוכננת ויעילה לשם הנעת התהליכים.
