(צילום: דובר צה"ל)

ביום ראשון 15/5/11 נערך כנס הערכות לרעידת אדמה במתנ"ס ערד. תא"ל במילואים שלום בן-אריה מפקד יחידת החילוץ וההצלה הארצית שמנהל ומלווה את פרויקט ההערכות של העיר למקרה אסון: "כל שכונה ומפעל צריכים להתארגן. מי שלא יתארגן שלא ישאל אח"כ שאלות". טלי פלוסקוב: "האסון ביפן הוכיח כמה חשוב להערך לרעידת אדמה. אסור להיות שאננים ואסור לסמוך על המזל! באסון נהיה לבד ב-36 השעות הראשונות. אם נהיה מוכנים נוכל להציל חיים".
מאת: ענת רסקין

בכנס נכחו ראש העיר טלי פלוסקוב, ראשי ומפקדי ארגוני ההצלה והביטחון בערד (משטרה, מד"א, כיבוי אש, יחידת חילוץ ערד) בכירים מהעירייה ותושבים.

מאז דצמבר 2010 החלה העירייה להיערך באופן מעשי לקראת תרחיש של רעידת אדמה. מצד אחד נעשתה היערכות פיזית של מתקני העירייה, במסגרתה העבר מוקד העירייה מהצריף הישן למקלט עילי משופץ וממוגן. במקלט נמצאות כל התשתיות והמערכות הנחוצות כדי לתת מענה לתושבים וכדי לאפשר הפעלת כוחות ההצלה במצבי חרום.

בנוסף, החלה בניית מחסן חדש לציוד לשעת חרום. ההשקעה בשני פרויקטים אלה עומדת על למעלה מחמש מאות אלף ש"ח. ראש העיר טלי פלוסקוב ציינה בדברי הפתיחה שלה בכנס כי בחודשים הקרובים יושלם גם מערך מצלמות ברחבי העיר ובחדר בקרה ואז יחנך המוקד החדש.

מצד שני יזמו מנכ"ל העירייה רמי נבון וראש העיר פנייה לראש רשות החירום הלאומית בפקוד העורף תא"ל (מיל) זאב צוק-רם וביקשו להיות חלק מפיילוט שנמצאו בו שבע רשויות מרחבי הארץ- צפת, טבריה, בית שאן, חיפה, תל-אביב, ירושלים ואשדוד. עכשיו נוספו אילת וערד להכנת העיר בצורה מקצועית ונכונה לרעידת אדמה.

תא"ל שלום בן אריה מונה לתפקיד מלווה הפרויקט וגב' אביבה שרון, מנהלת מוקד 106, מונתה לנהל ולרכז את עבודת המטה.

מי שישא בעיקר הנטל בעקבות רעידת אדמה היא משטרת ישראל. מפקד תחנת המשטרה בערד רפ"ק זייטק: "משטרת ישראל-התחנה בערד תהיה אחראית על השליטה בארוע, על הסדר בציבור ושלום הציבור, חקירה וזיהוי, איסוף ראיות, הכוונת המסייעים, מסירת מידע ועמידה מול גורמי משטרה ופקוד העורף ומול השלטון המקומי: עיריית ערד, מועצה אזורית תמר ומועצת אבו באסמה. נעבוד מול מד"א, כב"א, וזק"א וגם מול משרד התשתיות משרד הפנים וכו' וכמובן מול משטרת ישראל ומחוז דרום שלה. אנחנו רק בתחילת הדרך ויש הרבה מה לעשות. אנשי המשטרה יצטרכו לפעול בזמן רעידת אדמה לפי ההנחיות שיעצבו וגם לפי הלב".

מנהל מד"א ערד פראמדיק שפיר: "למד"א ישראל יש נוהל עבודה מסודר לפעולה בזמן רעידות אדמה והם מעבירים הרצאות לציבור בכל רחבי הארץ. אנחנו מסתמכים על המתנדבים בכל עיר. בערד יש לנו 40 מתנדבי נוער ו-38 מתנדבים בוגרים ברמת חובש/חובש בכיר. כל מתנדב ועובד שיש ברשותו תיק רפואה אישי יצא לשטח ויקים מעין תחנת טיפול ראשונה ויתחיל לטפל בנפגעים. אח"כ יהיה פינוי לתחנת מד"א ומשם לבי"ח.
יהיו בעיות במעבר בדרכים ואנשים יצטרכו להגיע אלינו, כך יהיה קל יותר. כל אחד יטפל במה שהוא יכול ויעביר המידע אפילו באופן רגלי למרכז זה במהלך 48 השעות הראשונות. מד"א יתגברו את קופ"ח ואולי יפתחו בי"ח שדה בכדי לתת מענה בשטח. כמו כן במסגרת הפעולה של מד"א עם הצלב האדום הוא יתן עזרה למחוסרי בית ומחוסרי כול, מקומות לינה, אוהלים, מזון".

רשף חי זוהר מפקד תחנת כיבוי והצלה ערד התריע מעל הבמה כי למרות ארועי השריפה בכרמל י הרבה דיבורים, הרבה דברים תוכננו אך שום דבר לא בוצע והוא בספק אם תחנת הכיבוי תוכל לעמוד במשימות שיעמדו בפניה בזמן אמת.

תא"ל שלום בן-אריה, פרויקטור, הנחה את הערב והעביר מידע על היווצרות רעידות אדמה, הערכות אליהן, חוויות ומסקנות משהייתו ביפן כראש משלחת הסיוע של צה"ל ביפן ברעידת האדמה האחרונה שארעה במרץ. בן-אריה היה ב-15 מדינות שעברו רעידות אדמה מלבד יפן. "מיפן למדנו שכדאי להערך ולהשקיע במניעה ולא להתעסק במענה".

תא"ל בן אריה הגיע לפיקוד העורף ב-1995 וכיהן בו, בין השאר, כמפקד מחוז ירושלים וכן כמפקד בית הספר לחילוץ והצלה. כמו כן פיקד על היחצ"א (יחידת החילוץ וההצלה הארצית) כעת מפקד על היחידה כמפקד במילואים, ואף קיבל דרגות תת-אלוף כהוקרה על פועלו.

יחידת החילוץ וההצלה הארצית מתמחה בחילוץ אנשים הלכודים מתחת להריסות של מבנים והיא מפתחת את הטכניקות לעצמה. כתוצאה מזה גם כל גדודי החילוץ האחרים לומדים ממנה את העשייה הזו. "היחצ"א זה חוד החנית של פיקוד העורף, גם מבחינת ידע, מבחינת משימות, מבחינת האחריות על משלחות חו"ל, הייצוגיות של מדינת ישראל וערכי הצלת חיים".

כמפקד, החליט למסד ולתעד את כל התורה שבעל פה שעברה ביחידה, "התחלנו למסד, לכתוב לתעד אותם בצורה סדורה, להגדיר את המשימות ואת תפיסת ההפעלה של היחצ"א, את פקודת הארגון ולארגן מחדש את הימ"חים על-פי תפיסה חדשה." אמר תא"ל בן אריה בחגיגות חצי יובל להקמת היחידה במאי 2009 .

כל 80 שנה יש רעידת אדמה חזקה-הרסנית
רעידות האדמה האחרונה שהתחוללו ב-11/5/11 בדרום ספרד בעוצמה של 4.5 ו-5.3 גרמו לנזק רב ולקריסת מבנים רבים. "זו תזכורת קטנה למה שיהיה" אמר תא"ל בן-אריה. להזכירכם בשנת 1927 הייתה רעידה בעוצמה של 6.25 בסולם ריכטר והעיר רמלה נחרבה כולה ובשנת 1838 הייתה רעידה בעוצמה של 6.5 ובצפת נהרגו 4,000 איש מתוך כמה מאות אלפי תושבים. "אנחנו בחלון זמנים לרעידת אדמה".

אם חשבתם שאנו פטורים בישראל מסכנת הצונאמי הרי שאחד המומחים בישראל טוען כי ים התיכון נמצא במקום השני בעולם שמייצר ארועי צונאמי. 70,000 איש מתו מצונאמי באגן הים התיכון בשנת 1907, מעדכן בן-אריה. כדי להקביל את מימדי אסון הצונאמי ביפן לארץ: "זה כמו כל מפרץ חיפה ועד מדרונות הכרמל שיסבלו מצונאמי כמו שראינו בסרטים מיפן".

רעידת אדמה זו תופעת טבע, שאי אפשר לחזות אותה והיא קורית בגלל תזוזת הלוחות הטקטוניים שעל קרום כדור הארץ. "רעידות מתרחשות כל הזמן בעוצמה 2 . כל שנה יש מיליון רעידות ואנחנו לא מרגישים אותן". בע"ח רגישים יותר מאיתנו לרעידות אדמה כיוון שהם מרגישים את הרעידות האנכיות המתרחשות לפני הרעידות המאוזנות אותן אנו מרגישים ורואים את תוצאותיהן.

מימדי האסון הצפוי
המוקדים של רעידת האדמה הצפויה בישראל הם: בצפ' ים המלח-בית שאן, דר' ים מלח-עד אילת, שבר יגור שהוא חלק מבקע ים המלח. תרחיש היקף הנפגעים של מדינת ישראל צופה 16,000 הרוגים ועוד 6000 פצועים קשה. ערד סמוכה למוקד הרעש וצפויים בה עשרות הרוגים ועוד מאות פצועים. בישראל מיליון מבנים והצפי הוא ש-800,000 יעמדו ברעידה ואילו 200,000 לא יעמדו ברעידה ומהם יהיו הנפגעים העיקריים. מדובר בעיקר בבניינים שהוקמו לפני 1985.

מערכת התקשורת תקרוס ואף אחד לא יענה לכם. ייקח כמה שעות ואולי כמה ימים עד שהיא תחזור לתפקד. מוסדות חינוך יפגעו ולא יהיו לימודים, כך גם מוסדות הבריאות, שיבוש באספקת המזון, פגיעה באספקת המים, הביוב, חסימת כבישים..
לפי בן-אריה הנחת היסוד היא שתהיה רעידת אדמה חזקה. "יש להתכונן ולהיות מוכן ואז אפשר להפחית את עצמת הנזק. כל הפתרונות צריכים להיות מבפנים". (מתוך השכונה או הרשות-ע.ר.)

את היקף האסון הצפוי במדינה חוזים המומחים עפ"י שמונה מרכיבים- תקני בניה, מדינה עשירה/ענייה, עומק הרעידה, תל"ג, חוזק הממשל, עוצמת הרעידה, צפיפות אוכלוסיה, אימון האוכלוסייה.

בצ'ילי 452 איש מתו מרעידה בעוצמה של 8.8 ואילו בהאיטי רעידה בעוצמה פחותה (7.2) הביאה למותם של 250,000 איש. ביפן הייתה רעידת אדמה בעוצמה 9 ואף אדם לא מת מהרעידה עצמה אלא מהצונאמי שהגיעה בעקבותיה. ההבדל היה בהערכות האוכלוסייה. החיזוי מעמיד את ישראל קרוב יותר להאיטי מאשר לצ'ילי בעיקר בגלל חוסר הידע וחוסר ההערכות של האוכלוסייה לאפשרות של רעידת אדמה.

24 השעות הראשונות – יממת הזהב
"כוחות החרום לא יודעים לטפל ב-10,000 מבנים שיקרסו במדינת ישראל. אין להם יכולת לזה". שלא באשמת הארגונים והמוסדות אלא בגלל שהם לא בנויים מבחינת סדר גודל של הכוח לטפל של בארועי אסון גדולים בהיקפם.

ביממה הראשונה אין כוחות מענה ראשוני. אלו אמורים להיות כוחות צה"ל או כוחות בטחוניים אחרים האמורים להגיע לעזרה – התמזל המזל לערד שתוך שעה-שעתיים יגיעו לעזור לה חיילי בא"ח נח"ל הנמצאים בקרבת מקום וכי יש לה יחידת חילוץ טובה ומנוסה שאין להרבה ערים אחרות. "אלו יתרונות של ערד שצריך למנף. יש להצטרף אליהם! צריך הרבה ידיים עובדות לפינוי ומעט מאד מנהלים שזה הכוחות ידעו לעשות".

כוחות המילואים שצריכים להגיע לעזרה– זה אתם. יתכן שתהיו מתחת להריסות או שבגלל צירים חסומים לא תוכלו להגיע לעזרה. אי אפשר גם לצפות שאנשי המילואים יגיעו לפני שהם יסייעו קודם כל לבני המשפחה שלהם וכך נכון לעשות. שלא לדבר שחלק מהימ"חים יפגעו, והמילואים יהיו תלויים ב 'אגד' שגם הוא יפגע..

בהאיטי 400,000 איש נקברו בהריסות, 150,000 איש ניצלו ע"י אנשים מזדמנים שהתחילו לעזור ולפנות עם כלים פשוטים כמו: ג'ק של מכוניות, גנרטורים, פטישים ומסורים מהבית.. "לא צריך לרכוש ציוד מיוחד, אפשר לפתור בעיות עם הכלים הללו".

"24 השעות הראשונות – זו יממת הזהב- מי שלא ניצל ביממה הראשונה בקושי ישרוד. יש להציל את כל מי שנמצא בשטח העליון שנפגע. כוחות החרום וההצלה בד"כ מגיעים מאוחר מידי ואז הם מצילים בודדים או גופות". הכשרה של 9 שעות ואתם לומדים איך מאתרים אנשים פגועים ואיך לחלץ אותם מהשכבות הראשונות של ההרס.

לא כל האזורים נפגעים אותו הדבר. בד"כ החלוקה היא ל-3 אזורים עם רמות שונות של פגיעה. אנשי אזור א' שנפגעו מעט יופנו לעזור באזורי ב' ו-ג' שנפגעו יותר, כמובן רק אחרי שעזרו למשפחותיהם ושמו אותן במקום מבטחים. "אתם האזרחים צריכים לצאת לשכונות, להתארגן בקבוצות ולעזור לפנות הריסות".

צריך לדעת מה עושים כשמתחילה רעידת אדמה

שקשוק חלונות, סחרחורת, איבוד שיווי משקל, דברים זזים בבית – או אז עליכם לרוץ החוצה מתוך הבית. במידה ואתם לא יכולים רוצו למרחב המוגן או לממ"ד והמתינו עד שהרעידה תפסק. תוך דקה או שתיים עליכם לעזוב את המקום עם הפסקת הרעידה ולצאת למקום פתוח. לא הספקתם- המתינו עוד 5 דקות עד שפסקו הרעידות המשניות הבאות בעקבות הרעידה הגדולה (אפטרשוק).

– יש להתרחק מבניינים גבוהים רצוי לצאת לשטח פתוח.
– אם אתם במכונית – התרחקו ממבנים והשארו במכונית.
– כשיש רעידת אדמה ואתם ליד ים – תתרחקו מיד משם! ותעלו למקום הכי גבוה! (ביפן גל הצונאמי הגיע אחרי 63 דקות וגם הם מודים שאם היו מתכוננים טוב יותר לצונאמי, כפי שהתכוננו לרעידת האדמה והמיגון של הכורים, אפשר היה להציל חיים)
– במידה ואתם מספיקים, נתקו את מקורות האנרגיה של הבית (גז, חשמל, נפט)
– אחסנו במחסן הבית 6 בקבוקי מים לאדם, מזון ושאר מוצרי חרום שיעזרו לכם לשרוד את 48 השעות הראשונות בהן לא תהיה עזרה מאף אחד. (מידע מפורט תוכלו למצוא באתרים של מד"א וכיבוי אש)
– לידיעתכם – בטוקיו יש מוזיאון לאסונות ובו 6 סימולטורים לתרגול התנהגות נאותה באסונות שונים.

הערכות ערד
"עד מאי 2012 תסתיים תוכנית ההערכות עם העיר ערד" הבטיח תא"ל שלום בן-אריה. תוכנית ההערכות כוללת ארבעה שלבים: הקמה, בחירת אנשים והכשרתם (עד סוף חודש מאי 2011), ביצוע תרגילים ושלב תהליך שמירה על כשרות (מסיום הפרויקט באפריל 2012 )".

"הכנו תוכנית וצריכים להקים צוותי הקמה. כל שכונה ומפעל צריכים להתארגן. מי שלא יתארגן שלא ישאל אח"כ שאלות. לא הרשות צריכה לעשות את כל העבודה".

לכל אסון יש 5 שלבים – הכנות, תגובה מיידית, המענה הראשוני, המענה המשלים, שיקום. בתגובה מיידית הכוונה להשרדות אישית והגעה למקום מבטחים. רק אחר כך בא המענה הראשוני שזהו הסיוע לסביבה. "אתם בערד צריכים הערכות ומענה מיידי כי אתם מרוחקים מהמרכז ונמצאים ליד מוקד הרעש. למזלכם יש לכם אותו בצורה של יחידת החילוץ וטירוני בא"ח נח"ל שליד ערד ובעזרתם של מתנדבים".

במסגרת ההכנות נערך כנס ההערכות לרעידת אדמה ותיערך הכשרה לוועדים, אזרחים ומתנדבים.
"אפשר להתכונן לכל רעידת אדמה! " טוען בן-אריה בתוקף, "אפילו ברמה של 9 בסולם ריכטר כמו שהייתה ביפן על אחת כמה וכמה בישראל בה מצפים לרמה של 7.5 בסולם ריכטר".