31 מזרח - הפורטל לתיירות וקהילה של הנגב המזרחי

31 East - The Portal for Tourism and Community in the Eastern Negev

חיפוש
סגור
  • לאן השבוע לוח פעילויות ואירועים
  • טיולים בנגב

    אביזרים למטיילים

    הסעות

    טיולי פריחה בדרום

    מדריכי טיול לג'יפים

    מסלולי אופניים

    מסלולים לג'יפאים

    סיור במפעלים

    שביל ישראל

    תחנות מידע למטייל

    אפליקציות וטלפונים חיוניים

    הפקות אירועים בטבע

    טיולי שיטפונות בנגב

    מדריכי טיולים

    מסלולי טיולים עם מכוניות

    מעיינות, גבים ובריכות מים

    סנפלינג

    שבילי טיול בנגב

    גנים לאומיים ועתיקות

    טיולי אומנות

    יערות הקרן הקיימת לישראל

    כללי התנהגות

    מידע חירום יחידת חו"ה

    מסלולים במדבר יהודה

    מצפורים

    ריינג'רים וטרקטורונים

  • צימרים בדרום

    צימרים ובתי מלון

    לינת שטח- חאן לינה, אוהלי אירוח, חניוני אוהלים, חניוני לילה

    בתי ספר שדה ואכסניות נוער

    מלאכי שביל ישראל

  • אטרקציות בדרום

    אירוח בדואי

    מוזיאונים לעתיקות ולאומנות

    מצפי כוכבים ניידים

    השכרת אופניים

    מנחתים

    פיינטבול ומועדון קליעה בדרום

    כדור פורח

    מצדה (חיזיון או וקול + סופר סת"ם)

    רכיבה על גמלים וסוסים

  • דברים לעשות

    אירועים עונתיים

    חנויות יצירה

    יקבים בדרום

    בתי אירוח

    חנויות מפעל

    סדנאות ODT והפעלות בשטח

    גלריות ואומנים

    טיפולים אלטרנטיביים וקוסמטיקה

    סיורים חקלאיים וסיורים מודרכים

  • איפה אוכלים

    גלידריות

    פיצריות

    מסעדות

    קייטרינג לאירועים פרטיים ולמטיילים בשטח

    פאבים

    פוד טראק

  • מפה למטיילים
  • חבילות טיול
  • צור קשר
צור קשר - Contact Us
חיפוש
סגור
  • לאן השבוע לוח פעילויות ואירועים
  • טיולים בנגב
  • צימרים בדרום
  • אטרקציות בדרום
  • דברים לעשות
  • איפה אוכלים
  • מפה למטיילים
  • חבילות טיול
  • צור קשר
תפריט
  • לאן השבוע לוח פעילויות ואירועים
  • טיולים בנגב
  • צימרים בדרום
  • אטרקציות בדרום
  • דברים לעשות
  • איפה אוכלים
  • מפה למטיילים
  • חבילות טיול
  • צור קשר

לאן
השבוע

טיולים
בנגב

צימרים
בדרום

אטרקציות
בדרום

דברים
לעשות

איפה
אוכלים

מפה
למטיילים

חבילות
טיול

ראשי » חדשות קהילתיות » כנס בסוסיא- בסימן מים והתיישבות בנגב

כנס בסוסיא- בסימן מים והתיישבות בנגב

17/12/2017 11:28 אין תגובות
(צילום: ענת רסקין, מצגת: ד"ר טלי אריקסון-גיני)
כנס בסוסיא- בסימן מים והתיישבות בנגב
‏יום ראשון ‏17 ‏דצמבר ‏2017
כנס הספר והמדבר ה-13 נערך ביום חמישי (14/12) במרכז סיור ולימוד סוסיא. "הדואג לדורות- עוסק בחינוך" ובביס"ש סוסיא שבדרום הר חברון עוסקים בכך כל השנה ובכנסים אלו בעיקר. השנה עסק הכנס סביב נושא המים במדבר במהלך הדורות. למרות שספר המדבר מקבל בממוצע בין 100-150 מ"מ משקעים בשנה, בנגב חיו אנשים מימים ימימה וידעו להתאים את עצמם לתנאי האקלים ע"י אגירת מים באמצעים שונים. הכנס הוקדש לדיון על מפעלי המים המגוונים במדבר. דברי חכמה לא רק נבעו בנינוחות היו גם סימנים למים סואנים..

מאת: ענת רסקין

למרות שכל חוקר בכנס הציג תחום מחקר אחר, לא אחת התגלעו חילוקי דעות. דר' יהודה גוברין מהמכון לארכיאולוגיה מקראית בירושלים ספר על עבודות החפירה המורחבות שלו במפעל המים הקדום בתל ערד. חפירות אלו חשפו את מלוא אורכה של נקבת המים העוברת מתחת לחומת המצודה ממערב למזרח ומגיעה לבור מים מזרחי, שגם הוא נחפר מחדש והתגלה במלוא גודלו והסתעפויותיו, כולל פיר העולה להיכל המקדש. בורות המים שהתגלו יכלו להכיל סך של כ-450 קוב מים עבור צרכיה של המצודה שהשתרעה על פני 2 דונם. מצד אחד כמות אגירה מרשימה, מצד שני נשאלה השאלה איך מלאו בורות המים האלו באזור שיש בו רק 100 מ"מ משקעים בשנה? דר' גוברין טען שכנראה היה אקלים אחר בתקופת בית ראשון (הזמן המתוארך של המצודה בראש התל) שאפשר קליטת כמויות מים גדולות. מערכת הניקוז וויסות מפלס המים בין בורות המים מראה לדעתו שעודפי המים נוקזו מתוך המצודה דרך הנקבה מערבה לישוב בתחתית התל בניגוד למחשבה לפני שנים שהעלתה סברה שאנשי המצודה שאבו מים מבאר בעיר הכנענית שלמרגלות התל והזרימו את המים באמצעות הנקבה במעלה התל לבור המים המזרחי שבמצודה.

דר' טלי אריקסון-גיני מנפת נגב דרומי של רשות העתיקות טענה כנגד שלפי מחקרי בוטניקה שנעשו בנגב לא רואים כל שינוי אקלימי מסיבי במשך 5,000 שנים! דר' אריקסון ספרה על מערכת בורות המים של הנבטים לאורך דרך הבשמים שבין פטרה לעזה. בורות המים נחצבו, טויחו וסומו בסימנים המיוחדים לנבטים. בורות כאלו אפשר לראות ליד שדה בוקר, עבדת, שבטה, הר נפחא, נחל נקרות, מעלה מחמל, מצד קצרה וכו'. להבדיל מבורות המים של תל ערד, אלו בורות מים הקשורים לדרכים ולא לישובים. חלקם שימשו גם לסוג של פולחן דתי והם סומנו בסימן הקדוש של הנבטים הטבוע באבן מצד ימין של שער הכניסה לבורות. סימן המזכיר בצורתו צורת פרסה והנקרא ביתל (beytel) הקשור למילה העברית בית-אל הנזכרת גם בסיפורי המקרא, אבן של האל.

כיצד אפשר להבדיל בין מתקני אגירת מים ונוזלים כמו יין ושמן, ולקבוע אם הם יהודיים או לא? ויכוח בנושא עלה בין אנשים דתיים בקהל לבין דר' חיים כהן מאוניברסיטת חיפה שהגיע בעקבות חפירותיו הארכיאולוגיים לתובנה שמקוואות יהודיים לא טויחו בטיח הכולל שברי חרסים לעומת אתרים פגאניים בהם נעשה שימוש בטיח בעל גריסי חרס או אפילו דיפון עם שברי חרסים- שיטה ידועה ומוכחת לאיטום ראוי של מאגרי נוזלים. לטענת דר' כהן כנראה שמאז בית שני חל איסור הלכתי על שימוש בחרסים בטיח למרות הנחיתות הטכנולוגית של שיטה זו. בכדי לאשש את השערתו הביא ציטוטים מהמקורות. חלק מציטוטים אלו לא התקבלו על דעת הקהל הדתי שנכח בהרצאה שטען שהפרוש שנתן דר' כהן למקורות אינו מדויק או סותר את הבנתם. אך הוויכוח נשאר פתוח..

חכמת הנבטים באגירת מי שיטפונות וחציבת בורות מים לאורך דרך המסחר שלהם לא עברה במלואה לבני דורנו אשר עושים שימוש לא מושכל במי אקוויפר ההר המזרחי. דר' נעמה אברהמוב ממו"פ אזורי מזרחי ספרה על מדידות ובדיקות שעושים החוקרים במרכז המחקר והפתוח באקוויפר המוזן משדרת ההר המרכזית, מקו פרשת המים מזרחה, ומתנקז במעיינות ליד ים המלח בייחוד במעיינות צוקים (עין פשחה). אקוויפר הינו סלע שחלליו ספוגים במים והוא אוגר מי תהום. מאגר המים התת-קרקעי המזרחי עומקו 500 מ' אך בעשר שנים האחרונות יש ירידה משמעותי במפלס המים בשל גרעון במים ושאיבות רבות יותר.

מצב ים המלח מספר על מצב המערכת ההידרולוגית האזורית ציין דר' נדב לנסקי מהמכון הגיאולוגי. ממצאי המחקרים שלו ושל שותפיו תומכים בממצאים של דר' אברהמוב. מפלס ים המלח יורד ביותר ממטר כל שנה! אם בשנת 1930 מפלס המים עמד על 390- מ' הרי שבשנת 2015 המפלס עמד על 428- מ'. במהלך 40 שנה ירד המפלס ב-30 מ' ולדברי דר' לנסקי יש האצה בירידת המפלס!. מעבר לשנים השחונות הגורמות לגרעון במים הנכנסים מהצפון, הוקמו במהלך השנים גם סכר דגניה בישראל וגם סכרים רבים בשטחם של הירדנים. כך שמים רבים לא נכנסים לים המלח, שהינו אגם סופי. בעוד שאגני מלח ברחבי העולם הם אגנים רדודים המושפעים בעיקר מחילופי העונות ים המלח הינו אגם עמוק שההשפעה העיקרית בו היא בעקבות טמפרטורת המים המשפיעה על מידת הרוויה של המלח במים. מאז 1980 יש הצטברות של 10 ס"מ מלח בשנה!

"חובת הרשות לספק את צרכי עוברי האורח, כולל מים" דיווח דר' אבי ששון מהמכללה האקדמית אשקלון. בימי הביניים החובה מקבלת צורה של הצבת שוקת מים עם ברז ציבורי ברחוב לטובת עוברי האורח. שוקת או בשמות הנרדפים שלה: רהט, סביל, נמצאה ברחבי המזרח התיכון מאמצע ימי הביניים ובארץ ישראל מאז המאות 11-12 לספירה. הסבילים, לפעמים ביתנים מעוטרים, הוזנו במים ממעיינות, בארות או בורות מים או ע"י מילוי חיצוני (ברז מים שהוצא אל מחוץ שטח פרטי או אפילו מיכל אגירת מים שהוצב מאחורי קיר הסביל.)

סביל באסלאם משמעותו 'צדקה'. כל מעשה שיש בו לעזור לקהילה ולהקל על האנשים החיים באזורי אקלים קשים: עץ נותן צל או פרי, אספקת מים וכו'. בארץ ישראל יש כ-400 סבילים. חלקם נבנו ע"י השלטון העת'מאני בעיקר בערים או לצד דרכים ראשיות. יש והסביל עוטר ושימש גם כמזרקה מפוארת לנוי כפי שנמצא בתחנת רכבת באר שבע,  וחלקם נבנו ע"י אנשים פרטיים לצד דרך, מחוץ לחומת בית או אפילו סתם ברז מים שיצא משדה של פלאח לטובת העוברים ושבים. סבילים פשוטים מזכירים את מתקני הטמנת המים בימינו לאורך שביל ישראל- מתקן צל שהונח בו קנקן מים לצד הדרך. עם הכיבוש הבריטי והפרטת מערכת המים הסבילים הלכו והתייבשו..

התייחסות מעניינת למים בהקשר מדיני-פוליטי הביא הרב דר' שוקי רייס מהמכללה האקדמית הרצוג. לדבריו מי נהר במקרא תפסו מקום חשוב לא רק כציון פיזי-גיאוגרפי של גבולות ארץ או מעצמה, לתיאור מסעות צבאיים של מלכים אלא ש "מי נהר" הפך לביטוי ספרותי המייצג עצמה של אימפריה או מלך. הנילוס כ "נהר מצרים", נהר פרת כייצוג למעצמה האשורית, "עבר הנהר" בארץ המובטחת, גן עדן שבין הפרת והחידקל לבין הנילוס. נהרות הפכו לדימוי ספרותי של עצמת המעצמות, האפיון שלהן, הישות הפוליטית. נהרות לא רק קבעו גבולות ומרחב פיזי, טופוגראפי, אלא גם יצרו מרחב מציאות של מאבקי כוח, בקורת פוליטית ואף קבלו תיאורים על-טבעיים כמקור ריפוי או מקור העולם- גן העדן..

מאגר שירי הנגב והמדבר בזמר העברי מאפשר להבין את רוח התקופה מלפני הקמת המדינה ועד היום. כל תקופה מתאפיינת בשירי מים המאפשרים הצצה לתרבות התקופה ומעקב אחרי התפתחות תפיסות חברתיות ופוליטיות. נחום הרציון חוקר תולדות הזמר העברי הביא בשירה וחלילית טעימות משירי זמר המתארים מקורות מים בנוף המדברי. מזיעת אפינו וכיסופים למים דרך בור מים עתיק או באר רועים בעלי הילת חיי המזרח וקשר לאבות קדומים ועד להתיישבות וכיבוש הנגב עם צינורות מים והורה ממטרה.

הארכיאולוג הצעיר אחיה כהן תבור שחופר בסוסיא מצא הוכחות לקיום ישוב יהודי באתר עם מציאת נר הרודיוני, מקווה אופייני ופרוטות חשמונאיות. לחפירות באתר סוסיא העתיקה הצטרפו תלמידים ממכללת הרצוג וגם ילדים מבי"ס בישוב סוסיא החדש. זאת במסגרת חברת 'דגש- ארכיאולוגיה תיירותית' או כפי שאחיה מעדיף לכנות- חפירות חינוכיות. החפירות מעלות חתך התיישבות לאורך תקופות שונות. האם במקור היו אלה אדומים שגוירו בכוח וישבו בסוסיא? כמו בחפירות בתל ערד כך גם בחפירות בעיר העתיקה של סוסיא רב הנסתר על הנגלה והחוקרים עצמם מציינים שמאמרים מעמיקים על החפירות, כאלו שמרכזים ונותנים סקירה מקיפה של כל הממצאים שנמצאו בחפירות לאורך השנים- לא פורסמו ויש להצטער על כך.

כך גם נשארת חידת סוסיא, הקמתה ונטישתה, לא פתורה. ועד הכנס הבא שיביא זוויות נוספות על חקר הספר והמדבר- "את, אדמה, בלב מדבר,/ללא צל עץ, ללא מטר./ אל מרחבך נדרימה, /אמרנו כי נשימה פנינו הנגבה." ("את אדמה" מילים-אריה יחיאלי)

*מרכז סיור ולימוד סוסיא פועל למעלה מ-30 שנה בתחום החינוך הסביבתי. במקום מתחם אירוח וקמפוס מטופח המארח מטיילים וגם חניכים וחוקרים. המרכז נמצא בתוך הישוב סוסיא החדשה ומשקיף לנופי דרום הר חברון והעיר סוסיא העתיקה שהינה אתר מורשת לאומית. הכנסים נערכים בשיתוף עם החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית הרצוג.

בית ספר שדה סוסיא דר' יהודה גוברין הנבטים כנס הספר והמדבר ה-13 מים במדבר מערכת המים בתל ערד מרכז סיור ולימוד סוסיא מתקני מים סביל סוסיא שירי הנגב והמדבר
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

מזג האויר לשבוע הקרוב

ערד - טיולי כוכב

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

טיולים בנגב

צימרים בדרום

אטרקציות בדרום

דברים לעשות

איפה אוכלים

לחץ כאן
לחץ כאן

חדשות קהילתיות

חדשות ופוליטיקה

חדשות סביבה

חדשות יומן חילוץ והצלה

חדשות תיירות

מגזינים אלקטרוניים

סרטונים

התאמת
חבילות
תיור >>

כתיבת
תוכן >>

אודות פורטל מזרח 31

באתר מידע על אזור הנגב המזרחי: טיולים, אטרקציות לכל המשפחה, מקומות לינה, אומנים ואומנות וכמובן כתבות על קהילה וסביבה. אתם מוזמנים להיכנס, להתעדכן ולהתרשם!
קרא עוד אודותינו >>

מדורים באתר

טיולים בנגב

צימרים בדרום

אטרקציות בדרום

דברים לעשות

איפה אוכלים

  • טיולים בנגב
  • צימרים בדרום
  • אטרקציות בדרום
  • דברים לעשות
  • איפה אוכלים
תפריט
  • טיולים בנגב
  • צימרים בדרום
  • אטרקציות בדרום
  • דברים לעשות
  • איפה אוכלים

מידע שימושי

קישורים חשובים

כתיבת תוכן

התאמת חבילות תיור

מפה למטיילים

אפליקציות ומספרי טלפון חיוניים

  • קישורים חשובים
  • כתיבת תוכן
  • התאמת חבילות תיור
  • מפה למטיילים
  • אפליקציות ומספרי טלפון חיוניים
תפריט
  • קישורים חשובים
  • כתיבת תוכן
  • התאמת חבילות תיור
  • מפה למטיילים
  • אפליקציות ומספרי טלפון חיוניים

פופלארי

2/6- הפנינג שבועות בערד

5 /29 –5/6 -שבועות בערבה הדרומית

הכסא החברתי של בני ביטון

22/5-10/6 דובדבן ביער 2022

© כל הזכויות שמורות למזרח 31

  • ראשי
  • אודות
  • תקנון האתר
  • צור קשר
  • רישום לניוזלטר
תפריט
  • ראשי
  • אודות
  • תקנון האתר
  • צור קשר
  • רישום לניוזלטר
אתר זה נבנה ע"י יולי פיתוח וקידום אתרים

מתכננים טיול? 
סגרתם עם עוד משפחות או חברים?
מחפשים מה ולאן?

קבלו, טיול כבקשתכם:

  • אירוח מפנק בצימרים בלב מדבר / לינת שטח
  • המלצות על מסלולי טיול באזור
  • המלצות על אטרקציות באזור
  • שילוב של סיורי תוכן מיוחדים בתשלום
  • שילוב של סדנאות מיוחדות בתשלום
  • אפשרות לארוחות מפנקות (גם בשטח) בתשלום
  • הכרות עם חיי הבדואים ומפגשים אותנטיים

חבילות טיול מותאמות אישית לצרכיכם ולהנאתכם!
התקשרו לענת – המקור למידע על טיול באזור ערד והנגב המזרחי
054-3169791 או באתר www.goarad.co.il

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן