(צילום-ענת רסקין)

ביום שלישי אחה"צ (3/1/12) הגיע צוות תכנון של החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית העוסק בפתוח תוכנית 'מבואות ערד' – הקמת 10 ישובים במרחב שבין מיתר לערד- לפגישת הסברה עם פרלמנט צעירי ערד הפועל בתוך מרכז הצעירים בערד. *מצורף קובץ עם מפות מבואות ערד.
מאת: ענת רסקין

החטיבה להתיישבות-תוכנית מבואות ערד.pdf

למפגש הגיעו ירון שיינין סמנכ"ל החטיבה להתיישבות, איציק עופר, האדריכל יואל ריבלין והסוציולוג יהודה אבני, אשר הסבירו על הפרויקט המתוכנן 'מבואות ערד' וענו לשאלות הנוכחים.

ירון שיינין פתח והסביר כי החטיבה להתיישבות נמצאת כרגע בשלב הכנת תזכיר (לאחר בדיקת השטח לפני ולפנים) למועצה הארצית שאמורה להעביר התוכנית לאישור הממשלה. מדובר בתוכנית שהם מנסים לקדם מאז 2005 תוך עבודה מול משרדי ממשלה שונים שלא היו מוכנים לקבל עליהם את ההחלטה בנושא עד שהחטיבה הועברה תחת חסותו של משרד רוה"מ. היישובים הראשונים אמורים לקום בעוד כ-3 שנים ותוכנית ההתיישבות תיושם בשלבים במהלך 20 שנה.

מהו פרויקט 'מבואות ערד'?

הממשלה קבלה החלטה (ב-30 באוקטובר 2011) בדבר הקמת חבל התיישבות שימנה כ-10 יישובים בעלי אופי כפרי, חקלאי-קהילתי, באזור מבואות ערד. על החטיבה להתיישבות הוטל "לבחון את המצב התכנוני, התנאים הפיזיים באזור וכל נתון אחר הנדרש למציאת מיקום לעשרה יישובים חדשים בחבל מבואות ערד. כמו כן, תכין החטיבה להתיישבות תכנית עבודה ולוחות זמנים לביצוע תכנית מתאר מחוזית ותכניות מפורטות: ליישובים, לאזורי תעסוקה, אתרי תיירות, דרכים ומתקני תשתית הנדסית". לשם עבודת המטה הוחלט להקצות למשרד ראש הממשלה מיליון שקלים.

אזור 'מבואות ערד' ממוקם בגזרה הצפון מזרחית של מטרופולין באר שבע, ושטחו משתרע במרחב צפונית לכביש 31 בין כביש שוקת-ערד בדרום, גבול מחוז דרום (הקו הירוק) מצפון, היישובים מיתר וחורה במערב, לבין גבולות השיפוט של המועצה האזורית תמר, העיר ערד ואתר היישוב המוצע כסיף (צומת תל ערד) במזרח.

מטרות התכנית כפי שמוגדרות בהצעת המחליטים הן למשוך אוכלוסיה ממרכז הארץ לצורות התיישבות אטרקטיביות לה ולאכלס את חבל הארץ הצפ'-מז' של הנגב, במיוחד חבל הארץ מתחת לקו ההפרדה, ובכך להקים רצף התיישבותי, יהודי. זאת כיוון שבשטח ארץ זה אפשר למצוא רק את הערים ב"ש, ערד, דימונה וירוחם. שאר אזור המשולש שנוצר בשטח הינו בעצם שטחי התיישבות של הבדואים או מה שנקרא: אזור הסייג, ובו כמה עיירות מוכרות והרבה ישובים שאינם מוכרים והסדרתם עומדת עכשיו לדיון בעקבות ועדת גולדברג ודו"ח פראוור (שאינו מקובל על הבדואים).

מר ירון בן-עזרא, מנכ"ל החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית: "לתפוס את יתרת השטח האחרונה, ובכך למנוע המשך פלישת הבדואים לאדמות הלאום שנותרו, וכן למנוע יצירת רצף בדואי ו/או ערבי מכיוון דרום הר חברון, לכיוון ערד, בואכה דימונה וירוחם, וכל המרחב הכלוא ביניהם ובין באר שבע".

עשרה ישובים אמורים להיות בסה"כ במרחב המדובר: לכיוון מערב (לכיוון מיתר)מדובר ב-4 ישובים: חירן (גרעין של 25 משפחות כבר מחכים במחנה ארדן בחבל יתיר בכדי לעלות לקרקע), יתיר, שני, הר עמשא ו-4 חוות בודדים שקיימות בשטח יצורפו אליהם. (יש לציין שחלק מהישובים קיימים בשטח אך יש בהם בעיית אכלוס כמו כן מתוכנן לשדרג את בית היערן ביער יתיר והמחנה הצבאי הזמני 'ארדון' יהפוך למצפה)

הצד המזרחי של הפרויקט ישתרע לאורכו של כביש 80 מתל ערד ועד תל קריות. בצד זה יוקמו 6 ישובים שישענו על ערד כעיר המחוז שלהם. (אחד הישובים יהיה הישוב הבדואי תל קריות שיוכר ויכלול עד 300 משפחות שיוכלו לחכור אדמות לעיבוד, כמו כן יש להזכיר את פרויקט העיר כסיף המתוכננת לקום בחלק המערבי של צומת תל ערד).

עשרת הישובים לא יהוו רשות מוניציפאלית נפרדת והם יקבלו שירותים שונים כולל חינוך ובריאות מערד. סה"כ מדובר על מקסימום של 15,000 תושבים בעשרת הישובים המתוכננים. כאשר בשלב א' מדובר על אכלוס 100 משפחות לישוב.

הישובים מוגדרים כישובים כפריים חקלאיים. אין מדובר באופי של קבוץ/מושב אך כן מדובר שמרבית התושבים יהיו מוכרחים לעסוק במיזמי חקלאות או תיירות-חקלאית ולעבד אדמות שיוקצו לכל ישוב. יתקבלו בודדים, משפחות, קבוצות וגרעיני התיישבות (כולל תושבים בדואים). אחוז מסוים של תושבים יוכלו להיות תושבים שעיסוקם אחר מחקלאות. ועדת קבלה תחליט על קבלת תושבים. העמותות 'איילים', 'אור משימות' והאיחוד החקלאי ירכזו גרעינים המעוניינים לעלות לשטח.

התנגדויות לישובי מבוא ערד- פגיעה בשטחים הפתוחים ובעיבוי ישובים קיימים

מרבית ההתנגדויות לפרויקט ציינו את חששם כי הקמת ישובים קהילתיים, קטנים ואיכותיים תמשוך תושבים חזקים מבחינה חברתית-כלכלית מהערים ערד וב"ש ובכך יחלישו את הערים הפועלות לחיזוקן ומיתוגן מחדש. הצוות המתכנן אישר כי כך פני הדברים כאשר מדובר בישובים קהילתיים (כמו עומר, להבים, מיתר) אך לא כך כאשר מדובר בהתיישבות כפרית. לדבריהם מחקרים מראים כי 80% מהתושבים שמגיעים לישובים כפריים הם אנשים ממרכז הארץ החפצים בצורת חיים זו והניסיון מראה כי ישובים כפריים גרמו לתנופת פתוח בערים שלידן (כדוגמת נתיבות, כרמיאל וקצרין).

איציק עופר: "קראנו לפרויקט מבואות ערד בכוונה תחילה כדי להראות כי אנחנו מתייחסים לערד כעיר המחוז. לא יהיו פרויקטים שיתחרו בעיר ערד וברור לנו שיש צורך בשיתוף פעולה עם עיריית ערד.

תגובת עיריית ערד: "העירייה עדיין עומדת מאחורי דברים שאמרה וכתבה בעבר ראש העיר טלי פסלוסקוב: ישובים לא חקלאיים יכולים לפגוע במרקם העדין של האוכלוסייה בעיר ולהרחיק משפחות חזקות. ערד צריכה משאבים על מנת להפוך להיות עיר מטרופולין לישובים בסביבה ולהיערך כמו שצריך לגידול באוכלוסייה, למתן שירותי חינוך, תרבות, מסחר, פנאי, תעסוקה וכו׳. ערד מוכנה לעשות את הצעדים הנדרשים במידה ותקבל משאבים שייטיבו גם עם התושבים החיים בעיר כיום. מהבחינה הזו ההתיישבות החדשה יכולה להיות דווקא הזדמנות להתפתחות עבור ערד". טלי פלוסקוב: "אולי זו הזדמנות פז לדרוש ולקבל את הכספים שמגיעים לנו וכמו כן לדרוש גדר הפרדה בקו הגבול (סגירת ציר ג'ימבה)".

התנגדויות נוספות נשמעות מכיוון המשרד לאיכות הסביבה והחברה להגנת הטבע. אלו מביאים את הטענות של פגיעה בשטחים הפתוחים ובעיבוי ערים וישובים קיימים כפי שהובעו בעקרונות התכנון המרכזיים המוגדרים בתמ"א 35 משנת 2005 : "יועדף פיתוח בתוך הקיים וצמוד דופן אליו ויימנע פיצול של רשויות מקומיות. התכנית אינה מעודדת את הקמתם של יישובים חדשים, אך עם זאת יוצרת את התנאים המאפשרים הקמת מספר מוגבל מאד של יישובים חדשים כדי להשלים את מערך ההתיישבות לאורך קווי התפר"

בדף העמדה של החברה להגנת הטבע נכתב: "יודגש כי החלטה זו מנוגדת לחלוטין לרוח המחאה החברתית ששורה בימים אלו בארץ, הקוראת לשינוי סדרי עדיפויות. אנו סבורים כי יש לחזק כלכלית, חברתית, חינוכית ותרבותית את הערים הקיימות ותושביהן, ובראשן באר שבע, על פני קידום יישובים חדשים המיועדים לאוכלוסייה איכותית שינגסו בעוצמתה של באר שבע וערי הסביבה ויפגעו בהן. עיבוי יישובים הקיימים בנגב בכלל זו משימה לאומית, ועל כן ראוי להקצות את מלוא שומת הלב והמשאבים לקליטת משפחות חדשות ופיתוח מקורות פרנסה בתוך הישובים הקיימים.
מבחינה סביבתית פיתוח ישובים חדשים, הכולל בניית בתי מגורים ותשתיות נלוות נדרשות, מביא לפגיעה חמורה בנוף הפתוח, מצמצם את כמות השטחים הפתוחים בבינוי צמוד קרקע בצפיפות נמוכה, קוטע את רצף השטחים הפתוחים ומוביל להרס בתי גידול ולנזק אקולוגי"

התנגדות המשרד לאיכות הסביבה כפי שכתב ח"כ גלעד ארדן השר להגנת הסביבה: "ברצוני להביע את התנגדותי להצעת המחליטים בנדון מאחר והחלטה זו תגרום לפגיעה והחלשה של הערים הקיימות בנגב כדוגמא: ערד, דימונה ובאר שבע, וכן תוביל להרס מיותר של הסביבה והמרחבים הפתוחים. כאשר החלופה ההגיונית היא חיזוק ישובים קיימים במרחב שנמצאים בתת אכלוס ומימוש יוזמות מאושרות באזורים לא רגישים דוגמת הישובים כרמית, חירן ומרעית. ברור שההחלטה המוצעת אינה פעילות בכיוון יישום דוח טרכטנברג אלא היא מנוגדת לו לחלוטין ויישומה יביא להעמקת הפערים החברתיים בנגב והחלשת היישובים הקיימים".

עלויות גבוהות לעומת עלויות עיבוי יישובים קיימים

טענה נוספת היא ההוצאות הגבוהות בהקמת ישובים חדשים לעומת עיבוי ערים וישובים קיימים. במרחב האמור יש מספר ישובים קיימים ומאושרים, רוב הישובים נמצאים בתת אכלוס ולחלקם הרחבות מאושרות. על-פי הנתונים של מנהל מקרקעי ישראל עולה כי נכון להיום מתוכננות כ-30,000 יחידות דיור בקרבת מרחב התכנית. רק בערד מוצעות 4404 יחידות דיור לשיווק.

עוד נמצא כי ההוצאות לשנה של הממשלה עבור יחידת דיור בהרחבת עיר עומדות על: 178,100 ₪ לעומת הוצאות של 328,792 ₪ ליחידת דיור בישוב חדש. *(ישובים קיימים ומאושרים במרחב על פי נתוני למ"ס 2008 ונתונים שמקורם בחגי סלע, מנהל מחוז דרום במנהל מקרקעי ישראל, 22 בנובמבר 2011). בנובמבר 2009 הוכנה עבור המשרד להגנת הסביבה עבודה הבוחנת את ההיבטים הכלכליים בהקמת יישובים חדשים בהשוואה להרחבת יישובים קיימים והמסקנה הייתה כי: קיים פער של כ-85% בין ההוצאות השוטפות ליחידת דיור ביישוב כפרי חדש להוצאות השוטפות ליחידת דיור בשכונה חדשה בעיר. בבחינת השקעות משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והיישובים הפער גדל לכ-321%.

"מכאן שתכניות לעיבוי וחיזוק יישובים קיימים כבר אושרו, וייתכן ואלו יכולות לתת מענה כלשהו לביקוש לדיור באזור הנגב".( מתוך: הכנסת, מרכז המחקר והמידע- השלכות החלטת הממשלה בדבר הקמת חבל התיישבות באזור מבואות ערד, ‏28 בנובמבר 2011 כתיבה: שירי בס ספקטור)

מר ירון בן עזרא, מנכ"ל החטיבה להתיישבות הגיב לטיעונים העולים מן העבודה, אותם הציג השר להגנת הסביבה בהתנגדותו להצעת המחליטים וטען כי: "התיישבות היא לא עסק כלכלי, ולא נכון יהיה לבחון את ההחלטה בעיניים כלכליות, אלא בהתאם למטרות תפיסת השטח של התכנית. הוא מוסיף כי יישובים כפריים, שומרים יותר טוב על השטח מאשר יישובים עירוניים, וכי היישובים הכפריים בתכנית מבואות ערד אמורים לתפוס את כל המרחב התכנוני, ובבוא הזמן, "לתת את הגב" ליישובים העירוניים."

איציק עופר מצוות התכנון: "התיישבות כפרית הייתה מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מהשטחים הפתוחים. הגיע הזמן לחשוב כחול-לבן ולא רק ירוק". ואדריכל ריבלין הוסיף: "נושא אזרחי ולאומי צריכים לכת בד בבד. הם שלובים. התיישבות כפרית והגופים הירוקים הם שני קווים מקבילים".

לחשוב כחול-לבן – התיישבות יהודית מול התיישבות בדואית

כאן עולה נושא שנוי במחלוקת נוסף בין האינטרס הלאומי ליישב את הנגב לבין האינטרס הלאומי להגיע להסדר עם הבדואים בנגב. עמותת 'במקום' (עמותת מתכננים למען זכויות תכנון) הביעה התנגדותה לתוכנית 'מבואות ערד' בגלל שזו פוגעת בזכויות הבדואים היושבים בפזורה שבמרחב מצפון לכביש 31 ועניינם עומד כעת לסדר היום במסגרת דו"ח פראוור להסדרת הבעלות על הקרקעות בנגב.

בעוד החטיבה להתיישבות מדברת על חבל ארץ פתוח שיישובו יהווה חיץ בין הקו הירוק לישובי הבדואים באזור הסייג, יחזק את הנוכחות היהודית וימנע תפיסת אדמות ע"י הבדואים, טוענים הבדואים, ועמותת 'במקום' המייצגת אותם, כי באזור קיימים ישובים בדואים בלתי מוכרים (חלקם יושבים בשטח משנת 48) המחכים להכרת המדינה וכי יש למצוא פתרון הולם למחלוקת על האדמות, כולל אפשרויות התיישבות מגוונות ואף חקלאיות, תוך שיתוף פעולה ושיח עם התושבים הבדואים. לדעתם בהסדרת ישובים יהודים לפני הישובים הבדואים יש טעם לפגם ופגיעה בזכויותיהם.

לדבריהם במתחם 'מבואות ערד' המשתרע על שטח של 180,000 דונם חיים כיום כ- 6000 תושבים בדואים בישובים לא מוכרים (סעווה, עתיר, תל ערד, אלחומרה, אום אל חיראן) או כאלה שהם בתהליכי הכרה (דריג'את, אלבאט) מעבר לעיירות הבדואיות המוכרות (כמו מרעית, מכחול, כוחלה כסייפה, חורה). על כך השיב משרד רוה"מ (באמצעות הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון, נובמבר 2010) כי תושבי תל ערד-מתוכננים להתפזר בין ישובים בדואים קיימים, תושבי סעווה ועתיר (מצפון לחורה על גבול יער יתיר)- הם חלקים משבט אבו אל-קיעאן ואמורים להשתלב עם שאר בני שבטם היושבים בחורה. כך גם תושבי תל ערד ישתלבו בעיירה כסייפה.

במסמך 'השלכות החלטת הממשלה בדבר הקמת חבל התיישבות באזור מבואות ערד' שנערך ע"י מרכז המחקר והמידע בכנסת נכתב:"הגדרת המטרות, כפי שמוצגת בהצעת המחליטים, אינה מאפשרת דיון אמיתי בחלופות לתכנית הקמת חבל התיישבות חדש".

צוות התכנון שבקר בערד רואה בשני התהליכים: התיישבות יהודית והסדרת היישובים הבדואים, תהליכים המצריכים פתרון במקביל.

עבודת המטה של החטיבה להתיישבות צריכה לקבל אישור של מנכ"ל משרד ראש הממשלה ותובא לדיון בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה לצורך "בחינת ההיבטים התכנוניים הנדרשים והיבטים נוספים הכרוכים בהם". המועצה הארצית תגבש את המלצתה בנושא ותגיש לממשלה בתוך חמישה חודשים מיום הבאת עבודת המטה בפניה. חשוב לציין כי עד לאישור התכנית על-ידי מוסדות התכנון, החלטת הממשלה בדבר הקמת היישובים החדשים הינה החלטה עקרונית, כך שהיא אינה כוללת פרטים מעשיים.

עוד כתבות בנושא:

התיישבות בע"מ- על החטיבה להתיישבות ופרויקט מבואות ערד

 מפרברים את הנגב מאת: דר'  אוהד קרני

 משמעות הקמת העיר החרדית כסיף לערד מאת: דר' בתיה רודד

האם הקמת יישובים קהילתיים בקרבת ערד יצילו את העיר? מאת: דר' בתיה רודד

ראש עיריית ערד: הקמת ישובים באזור – רק בשיתוף ערד!

שומרים על אדמות הנגב – ארגון 'השומר החדש' מגיע גם לנגב