בקיץ או בחורף תוכלו לקרוא או לשמוע את המשפט הזה לא מעט. בקיץ עקב תאונות דרכים, בחורף עקב הצפות. למה בשנת 2023 במדינת הייטק וסטארט-אפ עדין עוסקים בלהוריד ולהרים את המחסומים בכביש? למה ישובים רבים צריכים להיות מנותקים ולעצור את חייהם בגלל זרימה בנחלים?
מאת: ענת רסקין
אבל מי אנחנו, תושבי הדרום, שנלין על שיטפונות כשתושבי מישור החוף מתמודדים בשנים האחרונות עם שיטפונות הרסניים לא פחות של הגעתון, האיילון או לכיש?.. לשיטפונות שלהם אנשים לא נוסעים במיוחד כדי לראות את "הגל הראשון", אצלם לא מבקרים "ציידי שיטפונות". שיטפונות לא הפכו אצלם לענף תיירותי. הם- סובלים מ"משבר האקלים", אצלנו בדרום- זה משהו 'טבעי'. הם- 'המסכנים' של כל חורף. אנחנו בדרום- שקופים.
אבל המשותף למזרח ולמערב היא אוזלת היד של הרשויות בטיפול בשיטפונות!
אודות כביש 90
כביש 90 הינו כביש אורך מזרחי של מדינת ישראל. חוצה ישראל המזרחי. 479 ק"מ ממעבר טאבה בדרום ועד מעבר מטולה בצפון. בדרך הוא עובר לאורך חופי מפרץ אילת, הערבה, חופי ים המלח, בקעת הירדן, עמק הירדן, עוקף כנרת ממערב אל אצבע הגליל ועמק החולה. מעטים מכם אולי יזכרו שהכביש בדרום המשיך מאילת לאופירה והתחבר לכבישי סיני ומצרים. רק בסוף שנות ה-60 התגבש מכמה כבישים מקומיים לכביש אחד ורק בתחילת שנות ה-80 קבל את המספר 90. (בעתיד ד"א אמור להיקרא כביש 8)
לא מעט סכנות היו ועדיין ישנן לאורך כביש זה. בתחילת דרכו מרביתו הייתה לא יותר מדרך כבושה וצרה שקשה היה לנסוע עליה. בצפון ים המלח ובקעת הירדן הכביש עובר בשטחי יהודה ושומרון ומחסומי צה"ל מוצבים בו. באזור ים המלח יש בעיית בולענים והכביש כבר הוסט כמה פעמים מערבה בעקבות כך. יש צורך להיזהר גם מיעלים החוצות את הכביש. באזור הערבה הייתה סכנה בגלל פיגועי ירי והיו זמנים שהיה צורך בליווי צבאי כדי לעבור בו. אח"כ נודע לשמצה בגלל תאונות הדרכים הרבות והקטלניות שנגרמו לרוב בגלל היותו חד נתיבי, חד גוני וללא תאורה או הפרדה. רק ב-2011 אפשר היה להנות מהרחבת הכביש והסדרתו בחלק הדרומי בקרבת אילת ונכון להיום הכביש המורחב עם ההפרדה הקשיחה משתרע רק בין אילת לצומת קטורה. אבל עדיין נחשב כביש הערבה לכביש קטלני – כביש דמים – שצריך להיצבע בצבע אדום! ולעורר את הממשלה להעביר סוף-סוף את התקציבים המיועדים לשידרוגו.
כביש 90 – בעיית תאונות הדרכים, כביש דמים
מספר ההרוגים בכביש 90 בקטע בין העיר אילת לצומת מפעלי ים המלח עלה מאז 2020 (כך לפי נתוני משטרת ישראל).
ב-2020 נהרג אדם 1 , בשנת 2021 כבר נהרגו 6 ובשנת 2022 נהרגו 8 איש. מספר הנפגעים קל עמד על 7 בשנת 2020 בשנה שלאחריה 2021 כבר עלה באופן קיצוני ל- 48 נפגעים ובשנת 2022 נפגעו קל 19 איש. מספר הנפגעים קשה מראה על עלייה עם השנים מ-9 בשנת 2021 ל-12 נפגעים קשה בשנת 2022 .
כבר בסוף שנת 2018 הורה שר התחבורה דאז השר כץ לגבש תכנית לאומית אסטרטגית לשדרוג כביש 90 מאילת ועד אצבע הגליל שיהפוך את הכביש ל"חוצה ישראל מזרח". שדרוג הכביש יכלול את הפיכתו של כביש 90 והדרכים המתחברות אליו לכבישים דו מסלוליים, בעלי שני נתיבים לכל כיוון. שדרוג כביש 90 מקטורה ועד צומת הערבה מתוכנן לבצוע באמצעות המגזר הפרטי. התכנית הובאה לאישור ראש הממשלה, בנימין נתניהו והממשלה. השר כץ ערך דיון מיוחד עם הנהלת משרדו וחברת נתיבי ישראל והנחה אותם להכין תכנון ראשוני של המגה-פרויקט בתוך 30 יום. אכן כביש הערבה שודרג בשלבים: מאילת ועד יטבתה ואח"כ מיטבתה ועד קטורה, אך נעצר. הנחיית השר לפנות למשרד האוצר לקבלת אישור לקידום ביצוע הקטע הדרומי של כביש הערבה, באמצעות המגזר הפרטי (PPP), מקטורה ועד צומת הערבה ומחלף נבטים עד כה לא יצאה לפועל.
לנה שר תושבת אילת כתבה בסוף שנת 2019 מכתב לשר סמוטריץ אותו פרסמה בפייסבוק שלה: "אני כותבת לך היום מדם ליבי, מהקושי, הפחד והחרדה לאבד הכול, לאבד את חיי, ואת חיי משפחתי ברגע. כביש 90 הנמצא ברמת תחזוקה ירודה, ללא שוליים, ללא מפרצי עצירה במקרה חרום, ללא חניוני דרך או נקודות ריענון. הכביש ברובו משובש, סדקים, בורות ושקיעות שנגרמו מהשיטפונות, גשמים, ומשאיות כבדות שנוסעות עליו. שולי הכביש משובשים, דהויים, ולפעמים לא קיימים. רוחבם לא מאפשר עצירת חרום, ובקצה השול ישנם קטעים ארוכים של מדרונות חדים. לאורך הכביש ישנם קטעים רבים שבהם אין קליטה סולרית כך שגם במקרה של תקלה, תאונה, או חלילה פציעה לא ניתן להזעיק סיוע. שעות הערב והלילה הן החמורות והמסוכנות מכל בנוסף לכל התקלות הקשות שהזכרתי, הכביש חשוך ללא תאורה או פסים זוהרים, מחזירי אור או שילוט קריא.
כביש הערבה עבורנו הוא הציר והדרך הראשית למרכז הארץ. זהו הקשר שלנו לישראל. ביקור קרובים, משפחה, טיפולים רפואיים. כביש הערבה הוא הדרך של משפחתי וחבריי להגיע ולצאת מאילת, לצערי זהו "כביש המוות של אילת".
כביש 90 – הצפות משבשות חיי תושבים
"קיים חשש לשיטפונות בנחלי מדבר יהודה וים המלח", "כביש 90 נסגר לתנועה לשני הכיוונים, בין מלונות ים המלח למצדה/עין גדי", "כביש 31 בירידות לים המלח נסגר לתנועה" ועוד.. ועוד.. אלו ההתראות שתושבי הדרום רגילים לשמוע עם תחילת הגשמים. כתוצאה מכך שגרת חייהם נעצרת, יחידות החילוץ נכנסות לכוננות, המשטרה סוגרת כבישים ומורידה מחסומים.. נחלי האזור מציפים בבת אחת את כביש 90 וסכנת חיים לחצות את הכביש. יישובי כיכר סדום ועין גדי מנותקים, לפעמים גם יישובי הערבה, סגירת כביש 31 בירידות לים המלח מנתקת את העיר ערד לכיוון מזרח ממקומות עבודה בגלל סחף, בוצה ומים ויש צורך בטיפול ובסיוע של שופל ממפעלי ים המלח.
אלון שחל מפקד יחידת חילוץ עין גדי ותושב הקבוץ: "ממהרים לסגור בחורף את הכביש וקשה לקחת אחריות על פתיחת הכביש והחזרה לשגרה. משטרת ערד וקב"ט מוא"ז תמר עושים מאמצים אמתיים לזרז את פתיחת הכביש בסיום השיטפונות.
הנחלים הבעייתיים הם: ערוגות וצאלים שמנתקים את עין גדי מצפון ומדרום. כך יש פגיעה קשה בשגרת החיים ותלמידים לא מגיעים או נתקעים בבית ספר. מוצרי מכולת לא מגיעים ויש פגיעה קשה בפרנסה בגלל ביטולי הגעה למלונות ים המלח וכו'."
אורי לב מפקד יחידת חילוץ ערבה חקלאי ותושב מושב צופר: "בעיית ההצפות ,שחוזרת מדי חורף, גורמת לבעיות רבות באזור. מבחינת הרשות מדובר על עיכובים בהסעות תלמידים וסיכון שלהם. עיכוב של תושבים בדרכם אל ומחוץ לערבה. השיטפונות גם פוגעים בתשתית הכבישים שגם כך לא במיטבם. מבחינת י"חלצ כמובן שזה מצריך כוננות ופעילות מסכנת חיים של המתנדבים בחילוץ רכבים שטעו ונכנסו לאפיקי זרימה. לעיתים זה גם מעכב מתנדבים בדרכם לחילוץ כי אינם יכולים לעבור נתיבי זרימה וזה מסכן את המחולצים. ההתראות על התחזית מועברות בקבוצות הוואטצאפ של אירגוני החרום והמשטרה דואגת לסגור צירים כדי למנוע מעבר רכבים. אם יש חילוצים זה בדרך כלל בתוך השטח לא על כביש 90.
לגבי פגיעה בשטחים החקלאיים- רק כשיש שיטפונות בעצמה גבוה בעיקר בנחל ערבה המנקז אליו את כל נחלי הערבה ויש שטחים שנמצאים בשולי הנחל והגדה או חלק ממנה שקורסים.."
יוני שטרן, תושב מושב עין תמר בכיכר סדום ותיירן: "אני דווקא רואה את השיטפונות כמשהו חיובי. אצלנו הופכים את האירוע להפנינג. הילדים בבית ויש להם פתאום יום כייף והולכים ביחד לראות שיטפונות. אמנם יש ביטולי הזמנות של אורחים אבל מאידך מגיעים לא מעט מטיילים כדי לראות את השיטפונות. השיטפונות מנקים את המדבר, ממלאים את הגבים במים, יש התחדשות של הטבע. זה פסטיבל".
"פגיעה בכביש 90= גם פגיעה בתשתיות אזוריות".
אירועי מזג האוויר הסוערים והשיטפונות שגרמו לאסונות ואף לסגירת מרחב הנגב במהלך חודש אפריל 2018 הראו שיש צורך בריכוז ידע, יצירת מודלים להתראות מפני שיטפונות, גיבוש צורת עבודה ושיתופי פעולה בין ארגוני הצלה וארגונים מקומיים אחרים, בזמן אירועי קיצון ולא מעט חינוך הקהל.
במאי 2018 נערך יום עיון במרכז המדע ים המלח-ערבה שנמצא ליד גן לאומי מצדה במהלכו נחשף כי מרכז המדע ים המלח-ערבה לקח על עצמו להקים מרכז חקר שיטפונות במדבר.
יעל זלדמן חביב, תושבת מושב עידן בערבה, מנהלת המרכז לחקר שיטפונות במדבר (המלש”ב) של מו”פ מדבר וים המלח: מטרת המרכז להעמיק את הידע הקשור לתופעת השיטפונות במדבר והשלכותיה על הקיום והתשתיות במרחב הן ע”י מחקר רחב ארוך טווח והן ע”י ניטור שוטף. המלש”ב הוקם ע”י רשויות הניקוז ים המלח והערבה ומו”פ מדבר וים המלח ושותפים לפעילות רשות הטבע והגנים, רשות המים וגופים נוספים. במלש”ב מועסקים הידרולוגים הגרים במרחב ממצפה רמון, אילות, הערבה וים המלח העוסקים בחקר הידרולוגי ברמה יומיומית. החוקרים מתחזקים תחנות מדידה בנחלים השונים ומקיימים שיתופי פעולה מחקריים בינלאומיים עם תחנות מחקר דומות בעולם".
"יש השפעה של הנחלים על המשך ההתיישבות במרחב" אומר איתי פרימן, מנהל רשות הניקוז ים המלח. בתחום השיפוט של רשות ניקוז ים המלח נמצאים 15 נחלים גדולים וכביש 90- שבאחריות נתיבי ישראל. כל התשתיות האזוריות עוברות בכביש הזה. "פגיעה בכביש 90= גם פגיעה בתשתיות אזוריות".
רשות ניקוז ים המלח הינו גוף קטן (8 עובדים) עם תחום שיפוט גדול. מקצה לקצה- נסיעה של כ-3שעות. שטח השיפוט משתרע מצומת הלידו בצפון ים המלח עד צומת כיכר סדום בדרום ים המלח. 100 ק"מ. תחום הניקוז- עין גדי ודרומה עד מושב עידן. "זו עבודה מאתגרת".
מנחל אור בצפון ועד נחל צאלים בדרום כל הנחלים מושפעים מירידת מפלס ים המלח, מציין פרימן. "הנחלים ממצדה דרומה נשפכים לבריכות ים המלח. כשהים נמוך נתיב הנחל משתנה, הוא תלול יותר> יש זרימה מהירה בנחל והוא מתחתר. זה משתנה משנה לשנה אבל בכללי יש זרימה אגרסיבית יותר. תהליך בו שיפוע הנחלים הופך תלול יותר. זהו תהליך דינמי היוצר קושי בהתמודדות. אנחנו פועלים בשת"פ עם נתיבי ישראל בכדי לצמצם פגיעה בכביש ובתשתיות. זהו גם אתגר תקציבי." מסביר איתי פרימן.
באופן עקרוני ברשות הניקוז ים המלח לא אוהבים הסדרת נחלים. אבל יש נושא אקולוגי על השולחן, וכולם תומכים בגשרים.. יש 2 רבדים של מחיה וצורך בהפרדת ישויות.. איך עושים זאת? יש ויכוח. מערבה לכביש 90 יש שמורות טבע ושם לא רוצים התחתרות, רוצים לשמור על מניפת הסחף. לכן יש צורך בבניית גשרים. לנחל קדרון יש ערוץ אחד שחוצה את הכביש אז הקימו גשר. לעומת זאת נחל צאלים חוצה את הכביש עם 3 ערוצים, לכן צריך גשר ארוך. יש מקרים שבזמן הצפות אוטובוסים נתקעים בין ערוצי נחל צאלים, לכן נכון להיום סוגרים את הכביש בזמן שיטפונות. את נחל בוקק- בתחום המלונות – הפכו לתעלה בכדי שלא יציף, כמו שקרה בשנת 2005 כשמלונות הוצפו בגללו.
בכיכר סדום למשל רשות הניקוז פועלת להשפלת (=הנמכת) מי התהום וניקוז המים המליחים התת קרקעיים כדי לאפשר חקלאות. "היכולת לגידולים חקלאיים ביישובי כיכר סדום תלויה בפעילות ניקוז ים המלח. זו סימביוזה לעד.." עוד בתהליכי תכנון- גשר מעל נחל חבר, גשר מעל נחל רחף, הסדרת מבואות עין גדי- נחל דוד ונחל ערוגות- שזהו אתגר סביבתי וביצועי.
עוד מהפעילויות של רשות הניקוז ים המלח באזור-
– גבול ירדן- להגן מפני הצפות כשהאתגר בעבודה הוא הצמידות לגבול וחשד למיקוש.
– הר הנגב- ממשקים לשטחים חקלאיים באזור מצפה רמון.
– ערד- הקמת פארק יהושפט בראש נחל חסד. כיסוי פסולת והסדרה ומניעת המשך שפיכת פסולת בראש נחל יעלים.
– מצפה רמון- שיקום ערוץ ואדי מלא פסולת בנייה. הוקם פארק וכך הפך מפגע למשאב.
– כיכר סדום- הוסדרה מבואת נחל אמציה בשת"פ עם מוא"ז תמר והמקום הפך לאטרקציה תיירותית של המושבים.
– רט"ג- יש שת"פ להנגשת אתרי טבע ושמירה מפני פגיעה בתשתיות.
אבל מה עם כביש 90?
איתי פרימן, מנהל רשות הניקוז ים המלח: " כביש 90- באחריות נתיבי ישראל, ונתיבי ישראל- מכירים מצוין את הבעיות של כביש 90 ים המלח. הכביש בעדיפות נמוכה של נתיבי ישראל. זו מדיניות של הממשלה, סדרי עדיפויות של הממשלה. לא מתפקידנו להפעיל לחץ על הממשלה, אנחנו מבצעים.. בכביש 90 ים המלח עיקר התמודדות היא עם הנחלים. בעידן שהים ממשיך לרדת זהו אתגר מאד גדול".
מהמועצה האזורית תמר נמסר בתגובה: "כביש 90 הינו כביש ארצי המחוזק, מנוהל ובאחריות נתיבי ישראל (כולל תחום הדרך מצדדיו) גם המועצה מנסה בכל כוחה להביא את נתיבי ישראל לגשר על כל הנחלים באזור ים המלח לקיום שיגרת חיים ופרנסה באזור, המועצה יחד עם רשות ניקוז ים המלח עושה כל יכולת בנידון אך מנועה לפעול בכביש עצמו, אנו מצטרפים לקריאת התושבים להסדיר את רציפות התנועה בכביש ארצי חשוב ומרכזי זה בכל ימות השנה".
ועד שתקום ממשלה ותתחיל לפעול ולהפעיל תכניות שהוגשו לה אולי התושבים לאורך כביש 90 צריכים להתנחם עם מילות השיר: "תן לגשם לשטוף, תן לטבע לעשות את שלו, תעזוב את כל המחשבות שלא נותנות לך לנוח בשלווה" [מתוך "הילד שחולם", אורי סוויד]
עוד כתבות בנושא-
מוקם מרכז חקר שיטפונות במדבר (2018)
כביש 90 יהפוך ל"חוצה ישראל מזרח" (2018)
קק"ל תקים חניוני מנוחה לאורך המקטע הדרומי של כביש 90 (2019)
מה עושים עם כביש 90? (2019)
