(צילום-ענת רסקין)

רח'מה הבדואית מתוכננת כישוב כפרי-חקלאי אליו יתקבצו 16 מרכזי פזורה בלתי מוכרת היושבת מסביב לירוחם ללא תנאי מחייה ראויים. ירוחם נדרשת לוותר על 300 דונם משטחה המוניציפאלי לשם כך. בצד יחסי שכנות טובים ורצון טוב להסדרת ההתיישבות הבדואית האם שוב מצפים מירוחם לתת בשם 'הציונות' מבלי לקבל שום דבר בתמורה? האם שוב יש הבטחות פורחות באוויר לעתיד טוב יותר כשבשטח יש גירעונות, מאבקים על צדק חלוקתי מול המועצה האזורית העשירה רמת נגב ואכזבות מהבטחת ארנונה מלאה מעיר הבה"דים השכנה? האם תרוחם ירוחם? והאם הבדואים בני רח'מה יזכו לישוב מוסדר משלהם או ששוב יעזבו במדבר?
מאת: ענת רסקין

ירוחם ורח'מה הן שתי קהילות המתגוררות בשכנות, אחת יהודית והשנייה בדואית. שמן נגזר מאותה מילה: רחמים. רחמים של שמים על הגר ובנה הטועים במדבר ואשר מצאו באר מים להשיב נפשם ממש באזור הזה של ירוחם/רח'מה.

ביום ג' 9.4.13 נערך במתנ"ס ירוחם הדיון הציבורי הראשון בנושא הסדרת ההתיישבות הבדואית מסביב לירוחם. מאז 2008 כאשר ועדת גולדברג להסדרת התיישבות הבדואים קבעה את מסקנותיה, כי הכרה בחלק מהכפרים הבלתי מוכרים של הבדואים בנגב "תמנע את הנצחת המצב הבלתי נסבל השורר בהם כיום" מנסים למצוא את הפתרונות שיהיו מקובלים על ממשלת ישראל והבדואים. אך בעיקר למצוא את הדרך הפחות מסורבלת למימוש, למרות בעיות חוק ותכנון בירוקרטים מסורבלים הדורשים התייחסות יוצאת דופן למקרים יוצאי דופן במקום מבוך שאפשר ללכת בו לאיבוד.

כבר יותר מ-40 שנה שמסביב לירוחם שוכנת פזורה בדואית של קהילת רח'מה השייכת לשבט הבדואי הגדול אלעזזמא. 1200 נפש, 300 משפחות, החיות ללא תנאים מינימאליים. רבים מבני השבט שרתו בצה"ל וחלקם פנסיונרים של צה"ל. בחיי היומיום הם נשענים על שירותים בסיסיים של הישוב ירוחם. חלקם עובדים בירוחם וחלקם (140) אף מתגוררים בירוחם והם בעלי זכות הצבעה בישוב. במסגרת תהליך הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב והמו"מ שנעשה בין שייח עודה זנון נציג וראש קהילת רח'מה, האלוף במיל' דורון אלמוג- ראש מטה היישום להתיישבות ולפיתוח כלכלי של הבדואים בנגב, ניצב בדימוס יהודה בכר- מנכ"ל הרשות להסדרת התיישבות הבדואים והשר בדימוס בני בגין שמטפל בהסדרת התיישבות הבדואים בנגב (שכולם השתתפו בדיון עצמו בירוחם), נוצר חלון הזדמנויות של רצון טוב של כל השותפים והסכמה כוללת לגבי הקמת ישוב הקבע רח'מה. התנעת התהליך תלויה כעת בהחלטת מועצה מקומית ירוחם הצריכה לוותר על 300 דונם מהשטח המוניציפאלי שלה לטובת הקמת הישוב.

בבדיקות שנערכו על-ידי המתכננים ומשרדו של אדריכל נחום דונסקי למציאת שטחים חלופיים לפזורה הועדפה החלופה המערבית השוכנת מערבית לכביש 204 משני צידי נחל ירוחם, כ-2 ק"מ צפונית לירוחם. מדובר על חלק משטח אש מס' 500 שלא נמצא בשימוש ונמצא בשטחה של המועצה האזורית רמת נגב. זו ויתרה רשמית על 1500 דונם לטובת הקמת ישוב הקבע רח'מה המתוכנן וגם משרד הביטחון הסכים במחווה יוצא דופן, לוותר על חלק זה של שטח האש. אלא שדונמים אלו אינם מתוכננים לפי חוק לבנייה ועד הסדרת שינוי הייעוד של קרקעות אלו וכדי לנצל את המומנטום שנוצר בשטח ובין הקהילות השונות הופנתה בקשה למועצה מקומית ירוחם לוותר לטובת הפרויקט על 300 דונם משטחה הגובלים באזור ואשר הם כן מוסדרים מבחינה סטטוטורית לבנייה במיידי.

תוכנית ההסדרה של הפזורה הבדואית סובב ירוחם בישוב רח'מה המתוכנן מגלמת בתוכה הצלחה שכל הצדדים מייחלים אליה, אם תצא לפועל. קהילת רח'מה מגובשת סביב השייח שלהם עודה זנון והם מוכנים כאיש אחד להתאסף מהמרחב אל ישוב הקבע המוצע להם. מדובר בישוב המיועד לבני השבט בלבד. ישוב עצמאי שלא יהווה שכונה של ירוחם (כפי שהוצע בעבר) ומתוכנן להכיל בעתיד כ- 426 משפחות. ישוב כפרי-חקלאי אשר יאפשר לאנשי השבט להמשיך לעסוק במרעה וחקלאות וכמובן להיות מחוברים למים, ביוב, חשמל ולקבל מוסדות חינוך ראויים ביישובם. שלא לדבר על פתרון הולם לדור הצעיר המבקש להקים משפחה ולבנות את חייו ובתיו בצורה חוקית. הישוב ישויך למועצה בדואית אזורית- 'נווה מדבר', שתוקם באזור בעתיד. שייח עודה: "הבדואים חיים בצורה לא אנושית כבר 40 שנה מסביב לירוחם. לא רוצים להערים קשיים על ירוחם. רוצים ישוב עצמאי ולהמשיך להיות ידידים".

ראש מועצה מקומית ירוחם מיכאל ביטון רואה בעין יפה את הפתרון המוצע ומקווה להעביר זאת בהצבעה במליאת המועצה. אלא שבצדק מבקשים בירוחם לקבל מהממשלה והרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב התחייבויות שיקלו על הישוב ירוחם שגם הוא נלחם על חייו בתוכנית הבראה בשנים האחרונות. המועצה הנמצאת במצב אבסורדי, כשהוצאותיה אינן מכוסות מהכנסותיה וגירעונות מאיימים על קיומה, מנסה למנף לטובתה את הקמת עיר הבה"דים ממש לידה. למרות העתיד הוורוד לאזור המתואר על ידי כל בעל תפקיד והצהרות על פתוח כבישים, כניסת 10,000 חיילים ו- 3000 אזרחים עובדים, "המקום יהיה תוסס, רמת החיים תעלה ותושבי ירוחם ייהנו מזה והיא תשגשג" כדברי האלוף במיל' אלמוג, הרי שבפועל הארנונה מעיר הבה"דים לירוחם קוצצה ל- 60% (40% יועברו למועצה האזורית העשירה רמת נגב), כביש 204 הצר והחשוך המוביל מכביש דימונה (כביש 25) דרך ירוחם ועד עיר הבה"דים לא בתוכנית השיפורים המתוכננים לאזור ולמרות תנופת בינוי של שכונות בירוחם אין אף שכונה המיועדת לדור ההמשך של ירוחם כפי שציינה נילי, צעירה בת 20 , מלובי צעירי ירוחם. גם עבור גריעה של 300 דונם משטחה לטובת הישוב הבדואי אין הצעות לשיפוי ופיצוי חוץ מאשר לנגן על המצפון של ירוחם והעומד בראשה ולבקש מהם לפעול למען המוסר, הכלכלה והמנהיגות..

מיכאל ביטון: "דרשתי שרח'מה לא תהייה בשטח ירוחם ולא באחריות המוניציפאלית של ירוחם. שלירוחם לא יהיו עלויות בגין הישוב ושום מעורבות". האלוף במיל' דורון אלמוג, ניצב בדימוס יהודה בכר והשר בדימוס בני בגין כולם כאחד נתנו הבטחתם במקום שאכן כך יהיה וכי הממשלה תישא בהוצאות הכרוכות בהקמת הישוב רח'מה וכי על ירוחם לא תיפול שום אחריות- לא באכיפה ולא בכספים. אלמוג: "הממסד זכה כנראה בצדק בחוסר האימון מצד התושבים. אבל הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית זה מנגנון חזק- מטה יישום במשרד רוה"מ, שמסוגל להניע תהליכים בזמנים מהירים.. אסור שההזדמנות הזו תחמוק". בכר: "הדברים השתנו ממה שהיה לפני 50 שנה".. המתכנן דונסקי: "התכנון החברתי הוא חלק מהתכנון להסדרת ההתיישבות הבדואית. זהו אתר מתאים וזמין להקמת ישוב כפרי-חקלאי בדואי ובכך לבטל 16 ריכוזי פזורה לא מוכרים. צריך להתחיל אחרת לא יהיה כלום".

בגין: "אני מציע להכיר בשינוי והוא ישנו. זו תוכנית ממשית עם צוות היגוי, עם תקציב ממשלתי ל- 5 שנים של 1.2 מיליארד ₪ עבור הסדרת ההתיישבות הבדואית והעצמה של נשים וילדים בתעסוקה וחינוך. בכל ההסכמים הקואליציוניים החדשים יש סעיף שהמפלגות מתחייבות לקדם ההתיישבות הבדואית בנגב. אנחנו מצויים באיחור של ארבעים שנה בסוגיית היחסים עם הבדואים. צריך לשלב החברה הבדואית במאמץ הלאומי לשגשוג הנגב כדי שהמהלך הזה יצליח."

בסיום הדיון הציבורי העניקו שייח עודה ונכבדי העדה רח'מה לשר בדימוס בני בגין מגן וגלימת שייח מכובדת בהוקרה על "פועלך הכן והאמיץ לפתרון מגורי הבדואים בנגב". בגין: "זהו תחילתו של פתרון. אם ירוחם תהיה חלוצה ותראה דרך- זה יגרור התחלות חדשות. ממליץ לקבל המתווה כי הוא יכול לפתור הבעיות היסודיות העומדות לפתחי כולנו".

הנוכחים נשארו להמשך דיונים במליאת המועצה של ירוחם בתקווה לקבל הסברים והבטחות מנציגי הממשלה והרשות ונשאר רק לקוות שהסדרת הקיפוח הבדואי לא תבוא על חשבון המשך קיפוחה ההיסטורי של ירוחם והטלת אחריות המדינה על כתפיהם השחות מנטל של התושבים היהודים בפריפריה הדרומית.