פעם הם היו פשוט אבא ואמא. הורים. סמכות. הם הקימו משפחה, גידלו, חינכו ולימדו אותנו איך להסתדר בעולם המבוגרים, כפי שלימדו אותם הוריהם.. היום הם צריכים בי"ס להורים כדי ללמוד להיות הורים, מנהיגים, בעלי סמכות. והמשפחה? יש לה כיום הגדרות שונות ומשונות.
מאת: ענת רסקין, מנחת קבוצות הורים בשיטת 'אדלר'
יום המשפחה שנחגוג התחיל כיום האם. יום המוקדש לתודה והערכה לדמותה של 'אמא'. הארגון המשפחתי עבר שינויים במשך השנים. עם השוויוניות הגיעה גם הטענה "ומה עם אבא? לא מגיע גם לו?" וכך הפך יום האם ליום המשפחה. גם המעט שהוקדש לאמהות התמוסס בתוך הגדרות מתוחכמות של "מה זו משפחה?"
האחריות הבסיסית של ההורה – האחריות ההורית שלו, נשארה כשהייתה: האחריות האישית שלו לתפקד כהורה מספיק טוב, אחריותו על האווירה השוררת בבית, על דרכי החינוך בבית, על גידול ילד מאושר, בעל אחריות ובעל ערך עצמי.
ההורים- רבים מהם כיום רוצים פתרון מיידי לקשיים שלהם במקום להבין ששינוי הוא תהליך שיכול להתחיל בהשתתפות בקבוצת הורים. אחרים נמנעים מלהתמודד ומעדיפים להמשיך ולסחוב בדרך הקיימת, מתוך 'עייפות החומר' או דעות קדומות על קבוצות הורים. משיחות עם הורים ובעלי תפקיד במערכת החינוך כולם מסכימים שזהו דבר חשוב, רצוי, שיש בו צורך ממשי במציאות החברתית שלנו כיום.
הורות זה יעוד ותפקיד. לחלק מאיתנו זה בא בטבעיות וחלקנו זקוקים לרענון או אף הדרכה.
המילה הורה משמעותה 'טמון בחובו', כמו בהריון, כמו בביטוי 'הרה גורל'- שעשוי לקבוע מה יהיה בעתיד. התנהלות ההורים טומנת בחובה את מה שיהיה עם ילדיהם בעתיד.
מנהיגות הורית כרוכה בהגדרת מטרות ברורות, מתן דוגמה אישית טובה לערכים, הצבת גבולות בהחלטיות ובנחישות, הקשבה לילדים ושיחות אישיות. האתגר הגדול הוא מציאת דרך המלך בין הצבת גבולות ונתינת אהבה. מצד אחד לא להיות קשוחים ומגבילים מידיי ומצד שני לא להיות מפנקים ומתירים מידיי. להיות הורים מעורבים אך לא מתערבים, הורים אכפתיים אבל לא 'חופרים'. הורים המאפשרים התנסות, חופש, עצמאות ולמידה ועם זאת הורים המציבים מסגרות, דרישות וגבולות.
האם את האמא שרצית להיות? האם אתה דמות האב שרצית לעצמך בילדותך? האם אתם ההורים המיטביים שאתם יכולים להיות? לא תמיד אנו יכולים להיות במיטבנו. גם הורים הם בני אדם. אבל מפעם לפעם רצוי לעצור ולשאול אם זו הדרך שרציתם לנהל את המשפחה שלכם..
התברברתם? אתם לא מרוצים מהמקום בו אתם נמצאים? תמיד אפשר לעשות תיקון ולחזור לציר הניווט המתוכנן. רק צריך את האומץ להכיר בכך ולפעול לשינוי. איך?
שיחה גלויה, עניינית ומכבדת עם בן/בת הזוג יכולה לגלות לכם שגם הצד השני לא בדיוק מבסוט מהמצב וישמח לעזור לשנות דברים בהתנהלות. עריכת שיחה משפחתית, במידה וגיל הילדים מאפשר זאת, בה כל אחד אומר מה שהוא חושב או מרגיש בקשר להתנהלות המשפחתית, יכולה להביא לזיכוך האווירה ויותר מכך ללמידה מעניינת על הדינאמיקה המשפחתית. אפשר גם להגיע להסכמים על שינויים שיעשו מכאן ואילך תוך בדיקתם בהמשך. עצם השיתוף והשיחה יוצרים תחושת שייכות וערך אצל המשתתפים וסיכוי טוב לתחילתו של שינוי. השתתפות בקבוצת הורים יכולה לחשוף אתכם לבעיות של הורים אחרים ולשיטות פעולה מוצלחות שהם נוקטים במסגרת המשפחתית שלהם. בכל מקרה החוויה הקבוצתית מורידה מהבדידות שבעול ההתמודדות היומיומית ומאפשרת להגיע לתובנות שיעזרו בהמשך הדרך.
נצלו את יום המשפחה, לא רק בכדי להביא בלונים ומתנות אלא גם כדי לחלוק רגשות. בצד משפט המתאר במה המשפחה שלכם הכי טובה ירשום כל אחד גם משפט המציין מה הייתם רוצים שישתפר בעתיד.
ילדים הם שמחה, אבל הורות ומשפחתיות באופן טבעי כרוכות בעליות ומורדות אצל כל אחד ואחת מאיתנו. השאלה היא רק מה גובר על מה? השמחה, האהבה, תחושת השייכות, הערך, הביטחון? או העצב, המתח, הריחוק והבדידות?.. מעטים המקרים שאי אפשר לעשות תיקון.
