תמיד לקראת ט"ו בשבט אני מתחילה להרגיש את הצפייה הזו. אחרי גשמי החורף ושמיים אפורים וקודרים ישנה הצפייה לשמש פז זורחת ושקדיה פורחת. פריחת השקדייה מזכירה לי כלה ביום חתונתה. ואין כמו פריחת שקדיות בכדי להוציא ממני את הילדה הקטנה שמרגישה מאושרת למראה שמלה תפוחה של נסיכה. לכן כשמתקרב ט"ו בשבט אני מפצירה במקורביי הנוסעים ברחבי ישראל ליידע אותי כאשר יראו את השקדייה פורחת. גם אם אתם לא כאלה ילדותיים או רומנטיים אני בטוחה שמראה הפריחה הלבנה-ורודה של השקדיות מפעימה אתכם ובטוח שכשאתם מגיעים לקרבתה אתם לוקחים נשימה עמוקה ושואפים לראותכם את ריח הבושם העדין שהיא מפיצה סביבה.
ביפן עורכים פסטיבל סביב פריחת הדובדבן, בישראל צריכים לדעתי לעשות פסטיבל בעקבות פריחת השקדיות. ואכן מזה שנתיים שמועצה אזורית הר חברון עורכת פסטיבל פריחת השקדיות במטעי המושבים שלה הנמצאים מול גן לאומי תל ערד. יום אחד של חגיגה בינות לעצים הפורחים. הפנינג משפחתי במטעים. היום הזה קצר מידי לטעמי. לכן אם חשקה נפשכם לבלות בטבע רגע אחרי הגשמים ולרגע לפני האביב- זה הזמן למצוא מטע עצי שקד לשוטט בו בנחת ולספוג לתוככם את שמחת החיים של הטבע עם הילה של קרני פז וקונפטי עלי כותרת לבנבנים. הרשו לעצמכם קצת קיץ' מהטבע ואין ספק שתרשו לעצמכם סלפי עם שקדיה..
בפסטיבל פריחת השקדיה צילום-ענת רסקין בפסטיבל פריחת השקדיות (2) צילום-ענת רסקין
במטעי השקדיות מול תל ערד
אם אתם גרים בדרום תוכלו לממש את התמונה הזו במטעי השקדיות של גד"ש (גידולי שדה) הר חברון בהם שותפים המושבים מעון, כרמל ובית יתיר. הקטע הראשון של שביל ישראל בין תל ערד לערד עובר בין מטעים אלו מהגדולים בארץ וגודלם מוערך בכ-1700 דונם. בחודשים פברואר/מרץ השקדיות פורחות בלבן ובוורוד וריח בושם נישא באוויר. בין העצים מפוזרות בתקופת הפריחה כוורת דבורים שתפקידן החשוב הוא ליצור האבקה בין הזנים השונים במטעים. (יש לנהוג בזהירות בקרבת הכוורות ומי שרגיש לעקיצות רצוי שימנע מקרבתן).
במטעים קיימים ארבעה זנים של שקד: נאפה, אום אל פאחם, כוכבא 53 וכוכבא 54. את פרי השקד קוטפים בין החודשים מאי לספטמבר ורובו של הפרי נשאר בארץ ולא מיוצא. מביני דבר אמרו לי שכאשר יש פריחה צפופה יהיו הפרות קטנים יותר ואז יש לשקול בהמשך דילול של הפרי ע"י הקאת ענפי העץ בכדי שחלק מהפרי ינשור ויאפשר לפרות שנשארו על העץ להתפתח לגודל גדול יותר המתאים לשיווק.
שביל ישראל בין תל ערד לערד הוא קטע שביל ברמת קושי קלה ומתאים לקבוצות מכל הגילאים. אפשר לעשות אותו ברגל או באופניים. לעשות אותו במלואו (כ-10 ק"מ) או חלק ממנו.
פריחת השקדייה צילום-ענת רסקין שביל ישראל תל ערד-ערד צילום-ענת רסקין
איך מגיעים?
בכדי להגיע לשביל יש צורך להגיע לגן לאומי תל ערד הנמצא על כביש 80 . מי שנוסע לכיוון ערד על כביש 31 יפנה בצומת תל ערד, כביש 31/כביש 80, שמאלה (צפונה) וייסע עד לגן לאומי תל ערד. אפשר לחנות את הרכבים ליד הגן הלאומי. לידיעתכם- במקום יש גם חניון מוסדר לקראוונים לאלו מבינכם שאוהבים לטייל בארץ עם הקראוון שלהם.
מהחניה חוצים את כביש 80 ממש מול תל ערד ויורדים לשביל מסומן בכחול-לבן-כתום הלוא הוא הסימון לשביל ישראל העובר לצד המטעים.
לאלו מבניכם שלא מעוניינים לעשות את שביל ישראל אלא רק את מסלול הפריחה ישנם
מסלולי פריחה מקוצרים:
- מתל ערד (כביש 80) ועד פארק ערד (=חורשת רן על כביש 31) כ- 4 ק"מ ולסיים בפיקניק בחורשת רן
- או מתל ערד (כביש 80) מסלול של 2,5 ק"מ עד שביל צדדי היוצא לכיוון דר'-מע' – לכיוון יקב יתיר וחזרה לכביש 80. רצוי להשאיר מכונית בנקודת הסיום המשוערת.
- אפשר גם לעשות טיול משפחתי קצרצר, להסתובב בין העצים במטע רק בכדי להנות מהפריחה, להצטלם ולהעשיר את הדור הצעיר בידע.
מומלץ לשלב את הטיול שלכם על שביל ישראל תל ערד-ערד, או הטיול לפריחת השקדיות עם בקור בעתיקות גן לאומי תל ערד (כניסה בתשלום). האתר מזוהה עם העיר ערד המקראית. זהו אתר ארכיאולוגי חשוב בו נחשפו שרידי עיר כנענית מבוצרת ומצודות מתקופת מלכי יהודה. במצודות התגלו שרידי מקדש יהודאי ובו מזבח הזהה בצורתו למזבח שהיה בבית המקדש בירושלים. וכן מפעל מים יוצא דופן אותו חשף וחוקר הארכיאולוג, תושב מיתר, יהודה גוברין.
אפשרות נוספת היא להמשיך בכביש 80 לכיוון צפון ולבקר בעתיקות תל קריות (אחרי בסיס הנח"ל קריות וממש לפני העלייה להר עמשא, כניסה חופשית).
