במהלך יומיים בט"ו בשבט, 19-20 בינואר 2011 תיערך התערוכה החקלאית הגדולה בחצבה שבערבה. אירוע שהמוקד שלו הוא תחנת מרכז ופיתוח (מו"פ) 'יאיר'. ביום זה הנערך באופן מסורתי מזה 20 שנה, פוקדים את התחנה כ-20,000 מבקרים ליום מכל קצוות הארץ ומבקרים רבים מחו"ל, הבאים לראות ולהתרשם מזנים, גידולים ושיטות חדשות בחקלאות האינטנסיבית. במו"פ ערבה תיכונה וצפונית מכנים את התערוכה – "יום פתוח", בו הם נותנים לאזרחי המדינה להציץ לעולם המחקר ולגילויים החדשים בתחום החקלאות.
מה השתנה בערבה במהלך 30 השנה האחרונות? למה הפך הפלפל לסמל המסחרי של הערבה התיכונה? חקלאות הייטק או שעושים לנו 'סלט' בגן בירקות? מי אחראי לכך שהנגב עוד יהיה פורח? כל זאת ועוד וגם מתכונים עם פלפלים..
כתבה וצילמה: ענת רסקין
מי אחראי לכך שהנגב עוד יהיה פורח? כמובן שקודם כל אלו התושבים, והחקלאים בפרט, שמתגוררים ועובדים באזור הנגב. אך לא מעט אחראים לכך גם אנשי המחקר והפתוח ומדריכי החקלאות המתמודדים עם השאלות והבעיות שמעלים החקלאים, ומעלה האזור המדברי עצמו, ומוצאים פתרונות יצירתיים ורווחיים מבחינה כלכלית. כך הופכת השהייה במדבר מחסרון ליתרון היחסי המאפשר חיים, עבודה ויצירה.
תעודת זהות – ערבה
אזור הערבה משתרע לאורך 180 ק"מ מים-המלח בצפון ועד לעיר אילת. רוחב האזור משתנה: 3-10 ק"מ בין הרי רמת נגב במערב והרי אדום במזרח.
פעילות המו"פ מתקיימת בתחומי המועצה האזורית תמר עם שלושה מושבים: נאות-הכיכר, עין-תמר וחווה חקלאית- עין חצבה, ובמועצה אזורית ערבה תיכונה עם חמישה מושבים: עידן, חצבה, עין-יהב, צופר ופארן ושני ישובים קהילתיים: מרכז ספיר וצוקים.
אוכלוסיית הערבה התיכונה מונה כ- 550 משפחות, כ- 2,500 נפשות, והערבה הצפונית 347 משפחות כ- 1150 נפשות.
תוצרת הערבה מהווה כ-60% מייצוא הירקות הטריים וכ-15% מייצוא פרחי הקטיף מישראל.
השנה התערוכה תשתרע על שטח של 15 דונם וישתתפו בה כ-170 חברות שונות שיציגו את הישגיהם החקלאיים והטכנולוגיים, בנוסף ייפתחו לביקורים גם שטחי חממות הניסוי ומבני תחנת "יאיר" שליד מושב חצבה, המשתרעים על שטח של כ-90 דונם, בהם שלל זני פרחים, ירקות ותבלינים חדשים, דגי נוי, צמחי מרפא מהמדבר ועוד.
תחנת הניסויים יאיר נקראת ע"ש יאיר גוראון ז"ל, ממקימי מו"פ ערבה ומנהלו הראשון. התחנה שהוקמה בשנת 1991 ממוקמת ליד כביש הערבה (כביש 90), סמוך לצומת חצבה, בית ספר שדה חצבה.
אילון גדיאל, מנהל תחנת מו"פ ערבה תיכונה-צפונית, בה תתקיים התערוכה החקלאית, הוא חקלאי מקבוץ עין יהב המתגורר בערבה מזה 30 שנה:
"הערבה היא אזור חקלאי עם התיישבות שהיא בעיקרה חקלאית. אנחנו מאד רוצים להגדיל את הקהילה במקום. כרגע ישנם 500 משקים והתוכנית היא לגדול עד 750 משקים. המגבלות המעכבות אותנו הן: בעיות בפתוח הקרקע, בעיית עובדים ובעיקר בעיית המים. השנה קלטנו 11 משפחות צעירות, רובן דור המשך העוסקות גם הן בחקלאות".
– מה השתנה בערבה, הן בהתיישבות והן בחקלאות, בשלושים השנים בהן אתה מתגורר בערבה?
"פעם המדינה עסקה בהתיישבות. המערכת הייתה יותר ברורה ואפשרה לקלוט אנשים בצורה יחסית פשוטה. היום אין בנייה, תקציבים.. כך שאפילו בית אי אפשר להשיג. כמעט הכול על חשבון המתיישב החדש. מעורבות המדינה מינימאלית. כך שהיום קשה יותר".
"מבחינה חקלאית, פעם המשקים היו פשוטים יותר – גידלו גידולים בשטח פתוח. היום המשקים מתוחכמים, סגורים וההשקעות כבדות למרות שלצידן היבולים רבים יותר ואיכותיים יותר".
– למה נעשה המעבר למשק סגור?
"הנחת העבודה הייתה לגדל גידולי חורף שיפרנסו יפה את החקלאים בערבה. במהלך השנים הבינו כי מסיבות של הגנת הצומח ממחלות, עדיף לגדל במבנים סגורים – חממות מבוקרות אקלים או בתי רשת, בהן אפשר ליצר תוצרת איכותית ויבולים גבוהים לאורך זמן ולייצא אותם. אם לפני 30 שנה השיווק היה בעיקר לשוק המקומי הרי שהיום רוב התוצרת היא ליצוא".
"כיום המשק החקלאי צריך לתפקד כמו מפעל מזון ולעמוד בתקן איכות אירופאי קפדני כדי שהמוצרים יעמדו בסופר-מרקטים בחו"ל. היה צורך לעבור להדברה משולבת – במקום לרסס בחומרים כימיים לעבור לשיטות ידידותיות לסביבה ולהשתמש באויבים טבעיים שאוכלים מזיקים. זאת מעבר להתמודדות עם בעיות ייחודיות לערבה כמו מיעוט במשקעים, חום רוב ימות השנה וקור בלילות, מים מליחים.. הבנו שאנחנו חייבים את היצוא בכדי לשרוד כלכלית ולכן יש לגדל תוצרת איכותית יותר וזה מחייב לעבור למשק סגור".
הפלפל הפך לסמל המסחרי של הערבה התיכונה
בערבה מגדלים כיום: עגבניות, מלונים, אבטיחים, תמרים ומטעים, תבלינים, דגי נוי, פרחי קטיף והירק המוביל הוא – הפלפל. 65 זנים של פלפל הם פרי מאמץ משותף של 14 חברות זרעים, ישראליות וחברות מחו"ל, אשר תוצרתן נבחנה במהלך תקופת הגידול על ידי חוקרי מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית, מדריכי שה"מ (שרות הדרכה במשרד החקלאות) ונציגי חברות הזרעים.
– למה דווקא הפלפל?
"היו שנים טובות מהבחינה הכלכלית בגידול הפלפלים, שהם גידול שקל לנהל במצוקת כוח אדם. כך יצא שבשנים האחרונות שופרו היבולים והרווחיות גדלה. היקף שטחי גידול הפלפל בערבה גדל בהתמדה בשנים האחרונות, והגיע בעונת הגידול האחרונה ל-18,000 דונם מתוך כ- 30,000 דונם פלפל בהיקף ארצי. והם מהווים השנה כ- 60% מכלל שטחי הגידול בערבה התיכונה וכיכר סדום – מעל מאה אלף טון בשנה ורובם מיועדים ליצוא".
– זה לא יותר מידי פלפלים?
"נכון, יש כאן סיכון כלכלי גדול ומו"פ פועל למציאת פתרונות".
'סלט' בגן הירקות
השיר של דתיה בן דור אומר שהצבע הכחול והצהוב "התבלבלו לו לו לו לו, השתוללו לו לו לו לו .. וכך נולד הצבע הירוק" אבל ירוק הוא כבר לא הצבע השולט אצל הפלפלים. לאור הזנים המרובים והצבעוניים של הירקות אפשר לחשוב שדווקא החוקרים הם אלו שהתבלבלו לו לו.. : חציל מפוספס, קשוא צהוב, פלפל חום בטעם שוקולד וגם פלפל אדום עגול כמו עגבניה והעגבניה עצמה- ורודה.. עשו לנו סלט שלם בצלחת הירקות הטובים והמוכרים שלנו.
יש האומרים כי זו תעשיית ההייטק של החקלאות, המילה האחרונה במחקר, התאמה לדרישות הקהל.. האומנם? דווקא שאלת הקהל למו"פ הייתה:
– למה לעגבניות אין טעם של פעם?
אילון גדיאל, מנהל מו"פ ערבה תיכונה-צפונית: "זה לא נכון שהעגבניה איבדה את הטעם. יש זני עגבניות טעימים, במיוחד בזני השרי (המיועדים בעיקר ליצוא). כאשר עושים הכלאות יש ופיתוח גן חיי המדף הארוכים בא על חשבון גן הטעם. אבל דווקא העגבניות שלנו הגדלות על מים מליחים (וגם אלו של רמת הנגב) מכילות כתוצאה מכך יותר סוכר והן טעימות".
– האם באמת הגימיקים הללו הן דרישות הקהל?
"החקלאי הישראלי צריך להתמודד עם תחרות קשה, כמו למשל מלונים שמגיעים מאמריקה הדרומית לאירופה גם בחורף, בעיות מטבע ומגבלות של אזור הגידול", אומר גדיאל, "הבעיה היא שעקרת הבית הישראלית רוצה 'טוב ובזול'. כדי לקבל ירק איכותי, כל השנה – זה יקר. בחו"ל מוכנים לשלם עבור תוצרת איכותית, במיוחד כזו המשווקת בחורף".
את המגבלות האקלימיות הפכו במו"פ ליתרון היחסי של החקלאים באזור הערבה. האקלים בערבה מאפשר גידולים גם בחורף "אי אפשר להתעלם מקהל היעד הגדול באירופה (300 מיליון איש באירופה ו- 150 מיליון ברוסיה) ולאחרונה גם בארה"ב, החפץ במוצרים גם בתקופת החורף שלו ומוכן אף לשלם בהתאם".
אי לכך במו"פ ערבה תיכונה-צפונית מגדלים גם את פרח הטרכליום – פרח קיץ שגידולו בערבה מאפשר לייצא אותו גם בחורף ואת פרחי ה 'עדעד' שגם הם מבוקשים מאד בחו"ל.
תות השדה גדל על מצע תלוי מעל פני הקרקע. פרותיו האדומים משתלשלים מערוגת הגידול ותלויים מול עינינו מעוררי חשק. התות מושקה במים מותפלים (למו"פ יש מתפיל מחקרי קטן הפועל לסיפוק הצרכים המקומיים) לעומתו את הסליקורנים מגדלים במים מליחים.
דלועים כמו: מלון, אבטיח מיני, קישואי ענק, אפונה ודלעת – מגדלים בשיטת ההדלייה. גידול בטיפוס לגובה ולא על הקרקע. כך חוסכים בקרקע ומנצלים את האור והחום ביתר יעילות למען תפוקה רבה יותר. 'אבטיח, אבטיח, לא על עץ ולא על שיח, על הארץ הוא גדל, גם בשמש גם בצל' כך שרנו בילדותנו. בחצבה האבטיח כבר לא גדל על הארץ אלא לגובה ומשקלו נתמך בשקיות 'פושאפ' רשת מיוחדות.
הגודגדן, פרי חמוץ-מתוק ממשפחת הסולניים שבדרך כלל גדל פרא, גדל באופן מבוקר בחממות המו"פ. ולגבי הסריקוניה- גידול מלוח, יש כוונה להופכו לצמח תבלין שיהווה תחליף לתיבול מאכלים במלח.
תחום נוסף שהתפתח לאחרונה בערבה הוא תחום גידול דגי נוי. ישנן כבר 18 חוות גידול של מים מתוקים לדגי נוי כמו: גופי, נמו (דג אוקיינוס שמגדלים בשבי) ושושנון (מין של דג שהועבר לגידול ב-3 חוות גידול של חקלאים צעירים שהגיעו לערבה).
לכן חשוב כל כך נושא המחקר והפתוח העוסק בפתוח שיטות גידול חדשות, מוצרים חדשים ופתרונות חדשים בכל התחומים כדי שלחקלאים יהיה יתרון בשוק העולמי.
"אנחנו מו"פ פרקטי. החקלאים עובדים בשיתוף פעולה עם המו"פ. החקלאים מעלים בעיות שהם נתקלים בהם בשטח, המו"פ חוקר ומוצא פתרונות ביחד עם המדריכים והמסקנות והפתרונות מוחזרים לחקלאים ליישום בשטח. זהו מעגל סגור, תהליך שאורך כ- 4 שנים לפתוח תוכנית ממוקדת. הפעילות מתבצעת בשיתוך פעולה בין חוקרי ועובדי המו"פ (מחקר ופיתוח) לבין חוקרים מכל מכוני המחקר בארץ (כמו המכון הוולקני, הפקולטה לחקלאות באוניברסיטת בן-גוריון ובשדה בוקר), מדריכי שה"מ (שרות הדרכה במשרד החקלאות), חברות מסחריות, חברות שיווק וחקלאי האזור".
ערבה נקייה – זה לא רק הזבוב
15% מהגידולים בערבה הם גידולים אורגניים לחלוטין המטופלים בחומרים המותרים לשימוש וחומרים ידידותיים שפותחו במטרה לפתור בעיות של מזיקים ומחלות של הגידולים והקרקע.
"פרויקט 'ערבה נקייה' זו תפיסת עולם והתנהלות בשטח ולא רק הזבוב" אומר אילון גדיאל. פרויקט הדגל של אזור הערבה משלב מגוון פעולות במטרה לגרום לנוכחות מצומצמת ביותר או לאי נוכחות של מזיקי הסגר על מנת לאפשר יצוא תוצרת חקלאית מהערבה לשוקי העולם, כולל לשווקים בעלי תקני האיכות המחמירים ביותר (ארה"ב, יפן ועוד). הפרויקט מעוגן בחקיקה החל משנת 1994. מה שאומר שמירה כל השנה על איכות הסביבה ואף חוק לאיסור גידול גידולים בתקופת החיץ (ישום מחזור הזרעים לפי חוק).
בין מטרות פרויקט "ערבה נקייה" הוא הכחדת זבוב הפירות הים תיכוני באזור הערבה הפוגע בגידולים, תוך שימוש בשיטת פזור זבובים זכרים מעוקרים (Sterile Insect Technique – SIT) האוכלים את המזיקים. שיטת הדברה ביולוגית זו ידידותית לסביבה והשלמתה בסניטציה קפדנית וריסוסים בעת הצורך, ומתבצעת, תוך שיתוף פעולה, משני צידי הגבול הירדני ישראלי.
פרויקט חשוב נוסף הוא יצירת 'ספריית המדבר' ע"י דר' ריקי אופיר מחצבה האוספת צמחי מדבר הגדלים בבקע הערבה מאילת ועד ים המלח. ישנם כ- 250 צמחים הניחנים בתכונות מרפא והרעיון הוא למצות את החומרים הפעילים לעשיית תרופות.
מהערבה תצא תורה
תחנת יאיר הינה "מרכז חי" של איזור הערבה כולה, מכיכר סדום ועד הערבה הדרומית, בנושא הפצת ידע חקלאי. באולם הכינוסים של התחנה מתקיימים ימי עיון, סיכומי עונה ופגישות רבות בנושאים מקצועיים.
בימים אלו הוחלט על הקמת מרכז חדש ללימוד והדרכת חקלאות בתנאים קיצוניים בתחנת "יאיר", פרי הסכם שיתוף פעולה חדש שנחתם בין החברה לפיתוח הערבה, מארגנת התערוכה החקלאית הגדולה בישראל במו"פ ערבה תיכונה וצפונית ועמותת אגריטך, יוזמת ומפיקת "אגריטך ישראל", תערוכה חקלאית בינלאומית הנערכת פעם בשלוש שנים בישראל.
המרכז החדש עתיד לארח מבקרים ומשתלמים מהארץ ומהעולם ויזמין להתרשם משיטות הגידול הייחודיות שפותחו בערבה.
המרכז ילמד אודות המחקרים שנעשו במו"פ ערבה תיכונה וצפונית בנושא חקלאות בתנאי קיצון בדגש על חיסכון במים ועל הפיתרונות לאתגרי האקלים אשר כבר היום מיושמים במשקים בערבה תיכונה וצפונית.
במהלך חודש ינואר ולקראת תערוכת מו"פ ערבה תיכונה וצפונית בט"ו בשבט, חג האילנות, אזור הערבה מציע טיולים חקלאיים ייחודיים אל חממות פלפל השוקולד, פלפל הסביבון והפלפלים הצבעוניים, עגבניות השרי האדמדמות והמנומרות, חסה הגדלה על מצע של מים, פירות אקזוטיים, ביקור בפרדס הדרומי בעולם, טעימת פומלות וסיורים נוספים.
הכניסה ללא תשלום לכלל האירועים. http://www.aravaopenday.co.il. פרטים נוספים אודות אתרי הלינה בערבה והמסלולים במרכז מידע והזמנות ערבה –1-800-225-007 ובאתר האינטרנט http://www.goarava.co.il/
הצדעה למתכוני הפלפל
הפלפלים ידועים כבעלי רמות גבוהות של ויטמינים. ניתן בעזרתם לדכא התפתחות מחלות שונות והם מייצרים פעילות נוגדת חמצון המונעת נזקים הנגרמים לגוף עקב תהליכים טבעיים או כתוצאה מחשיפה לרעלים ותרופות. זני פלפלים רבים עשירים באופן מיוחד בויטמינים (A,C,E) המופיעים בהם ברמות גבוהות יחסית לפירות וירקות אחרים, וכי אכילת פלפל אחד תורמת יותר ויטמין סי מאשר תפוז.
לטעמי אין כמו לאכול את הפלפל הירוק ביחד עם גבינה לבנה. להריח את ריח השדה ולשמוע את קולות הפיצוח העולים מכל ביס בירוק העסיסי הזה.
יש האוהבים לטגן/לאפות רצועות פלפל וגם אלו טעימים לא פחות על פרוסה עם גבינה לבנה או כתוספת לכל מאכל אחר או לכשעצמם עם גבינה בולגרית, שמן זית, חומץ בלסמי ופלפל שחור גרוס.
ריח הפלפלים הממולאים מזכיר לי ריחות מהמטבח ההונגרי של חמותי שזו הייתה התמחותה. ואיך לא? – הפפריקש, העוף ההונגרי שהפלפל הירוק המתבשל איתו נותן לו ארומה מרירה מיוחדת.
אז לקראת החורף ותבשילי הקדירה הנה המתכון לפפריקש (4 מנות) לפניכם:
3 בצלים, קצוצים דק – לטגן בשמן עד שיעשו שקופים וזהובים.
להוסיף לסיר עם הבצל:
1 עוף טרי – מחולק לרבעים
2 עגבניות – קלופות וקצוצות
1 פלפל ירוק – חתוך לקוביות
לכסות את הסיר ולבשל 20 דק'. מידי פעם להפוך את העוף בסיר.
להוסיף לתבשיל:
2 כפות פפריקה מתוקה, פפריקה חריפה (לפי טעם), מלח, פלפל שחור, 1/2 כוס מים – ולהביא לרתיחה.
מכסים ומבשלים על אש נמוכה כשעה ורבע עד שהעוף רך והרוטב סמיך.
מגישים חם עם לחם טרי.
עוד מהמטבח ההונגרי – לצ'ו – תבשיל ירקות (דומה לגיובץ' הבלקני):
1/2 כוס בצל קצוץ – לטגן בשמן עד שיזהיב
להוסיף לסיר עם הבצל:
1/2 כפית פפריקה, 2 כוסות פלפל ירוק (מנוקה מזרעונים וגבעולים, חתוך לרצועות אורך), 2 כוסות עגבניות מקולפות וחתוכות לפלחים, מלח – מכסים את הסיר ומאדים על אש קטנה עוד 20 דק' עד שכל הירקות יתרככו. אפשר להגיש חם או קר.
סלט פלפלים חריף מהמטבח הצפון אפריקאי – סלט משוייה:
סלט פקנטי וחריף המוגש כתוספת או בתוך כריך.
1 פלפל ירוק + 4 פלפלים חריפים – לחתוך ולסלק הגרעינים. לקלות על אש בינונית, פתוחה עד שהקליפה החיצונית נחרכת. מסירים הקליפה החרוכה. מקצצים הירקות הקלויים או חותכים לקוביות קטנטנות.
מוסיפים: 2 כפות שמן, 8 שיני שום קצוץ, 3 כפיות מיץ לימון טרי, 1/2 כפית מלח.
מערבבים ומגישים קר.
