מה זו אהבה?- שאלת המיליון. מיליון תשובות יתכנו וכולן נכונות.
איך שלא תגדירו אותה ובכל אופן שתמצאו אותה, אהבה נקשרת בכל מקרה לכוחות בונים, חיוביים, מעצימים, מגנים, ממלאים, נותני משמעות וערך, מעניקי כוח.. לכן היא נחפצת כל-כך. לכן מחפשים אותה נואשות. זהו סם החיים שמפיח אנרגיה באדם הפרטי כמו גם בקבוצה או בחברה. סם שנותן לנו ההרגשה שאין קושי שלא נוכל לעמוד מולו ואף לגבור עליו, שתמיד נוכל להתקדם, שהכול בר השגה, שהכול פתוח לפנינו והעתיד נראה מבטיח..
מי לא היה עושה הכול בכדי להשיג סם נותן חיים זה?!
מאת: ענת רסקין*
משמעות האהבה היא- אהבה עם משמעות
אנחנו אוהבים את האהבה.
אנחנו צריכים אהבה.
ואז מתחיל הסיפור…
איזה סיפור? סיפור חיינו. סיפורו האישי של כל אחד ואחת מאיתנו בחיפוש אחר האהבה, אחרי תחליפי האהבה, פיצויי האהבה, האהבה האמיתית או השעתוק שלה. האהבה הייחודית או הייצור ההמוני שלה. ה-אהבה או כמו אהבה. מהשידוך החברתי-פוליטי-כלכלי אל החופש לאהוב, והלל לאהבה חופשית ועד האלהת האהבה הרומנטית, אהבה מהסרטים וחוזר חלילה..
באגדות העם יש ניסיון להעביר בסיפורי האהבה ערכים חברתיים כמו נתינה, אמת, הקרבה, חשיבות המשפחה כחלק מהמשכיות המין האנושי. המלחמה היא נגד כוחות מגבילים, כוחות רוע שרוצים לפגוע ולמנוע מימוש של חיים וקיום סדרי עולם. כוחות המתגלמים בדמויות שדואגות רק לעצמן ולצבירת כוח ושלטון לשימוש עצמי, דיכוי וניצול ולא לנתינה. דמויות אלו מוצגות כפגומות, חסרות. חסרות את האהבה.. המאבק והגבורה בדרך להשגת קסם האהבה מתבטאים בהתגברות על כוחות רשע אלו. הדרך כרוכה בגיוס אומץ לעמוד מול הפחד והסכנה, בנכונות להלחם למען השינוי, ואולי אף למות למען המטרה, למען העתיד האחר.
בעידן הפוסט מודרני אין רע בלדאוג לעצמנו, לכוחנו, לסיפוקנו האישי, למימוש העצמי לפני הדאגה למימוש חברתי או הקיום האנושי. הקמת המשפחה והבאת הילדים נדחית לעשור השלישי וגם זה כנראה בגלל אילוצים ביולוגים-פיזיולוגים של תקופת פוריות האשה. אהבה יותר משנקשרת לאיחוד המביא ילדים, המשכיות ויציבות חברתית נקשרת לסיפוק אישי.
התנ"ך מדבר על אהבה אמיתית (להבדיל מקיום יחסים להבאת דור המשך או יחסים שיצרו ילודים כתוצאת לוואי לפעילות הגבר) במושגים של 'לדעת אשה'- נקודת המבט היא אמנם גברית כלפי האשה אבל מציגה מערכת יחסים שונה מקיומם של יחסים פיזיים בלבד. ספר שיר השירים מציג תפיסה זו במיטבה- תהילת האשה. החיזור אחר האשה, הערצת יופייה הגופני, השגת האשה כמטרה נעלה. רומנטיקה במיטבה כמו שכמעט כל אשה אוהבת ורוצה כשהיא מדברת על זה שהיא מחפשת אהבה, חיזור והרגשה שהיא נאהבת, אהבה שתרגש אותה ותיתן תוכן ועניין לחייה. החלום הרומנטי.
אומרים שבאהבה הגבר לוקח והאשה נותנת. אלו ביטויים שנגזרים מתפיסות עולם מוסריות המבוססות על הבדלים פיזיים בין המינים המייצגים חיצוניות מול פנימיות, חדירה מול הכלה וכו' אך כאשר מדברים על אהבה במונחים של נתינה וקבלה, תמיד תתעורר השאלה הכמותית האם אני מקבל/נותן מספיק אהבה? מי לוקח ומי נותן? למרות הדימוי השגור של האשה כדמות הנותנת, המעניקה, המביאה את הרכות והפגיעות אל מערכת היחסים, גם גבר שנותן את עצמו ומביע מחויבות לאשה בעצם מעניק לה את כוחו, נותן לה את הכוח להכניע אותו, את גבריותו, את הכובש שבו.
יצחק שלח לחפש את שתאהב נפשו, יעקב העביד עצמו למען השגת רחל, שמשון הפקיד את סוד כוחו בידי דלילה, אלו סיפורי הדרמה המרגשים והכובשים לב כל אשה כשהיא חולמת על אהבת אמת, על נסיך חלומותיה, על הנשיקה מהאחד שתשנה את עולמה ותביא אותה לעולם קסום. הנשיקה שתקים אותה לחיים או תהפוך צפרדע לנסיך על הסוס הלבן, מגן ומושיע, שיבטיח עתיד טוב יותר.. אלו הספורים דווקא על הגבר הרגיש שכיבוש האשה הוא בעצם ספור כיבושו וכניעתו הוא.
למה הרגשת האהבה קשורה למציאת משמעות, להרגשת שלמות ותכלית לחיים?.. בין אם מדובר בסגנון גברי יותר של צורך בסיפוק גופני ובין אם מדובר בסגנון נשי יותר של הצורך בסיפוק רגשי-נפשי
בסופו של יום, או בסופו של הסיפור, ההבדלים בין גבר לאשה מתשתשים.
לכולנו יש צורך בתשומת לב ורדיפה אחרי קבלת חיזוקים שאוהבים אותנו. זה נעשה בכל מיני טכניקות שחלקן גלויות וחלקן סמויות מאיתנו, חלקן ממשיות וחלקן נושאות אופי וירטואלי. מחפשים תשומת לב ע"י הצטיינות או מסכנות, ע"י ריצוי או מרידה, ע"י כניעה או מאבק כוחות.. לייק או דיסלייק. שני דברים הפוכים לאותו צורך באהבה, באישור.
הרבה פעמים הרדיפה הזאת אחרי האהבה דווקא מרחיקה את הסובבים אותנו ומשאירה אותנו לבד. האם לא לכל אחד מאיתנו היה בזמן זה או אחר את הרצון לקרבה, לאחדות, לחלוק את חיינו עם מישהו? ״אינטימיות״ הינה חלוקה מוחלטת של החיים עם אחר. היא כוללת את ההיבטים השונים של חיינו- גם את ההיבט המיני, אך חשוב יותר ההיבט הסוציאלי, הרגשי, המנטאלי והרוחני. קל יותר להיות אינטימי עם מישהו באופן פיזי אך מגיע הרגע שאנחנו מתעוררים ומגלים שהאינטימיות העמוקה חסרה, מערכת היחסים המינית לעצמה אינה מספקת אותנו עוד. בכמיהתנו לסיפוק מיידי אנו מייחלים לפתרון מהיר ומיידי. אבל אהבה כנה, אמיתית ואינטימית אינה יכולה להירכש באופן מיידי. והרבה פעמים החיפוש אחריה כרוך בפגיעה ובכאב.
אלו הדרמות של סיפורי האהבה שהופכים לסרטים סוחטי דמעות, שמושכים אותנו כל-כך.. בפועל הפחד מהכאב לרוב מסיט אותנו ממציאת אינטימיות אמיתית. אנחנו בונים חומות סביב ליבנו על מנת להגן על עצמנו. אבל אותה חומה שמגינה גם מונעת מאנשים להתקרב אלינו וכולאת אותנו מבפנים. הבידוד הופך לבדידות. האינטימיות האמיתית והאהבה נהפכים להיות בלתי ניתנים להשגה.
בעוד אגדת העם מלמדת אנשים ומכינה אותם להתמודד עם הקשיים, המכשולים והכאב הקשורים להשגת האהבה האמיתית, החיים המודרניים המעצימים את 'האני' במרכז, את האפשרויות הפתוחות, מלמדים כי "חופשי, זה לגמרי לבד"!
טבעו של האדם הוא להשתייך. לכל אחד מאיתנו מגיע אהבה וכולנו שואפים להיות מאושרים, מסופקים, מוגשמים, מוערכים ושייכים. הסביבה, בני אדם אחרים, הם שמשקפים לנו את מי שאנחנו באמת. במיוחד בתקופת ילדותנו בה אנו מעצבים את תמונת העולם ואת התפיסה העצמית שלנו. לכן אהבת אב ואם היא כל-כך חשובה. הם המתווכים בינינו לבין העולם. הם הפריזמה הראשונית דרכה אנו רואים את העולם ומערכות היחסים עם בני אדם ולכן חשוב שזו תהיה חוויה חיובית, בונה ומעצימה שמלמדת גם איך להתמודד עם קשיים וכאב. ובבוא הזמן תאפשר לנו להגיע לאהבה ואינטימיות.
חתונה לשם הקמת משפחה והבאת ילדים לעולם נתפסת כמחויבות, כהחלטה הרת גורל, גם בימינו אלו. מאז ומתמיד התחתנו בכדי להקים משפחה, למען ההמשכיות שהייתה חשובה לקיום. גם היום לרוב מתחתנים כאשר מגיע הצורך להביא ילדים. ההבדל הוא שכיום אפשר ומותר לחיות בזוגיות לפני הקמת המשפחה. גם אם לבני הזוג יש מחויבות אחד לשנייה עדיין נשמרת העצמאות והרגשת החופש וזה מספק צרכים ודוחה את גיל הבאת הילדים לעולם.
האגדות תמיד מסתיימות במשפט "ומאז הם חיו באושר ובעושר" (אפילו האגדות שומרות על קשר עם המציאות והצד הכלכלי הוא חלק מן האושר והגשמת החלום..) את מה שקורה בהמשך, בחיים עצמם, לאחר שהוגשם החלום, לא ספרו לנו. לזכותם של סיפורי התנ"ך שהם דווקא לא שגו בסיפורים על אושר מהאגדות ופרטו לנו יותר על מערכות יחסים משתנות במהלך החיים, על תככים, אכזבות, אינטרסים ובגידות, תאווה ושנאה, ואהבת לרעך כמוך והמשך חיפוש האהבה בתוכנו או מחוצה לנו עד זקנה…
לא הכול קסום בממלכת האהבה אבל בחיים אפשר ואולי אף רצוי למצוא סיבה לאהבה. ט"ו באב, שמצוין כיום האהבה, זו בהחלט סיבה טובה לחיזורים והפחת רוח הקסם בבועת המציאות שלנו.
חג אהבה שמח לכם!♥
*ענת רסקין, מנחת קבוצות הורים בשיטת 'אדלר'
