כל הדברים גדולים כקטנים חשובים בחיינו?  דין 100 ₪ כדין פרוטה? מהו נס?- ניצחון במלחמה? או פך שמן קטן לתאורה? ערך החיים לפי חכמינו בימים ההם להבדיל מחכמינו בזמן הזה..
מאת: ענת רסקין ©

(צילום-https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=4)

פַּכִּים קְטַנִּים זהו ביטוי ל 'זוטות', 'עניינים קלי ערך. פך הוא גם כלי קטן לנוזלים, לרוב שמן,  אשר מוכר לנו בהקשר של נס חנוכה: ".. ולא מצאו  אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים" (בבלי שבת כ"א, ע"ב).

מקום נוסף בו מוזכרים פכים קטנים וחכמינו תמהו על חשיבותם הוא בפירוש בתלמוד הבבלי לפסוק מפרק ל"ב בבראשית. על פי המסופר בפרק זה, עברו יעקב ומשפחתו את מעבר נחל יבוק (אחד מיובלי הירדן) בדרכם אל הפגישה המחודשת עם עשו, ממנה יעקב חשש מאד לגורלם. למרות החשש והסכנה מסופר כי יעקב חזר על עקבותיו כדי להביא פכים קטנים ששכח מעבר לנהר. אמרו חז"ל הוא חס על ממונו, על אף שמדובר היה ב"פכים קטנים", משום "צדיקים – ממונם חביב עליהם מגופם!"

אלא שרצו לומר שבחיבוב הזה אין שום צד של תאוות ממון אלא "שלא על נקלה יוכלו לדרוש רכוש מחדש, בעבור התרחקם מגזל ושאר פעולות ותחבולות הרעות" הם לומדים להעריך גם כסף קטן. כי האדם השלם חייב להכיר בערך הקטן כבערך הגדול: "…הנה כי כן, אף כי מתבקש היה לכאורה כי הצדיק לא ישים לב לקטנות, שהרי אין זה מכבודו, ואין ראוי לו לדאוג ולהקפיד בעבור סכום כה פעוט. כבר למדונו חכמים כי 'יודעים הם השלמים הללו ערך כל דבר קטן לפי ערכו' (עין אי"ה, ברכות א', עמ' 120)'.

פרוש זה משתלב יפה עם סיפורו של יעקב שעבד קשה אצל לבן חותנו במשך 14 שנה עבור נשותיו ורכושו. יעקב שהגיע ללבן בגפו וללא כלום, יוצא ממנו כשבט עשיר וגדול ברכוש. הוא נתן מחייו בעבור הכסף שהרוויח כך שהכסף הינו חלק מחייו. לכן יש לו חשיבות, גדול כקטן. לכן אין הוא חושש לעבור לבדו את הנהר בכדי להביא את הפכים הקטנים שנשכחו שם, גם אם לפניו עומד איום גדול יותר, של חיים ומוות, במפגש העתידי עם אחיו עשיו. גם אין הוא נרתע מהמאבק עם המלאך שפוגשו והוא לבדו מעבר ליבוק. הוא נאבק ומנצח.

הדאגות הגדולות והפכים הקטנים לכאורה שני הפכים. גם האמונה באלוהים והבטחתו ליעקב ומולה הביטחון של יעקב בהתנהלות המעשית בחיי היומיום יש בה משום ניגודים. שכן בשל מה לדאוג לחיי היומיום ולצבור רכוש רב אם בכל מקרה אלוהים הבטיח שהכול יהיה טוב? יעקב לא סומך על הנס אלא עושה כמיטב יכולתו לקדם את פני הרעה ולו גם בדאגה לפכים הקטנים שנשארו מאחור..

אהבה ואמונה יש בהם מידה רבה של רוחניות המעניקה מבט חיובי לחיים אך היא טומנת בחובה נטייה למיסטיקניות והסתמכות על אחר שינהל את חיינו ובמקרה שלנו האחר הוא אלוהים. ביטחון ויראה הם היפוכם- יש בהם להובילנו בביטחון עצמי להתנהלות מעשית, ניהול פרקטי של חיינו אך הם טומנים לנו חיים ללא שאר רוח. חכמים אומרים שהאידאלי הוא לשלב בין הפכים אלו לשם השגת שלמות בחיים המשלבים מעשה ורוח, וההופכים אותנו לאנשים המעריכים דברים קטנים כגדולים. הפסיכולוג מאסלו כחכמים עצמם הבין ש "אם אין קמח, אין תורה". אם אין את הדברים הבסיסיים לחיים כמו עבודה וכסף שמבטיחים את קיומנו וביטחוננו הפיזי – לא תתכן האפשרות לחיפוש אחר הרוחני, אחר התורה. כשם שהחיפוש והחתירה לרוחניות מניעה את העשייה כי "אם אין תורה, אין קמח".

נס פך השמן הוא מעשה שמובא בתלמוד הבבלי במסכת שבת (כ"א, ב') כאחת הסיבות לחג החנוכה. סיפור הנס התרחש לאחר שחרור בית המקדש במרד החשמונאים נגד היוונים. המכבים כבשו את ירושלים וביקשו לחדש את העבודות בבית המקדש השני. עבודות אלו כללו את הדלקת המנורה. רק פך קטן של שמן טהור נמצא, ובו כמות מספקת להדלקה ליום אחד, בעוד שמן טהור חדש היה יכול להיות מוכן רק לאחר שמונה ימים (בשל הליכי הטהרה הנדרשים). אולם אירע נס, והשמן הספיק להדלקת המנורה שמונה ימים. לזכר נס זה, חוגגים את חג החנוכה במשך שמונה ימים.

החשמונאים הובילו מהלך משמעותי מאד במלחמתם במעצמה הגדולה – ביוון. כמילות השיר: "אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים… /נֵס לֹא קָרָה לָנוּ – פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ./ בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם – וַיְּהִי אוֹר!" (מילים: אהרון זאב). המלחמה הצריכה לעשות כמיטב יכולתנו, לא לסמוך על הנס ולעמוד ולפעול מול הרעה. הדלקת המנורה הייתה אקט רוחני חשוב מבחינת הפילוג בעם. כמילות השיר: "סורה חושך, הלאה שחור! / סורה מפני האור!" ("באנו חושך לגרש" מילים: שרה לוי תנאי).

למרות הדאגות הגדולות והקשיים החדשים שהעתיד הציב אחרי המלחמה, היה צורך להתעקש בקטנות ולהדליק את האש אפילו עם כד שמן אחד קטן. לדבוק בשולי ולקוות לנס. נס איחוד העם סביב הדלקת אש התמיד, 'מדורת השבט' סביבה מתקבץ העם לחיים מתחדשים. חיים המסמלים גם את החזרה לסדר, חזרה למסגרת החיים הישנה המוכרת והבטוחה בה אנו שולטים במצב, שולטים בחיינו.

שמן מייצג חוכמה. אולי זו החוכמה שאנו נוסכים על חיינו בכדי להקל עלינו בעולם המציאות. החכמה לשלב בין אהבה ויראה לבין אמונה ובטחון..

הצרות הגדולות והפכים הקטנים הם רק לכאורה שני הפכים. כל הדברים גדולים כקטנים חשובים בחיינו..