מהו חוסן עסקי בתיירות? האם יש דבר כזה בכלל "חוסן עסקי" ככלי ניהולי או שמדובר במושג אקדמי? יואש לימון מתיירות הר נגב אומנם עוסק בנושא במסגרת מחקר מתמשך שהוא עורך בלימודי תואר שני בתיירות אך מאמין שזה משהו שאפשר להעריך אותו ואף ללמוד מניסיון של אחרים בעולם וליישם בעסק הקטן והפרטי שלכם. מה התכונות של עסק שמאפשרות לו לספוג מכה ולהמשיך הלאה?..

מאת: ענת רסקין

המושג "חוסן" לקוח מתחום הביולוגיה שם מדובר בעיקר על חוסן הישרדותי ומתחום הפסיכולוגיה  בו מדובר על "חוסן נפשי". יש האומרים ש "או שנולדים עם חוסן נפשי או שלא" אבל כבר מזמן ברור לכל המומחים שאפשר לעשות פעולות מסוימות שהן כמו פעולת חיסון לנפש המאפשרת לאנשים להיות מוכנים והתמודד טוב יותר עם משברים, דבר שיאפשר להם להצליח לצאת ממשברים כשידם על העליונה ואולי אף לצמוח מהם.

יואש: "חוסן עסקי מוגדר כיכולת התמודדות של עסק עם מתחים, זעזועים ושינויים ולהצליח להמשיך ולשמור על הזהות שלו ואף לצמוח בעתיד". לדבריו מטרת ניהול המשבר הינה מזעור מרבי של נזקים בטווח הקצר תוך השגת תהליך התאוששות מהיר.

בכל משבר ביטחוני בישראל, וכאלו לא חסרים לנו, מתחיל מרוץ בירוקרטי לייצר ולאשר מנגנונים למדידת הנזקים ומתן הפיצויים וזה לוקח זמן רב ומגיע לבעלי העסקים מעט מאוחר מידי. בדרך כלל נשמע גם משר התיירות ש"גיבשנו חבילת תמריצים והטבות לתיירנים בדרום (או בצפון)". וש "תעשיית התיירות מהווה את אחד העוגנים המרכזיים בדרום ומשרד התיירות כבר נערך לשיקומו התיירותי בתום הפעילות המבצעית"..

אך האם זה מספיק בכדי להציל עסק תיירותי בעקבות משבר ביטחוני? האם יש פתרונות יצירתיים לעסקי תיירות בעת משברים ביטחוניים? לא לכל עסק, ולא כל עסק מסוגל לשרוד משברים. אז מה התכונות של עסק שמאפשרות לו לספוג מכה ולהמשיך הלאה?..

הערכות למשברים מציין יואש לימון היא לא רק למלחמות ואירועים טראומטיים אלא גם לשינויים כמו: תיירות לואוקוסט, "שמיים פתוחים" או בריחת התייר הישראלי לחו"ל. משבר נמדד לפי השפעה נמוכה/גבוהה שלו והשפעה מהירה/איטית שלו. שינוי איטי כמו משבר מהיר שניהם משפיעים על עסקים מרמת העסק הבודד ועד השפעה עסקית-חברתית נרחבת.

למרות הכול- יש מגמה קבועה של צמיחה בתיירות הנכנסת העולמית וגם בישראל
תיירות נחשבת לתעשייה שגדלה הכי הרבה בעולם. יש מגמה קבועה של צמיחה בתיירות העולמית, וגם בישראל, למרות המשברים העולמיים או המקומיים כמו: המשבר הכלכלי בסוף שנות ה-80 , המשבר הכלכלי ב-2008, אירוע הטרור ב- 9/11 בניו יורק, מלחמת המפרץ הראשונה, ובארץ מבצעים ביטחוניים. אומנם נוכל לראות השפעות כמו קפיצת מחירי כרטיסי הטיסה, העלאת מחירי הדלק, שהות קצרה יותר בגלל ירידת ערך הדולר, הגורמים לנפילת התיירות העולמית אבל באופן הכללי גרף התיירות העולמית כל הזמן במגמת עלייה ובאופן מפתיע גם גרף התיירות הנכנסת בישראל.

יש אפילו מקומות שמתלוננים על תיירות יתר- over tourism . תיירות אפלה-  Dark tourism זהו מושג נוסף הקשור דווקא למשיכה של אנשים לבקר באזורי אסון. ספרד-איטליה-צרפת הן שיאניות התיירות העולמית הקולטות הכי הרבה תיירים. גוואטמלה, ונצואלה, זאיר הן המושפעות ביותר בעקבות אירועים ביטחוניים ונמצא קשר בטווח של 3 חדשים ומעלה בין טרור וכניסת תיירים.

מחקר של 18 שנה ב-95 מדינות מראה כי ב-75% אין קשר גלובלי בין טרור וכניסת תיירים וככל שהמדינה דמוקרטית יותר והמצב הכלכלי טוב יותר ההשפעה של אירועי טרור נמוכה יותר. דווקא אירועים מתמשכים כמו טרור העפיפונים בישראל על גבול עזה, יש להם השפעה גדולה יותר על תנועת התיירים. בכלל המזה"ת אצל רבים מהתיירים בעולם, במיוחד אצל האמריקאים, הקנדים והאוסטרלים, נתפס כיחידה אחת. וכאשר יש מלחמה בסוריה זה פוגע בעיקר בתיירות שלנו ושל לבנון..

דברים שעוזרים לעסק  בזמן משבר
חוסן בד"כ מתקשר לאירועי רעידת אדמה, מגפות, שריפות יער ולאו דווקא לפיגועים טרוריסטיים. ומה יעזור לעסק לצלוח את תקופת המשבר בנזק מינימלי מבלי לאבד את זהותו? מה התכונות של עסק שמאפשרות לו לספוג מכה ולהמשיך הלאה?..

חסכונות (תמיד טוב שיהיו), מבצעים והוזלות, השענות על מקורות תעסוקה נוספים, עסקים משלימים (במחקרים נמצא כי חוסן של עסקים לא רשומים כאלו שעבדו ב"שחור" או עסקים משפחתיים הראו יותר גמישות ויכולת הישרדות מעסקים מאורגנים אם כי ההכנסה ורמת החיים ביומיום נמוכים יותר), נאמנות של עובדים ולעובדים, ולא מעט אהבת המקצוע.

יואש מסביר כי במחקר שהם עורכים בישראל על כ-500 עסקים קטנים הם הבחינו ב-23 מדדים בעסק שבונים את החוסן של העסק, ביניהם: מגוון קהלי יעד (חשוב בזמנים רגילים אבל אפילו יותר בזמן חירום), גמישות מחשבתית ומשימתית כאחד, יצירתיות, תפיסת סיכון מציאותית, הערכות ותכנון מראש (חשוב שיהיו תכניות מגירה לזמן משבר), כוח אדם- איזון בין עובדים לקבלני משנה, שיתוף העובדים בתהליכי התכנון לזמן משבר ולא פחות חשוב- יחסי ידידות, אפילו יחסים משפחתיים בין העסק לקהילה שיאפשרו לעסק לקבל עזרה מהקהילה סביבו בעקבות משבר וכך לעמוד על הרגליים מהר יותר. שיתוף מידע ומיומנויות בין עובדים ובין עסקים מקומיים מרחיב את המעגל מחוסן של עסק בודד לחוסן קהילתי.

לסיכום, תיירות זהו ענף שמושפע מאד מאירועים נקודתיים אך עם זאת לאורך השנים גרף התיירות העולמי של תיירות נכנסת מראה עלייה מתמדת! יש אזורים בחו"ל וגם בישראל שעיקר תעסוקתם והכנסתם נשענת על תיירים ולכן אירועים נקודתיים פוגעים בהם קשה ויכולים להיות מכה אנושה לעסק הפרטי אם לא ידע לשרוד את התקופה הקשה. לכן בניית חוסן עסקי חשובה לא פחות מבניית חוסן נפשי (ואף כרוכים האחד בשני) לשם ההישרדות והצמיחה לאחר המשבר.