(צילום-אלימלך ממה מור מרכז תקשורת ערד / צילום-ענת רסקין)

ביום שני 9/9/13 נערך בערד מפגש של כל ראשי הרשויות ומנהלי מחלקות של הנגב המזרחי, לשם הצגת מיזם כלכלי-אזורי של שיתוף פעולה בין 12 רשויות בנגב המזרחי, החברות באשכול אזורי חדש שהוקם- אשכול נגב מזרחי. בכנס השתתפו גם נציגי משרד הפנים, משרד האוצר, המרכז לשלטון מקומי, הרשות לפתוח הנגב.
מאת: ענת רסקין

לאשכול הנגב המזרחי חברו הרשויות: דימונה, ירוחם, מצפה רמון, ערד, ערבה תיכונה, רמת נגב, תמר, ערערה בנגב, אל-קסום, חורה, כסייפה ונווה מדבר. זהו מודל להתמודדות עם הקשיים המקומיים המאפשר שיתופי פעולה אזוריים בתחומים שונים תוך ניצול יתרון הגודל.

בשנים האחרונות השפעתו של השלטון המקומי בישראל על איכות חיי התושבים הולכת וגוברת, כתוצר ישיר של הרחבת המשימות המוטלות על השלטון המקומי בשורה של תחומים. האתגר שבאספקת שירותים איכותיים ומגוונים לתושבים הוא מורכב יותר ביישובי הפריפריה וכן ברשויות קטנות אשר יכולותיהן מוגבלות.

מזה עשור שבעולם בכלל נושא האזוריות והראייה המרחבית תופס תאוצה (במיוחד השפיע פרופ' פורטר שטען ב2011 כי יש ליצור צורה מתוחכמת יותר של קפיטליזם, המתמקדת ביצירת "ערך שיתופי" (Shared Value)- ערך כלכלי המייצר לצידו גם ערך חברתי).
התארגנות למסגרות "אשכולות" אזוריים הינה מודל חדשני ופורץ דרך המצליח לספק מענה ייחודי לקשיים המורכבים של רשויות מקומיות. אשכול הינו התאגדות וולונטרית של מספר רשויות מקומיות לצורך קידום שיתופי פעולה ביניהן. האשכול הינו תאגיד עירוני (חברה בע"מ) בבעלות הרשויות המקומיות החברות בו. מתוקף ההתאגדות המשפטית כולל מבנה האשכול ועד מנהל (דירקטוריון) ומנהל כללי, וכן מחויב במסמכי הקמה מסודרים ובהם תקנון המסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות החברות בו נקבעים הרכב הדירקטוריון, גובה דמי החבר, חלוקת המניות ודרכי הכניסה והיציאה מההסדר וכיוצא בכך.

שלמה בוחבוט, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מעלות-תרשיחא, יזם את הקמת אשכול גליל מערבי, לאחר שנוכח כי הרשויות המקומיות בפריפריה סובלות מחסרון יחסי בהכנסות עצמיות בעיקר בתחומי התעשייה, המסחר והשירותים, ולרוב אף זוכות לתשלומי ארנונה מופחתים. מצב המאופיין בגבייה נמוכה של הכנסות עצמיות, מקשה על אספקת השירותים המוניציפאליים לתושבים ברמה הנאותה. (שיקול נוסף היה התמודדות רשויות קו העימות בגליל המערבי בפני מצב שנוצר כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה). האשכול, שהיה פיילוט, הצליח ובעקבותיו הוחלט על הקמת האשכולות הנוספים כחלק ממסגרת תפיסתית לפיתוח אזורי המכונה: קפיצת מדרגה אזורית.

האשכול מאפשר לרשויות לחלוק ביניהן את הנכסים המקומיים ולמנף את הנכסים האזוריים המשותפים, באופן המשרת את כלל הרשויות השותפות. בנוסף, משמשת תשתית האשכול כהזדמנות לחבירה של שחקנים נוספים ממגזרים שונים: המגזר העסקי, הפילנתרופי והחברה האזרחית, וכן מהווה מוקד לפעולה משותפת של מוסדות בעלי אופי אזורי כגון בתי חולים, מכללות, אזורי תעשיה ומתשתיות דומות. זהו מיזם בו שותפים רשויות בנגב המזרחי, משרד הפנים, משרד האוצר (וחברת אורבניקס מטעם מ. האוצר), הג'וינט (ומכון אלכא למנהיגות וממשל). המיזם מתוקצב ע"י הממשלה עד 2015 תוך שאיפה שיהיה עצמאי ויעמוד ברשות עצמו ללא הליווי הממשלתי.

דודי ספיר מנהל אגף בכיר לתאגידים עירוניים במשרד הפנים: "משהו קורה במשרד הפנים והאוצר. יש רוח חדשה. נושא האשכולות מחלחל. יש לתת צ'אנס כי יש פוטנציאל להצלחה".. "התקבלה החלטת ממשלה על מתן עדיפות לאומית ממנה ייהנו האשכולות. פועלים להפעלת מתווה לתמריצים לרשויות, מענקי הקמה, תמריצים לביסוס שירותי ליבה ותמריצים עקיפים. תקציב של עשרות מיליוני שקלים מיועדים לאשכולות. כמו כן אנו פועלים לחשיפת האשכולות בפני משרדי הממשלה השונים כדי שיתעדפו אותם."

קובי אלון, מנהל המחלקה המוניציפאלית במרכז לשלטון מקומי: "הממשלה צריכה לתת יתרונות ולהשקיע במרחב. תקפיץ כל רשות שחברה באשכול."

דר' מיכל חמו לוטם מנכ"לית המכון למנהיגות וממשל בג'וינט: " יפה לראות אולם מלא באנשי נגב, אנשי עשייה, אנשי חזון. יהודים וערבים. אנשים שמוכנים להסתכן לחלום ולעבוד ביחד. ההזדמנות עומדת בדלת". תומר לוטם, מנהל המרכז לפתוח מקומי ואזורי, המכון למנהיגות וממשל: " צריך לצאת מפילוג וקשיים אל איחוד. לשים בצד כל הקשיים של השגרה מתוך אמונה שתעשו ביחד ותרוויחו במשותף. ללא המנהיגות שלכם זה לא היה קורה. הבחירות הקרובות יזמנו אתגר אם יתחלפו ראשי רשויות בינתיים מאז הכנס".

מיכאל ביטון ראש מועצה מקומית ירוחם: "לחשוב אסטרטגית ולפעול ביחד. שיח אזורי יש בו מן העתיד של כולנו. הרצון של כולנו להיות ביחד." טלי פלוסקוב ראש עיריית ערד: "אם נרצה זה אפשרי. ביחד אפשר לעשות דברים שאי אפשר לעשות לבד". ראש עיריית דימונה אלי בורשטיין: "זו פעם ראשונה לעבודה משותפת. 300,000 תושבים יש במרחב האשכול, אנחנו חושבים בגדול."
בהמשך הכנס פורום מנכ"לים שתכנן את הכנס, הוביל את הדיון בשולחנות. נערך תרגיל הכרות וקרוב לבבות בין המשתתפים, כולל בין ראשי הרשויות ששיתפו אחד את השני, אולי בפעם הראשונה, בתולדות חייהם האישיים. הנוכחים התחלקו לקבוצות עבודה לפי נושאים, בהם הועלו הצעות ורעיונות לעבודה אזורית שרוצים לקדם במסגרת האשכול.

טלי פלוסקוב ראש עיריית ערד שארחה את באי הכנס סכמה: "העבודה הקשה של רבים מראשי הרשויות יצרה כנס מוצלח מאוד, נוצרה כאן הזדמנות עבור הנגב המזרחי שאסור לנו להחמיצה. כשנבוא מאוחדים ומעמדת כוח, ולא חשוב מול מי, תהיה לנו אפשרות להקטין עלויות, להגדיל הכנסות ולבנות משהו טוב במשותף. אני מאמינה שנצליח במשימה".