אלפי אנשים הגיעו בסוף השבוע של 25-26/10/13 להתבונן בעשרות רכבי האספנות של חברי מועדון ה-5 שהגיעו להציג במתחם צים סנטר ערד. מכוניות משנות ה-30 ועד ה-80 אליהם הצטרפו גם עשרות אופנוענים, בעיקר עם הארלי דוידסון, ממועדון האופנועים לישראל.
מאת: ענת רסקין
המבקרים בתצוגת רכבי האספנות לא חדלו להתפעל מהמכוניות הישנות שעמדו במתחם צים סנטר ערד. חלקן הזכירו להם ימי ילדות עם המכונית של אבא או הדוד וחלקן העלו זיכרונות מתוקים מסרטי קולנוע של ימי הנעורים.
אי אפשר היה להישאר אדישים למראה הטנדר ויליס, טריומף ספיטפייר ספורטיבית, הקדילקים ארוכי הגוף עם הגג הנפתח, האולדסמוביל 1937 הלבנה הכבדה, הפלימות' השחורה 1947, סיטרואן פתוחה 1939 או החיפושיות השובבות. מחיפושית עם מנוע של 1300 כוח סוס ועד שברולט בלאייר עם 4400 כוח סוס היה מיגוון של רכבי אספנות: מרצדס, מוסטנג, דואג', שברולט, אלדוראדו, אימפריאל, קונטיננטל, פז'ו, אלפא-רומאו ועוד. גברים, נשים וטף הסתובבו בין המכוניות הזוהרות בשמש הערדית, הציצו בחלונות, בדקו מנועים והצטלמו למזכרת.
ביום שבת הצטרפו לתצוגה והביאו את הצבעוניות האופיינית להם, אופנועני ההארלי דווידסון, כולל אופנוע הארלי על שלושה גלגלים, שמנועי הבס שלהם הרטיטו את הלבבות. אליהם חברו גם אופנועי הונדה ודוקאטי ערדי, שחור-אפור (אחד מחמישה בלבד בעולם בצבע זה). האופנוענים המסוקסים התגלו כגברים רגישים ואפשרו לילדים הסקרנים להתיישב על האופנועים כשעל פניהם חיוכים של אושר והצטלמו עבור אמא..
האירוע המוטורי המיוחד הוא פרי יזמה וארגן של עמיצור היימס מערד שהינו חבר במועדון ה-5 וברשותו 7 רכבי אספנות במצבי שיפוץ שונים. עמי ניהל 18 שנה בי"ס לנהיגה בערד ואח"כ היה אחראי על נושא התחבורה בעיריית ערד וממתכנני הכיכרות בעיר, "הכיכרות הראשונים בנגב!". את מכוניות האספנות שלו הוא משפץ בעצמו בבית ומפעם לפעם אפשר לראות אותו מוציא אותן לסיבוב רענון ברחובות העיר. עמי לא יכול היה להכיל יותר את רגשותיו למכוניות הישנות והחליט לעשות מעשה ולהביא את חברי המועדון לביקור בערד. "אני מקווה שנמשיך בפעילות זו שהולכת יד ביד עם הצהרת העיר שהיא עיר של פעילויות אתגר גם מוטוריות". ליזמתו חברו הנהלת צים סנטר ערד ובעלי עסקים שונים בעיר שאירחו, הלינו ופתחו את שעריהם לפני חברי המועדון ומשפחותיהם שבילו את הסופ"ש בערד.
מועדון החמש הינו מועדון המאגד בתוכו את אספני וחובבי הרכב הקלאסי בישראל. מקור שמו בחמש הספרות בלוחיות הרישוי של מכוניות בשנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 של המאה ה-20. המועדון מייצג FIVA בישראל – הארגון הבינלאומי של אספני מכוניות עתיקות וקלאסיות. כמו כן מועדון החמש הוא המייצג הרשמי של מספר מועדונים בינלאומיים כדוגמת מועדון הווספה. במועדון כ-850 חברים המחזיקים בבעלותם כ-4,000 רכבי אספנות. במשרדם שבגבעתיים קיימת ספרייה גדולה לספרות רכב קלאסי ומגזיני רכב ממדינות רבות. בערד יש מספר מצומצם של אספנים ביניהם עמיצור היימס.
את המודלים בגודל אמיתי אפשר היה לראות בקנ"מ 1:18 באחת מחנויות המתחם בצים שם הציג אילן שגב מערד חלק מ-300 דגמי מיניאטורות מהאוסף שלו הנחשב לאחד האוספים הגדולים בעולם! כבר כילד שלט אילן בשמות המודלים ואף זכה בתחרות טלוויזיונית 'זה הסוד שלי' בשנת 1976. הוא נזכר בנוסטלגיה שהתחתן בסיטרואן ומספר שכיום מנסה לשפץ אחת כזו בחצר ביתו. "היום כל המכוניות נראות אותו הדבר", הוא מסביר את אהבתו לדגמים הישנים, "פעם כל מכונית נראתה אחרת והיה לה אופי משלה.."
יו"ר מועדון ה-5 נחום קדמיאל הודה על שיתוף הפעולה בין צים, העירייה והמועדון וציין ש"כייף להגיע לערד" הוא העניק את דגלון המועדון לראש העיר טלי פלוסקוב שברכה את המשתתפים ואף זכתה להצטרף לנסיעה במסע ההצדעה של מועדון ה-5 ברחובות ערד. צעירי ערד: מרדכי בן חמו, רותם אלמוג, הרכב הצעירים של אבן חיים, יוני סדובי, ליאור גור ואמיר לוי, בידרו בשיר ונגינה את יושבי בתי הקפה.
לצד מכוניות האספנות מהחלומות שכנה באוהל הכבוד שבמתחם התצוגה, מכונית נוספת שאפשר לחלום עליה- מכונית הפורמולה 3 החדשה שתכננו סטודנטים להנדסת מכונות מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. את מכונית המרוץ יצרו הסטודנטים ותכננו במסגרת פרויקט גמר שלהם והיא השתתפה השנה בתחרות מרוצים באיטליה בה לקחו חלק 3000 סטודנטים. הישראלים זכו במקום ה-12 מתוך 55 . התחרות העולמית היא במסגרת יזמה של איגוד המהנדסים האמריקאי שמעוניין לקדם תחרות ויצירתיות בין סטודנטים להנדסת מכונות בעולם. למכונית הישראלית מושב נהג פתוח, ארבע גלגלים חיצוניים והיא יכולה להגיע בישורת ל-90 קמ"ש עם מנוע 600 סמ"ק. כיום עובדים הסטודנטים על המכונית הבאה שלהם שתתחרה באיטליה בשנת 2014 והם ישמח לתמיכה של ספונסרים!
לאחר השרות הצבאי קבלתי מהורי במתנה 'חיפושית' שהפכה גם למכונית הראשונה לאחר חתונתי. כאשר עברנו מדירת הרווקים לדירה הראשונה שלנו העמסנו עליה את המזרן הזוגי שהיה לנו ואת הבן שנולד לנו. כשעברנו מרמת השרון לערד נסעה החיפושית שלנו בעקבות המשאית הקטנה שהעבירה את חפצנו, עם ילד שגדל בינתיים וכלוב אוגרים. החיפושית שימשה אותי נאמנה עוד שנים רבות בערד עד שהילד הגיע לגיל הנעורים שלו ובקש שנוריד אותו כמה מטרים לפני בית הספר כי התבייש שיראו אותו איתה. החלטנו להשאיר אותה בגראז' לימים טובים יותר. תחייתה הגיעה עם הגעתו של הבן האמצעי לגיל תיכון. הבן התאהב בחיפושית ובקש שנשפץ אותה עבורו. כך זכתה גם לצבע חדש ולבחור שמאד התגאה להגיע איתה לתיכון ולהסיע בה את חבריו וחברתו.. הבן הצעיר הלך בעקבותיו והחיפושית עולה על טורים מרוב אושר. שיא הגאווה הייתה הזכות להצטרף לתצוגת מכוניות האספנות של מועדון ה-5 בערד ולפגוש עוד משוגעים לדבר. מרביתם אוחזים בהגה של מכוניות יקרות ערך. מכוניות אספנות אמיתיות, מטופחות, שבעליהן משקיעים בהן ממיטב כספם או כישורי עבודת הכפיים שלהם. וחלקם, כמונו, מחזיקים בנוסטלגיה המשפחתית ולא יכולים להיפרד ממנה. גרשון ואשתו ששיפצו סוסיתא טנדר משפחתית הנושאת עליה דגלי ישראל ענקיים וסמל יחידת צנחנים: "תכתבי שהסוסיתא טנדר שלנו היא של סבא מתיתיהו!"
