בעם – כי ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית עסקו ועוסקים בהתיישבות, באופנים שונים, עוד מלפני קום המדינה ועד ימינו אלו.
בע"מ – כי גם אחרי 62 שנות עצמאות המדינה זקוקה לחטיבה להתיישבות לעשות את עבודות היישוב של אדמות המדינה, אדמות ארץ ישראל, אך בו זמנית שוללת ממנה את יכולת הפעולה.
חוות בודדים הינו פרויקט אחד מני כמה המתוכננים לנגב ומעוררים את תסכולו של עפר לאופמן ראש החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית, המסתובב כארי בסוגר מכיוון שהוא מרגיש שבידי החטיבה להתיישבות היכולת לעשות את מלאכת ההתיישבות בנגב על הצד הטוב ביותר. יותר מהרבה גופים אחרים הנמצאים בשטח.
מאת: ענת רסקין

ישוב אדמות ארץ ישראל הינו מכנה משותף החוצה מפלגות ודורות. מימין ומשמאל, ותיקים וצעירים כולם מכירים בחשיבות העשייה הזו גם אם הם חלוקים בפרטים. למרות שגוש דן והשפלה מאוישים יותר ונשארו משאת נפשם של רבים מסתבר שלא פשה רוח החלוציות בארץ.

אם בגרעין של פעם היו בני נוער שישבו את גבולות המדינה הרי שהיום הגרעינים הם של בני 25-35 משפחות צעירות שמקימות ישובים כפריים או מעבות קיבוצים ומושבים שהתדלדלו. גם מכינות קדם צבאיות קמות בפריפריה וכפרי נוער. כביש 6 מקצר מרחקים ואנשים מוכנים לשלם מחיר ולימם (הווה אומר לנסוע יום יום למקום עבודה מהפריפריה למרכז הארץ) בכדי לזכות באיכות חיים אחרת.

לא ירחק היום וצפון הנגב, מזרח ומערב הנגב יהיו השטחים האטרקטיביים הבאים לקניית דירה או בניית בית.

אבל לפני כן צריך לקרות משהו

"צריכה להתקבל החלטת ממשלה שמאמצת את ההמלצות הפרוצדוראליות והתכנוניות של החוברת הזו ומסמיכה את החטיבה, אפשר עם יעוץ או ליווי שוטף של פרקליטות המדינה, לפעול על פי מה שצריך כדי לקדם את נושא חוות הבודדים" מנופף בלהט את חוברת הנהלים הערוכה ביסודיות ולמופת, עפר לאופמן ראש החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית.

"בנינו ספר נהלים בכדי לתת עזרה לגאוני הפרקליטות למיניהם, שבגללם לא קורה דבר עד עכשיו" הוא מוסיף בתסכול ומסביר: "אחת הבעיות המרכזיות במדינה ששכחנו שאנחנו צריכים לקדש את המטרה ואנחנו מקדשים את הדרך. חשבים ויועצים משפטיים חשובה להם הדרך. לא לזוז ימינה או שמאלה, שלא נעשה משהוא שהוא בג"יצ.. ולא המטרה הסופית. כך עוצרים אותך בדרך ויכולת הביצוע והמשילות של הממשלה מאד בעייתית".

חוות בודדים הינו פרויקט אחד מני כמה המתוכננים לנגב ומעוררים את תסכולו של עפר לאופמן המסתובב כארי בסוגר מכיוון שהוא מרגיש שבידי החטיבה להתיישבות היכולת לעשות את מלאכת ההתיישבות בנגב על הצד הטוב ביותר. יותר מהרבה גופים אחרים הנמצאים בשטח.

חוות בודדים 
מדובר על 100 חוות. צוות תכנון של החטיבה להתיישבות עשה מיפוי של כל חוות הבודדים שניתן להקים בגליל, בגולן ובעיקר (70%) בנגב תוך שהם לוקחים בחשבון איפה יש קרקע פנויה, איפה כבר יש חוות קיימות, איפה נכון להקים חוות חדשות, מה רמת הסיכון ברמה של גושים, עבודה מקיפה ויסודית שאת מסקנותיה העבירו לעוזר ראש הממשלה לענייני התיישבות ולח"כים העוסקים בסוגיה זו. צוות של החטיבה להתיישבות שחבר לנציג המועצות האזוריות, לנציגי משרד החקלאות והבריאות העלה רעיון האומר – הקרקעות יוקצו לחטיבה, הפטורה ממכרז עפ"י חוק המעמד, והחטיבה תהיה אחראית על ועדת הקבלה לחוות הבודדים. כך יזרזו את ההליכים לקראת ביצוע בשטח.

לאופמן: "התיישבות יחידים זו התיישבות כפרית לכל דבר ועניין ויש לה ערך עליון בשמירת אדמות המדינה. נכון להריץ את העניין הזה כדי למנוע התפשטות של התיישבות בלתי חוקית בארץ, בעיקר בנגב. בצפון-מערב באר שבע כבר יש התנחלותבדואית בתוך שטח השיפוט של באר שבע ואף אחד לא עושה כלום! זה מטורף!".
למה לא עושים משהו? "זה מצב שנובע מחוסר מעש. עובדה שהמדינה לא עושה דבר. אני יודע לעשות, רק תתנו לי (לחטיבה) לעשות. הוכחנו שכשמטילים עלינו משימה אנחנו מבצעים".

הכי טוב, הכי מהיר, הכי מבין
החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית הינה גורם מבצע עבור הממשלה ופועלת עפ"י החלטות הממשלה. היא נולדה בתוך הסוכנות היהודית כפתרון לסוגיית פעילות ההתיישבות מעבר לקו הירוק בה הסוכנות לא רצתה לטפל בגלל שיקולים פוליטיים. החטיבה שהוקמה קיבלה את הכספים מהמדינה לפעילותה ביהודה ושומרון בקעת הירדן, צפון ים המלחוהגולן. כך עד 1992 כאשר הסוכנות היהודית החליטה לסגור את המחלקה שלה להתיישבות והחטיבה להתיישבות הפכה לגוף עצמאי.

בשנת 2002 אריאל שרון, ראש הממשלה דאז מסמיך את החטיבה לפעול גם בגליל ובנגב בעקבות החלטת ממשלה. עם כניסתו של מר לאופמן לתפקיד בשנת 2006 הוא מחלק את תקציב החטיבה בין הגליל, יו"ש והנגב.

האם צריך גוף שיטפל בהתיישבות במדינת ישראל של שנות האלפיים, אחרי 62 שנות עצמאות?

בשאלה הזו דנה ועדת מנכ"לים של משרדי הממשלה השונים שקמה לפני כ-5 שנים והגיעה למסקנה שאכן צריך גוף מקצועי לנושא ההתיישבות במדינה. מכל החלופות נבחרה החטיבה להתיישבות לפעול בנושא כמי שיש לה בפועל את הניסיון הרב ביותר בשטח.

לאופמן: "סוגיית ההתיישבות הכפרית הינה סוגיה מאד מורכבת. הטיפול לא יכול להעשות ע"י משרד ממשלתי. המשרד לפתוח הנגב והגליל מטפל בכל המשמעויות של ההתיישבות גם בערים, כפרים, ישובים לא יהודיים וכו'. זאת ללא יכולת ביצוע. הם אינם יכולים להוציא מכרזים ולעשות עבודות ואין להם התמקצעות בהתיישבות הכפרית. לגבי משרד החקלאות ופתוח הכפר אומר חד משמעית וללא מסר כפול: אין למשרד החקלאות מושג אמיתי איך לטפל בישוב כפרי. הם מטפלים בקיבוצים, מושבים, כפרים חקלאיים. התק"מ ותנועת המושבים מטפלים בקיבוצים ובמושבים. פעם היו להם מלווים חברתיים שליוו את הישוב וייצגו אותו בעיקר פוליטית. 'אור משימות' לא יודעים לפעול למען קיומו, חיזוקו וליוויו של ישוב קטן. הגופים הללו לא מטפלים בבעיות השוטפות.
חלק מהותי של העבודה הוא החלק החברתי-קהילתי. בקהילה קטנה הכול יקום ויפול על היכולת ליצור חברה חזקה עם אחוות יחידה והבנה בצורך שלהם לשרת אידיאולוגיה משותפת, לקלוט אנשים, לגדול, לקיים את החיבור בין ותיקים לחדשים, מסביר לאופמן. החטיבה להתיישבות מבינה את הבעיות של הקליטה בהתיישבות הכפרית, את הבעייתיות של החיים השוטפים. "היתרון היחסי של החטיבה להתיישבות הוא בהתיישבות הכפרית. זה הביזנס שלנו".

במה מתבטאת היכולת שלכם לפעול בגמישות ובזריזות לעומת משרדי ממשלה אחרים?

לאופמן: "אנחנו יעילים כי אנחנו יותר קטנים. הדרך מראש המערכת לאחרון העובדים יותר קצרה. בחטיבה 70 עובדים. אנחנו חלק מההסתדרות הציונית העולמית אבל כיצורי כלאיים מקבלים תקציב מהמדינה. ועדת המכרזים היא בתוך החטיבה להתיישבות, וכך גם חשב של משרד האוצר והיועץ המשפטי שיכולים להתכנס מהר יותר. היתרון שלי שצמחתי מהמערכת. הגעתי כעוזר ראש החטיבה ועשיתי מגוון תפקידים מקצועיים, הייתי מנכ"ל ועכשיו ראש החטיבה. אני מכיר דברים מפס היצור. קבלת ההחלטות, הפקוח והבצוע מאד מהירים".

"אנחנו מסוגלים לטפל מהבאת מבנים זמניים, קידום תוכניות מתאר ואם חסר כסף לפרויקטים חברתיים אנחנו מביאים את הכסף. יש לנו יחידת אכלוס, אנחנו יחידה משכנת מטעם משרד הבינוי, מנהלים הכול החל מרמת הרכישה, תחזוק, ניהול וכלה ברמת הגבייה. יש לנו מומחיות שנרכשה במשך שנים. אנחנו מבצעים דברים בלוח זמנים שהיחידים שיכולים להתמודד איתו זה משרד הבטחון".

"לא מתיימר להחליף אף אחד ולעשות עבודה של אחרים. אני יודע לעשות התיישבות כפרית ולעשות זאת הכי טוב. אף אחד לא יודע לעשות זאת טוב ממני".

ההוכחות בשטח 
קבוץ כרמים – 15 משפחות בקבוץ מבקשות עזרה לפני שלוש שנים. החטיבה לוקחת את כרמים לטיפול מלא. מעמידים ליוו של מתכננים חברתיים, מהנדסים, אדריכל, כלכלנים ועוד ומגיעים למסקנה שצריך לקלוט אוכלוסיה חדשה. מתקבלת החלטה לקבל מתיישבים חילוניים ודתיים. הקבוץ גדל ל-45 משפחות. החטיבה דאגה למבנים זמניים. לאחר זמן קצר מכינה קדם-צבאית מבקעת הירדן מבקשת לעבור לכרמים. החטיבה התגייסה לעזור גם להם להקלט בכרמים מתוך מחשבה שזה יהווה עוד מקור פרנסה למקום ואולי הבוגרים ישארו לגור בכרמים.

כפר שלבים – בין הקיבוצים רשפים ושלוחות ישנו שטח שגרעין דתי-חילוני רצה ליישב. החטיבה הביאה 5 קראוונים לשטח והמשפחות עלו לגור בשכונה.

כפרי סטודנטים – מדינת ישראל מקבלת החלטה להקמת כפרי סטודנטים. החטיבה מקימה כפרים כאלו בדימונה, ירוחם, אשלים, יכין, נווה אור, מנחמיה וגם בעכו וקריית שמונה. למרות שזו לא התיישבות כפרית עשו את העבודה כקבלן.

מיגון ישיבה בשדרות – לאחר שהממשלה לא הצליחה להוציא לפועל את המיגון בעזרת גופים אחרים גויסה החטיבה למגן את הישיבה בשדרות למרות שזה לא תחום פעילותה, ועשתה זאת במהירות.

יישובים זמניים למפוני ההתנתקות – החטיבה נקראת לדגל בכדי להקים במהירות מחנות זמניים. הקימו את שומריה, חלוצית 1 ו-4 . גם במזרח לכיש פועלים לטובת המפונים באמציה, שקף וחרוב. לאופמן יודע לספר כי אפשר היה לעזור יותר במזרח לכיש בעזרת קהילה יהודית משיקגו שהתנתה את עזרתה בשותפות כספית של הממשלה בפרויקט. החטיבה להתיישבות שמאגדת את הסוכנות ואת הממשלה הייתה הפתרון הנכון להרצת פרויקט זה שבסופו של דבר לא יצא לפועל. "לא נהיה, לא מבין למה?!".

קבוץ רתמים – קבוץ שננטש לפני שנים רבות ואמצעי הייצור שלו הוחזקו ע"י קבוץ רביבים השכן. לאחר מאמצים של החטיבה ושתוף פעולה של רביבים עלה להתיישב במקום גרעין שישב שלוש שנים בטללים. "ספור הצלחה. משפחות עומדות בהמתנה בכדי להכנס לשם".

חומה ומגדל שנות ה-2000 – הקמת גבעות בר, בשיתוף פעולה עם חברת 'אור', העמידו 25 קראוונים מהיום למחר. כך גם במרחבעם ברמת הנגב.

מכינה קדם צבאית בחצבה – קמה ביזמת בנים ממשיכים של המושב. החטיבה עזרה במבנים, שיפוץ, רכישת ציוד. במכינות בערבה תיכונה ואילות עזרו עם קראוונים, סיוע כספי וליווי בקליטה. גם המכינה בתל תאומים קמה בזכות הקראוונים של החטיבה. "בשנתיים הראשונות המכינות לא מקבלות כספים ממשרד הבטחון. אז איך הם יתקיימו בשנתיים האלו?"

חיזוק ישובי עוטף עזה ע"י גרעיני איכות – עפ"י החלטת הממשלה לעיבוי ישובים קיימים היו מספר גרעיני איכות בשדרות. החטיבה קוראת לגרעינים נוספים למקום ועושה חיבור בינם לבין הקהילות באזור. "חבר'ה בני 25-35 מכל הארץ חלקם עם ילדים מחזקים את חולית, קבוץ ארז, שדרות, אבשלום ואנחנו מלווים את הקליטה".

מבואות ערד – מי ישים דגל על הגבעות
תוכנית מיוחדת להקמת 5-6 ישובים כפריים בהיקפים של 200 יחידות דיור באזור שבין הישוב מיתר – כביש 31 – העיר החרדית כסיף. רצועת אדמה שאינה שייכת לאף שטח שיפוט ואותרה ע"י החטיבה להתיישבות. שני ישובים פריפריאלים תוכננו לאזור זה: חירן ויתיר שלא הצליחו להתרומם במשך עשר שנים. החטיבה להתיישבות הציעה להפוך את האזור למועצה אזורית אחת הכוללת 6 ישובים קטנים ולהוסיף אליהם את קבוץ הר עמשא.

הישובים יתנו חיים יהודיים על הציר הזה שאינו משופע בישובים יהודיים וכדי לחבר בין ההתיישבות לבין ערד הוצע שהמועצה תשב בערד כפי שהמרכז המוניציפאלי של המועצה האזורית גולן יושב בקצרין. מתוך רצון לחזק את עיר המחוז.

אחרי שלוש שנים של עבודה על התוכנית גייס לאופמן את שר החקלאות שיזם פגישה עם שר הפנים ושר הבינוי והשיכון והוקם צוות ברשות מנכ"ל משרד השיכון והבינוי שממש בזמן זה עומד לפני הצעת המפרטים בממשלה. החטיבה להתיישבות מממנת את התכנון והתקווה שהתוכנית תקרום עור וגידים בשנה הקרובה.

התוכניות כבר הוצגו בפני ראש העיר הממונה גדעון בר-לב ומנכ"לית העירייה לילך מורגן.

תגובת עיריית ערד: "ראש העירייה מר גדעון בר לב הציע לשנות את הפורמט ליצירת עיר מרחבית. קרי, הוספת שכונות רצופות שיהוו מעין ישובים קהילתיים בתוך שטחה המוניציפאלי של העיר. העירייה תומכת בהרחבה ופיתוח שכונות בתוך העיר ערד. הנושא של הקמת ישובים בסמוך לעיר שנוי במחלקות, שכן קיים חשש מזליגת אוכלוסייה מהעיר ערד ליישובים הללו, כפי שמתרחש היום עם ישובי עומר, מיתר וכדומה. ההתיישבות בנגב בכלל ובאזורנו בפרט היא חשובה וחיונית, אך עם זאת יש לשמור על האינטרסים של ערד ולהימנע מצעדים שעלולים לפגוע במרקם האוכלוסייה בעיר".

כיוון שהתוכניות כבר נכנסו למסלול האישורים לא הוכנסו לעת עתה ההסתייגויות והשינויים שהוצעו לגביהן. אלו יוכנסו בשלב מאוחר יותר. לאופמן לא פוסל את חיזוק הקשר בין גוש ההתיישבות לעיר המחוז ערד, אולי אפילו את הכנסתו לשטח המוניציפאלי של עיריית ערד. "יש דרך ארוכה ברשויות התכנון למיניהן, אבל ברגע שיהיה אישור זמני אפשר יהיה להקים מבנים זמניים להתיישבות בשטח".

"זהו פרויקט הדגל של החטיבה. משימה ציונית ממדרגה ראשונה להקמת גוש התיישבות ציוני במקום שכמעט ננטש ע"י המדינה ללא התיישבות יהודית. אם זה יצליח זה יהיה דבר אדיר."

ציונות עדכנית – ישובים קהילתיים כפריים בנגב
השנה חגגו בהסתדרות הציונית העולמית 150 שנה להולדת הרצל. כ-120 חברים של ההסתדרות הציונית העולמית יצאו למסע בעקבות תחנות החיים של הרצל. המטרה העיקרית של הארגון היא פעילות בחו"ל בקרב קהילות יהודיות וסיוע בציון ארועים שמחברים את העם היהודי לארץ ישראל כולל עידוד העלייה לארץ בקרב סטודנטים ובני נוער. בארץ פעילה ההסתדרות מול תנועות מגשימות, תנועות ציוניות, מכינות קדם-צבאיות והעמקת החינוך הציוני. מוזיאון הרצל בהר הרצל, עליו גאוותם, מטרתו להנחיל את מורשתו, הרעיון הציוני ורעיון הקמת הבית הלאומי לעם היהודי בישראל.

הציונות קבלה פנים שונות במרוצת הזמן אבל לדעת עפר לאופמן היא עדיין קיימת בקרב העם וגם, להפתיע, בקרב הדור הצעיר. "יש בסיס יוצא מן הכלל של חבר'ה צעירים. רק שהמדינה תדע לנתב אותם ולתת להם את הכלים המתאימים" ומוסיף: "אין מבני מגורים פנויים בנגב בישובים הכפריים, גם בשדרות (למרות התדמית שלה בקרב הציבור). כל מבנה נייד שאביא לנגב יתמלא במשפחה. זה אומר שאנשים מחפשים בעיקר חיים קהילתיים, חברה וחינוך ומתמודדים עם סוגיית הפרנסה. מתמודדים בהצלחה". רק תאפרו לו ולחטיבה להתיישבות של הציונות העולמית לפעול בשטח וכנראה הנגב יהיה יותר פורח.