בשבוע שעבר(בין התאריכים 8-12/7/18) נערך פרויקט מיוחד של שיתוף תושבי ערד בהליכים תכנוניים של מרכז העיר והשכונות הוותיקות סביבו; יעלים, אבישור, טללים, לבאות. זו פעם ראשונה שתושבי ערד זוכים לשיתוף הציבור בתהליך תכנון משתף שיש מיד אחריו המלצות ותוכניות לביצוע מידי ולבצוע בשלב עתידי.
מאת: ענת רסקין
עיריית ערד עם תנועת "מרחב", קרן מיראז' ומשרד השיכון חברו יחד לתהליך תכנוני לשם חידוש מרכז העיר והשכונות סביבו. עו"ד ניסן בן חמו ראש עיריית ערד: "אני פה כדי להראות שהתכנית חשובה לנו. לא מדובר בתכנית למגירה. יש כוונה להמשיך לתוכנית מרחב עיר ושגם מדינת ישראל תסייע לערים להתחדש. עזרה זו מגיעה כשמגישים תכניות מוכנות.."
עוד נכחו במפגשים אלו: אירנה ניידמן אדריכלית מחוז דרום של משרד השיכון, מרים אלחדד מהנדסת עיריית ערד, האדריכלים מתנועת 'מרחב': ליאורה סטולר, אהוד בסט, גיא אורצקי, מישה דנילוב ועשרות רבות של תושבים נלהבים ומעורבים שהשתתפו בדיונים ובשולחנות העבודה במשך חמשת ימי העבודה האינטנסיבית. את המפגשים ארח המוזיאון לאומנות עכשווית שבמתנ"ס ערד.
אדריכלית עירית סולסי מתנועת "מרחב" סיכמה: "בהמשך למפגשי שיתוף הצבור שנערכו בערבים בהם שוחחנו, העליתם חלומות, קשיים ובקורת בשולחנות העבודה, נערכו מפגשי לילה ובקר של האדריכלים שעבדו את דבריכם לקונספטים ברמה העירונית ולפתוח מודלים שהתמקדו במקומות להתערבות, זאת אומרת: מציאת המקום בשכונה שהתערבות בו ושינוי מהותי בו ישפיע, במעגלים מתרחבים, על שינוי כללי בשכונה. בחרנו לעשות שינוי במרחב הציבורי לטובת התושבים כך שניתן לעשותו במידי ולא צריך לחכות לתוכניות שינויי תב"ע שלוקחות לפעמים שנים".
ורד סלומון אדריכלית ראשית של משרד השיכון ציינה שהמתכננים ממשיכים ללוות את התוכנית גם לגיוס כסף לביצוע. עריכת תכניות והגשתן לוועדות התכנון השונות תארך כשנתיים אבל המטרה היא לספק גם תכניות קצרות מועד שעיריית ערד יכולה להתחיל לבצע במידי ובעלות מינימלית. עוזרת מהנדסת עיריית ערד נועה אלהרר חזקה את דבריה ובקשה להדגיש, "בכדי שלא יהיו אכזבות", שלא מדובר על בצוע מידי של כל התכניות אך הם יילקחו בחשבון בתהליך בצוע פרויקטים בעיר.
אדריכל דרור גרשון מעמותת מרחב הסביר במצגת שלו: "המעבדה להעצמה עירונית היא מעבדת מתכננים רב תחומית אשר בודקת ומנתחת שכונות מגורים קיימות בערים בישראל, במטרה : לפתח מודלים עירוניים חלופיים לתכנון המקובל היום ברמת השכונה העירונית. לפתח כלים לציפוף עירוני, פתרונות תנועה ותחבורה, חיזוק הכלכלה המקומית ויצירת איכות חיים עירונית גבוהה…
ההצלחה של התחדשות עירונית אפשרית רק אם הפתרונות המוצעים יבואו מתוך תפיסה הוליסטית בה שלשת הקדקודים: חברה, כלכלה וסביבה פיזית, על כל המרכיבים שלהם, באים לידי ביטוי."
היחס בין אספלט-גנים-בניינים במרכז העיר
ביום הראשון לשיתוף התושבים הציגו האדריכלים מפות של מרכז העיר והשכונות והדגימו את היחס בין אספלט-גנים-בניינים במרכז העיר. ממפות אלו נראה בברור גודלם של הפארקים, הכבישים, מגרשי החנייה (40%מהשטח הבנוי בשכונות!) והשטחים הפתוחים הפרטיים (גינות משותפות של בנייני מגורים). נוכחות האספלט בערד הוכחה מעל לכל ספק! כמו כן הומחש באופן ברור מחסור בשטחים מוצללים (וזו גם היית הטענה המרכזית של התושבים שהשתתפו במפגשים). הפארקים הגדולים ממוקמים בקצוות העיר, מערכת המסחר במתחמי המגורים חלשה ודלה. סה"כ הרושם העיקרי שיש למבקר בערד הוא של מרחבים שוממים היוצרים תחושה של רחובות ריקים, עזובה וחוסר בפעילות מסחרית.
המסקנות העיקריות מכך-
הצורך בהצרת רחובות למען בטיחות ותנועה בטוחה להולכי רגל, יצירת מדרכות רחבות ומוצללות ויצירת שבילים לתחבורה אלטרנטיבית. (הצרת הכבישים, לפי תפיסה זו, כבר החלה בפרויקט הטיילת ברחוב מואב המתנהל כעת)
הצורך בעיבוי הבנייה לצרכי מגורים בשטחים הפתוחים הפרטיים (שפ"פ) במגוון דירות בבניינים נמוכים. (יעשה בעיקר בשכונת אבישור וטללים)
הצורך ביותר הצללה, צל, גינות שכונתיות לחוויית מפגש קהילתי ושיפור הנראות במרחב הציבורי.
ניתוח נתונים לגבי התנועה המסחרית במרכז העיר
בנושא פעילות מסחרית צפתה לנו הפתעה נעימה. ניתוח נתונים לגבי התנועה המסחרית במרכז העיר, שערכו האדריכלים, הראה את התוצאות הבאות: במרכז עוברים כ-700 איש בממוצע בשעה, מול בית עסק- פוטנציאל משמעותי למסחר!
כמו כן הראו הנתונים כי מצד אחד יש בערד עודף בשטחי מסחר (50,000 מ"ר במקום הממוצע של 30,000 מ"ר לפי 1.2 מ"ר לתושב) אך מצד שני חסרים שטחי מסחר לעסקים קטנים, משרדים ושירותים ואין מגוון של עסקים. (לפי חישוב שעל כל 15.7 תושבים יש עסק, היו אמורים להיות 450 עסקים. פי שניים ממה שיש כיום). הרוב המוחלט בערד הם שכירים ולכן אין יזמים ועסקים. תושבי ערד מוציאים בחודש סכום של 96 מיליון ₪ בערד (=כוח הקנייה של תושבי ערד) אך במקום ש-50% יישארו בעיר, נשארים רק 22,5 מיליון ₪ בעיר. עובדה האומרת שיש זליגה גדולה של כסף מהישוב. לפי בדיקה על כביש 31 עוברות כ-10,000 מכוניות ביום (בצומת ערד) אך הרוב המוחלט הוא של תושבי ערד!
נעמה דהן מנכ"לית קרן מיראז'- הקרן לפיתוח הנגב: "צריך לשים את התושב במרכז ולבנות עבורו וסביבו. קרן מיראז' לקחה על עצמה ללוות תעסוקה דרך עסקים קטנים ובינוניים ולא להסתמך על מפעלים. יש בערד פוטנציאל עסקי (700 איש בשעה עוברים ליד עסק במרכז המסחרי!) ואני אופטימית".
לפיכך ההמלצות לגבי המרכז המסחרי היו:
*(לפי מצגת של אדריכל יהודה עירוני שהוגשה לעיריית ערד)
ציפוף עסקים (מגדיל פי 2 את ההכנסות), הרחבת החנויות עד לגבול העמודים עם חזית אחידה וחיפוי להצללה במעברים.
תוספת בינוי בטבעת החיצונית של המרכז, למסחר, למשרדים
עיבוי הצללה , ספסלים
עיבוי הטרמינל עם טרמינל לרכבת (אולי אפילו מקום כניסה/יציאה מהרכבת שיוצב במרכז המסחרי), בניין למכללה ומתחם לעסקים קטנים
חנויות חיצוניות בקניון לכיוון הרחבה שבקצה המדרחוב.
העברת העירייה לבניין שישולב ליד ומעל לקניון
בניית שירותים מהודרים (לטובת התושבים אך בעיקר למשיכת מטיילים שעוברים באזור)
יצירת שדרה עסקית מהטרמינל דרך המרכז המסחרי ועד לקניון
פיזור שמשיות שולחנות וכסאות (דוגמת נתניה, תל אביב) ניתן לביצוע מידי, מחולל שינוי בהשקעה קטנה
סיוע פרטני בחיזוק עסקים קיימים ושדרוגם. להכין בעירייה בשת"פ גורמים נוספים תכנית מפורטת ותשתית ל"עיר תומכת עסקים". מאמץ לאתר לערד ולתוספת הבינוי העתידית עוגנים מחוללי שינוי. למשל: מכללה למקצועות מתכת ועץ (המכללה לריתוך, ת"א), (מטווחי אימונים..(קליבר 3 , אפרת)
הקפדה יתרה על רמת תחזוקה וניקיון – ריכוז מאמץ במרכז המסחרי. לאתר ולסלק מפגעים – תיקוני ריצוף, הסרת גדרות וחומות, וכו'..הקמת צוותי תחזוקה רב תחומיים לטיפול מסיבי במפגעים כמו: ספסלים, פנסי תאורה, פחי אשפה ועוד…
תכנים ויצירת אווירה: פעילות נגנים מכל המגזרים ומופעי רחוב קטנים במרכז המסחרי. לילות לבנים בימי חמישי : ריקודים , שוק מזכרות ואמנות , בר עירוני, מערכת כריזה ומוסיקה מרחבית. מסכי CITY TV
הסטת כביש 31 לכוון הכניסה לעיר באופן שהיציאה מכוון ערד תהיה לאחר הגעה לפאתי העיר.
פעולות לביצוע מידי (לא מחייב תכנית סטטוטורית)
(* לפי מצגת של אדריכל עוזי שמיר)
ביצוע וסימון הפרדת מסלולי הולכי רגל ותנועה אלטרנטיבית (אופניים, קלנועיות, קלאב-קאר ועוד) בשבילים שיקשרו בין 4 השכונות תוך תיקון רמפות לאופניים במקומות מסוימים, כל זאת על פי תכנית "שכונות- יצירת מקום ועניין".
ביצוע פרויקטים בשכונות במרחב הציבורי:
טללים- בריכה אקולוגית ואמפי להתכנסות, ברחבה מול בית הספר
לבאות- ביצוע אמפי, במה והצללה בשטח הפתוח בבית הספר השכונתי, גינת כלבים מול מועדון הגמלאים, יצירת פינה עם כסאות ושמשיות ליד המכולת – "פינת ארטיק קרטיב"
יעלים – גן צמחי מדבר ע"ש חנה כדורי ז"ל בשטח הגובל בבית הספר (רחובות בן יהודה – חן)
אבישור – בריכה אקולוגית וגינון בכניסה סמוך לבית הספר והעברת הכניסה לביה"ס שתהיה מכיוון הרחבה הגדולה תוך יצירת שביל גישה לכניסה זו מכיוון מגרש החנייה האחורי (אפשרי במסגרת השיפוצים שמתנהלים כבר כעת בביה"ס). שיפוץ חיצוני של בניין הקונסרבטוריון כך שיהיה שילוב בינו לבין המדרחוב (אפשרי במסגרת גיוס תרומות שנעשה עכשיו לשיפוץ הקונסרבטוריון).
כעת נותר לקוות שבכדי שמפגש זה לא יהיה בגדר עוד סדנא אקדמית לתכנון שתוכניות לטווח הקצר אכן יוצאו לפועל והתושבים יראו תוצאות בשטח ,כתוצר לוואי של שיתוף התושבים בתכנון.
כתבה נוספת בנושא:
הזכות לעיר- תושבי ערד נלחמים על צביון העיר
ערד כפרויקט תכנוני בישראל- סיבוב בגינות האקלימיות ברובע אבישור בערד, מאת: אדריכל מיכאל יעקובסון, בלוג 'חלון אחורי'
אולם מופעים חדש לערד- בנין אולם הקולנוע 'אורון' בערד מתעתד להפוך ל 'היכל התרבות'.
ערד – על שולחן התכנון של הסטודיו לתכנון אורבני (תלמידי בית הספר לאדריכלות בהנחיית פרופסור אדריכל הלל שוקן)
