כפר סטודנטים של "השומר החדש" יקום צפונית-מערבית לערד בקרבת שטחי האש של בסיס הנח"ל. הכפר ייקרא על שם מח"ט הנח"ל אל״מ יהונתן שטיינברג הי״ד שנפל בקרב ב7.10 ושרת בבסיס הנח"ל ליד ערד. המתיישבים יעלו לקרקע אחרי החגים.

מאת: ענת רסקין

בעוד כחודשיים יעלו המתיישבים על הקרקע. המתחם אושר ב- 12/8/24 בוועדה המקומית כמוסד חינוכי/כפר סטודנטים. יגורו בו 20 משפחות מתנועת "השומר החדש" עם עשרות ילדיהן. עיריית ערד כבר מכשירה את דרך הגישה ואת התשתיות ותנועת השומר החדש גייסה תרומה של מיליוני שקלים לרכישת מבנים יבילים שיוצבו באתר בשבועות הקרובים.

לדברי העירייה משפחות המתיישבים כבר רשמו כ-50 ילדים לגני הילדים של בי"ס הממלכתי-דתי "טללים" בערד לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה. נקודת ההתיישבות הינה חלק מהמהלך לחיזוק הדמוגרפי של ערד ובה בעת שמירה על קרקעות צפון-מזרח הנגב שהן קרקעות גליליות ברובן [ז"א אינן שייכות לאף רשות מוניציפלית] וחשופות להתרחבות התיישבות בדואית בלתי חוקית. כמו כן, כיוון שאין גבול מוסדר בדרום הר חברון ואין גדר הפרדה האזור וציר ג'ימבה הידוע לשימצה, פרוץ למעבר גנבים ותנועת שבח"ים מדרום הר חברון. המשפחות מתכוונות לפעול בחקלאות ורעיית צאן סביב השכונה החדשה.

החלו עבודות השטח במתחם ההתיישבות של השומר הצעיר בערד, צילום-אליאס זאודה עיריית ערד

• מה קרה שמקימים במהירות כזו את הישוב?

"לא נעשה מהר. אנחנו נמצאים באזור כבר 5-6 שנים זה לא שזה נפל משום מקום… אנחנו בשת"פ קרוב עם חטיבת הנח"ל כבר 13 שנה. וקשר שוטף עם בא"ח נח"ל מאז שאל"מ אמיר אבולעפיה היה מח"ט הנח"ל. בנינו ביחד מהלך אסטרטגי לחיזוק כל הציר הפיקודי של החטיבה והקמנו תוכנית להקמת גרעין התיישבותי של הנח"ל. היינו הארגון היחידי שפעל עם הנח"ל להשיב את נוער-חלוצי-לוחם שיתפוס מחדש את ההתיישבות. ב-30 שנה האחרונות הנח"ל נתן שרות בתחום החינוך.

הקמנו גרעין בכמהין, ברמת הגולן, גרעין בגליל שיעסוק בפעילות חברתית עם הדרוזים והגדלת שיעור ההתגייסות שלהם לצבא. את חוות רון [חוות אביר לשעבר] בערד ע"ש רון קוקיה ז"ל שנרצח בערד והיה בנח"ל. יש קשר קרוב עם העיר ערד כבר כמה שנים. לפני שנתיים ביום העצמאות עשינו אירוע משותף של חוות רון ועיריית ערד. היה לנו קשר חזק וקרוב בתקופת ראש העיר ניסן בן חמו,  כך ששום דבר לא קרה בבזק..

יש לנו גם קשר שוטף עם בא"ח נח"ל. יש להם בעיות קשות של השתלטות בדואים על שטחי אש. התחלנו לראות איך  אנחנו מחזקים את המרחב.. חשבנו איך אפשר לחזק את המרחב והאפשרות להביא צעירים לעיר.

זה חלון זמן שהתאים לכולם-  לגרעין שחיפש מקום להתיישב, לנו שחיפשנו מקום להתיישבות ולראש העיר ערד יאיר מעיין, אז הפרויקט יצא לפועל.

יש להוסיף את דברי עמיחי שטיינברג, האח של מח"ט הנח"ל יהונתן שטיינברג ז"ל על שמו תיקרא ההתיישבות, שסיפר כי בחול המועד סוכות עמדה המשפחה על הר עמשא וצפתה על שטחי האש של בא"ח נח"ל. "יוני סיפר לנו שכמה ימים לפני כן חתם על צו מפקד להקמת חווה בשטחי האש על מנת למנוע את התרחבות הפזורה הבדואית באזור. זו הצוואה של יוני".

מימין-ראש עיריית ערד יאיר מעיין עם סמנכ"ל התיישבות השומר החדש אורי ספיר, צילום-דוברות השומר החדש משמאל-מח"ט הנח"ל אל״מ יהונתן שטיינברג ז"ל עם מפת קרקעות הבא"ח, צילום-דובר צה"ל

לדברי אורי ספיר סמנכל התיישבות של "השומר החדש":
חברי הגרעין שמגיעים לערד מונים 20 משפחות עם 50 ילדים בעיקר בגילאי גן. והשומר החדש מקווה שמספרם יגדל בכל שנה.. חלקם מכפר הסטודנטים איילים מדימונה ואליהם הצטרפו צעירים אחרים. יש ביניהם דתיים וגם חילוניים. "ואנחנו פתוחים לכל מי שרוצה להצטרף." על החיים המשותפים של דתיים וחילוניים באותו ישוב סיפר כי הוא עצמו חי במושב שיתופי כזה, נטור ברמת הגולן, והם מסתדרים ביחד מצויין. ואין סיבה לחילוקי דעות ויחסים לא טובים.

"הגרעין בדימונה עמד לסיים בשנה הקרובה את ההסכם עם הרשות- התיישבות למשך 5 שנים- והם חיפשו מקום להמשיך את חייהם. הגרעין שיגיע לערד מיועד להתיישב בתוך השטח המוניציפלי של ערד אבל במרחק מהעיר כדי שיוכל לקיים חיי חקלאות המבוססים על מרעה וחקלאות בוטנית. עם זאת אין הכוונה לחיות בצורה בדלנית וחברי הקבוצה יהיו מעורבים בחיי העיר, בתרבות ובחינוך בעיר ערד. התפיסה היא שכל עיר צריכה שיהיו לה יישובי לוויין חקלאיים שיחזקו אותה, ישמרו על האדמות ויהפכו לשכונות של העיר."   

חלק ממשפחות גרעין השומר החדש שייתישבו בערד, צילום-גרעין השומר החדש

ספיר מציין שמזה כ3 שנים עוסקים בשומר החדש בהתיישבות.  "שמירת אדמות המדינה ופריסת ההתיישבות היא חלק מזה. אנחנו מממשים חזון חקלאי-ציוני. בתחילת פעילתנו "השומר החדש" עסק יותר בהענקת ביטחון לחקלאים ומניעת הפשע החקלאי כדי שהחקלאים יוכלו להתרכז בעבודת החקלאות החשובה שלהם. "זו עדיין משימה תמידית.. אבל הבנו שצריך לחזור להתיישבות בגבולות ואחיזת הקרקע בספר. כמו שהיה לפני הקמת המדינה ואחרי הקמת המדינה. כפי שטרומפלדור אמר בזמנו: "במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו". זה לא רק עניין של תפיסה אלא זה עניין בטחוני, קיומי של המדינה גם כיום!"

בנושא זה, מציין ספיר, יש לנו שפה משותפת ותמימות דעים עם ראש העיר ערד כיום יאיר מעיין והוא מדבר בהערכה רבה על ראש העיר הפועל במרץ ובמהירות להוציא לפועל את העלייה על הקרקע.

יאיר מעיין ראש עיריית ערד, חד וקצר כדרכו: "ככה מיישבים את הנגב. ככה מביאים זוגות צעירים לערד וממלאים את מוסדות החינוך בעיר."  

• יואל, תוכל לספר על הפעילות של "השומר החדש" בדרום?
  "הבאנו מעל רבע מיליון מתנדבים לעזור בחקלאות בדרום בזמן המלחמה. חשוב לטפל בנושא החקלאות אבל גם בנושא של התיישבות בנגב ובדרום בכלל. יותר מתמיד, צעירים שהיו במלחמה התפתחה בהם עוד מודעות, פטריוטיזם, חלוציות, ציונות.. חשוב לא לעמוד מהצד ולהיות איפה שנדרש הסיוע. נכנסו חזק בתחום החינוך: במוא"ז אשכול אנחנו שותפים לתוכנית חינוכית שיקומית עם שינשינים, אנחנו מקימים בי"ס חקלאי במושב שדה ניצן ובי"ס חקלאי במושב ניצנה. הבנו שצריך לראות בכל דרך איך מחזקים את התשתיות בדרום ובכלל המרחב."

• האם רואים בשטח תוצאות של עזרת הצעירים מטעם "השומר החדש" לחקלאים בצפון?

 "רואים שזו מהפכה. כשהתחלנו היינו היחידים בתחום הזה. חקלאים נטשו שטחי מרעה ושטחים חקלאיים כי אין דור המשך או שסבלו מפגיעות פליליות ופשע חקלאי. כיום, בצפון ובדרום, לא רואים יותר נטישה של שטחי מרעה זה דבר מאד-מאד דרמתי!!

וגם רואים יותר ויותר שבוגרים של התוכניות שלנו נכנסים לתחום וחיים בסגנון החיים החקלאי."

• שאלת אקטואליה- בעקבות המלחמה והמצב בצפון, פינוי תושבים.. יש תופעה של השתלטות על שדות ומטעים נטושים?

"יש אזור מהגדר ו-7 ק"מ ממנה שקשה מאד-מאד להביא לשם אנשים. זה מטלטל מאד את האזור כי לא מצליחים להרים את החקלאות שם בכלל. קשה לאבחן כרגע מה המצב בשטח.. נראה רגרסיה ביום שאחרי שאנשים לא ממש יחזרו לצפון ותהיה סכנה אמתית שגורמים עבריינים יכנסו להשתלט על האזור.."