ההתנגדות בארץ לבואם של הביטלס תורצה בכך שהם ישפיעו על נוער ישראל לרעה. עוד דובר על אומנות רדודה ותופעת ההיסטריה של בני הנוער. מאז דורות רבים יצאו "לתרבות רעה" בעקבות הביטלס. כעת, בהפקה מקורית, יופיעו אמני ערד עם מיטב שירי הביטלס בתרגום לעברית ויחגגו יום הולדת לערד. הצוללת הצהובה בצורתה הצברית. תרבות מקומית במיטבה.

מאת: ענת רסקין

מוצאי שבת, ערב סתווי קר בערד. בכיכר העיר יש הופעה של התזמורת הקאמרית של ערד. בבניין חשוך וזנוח למראה שנמצא בפאתי אזור התעשייה של העיר מתאספים כמה חבר'ה באולפן הקלטות קטן הנמצא בקומה השנייה של הבניין. החדר הקטן מאוכלס במיקרופונים, מגברים, כלי נגינה ופקעת של חוטי חשמל על השטיח. הם נכנסים אחד אחד פוכרים כפות ידיים בעקבות האוויר הצונן ומנסים למצוא את מקומם בחדר. מישהו עושה קפה שחור ואני בוררת צעדיי בתשומת לב בין החוטים מנסה להגיע לכיסא.

הם, חלק מחבורה של 15 מוזיקאים בני ערד בגילאים שונים, המשתתפים בהפקה מקורית של עיריית ערד המעלה את  מיטב שירי הביטלס בתרגום לעברית בשם "הצוללת הצברית", וריאציה על השם המפורסם של הסרט המצויר אודות חברי הביטלס בשם "הצוללת הצהובה".

ערן פרץ הוא מורה לגיטרה שעובד בקונסרבטוריון ערד, בוגר רימון, מלחין ומעבד. שי אברהמי היה תלמיד של ערן והיום מנהל כספים בחברת בנייה ומנגן על גיטרה בס במופעים של הלהקה. כפיר ולדמן הוא מורה לתקשורת ורדיו, מתופף ועוסק בסאונד. לו ולאביו יש את אולפן ההקלטות בו התכנסנו. דיויד ולדמן אביו של כפיר נולד בלונדון ולמד בקולג' המלכותי למוזיקה שבלונדון ( (The Royal College of Music) עלה ארצה ומשנת 1976 בערד. כול כולו בעיסוק המוזיקה. 27 שנה כמנהל מקהלת ערד, מפיק מוזיקלי ומעבד. גם למופע הביטלס הוא עבד חלק מהשירים.

מעבד, הם מסבירים לי, זהו בעצם מישהו שעושה פרוש מוזיקלי ליצירות מוזיקליות במטרה להתאים את היצירה לכלי הנגינה, הנגנים והזמרים לפי יכולותיהם והאפיונים שלהם. דיויד מנסה להיצמד בדרך כלל למקור תוך שהוא עושה התאמות להרמוניה הקולית של הבנות ששרות (להבדיל מההרמוניה של קולות גבריים של להקת הביטלס המקורית) ומוסיף שלפעמים התרגומים לעברית לא כל-כך הולכים ביחד עם המוזיקה המקורית וכאן הוא כמעבד נכנס לתמונה בניסיון לשלב בין השניים. ערן לעומתו לוקח את הפרוש למקומות אישיים יותר עם עיבוד אינטואיטיבי, אבל שומר על נושא היצירה. המוזיקה של הביטלס, הם אומרים, זו כבר ממזמן מוזיקה קלאסית, על-זמנית שמדברת לכולם- צעירים ומבוגרים- מוזיקה שאת השפעתה מרגישים עד ימינו. כך שהם מרגישים טוב עם ההפקה החדשה בעיר המדבר.

בעל הרעיון והיוזם של ההפקה הערדית הוא אלימלך-ממה מור, מנהל מרכז התקשורת של עיריית ערד. ממה מספר שכנער הביטלס היו בשיאם אבל הוא לא סבל ששיריהם תורגמו לעברית "התחלחלנו מכך שנוגעים בקודש הקודשים". לפני כמה שנים נתקל במאמרים מלומדים בנושא השירים המתורגמים, נכנס לעבי הקורה וגילה עשרות שירים שתורגמו לעברית. חלקם תרגום מילולי וחלקם בכתיבת מילים חדשות ללחן הידוע. באותה תקופה נערכו הפקות נוסטלגיה בעקבות להקות שונות שהיו בארץ. כך עלה לו הרעיון להפיק מחזמר המבוסס על שירי הביטלס המתורגמים כשהוא רוצה לתת להם ספור מסגרת של הקמת העיר ערד תוך שיתוף יוצרים מקומיים. הרעיון הסתובב על שולחנות העירייה והשנה החליטה מנהלת מחלקת התרבות מרינה גלייזר, להרים את הכפפה ולהוציאו לפועל במסגרת פסטיבל ערד. עופר סלע מנהל הספרייה העירונית ערד התגייס וכתב את דברי הקישור בין השירים. ממה: "המכלול מציג כמה היינו מחוברים לעולם ובמרחק השנים תענוג וכייף לשמוע את זה. נראה לי שהחבר'ה הצעירים נהנים לשיר את הגרסאות הישראליות".

בשנת 1965 היה ניסיון להביא את הביטלס להופעה בארץ. הניסיון לא הצליח בגלל התנגדות של גורמים שונים בממשלה כשהנימוק הרשמי להתנגדות היה שבואם של הביטלס ישפיע על נוער ישראל לרעה. עוד דובר על אומנות רדודה ותופעת ההיסטריה של בני הנוער המלווה את ההופעות שלהן ומצריכה הערכות משטרתית.

אבל השפעות תרבותיות אי אפשר למנוע ולאחר מלחמת ששת הימים יוצרים כגון אריק איינשטיין ושלום חנוך, ולהקות כגון החלונות הגבוהים, השלושרים ולהקת אחרית הימים, יצרו תקליטים שלמים בהשפעתם. יהונתן גפן הודה בספרו "חומר טוב" כי רבים מהשירים שנכתבו בתקופת "חבורת לול" היו פשוט תרגומים לעברית של שירי הביטלס. רבים משירי הלהקה תורגמו לעברית, לרוב בביצועים הומוריסטיים או תוך התייחסות לשורה משיר. דוגמה אחרת להשפעתם של הביטלס על יוצרים ישראלים ניתן למצוא בשיר המפורסם "לו יהי" של נעמי שמר שנולד כגרסה עברית לשיר "Let it Be" של הביטלס, ואחר כך הוצמדה לו מנגינה בהשראתו.

דיויד נזכר בנוסטלגיה שהוא עצמו הגיע למוזיקה דרך הביטלס. בגיל 14 בלונדון הוא התלבש כמוהם והקים להקה שנגנה את שיריהם. כיום הוא יודע להעריך את המקצועיות של המעבד שלהם שהיה לדבריו זה שבעצם יצר את עושר הסגנונות של הביטלס. כפיר פחות התחבר אליהם בימי נעוריו יותר כבוגר. שי התחבר בכל פעם לסגנון אחר של הביטלס בהתאם לצמתי חייו. ערן נזכר שדווקא האקורדים של Yesterday  פרטו לו על נימים פנימיים ורגשו אותו בצעירותו. כולם מסכימים כי ההפקה החדשה שלהם מאופיינת במוזיקה פחות פופית ויותר כזו הפונה לרוק-בלוז בניסיון להעביר קצת מהאווירה המדברית עם מקצב, גוונים ושילוב של כלים לא שגרתיים (כמו צינור מזגן).

ארבעה חודשים הם עוסקים בהפקה המקורית שהם מעלים על במת ערד. כבר הרבה שנים שהם מנגנים ויוצרים ביחד. כפיר: "15 מוזיקאים, כל אחד עסוק בעבודתו, כל אחד אישיות אחרת גם מהבחינה המוזיקלית. לחבר את כולם זה מאתגר גם אם זה להפקות בודדות בשנה". שי: "זהו הרכב מקצועי שמוקם אדהוק. כבר בקושי הולכים מכות".

קבוצה לא קטנה של בני ערד המתפרשת מגיל 18 ועד בגרות. כולם מוזיקאים. מרביתם עוסקים בעבודות אחרות למחייתם. בנוסף לנוכחים במפגש יש ביניהם: מנהל ומורות בקונסרבטוריון ערד (און כהן, נטליה דרור, סבטלנה פלינר), זמרות צעירות (אלמוג רותם, ליטל דוארטה), מנהל גן לאומי מצדה (איתן קמפבל), כותב ויוצר (קובי טבצ'ניק). אליהם הצטרפו הפעם רקדנית מערד בוגרת בת דור (רוני ולדמן) וזמרת גרמניה שהגיעה במסגרת קשרים בין ערד לעיר דינסלאקן בגרמניה (סמירה אל-עמרי).

"צוללת צברית" או בשמה האחר "התנדבה לחיל הימאים" ששרה להקת חיל הים למילים של יורם טהרלב, שיר נונסנס הומוריסטי הקורא להתנדב לחיל הים, הינו שיר כיסוי לשיר Yellow Submarine של הביטלס. הסרט "צוללת צהובה" הוא סרט מצויר בכיכוב בני דמותם המצוירים של הביטלס שהופק ב-1968 וזכה להצלחה רבה והביטלס תרמו לו כמה מהשירים שלהם. זהו גם שמה של ההפקה הערדית שתופיע ביום ההולדת ה-54 לעיר ערד עם מיטב שירי הביטלס בתרגום לעברית והנחיה המספרת את העומד מאחורי התרגומים.

מרינה גלייזר מנהלת מחלקת תרבות בעיריית ערד: "מדובר בהפקה שהעלינו בפסטיבל ערד 2016 אני מאוד שמחה שכבר שנתיים אנחנו מצליחים לשלב הפקה מקומית בפסטיבל ואז מעלים אותה שוב ביום הולדת לערד ככה עשינו גם עם ארגוב ועכשיו עם ההפקה של ביטלס שרים עברית."

החברים מסכימים עם מרינה. אחרי עשרות שנים שכמעט ולא היו הפקות מקוריות ותקציבים הלכו כמעט כולם להפקת פסטיבל ערד הם רואים בחיוב את ההתאוששות שחלה בשנים האחרונות בנושא. "יש הרבה אנשים עם יכולות בערד ויש מקום לתת יותר מרחב ליצירה עצמאית, זה גם יכול להשאיר יותר צעירים בעיר" אומר שי. ערן מוסיף שכשיש יד מכוונת מלמעלה שמאפשרת, מסבסדת, מביאה מורים טובים למוזיקה, מתגמלת צעירים ביצירתם ויש מקום איפה להופיע, אז רואים תוצאות ממש כמו בשדרות, נתיבות, ירוחם ודימונה. "ההפקה המקומית שלנו היא דוגמא למשהו טוב שיוצרים מקומיים מתגייסים למענו ועושים דברים יפים." דיויד מסכים: "ההפקה שלנו זה מסר חיובי. עם זאת הייתי רוצה לראות בעיר תיאטרון מוזיקלי וחינוך מוזיקלי בבתי הספר". לדעת כפיר "תרבות צריכה לבוא גם מלמטה, מהקהילה. אנשים צריכים יותר לעשות וליצור באופן עצמאי.. "

השעה כבר עשר בלילה. את השיחה הצפופה מפסיקים החבר'ה שמתחילים להופיע לחזרה באולפן אחרי שהיו בהופעה של התזמורת הקאמרית של ערד בכיכר העיר. דברי ההתפעלות מהתזמורת יוצאים מפיהם עם הבל פה חם באוויר הקר. הצפיפות באולפן הקטן גוברת וניכרת התרגשות לחזרה. אנשים תופסים עמדות ליד כלי הנגינה, מכוונים את הכלים, מעירים הערות תוך כדי קריאת התווים ושולחים אותי לדרכי עם בצוע השיר "מזל – כמה זמן את מתלבשת" (ששומעים בווידאו המצורף לכתבה) שהוא בעצם גרסת כיסוי  לשיר של הביטלס Do You Want to Know a Secret, שתרגם יורם טהרלב ובצע אריק איינשטיין.

אבל אני כבר שמעתי את הסוד.. בערד יש beat

ביום שני 21 בנובמבר בשעה 20:00 יופיעו אמני ערד לרגל יום ההולדת ה 54 לערד בקולנוע אורון. הכניסה חופשית. בתכנית: מיטב שירי הביטלס בתרגום לעברית והנחיה המספרת את העומד מאחורי התרגומים

המשתתפים:

דיויד ולדמן – קלידים עיבודים והפקה מוזיקלית

ערן פרץ – גיטרה חשמלית ועיבודים

און כהן – גיטרה אקוסטית וקלאסית

שי אברהמי – בס

כפיר ולדמן – תופים

נטליה דרור – חליל צד

סבטלנה פלינר – קלרינט

שירה – אלמוג רותם, ליטל דוארטה, און כהן, וקובי טבצ׳ניק

רוני ולדמן- ריקוד

אלימלך (ממה) מור: יזמה ועריכת וידאו וסטילס

מנחה: מרינה גלייזר

צילומים-guy studio גיא צחור-וייצמן