(צילום-ענת רסקין)

עיר חדשה תוקם בנגב- כסיף. העיר החרדית כסיף תוקם בשלבים ליד צומת תל ערד על כביש 31 וכביש 80 ומול הגן הלאומי תל ערד. 20,000 דונם ועד 100,000 תושבים לשנת 2035. עליית הדחפורים תהיה בשנת 2018/19.

כסיף החרדית תוקם בשכנות לעיר הבדואית כסייפה. לא רחוק משם נמצאת העיר החילונית ערד. הערים מבטאות כיסופים וכמיהה לבית, לנחלה, של קהילות שונות באותו מרחב. האם אפשרי לשלב בין הצרכים המגוונים ולעיתים השונים, של קהילות אלו כדי שהנגב יהיה פורח? או שהמדינה מקימה על אדמותיה כסות טלאים שתחמיר הבעיות, חילוקי הדעות והתקיעות של האזור?

מאת: ענת רסקין

ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הולנת"ע, החליטה ב-13/1/15  להמליץ למועצה הארצית לאשר את התכנית להקמתה של כסיף.

לפי נתונים של תנועת אור העיר תוקם על שטח של כ-20 אלף דונם, על כביש 31 /כביש 80 סמוך לצומת תל ערד ועתידה לכלול כ-16,000 יחידות דיור לשנת היעד 2035 שיותאמו לצרכי הציבור החרדי. בהקמת העיר כסיף יהיה פיצוי מסוים לציבור זה על "אבדן" העיר חריש. "לפי סדר הזמנים הנוכחי, תכנון העיר צפוי להסתיים בעוד כשנה וחצי ועליית הדחפורים על הקרקע צפויה להתחיל בעוד כשלוש שנים מהיום, בשנת 2017/18 "

מנהל פרויקט כסיף עבור משרד השיכון, גדעון בר-און אומר כי העיר מתוכננת ל- 100,000 תושבים על 6,400 דונם , 14,000 יחידות דיור. העיר תבנה בשלבים ולהערכתו עליית דחפורים תהיה רק בשנת 2018/19.

במקביל להקמת מבני הדיור, לדברי 'תנועת אור', תפעל הממשלה להקים באזור גם אזור תעסוקה שישרת את תושבי העיר ומערך הסעת המונים ובו מסילת רכבת שתגיע לעיר. עוד הוחלט כי בנוסף לעיר המתוכננת, חבל ההתיישבות אמור לשאת בחלקו אופי כפרי-חקלאי והוא אושר ב- 30/10/2011 בהחלטת ממשלה בנושא הקמת חבל התיישבות  'מבואות ערד'.  כל המאמצים הללו נעשו במסגרת ניסיון למצוא פתרונות לאזורים גליליים ובמסגרת הדיונים לשינוי גבולות וחלוקת הכנסות משטחים חסרי מעמד מוניציפאלי באזור הדרום.

המעמד המוניציפאלי המיועד להתיישבות המתוכננת לא נקבע עדיין.  קרוב לוודאי שכסיף תקבל בהקדם מעמד של מועצה מקומית ובהמשך מעמד של עיר. כל השטח הגלילי שמצפון  לכביש 31 , בין ערד לצומת שוקת, יישאר לעת עתה ככזה. ­ בעתיד תבחן השייכות המוניציפאלית של השטח בהתחשב בהתפתחות ההתיישבות באזור. כל שיוך מוניציפאלי שיקבע יצטרך להיות כזה שתומך במימוש החלטות הממשלה לפיתוח האזור. חלוקת שטח ו/או הסכמים ­ לחלוקת הכנסות בין רשויות תשאיר מקום לעדכון החלוקה בעתיד, כך שגם  הרשויות החדשות שייווצרו באזור זה- עיריית כסיף ומועצה אזורית (חדשה או קיימת) ייהנו מההכנסות.

לגבי השטחים החקלאיים שמעובדים כיום ע"י גד"ש הר חברון והמושבים כרמל, מעון ובית יתיר, אמר פלמר מנכ"ל תנועת אור: "בעצם הגד"ש יושב פה על אלפי דונמים, כמעט 4000 דונם, בלי משאים ומתנים, בלי הסברים כלכליים, מתוך הבנה שהוא יישאר יציב פה והוא נתן את זה לטובת העיר בגלל שזה שטח מישורי, כדי שלא זה יהיה מעמסה כלכלית". כבר הוקצו שטחים חקלאיים של גד"ש הר חברון להקמת העיר כסיף ע"י אי חידוש חוזי חכירה עם המנהל בשטח של 3,600 מ"ר. המשתמע מכך הוא שגד"ש הר חברון ימשיכו לעבד קרקעות בהתאם להתקדמות בניית העיר.

ומה לגבי שמורת האירוס השחום הנמצאת בין העיר המתוכננת לגן לאומי תל ערד? האירוס השחום או בשמו הפופולארי אירוס תל ערד פורח בסביבות אפריל ומהווה אטרקציה למטיילים רבים המגיעים לראות אותו בפריחתו המרשימה. האם קיימת סכנה לקיומו בעקבות הבנייה או סכנה שהעיר החרדית לא תאפשר בקור בשמורה בשבת וחג? גדעון בר-און מבטיח: "לא נוגעים בשמורת תל ערד. הוסכם שהבתים לא יהיו גבוהים מהתל. הבתים הורחקו מהשמורה. לא תהיה הגבלה על בקור בשמורה."

לגבי השטחים להתיישבות כפרית של 'מבואות ערד': הועלו מספר חלופות הקמת מועצה אזורית חדשה, הפיכת מיתר למועצה אזורית, הרחבת שטח השיפוט של אחת המועצות הקיימות הגובלות (רמת נגב, תמר, בני שמעון) יצירת מועצה מרחבית (מעמד מוניצפאלי חדשני שלא קיים עדיין) ועוד.

רוני פלמר מנכ"ל תנועת אור אמר בוועדת חקירה לשינוי גבולות (מתאריך 29.04.2014 ): "עיר של 16 אלף משפחות חרדיות, חלקם יהיו בוגרי צבא כבר. מתוכנן פה אזור תעסוקה. זו עיר חרדית אחרת. היום יש הרבה חרדים שאין להם לאן ללכת, ובעצם העיר הזאת, אחרי גם הנפילה של חריש הולך להיות היעד המרכזי".

מנהל פרויקט כסיף גדעון בר-און טוען לעומתו: " אין תכנונים קונקרטיים בנושא אזור התעשייה והתעסוקה.. לא מתוכנן א.ת. בכסיף. כן יהיה פתוח א.ת. ערד לתעשייה מסורתית ותעסוקה לחרדים (מחשבים, שירות..) מענה לצרכים ייחודיים שלהם. תושבי כסיף יגיעו בתחבורה לערד (מתואם עם ראש העיר ערד טלי פלוסקוב)".

בשלב ההתנגדויות שקדם לאישור הנוכחי פרטו המשרד להגנת הסביבה, *תנועת 'אדם, טבע ודין' וגורמים בעיר ערד מספר טענות כנגד הקמת העיר כסיף. המשרד להגנת הסביבה ציין כי יש כאן פגיעה בשטחים הפתוחים. "בגלל הערכיות הגבוהה של האזור ופתיחותו הוא מהווה עורף לפנאי, נופש ותיירות ומשמש כריאה ירוקה לתושבי מטרופולין באר שבע והסביבה." לטענת המשרד ישובים חדשים עולים הון רב לקופת המדינה, מצריכים פיתוח שטח ותשתיות, גורמים להגדלת התלות בכלי הרכב הפרטי ופוגעים בשטחים הפתוחים. ומעל לכול "יש לחזק ישובים קיימים במרחב שנמצאים בתת אכלוס ולממש יוזמות מאושרות באזורים לא רגישים".

במרחב באר שבע קיימות מאות יחידות דיור מתוכננות ומאושרות שלא הגיעו לכדי מימוש. יש לתת מענה לערים המשוועות לתוספת אוכלוסיה בפריפריה. נכון לשנת 2014 קיימות 36,491 יחידות דיור מאושרות במטרופולין באר שבע. ע"פ ממצאי הדו"ח החסם העיקרי למימושן הוא בעיית שיווק. זאת אומרת, על מנת ליישב את הנגב, אין צורך באישור והקמת יישובים חדשים, אלא יש להתמקד ביצירת תנאים שיהפכו את המקום לאטרקטיבי למגורים. זאת בראש וראשונה באמצעות הכלים המפורטים בתמ"א 35 כגון יצירת מקורות תעסוקה אטרקטיביים, העלאת איכות החיים והעלאת איכות השירותים הציבוריים הניתנים לציבור.

אדם טבע ודין: "ע"פ תמ"א 35 השטח המוצע להקמת היישוב מצוי במרקם כפרי שעל מנת "לחזק את הדרום" ולעודד את ההתיישבות בו יש לחזק ולהעצים את היישובים הקיימים ולהעניק פתרונות לאוכלוסיה הבדואית, ולא להקים יישוב חדש אשר מעצם טיבו עלול דווקא להחליש את האזור. מחויבותה הראשונה של המדינה צריכה להיות לחיזוק הישובים הקיימים ולהבטחת שירותים ראויים לתושביהם, שחלקם הופלו ואף הופקרו במשך עשרות שנים. אין סיבה שהם יישארו שוב "אחרונים בתור", ושוב יועדפו אחרים על פניהם."

לדברי העמותה לא נעשה תסקיר השפעה על הסביבה  בשלבי התכנון המוקדמים, זאת בניגוד לעמדתם המקצועית של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. תסקיר ההשפעה על הסביבה נועד בראש ובראשונה להביא בפני מוסד התכנון הבוחן את אישורה של תכנית מסוימת את המידע הרלוונטי בנוגע להשפעותיה הצפויות של התכנית על סביבתה.

כמו למשל את הטענה כי הדיון לגבי כרייה בשדה בריר עדיין לא הסתיים וכי ההחלטה להקים את העיר כסיף אינה עומדת בקנה אחד עם התכנית המקודמת לכריית פוספטים בבקעת ערד. "לגבי היישוב כסיף, יהיה הסיכון הבריאותידומה לסיכון בכסייפה, קרי תוספת סיכון לתמותה של 3.3  ל – 10,000 איש".

טענה אחרת היא שהקמת יישוב חדש, הינה הוצאה עצומה, ודורשת משאבים גדולים הנשאבים מכספי ציבור של המדינה לצורך בנייה ופיתוח של תשתיות. גדעון בר-און מנהל הפרויקט טוען לזכות שזהו אזור מישורי ולכן לא צריך השקעה רבה בתשתיות שהמדינה משקיעה (חשמל, מים, תקשורת, כבישים).

התזכיר שהוכן ע"י משרד השיכון וכל ההחלטות שהתקבלו בעקבותיו, מתייחסים להקמת יישוב עירוני "חרדי". חוות דעת מומחים של פרופ' עזרא סדן, פרופ' עמירם גונן ופרופ' יקיר פלסנר מציינת כי "חרדים היוצאים לערי השדה שבטבעות החיצוניות של המטרופולין, עשויים להיות במידה לא מבוטלת מקרב השכבות החלשות של האוכלוסייה החרדית."

לכן היה צורך לבצע בחינה מעמיקה של השאלה האם ראוי מבחינה כלכלית וחברתית להקים ערים חרדיות הומוגניות או עדיף שהתכנון עבור אוכלוסיה זו יתבצע במסגרת ערים המכילות תושבים חרדים ולא חרדים כאחד. "כדי לא לחזור עלתופעה של ערים הומוגניות של מעמד נמוך בפריפריה. בהחלטה על הקמת יישוב חרדי, המרוחק ממרכז מטרופוליני יש לפיכך כדי להנציח את המבנה התעסוקתי המסורתי, הגורר בעיקר עוני ונטל על רשויות המדינה."

הפתרון התעסוקתי המוצע בתזכיר מאופיין באותו מבנה תעסוקתי מסורתי המסתמך בעיקר על פעילות בתוך היישוב עצמו, אשר יביא להשתתפות כלכלית בסדר גודל של 25% מכוח העבודה, קרי העתקה של יישוב חרדי ברמה סוציו-אקונומית של 1-2 לכל היותר עם עוני עמוק מאוד!

ע"פ התזכיר, שיעור אוכלוסייה חרדית העולה על כ – 10% מכלל האוכלוסייה, מביא לשינוי מהותי באיזון העירוני הפנימי ואילו שיעור העולה על 20% מביא לשינוי מגמה ובטווח הארוך יותר למעבר מיישוב הטרוגני ליישוב חרדי – דתי. אי לכך ולאור הקרבה הרבה לערד, כל שיידרש הוא זליגה של מספר מאות תושבים לתוך העיר כדי להביא לשינוי מהותי באופייה ולהפיכתה בפועל של העיר ערד ליישוב חרדי.

שאלת ההוגנות החברתית- במה זכתה הקבוצה הזאת להתחשבות בצרכיה ובאורחות חייה יותר מאשר קבוצות אחרות?

גדעון בר-און מסביר כי הציבור החרדי זקוק לשירותים ציבוריים רבים יותר- "ולא רוצים להעמיס על עירית ערד. בנית עיר נפרדת יטיב עם ערד וגם לחרדים." החרדים, הוא אומר, גם הם חלק מהמדינה ועם מצוקת דיור קשה. 30,000 יחידות דיור חסרות עבורם וזו מצוקה קיימת וכ-7,500 יחידות דיור נוספות למחסור כל שנה.

כדי להימנע מהקמת עיר חרדית שאולי תפתור את מצוקת הדיור אך תקבע את החרדים ברמה כלכלית נמוכה מאד הציע נציג "ארגון הגג" להקים ישות מוניציפאלית חדשה ונפרדת, אשר מבוססת על עתודות הבנייה המאושרות בעיר באר שבע וצמודה אליה. ישות כזו עבור בדומה לעיר בני ברק, הנהנית מקרבתה לעיר תל אביב, יכולה להינות מהשירותים והתשתיות הקיימים בבאר שבע ולפיכך, להוות חלופה אטרקטיבית במידה ניכרת גם עבור האוכלוסייה החרדית. לחילופין, חלופה זו לא תהיה כרוכה בהקמת יישוב חדש אשר אינו משמש בסופו של דבר את האוכלוסייה עבורה הוקם. חלופה זו לא נבחנה.

בפגישה בנושא 10 ישובי 'מבואות ערד' והעיר כסיף אמר מנכ"ל החטיבה להתיישבות מר ירון בן – עזרא כי המטרה המרכזית של התכנית להקים חבל התיישבות בנגב, הכולל גם את היישוב כסיף היא: "לתפוס את יתרת השטח האחרונה, ובכך למנוע המשך פלישת הבדואים לאדמות הלאום שנותרו, וכך למנוע רצף בדואי ו/או ערבי מכיוון דרום הר חברון לכיוון ערד, בואכה דימונה וירוחם, וכל המרחב הכלוא ביניהם ובין באר – שבע". אם כך, טוענים הארגונים, החלטת הממשלה על מיקום היישוב נעשתה בעיקר משיקולים פוליטיים ובגלל זה אולי גם לא בחנו את החלופה של יישוב החרדים בקרבת ב"ש.

כך או כך רוני פלמר, מנכ"ל ומייסד תנועת אור להתיישבות בנגב ובגליל מרוצה: "זה לקח 12 שנים מהיום בו העיר כסיף אושרה לראשונה בהחלטת ממשלה. אבל סוף סוף, אחרי כמה ממשלות ואין סוף בירוקרטיות, אישרה המועצה הארצית באופן סופי ומוחלט את הקמת העיר. המשמעות: 16,000 יחידות דיור חדשות לנגב ולראשונה גם תפיסה חדשה של דיור, תעסוקה וקהילה לציבור החרדי. לשמחתנו, מאז נכנס לתפקידו שר השיכון הנוכחי אורי אריאל, הוא הוכיח שוב ושוב שהוא יודע לסגור עניינים ומהר".

מנהל פרויקט כסיף עבור משרד השיכון , גדעון בר-און גם הוא משדר אופטימיות ומבקש להזכיר לקהל כי תכנית הממשלה היא שעד 2015 יעברו 600,000 תושבים לדרום- אזרחים, אנשי קבע, בדואים, חרדים.. "יהיה אצלכם שינוי מטורף! " .. "תהיה פריחה בערד בגלל ההשקעה בתשתיות בנוסף לאוויר הנקי ואיכות החיים. אתם צריכים לצאת מהדיכאון. בלי בכי. אתם צריכים לשנס מותניים.. כל הפוקוס של המדינה בדרום. תתעודדו. הדברים הולכים להשתנות גם בלי שייכות לכסיף. הדרום הוא הדבר הבא של המדינה!"

האומנם?

לכתבה נוספת על תוכניות התיישבות בנגב- תוכנית אב לנגב: הגדלת האוכלוסייה בכמיליון תושבים

*'אדם, טבע ודין'  אגודה ישראלית להגנת הסביבה- (התנגדות מטעם "אדם טבע ודין" לשינוי תכנית מתאר מחוזית למחוז דרום תמ"מ 23/14/4 שינוי מס' 3 , שהוגשה למועצה הארצית לתכנון ובניה, משרד הפנים, ב-3 אוקטובר 2014 ע"י אורלי אריאב, עו"ד ויעל דורי, מתכננת ערים ואדר' נוף)