(צילום-ענת רסקין)
הספור הצהוב של הנגב המזרחי
הנגב המזרחי צהוב והפעם מפריחת חרדל השדה. הגשמים הראשונים ירדו בצפ'-מז' הנגב ושטיחי הפריחה הצהובה של חרדל השדה מכסים את המרחבים. יער להב, שמורת להב הצפונית, לצידי כביש 31 ולצדי כביש 80- צהבו פנינו ושמח ליבנו למראה גלימת המלכות של גבעות הנגב.
מאת: ענת רסקין
חרדל השדה הינו צמח רב-שנתי ממשפחת המצליבים, שגובהו 60-30 ס"מ. הוא נפוץ בעיקר בשדות מעובדים ובצדי דרכים. הערבים מלקטים את גבעולי החרדל ועליו, משתמשים בכל חלקי הצמח, שיש לו טעם עדין של חרדל, למאכלים. משמן הזרעים וחליטת הזרעים משתמשים כתרופה– לדלקות אוזניים, לכאבי פרקים, לחיזוק הגוף ולניקוי המעיים, נגד אבנים בכליות ולמניעת הצטננות. גם אבותינו גידלו את החרדל כירק-מאכל, והיו נוהגים להשתמש בעיקר בראשי הגבעול והעלים בבישול ובמאכלים כבושים. לגבי הסגולות הרפואיות הטמונות בו, נאמר במקורות: "הרגיל בחרדל אחד לשלושים יום, מונע חליים מתוך ביתו. אבל לא בכל יום, מפני שהוא מחליש את הלב" (ברכות מ', א').
ליער להב ושמורת להב הצפונית מגיעים מכביש 40 שמאלה בצומת דבירה (לכביש 352). יער להב נמצא מימינכם ובו מקומות מוסדרים לפיקניק ואפשרות לבקר במרכז לתרבות הבדואים ג'ו אלון הממוקם ביער. מצידו השמאלי של הכביש, מול הכניסה ליער להב נמצאת הכניסה לשמורת להב הצפונית. אפשר לחנות בכניסה או להתקדם מעט בשביל. השביל טוב ל 4*4 . יש לסע רק בשבילים כיוון שזו שמורת טבע מוסדרת! אפשר, ורצוי, ללכת ברגל ולהתבשם ממראות וריחות פריחת האביב שבשמורה. אולי אף תזכו לראות בחטף צבי או איילה המסתובבים בשמורה.