50 חללים לעיר ערד. חלקם מונצחים באנדרטאות אישיות ברחבי העיר וחלקם באמצעות פעילויות ספורטיביות וחברתיות או במצפורים בקרבת ערד. אבל אנדרטה לכל הנופלים לא קיימת בערד. מי אמר שצריך אנדרטה לכולם? מי קבע שכך ולא אחרת? ההנצחה באחריות ההורים השכולים או של מקום הישוב? "לא שופטים אדם בכאבו" ואף אחד לא רוצה לעסוק בנושא..
מאת: ענת רסקין
הנצחה היא פעולה שמטרתה לשמר זיכרון. ישנן דרכים רבות ומגוונות להנציח, אך כולן מנסות להעניק לזיכרון חיי נצח להפוך את שחלף לנצחי.
צער, אובדן והזיכרון הם אישיים. לפעמים הם ילוו ברצון או אפילו צורך לחלוק אותם ולהעבירם מהפרט אל הכלל, או לדורות הבאים וע"י כך לקבע אותם בזיכרון, ליצור להם 'חיים' חדשים..
הנצחה נעשית על ידי משפחתו של המונצח ועל ידי ארגונים, רשויות מקומיות ומדינות. לרוב ההנצחה אינה שנויה במחלוקת, אך לעיתים פורצת מחלוקת על כך. אמצעי ההנצחה יכולים להיות מוחשיים כמו אנדרטאות, מצבות, מבנים, פסלים, מזרקות, פארקים, פינות הנצחה ועוד. ברשויות המקומיות נפוץ הוא קריאת שמם של רחוב או כיכר או אתר עירוני על שמו של אדם או אירוע. אמצעי הנצחה שאינם מוחשיים נפוצים לא פחות כמו: שירים, יצירות ספרותיות ועוד.
טקסים, חגים, ימי זיכרון, אירועים מסוגים שונים- בעיקר כאלה שמתקיימים על בסיס תקופתי קבוע, ימי חג ומועד- כגון חלוקת פרסים, מלגות, תחרויות שונות ועוד לוקחים חלק חשוב בהבניית הזיכרון האישי או הקולקטיבי. ואלו חשובים לפרט כמו גם לחברה כולה ולפעמים הם חלק מעצוב ערכי החברה ותרבותה.
"יד לבנים" זה מושג שהשתרש לא מכבר בחברה הישראלית ומייצג את האנדרטאות לזכר החיילים שנפלו בערכות ישראל. כמעט ואין ישוב בישראל שאין בו אנדרטה כזו לבנים הנופלים..
אך לא בערד.
50 חללים לעיר ערד. מחמשת הנופלים הראשונים שנפלו במלחמת ששת הימים, המונצחים בגן החמישה בכניסה לעיר ועד לחלל האחרון, חלקם מונצחים באנדרטאות אישיות ברחבי העיר וחלקם באמצעות פעילויות ספורטיביות וחברתיות או במצפורים בקרבת ערד. אבל אנדרטה לכל הנופלים לא קיימת בערד. טקס יום הזיכרון נערך באופן מסורתי, במשך שנים, למרגלות עמוד הבולבוסים בכניסה לעיר למרות שבמקורו לא יועד להיות פסל הנצחה, אלא שסמיכותו ל'גן החמישה' הפכה אותו לכזה כנראה.
נושא הנצחת החללים נתון במחלוקת בעיר ערד מזה שנים רבות. באופן מפתיע מחלוקת שראשיתה דווקא בין ההורים השכולים המתחלקים ל'מחנות' בעד ונגד, איך, ומי ראוי להיכלל ברשימת המונצחים (יש הורים שחושבים בלהט שחיילים שנהרגו בתאונות דרכים או כתוצאה ממחלה אינם ראויים להיכלל באנדרטה האמורה להנציח לדעתם רק את הלוחמים שנפלו במערכות ישראל). ומי בכלל אמר שמקום ישוב צריך להנציח? ואולי שכל אחד ינציח באופן אישי.. גם טענה כזו נשמעת.
כיוון שכך אין עיריית ערד אצה להנציח את הנופלים ע"י אנדרטה עירונית. בכיר בעירייה אמר לי שלא חייבים דווקא להנציח עם אנדרטה ולאו דווקא במקום של פסל הבולבוסים. בכיר אחר טען ש'כיכר הבנים' בכניסה לעיר מספקת מבחינת הנצחת הבנים והוסיף שגם על כך לא כל ההורים השכולים הסכימו.. ובכיר נוסף מיהר וקבע עובדות בשטח בכך שהציב לפני שנה מצבה לזכר חמשת הנופלים מתחת לפסל הבולבוסים, אולי כדי לחסום כל יזמה לקביעת אנדרטה לזכר 50 הנופלים של ערד.
כך או כך אף אחד לא באמת מעוניין להתמודד עם נושא זה ולהחזיקו בידיו כתפוח אדמה לוהט. כולם מחכים שההורים השכולים יביאו את הפתרון. אך ההורים, באופן המובן ביותר, מתעניינים בכאבם האישי והכוח הנפשי שלהם, בצדק, לא מופנה להתעמתויות הדדיות.
אנדרטאות ופעילויות הנצחה נוספות בעיר:
חדר הנצחה במתנ"ס- נפתח בשיתוף ועד ההורים השכולים ועיריית ערד ובו לוח זכוכית עליו חרוטים שמות הנופלים, מחשב האוצר חומר על הנופלים ופסל שתרמה האמנית לאה מיכלסון. בצמוד רחבת ישיבה חיצונית שאמורה להיות פתוחה לקהל הרחב אבל עומדת מוזנחת. קשה להעיד שחדר הנצחה זה משמש אבן שואבת לתלמידי מערכת החינוך כדי לקבל מידע על בני המקום שנפלו במלחמות ישראל וללמוד את מורשתם.
אנדרטאות:
- אנדרטה לנופלים בוגרי התיכון, בכניסה לתיכון
-
קיר הנצחה לתלמידי תיכון ערד שנפלו במערכות צילום-ענת רסקין - אנדרטה במרכז הטניס, לזכרו של דני דראי שנפל ב-1980 (אנדרטה נוספת על שמו הוצבה בפארק הצפוני)
-
אנדרטה במרכז הטניס לזכרו של דני דראי צילום-ענת רסקין - אנדרטת מבחנת האבנים, ליד הכיכר במרכז ערד פינת רח' בן-יאיר, לזכרו של פול ביבס שנפל באסון המסוקים 2.1997
-
אנדרטת המבחנה במרכז העיר לזכרו של פול ביבס צילום-ענת רסקין - אנדרטת השחף ברח' צבר (משקיפה על נחל טביה) לזכרו של שחף סמסון-ברדס שנפל ב-1998 (בגלל מעשי ונדליזם חוזרים ונשנים במקום המשפחה בקשה להסיר את הספסל שהיה במקום והשקיף לנחל טביה)
-
אנדרטת השחף לזכרו של סמסון ברדס מעל נחל טביה צילום-ענת רסקין
אירועים קהילתיים-עירוניים:
- צעדת מצדה ומשחק כדוריד לשחקנים ותיקים כהנצחה לרס"ן יובל ויינשטיין שנפל ב-11.1190
-
פלח"ן גבעתי בצעדת ערד לזכרו של יובל וינשטיין צילום-ענת רסקין - מרוץ שדה בתיכון ומרוץ האופניים "רוכבים ערד” על שמו של איתמר איליה שנפל באסון השייטת בלבנון ב-9.1997 (שינה את אופיו בשנים האחרונות)
-
רוכבים ערד, מרוץ אופניים לזכרו של איתמר איליה צילום-ענת רסקין - משחק כדוריד לתלמידי התיכון על שמו של שלמה ייטב שנפל ב-7.1980 (לא ברור אם נערך עדיין)
- החידון למורשת קרב שיזם ועד ההורים השכולים בשיתוף עם התיכון בערד ומח' החינוך בעירייה שהתקיים כחלק מאירועי יום הזיכרון. (לא ברור אם הוא עדיין נערך כסדרו)
-
חידון מורשת קרב בערד צילום-ענת רסקין - תחרות האבקות בסגנון רומי לזכרו של סגן חנן ברק שנפל ב- 2006 בכרם שלום (אירוע חטיפת גלעד שליט)
-
תחרות האבקות בינ"ל לזכרו של חנן ברק צילום-ענת רסקין
פינות הנצחה:
– "כיכר הבנים" בכניסה לערד
-
- חורשת רן- לזכרו של רן שוחט שנפל במלחמת יום כיפור 10.1973
-
חורשת רן על כביש 31 לזכרו של רן שוחט צילום-ענת רסקין - "גן החמישה" – פארק בכניסה לערד שהוקדש לחמשת הנופלים הראשונים שנפלו במלחמת ששת הימים.
- פינת ישיבה מול הקניון ברח' הקנאים, לזכרה של שרון טובול (על שמה נקרא גם מועדון הנוער "המועדון של שרון") שנפלה בפיגוע חבלני ב-10.2002 (גם פינה זו סבלה ממעשי ונדליזם ולפעמים היו חילוקי דעות בין העיריה למשפחה לגבי מי אחראי לתחזוקת המקום) ולאחרונה גם חנות החיילים הוסבה על שמה.
-
פינת ישיבה לזכרה של שרון טובול צילום-ענת רסקין - מצפור עומר- על כביש 3199 בין ערד למצדה-מערד ע"ש סרן עומר רובינוביץ שנהרג במבצע 'עופרת יצוקה' ב-1.2009
-
מצפור בכביש 3199 לזכרו של עומר רובינוביץ צילום-ענת רסקין - מצפור איליה (על הר גורני) ע"ש איתמר איליה שנפל באסון השייטת בלבנון. (גם הוא סובל מפעם לפעם ממעשי ונדליזם)
- מצפור אסף אלון על כביש 3199 בין ערד למצדה שנפל במנרה ב-1987
מצפור אסף ושביל אסף לזכרו של סמ"ר אסף אלון מערד על שביל גולני ושביל ישראל צילום-ענת רסקין
