(צילום: ענת רסקין)
המועדון המסחרי-תעשייתי אימץ את תיכון 'צור-אורט ערד' ללימוד מקצועות התעשייה ותרם אלפי שקלים להקמת מועדון לתלמידים בביקור שערך בערד ביום ב' (30/4/2012). אגף ההכשרה במשרד התמ"ת הבטיח לפתוח מגמה קולינארית בתיכון. רפי פריאל, נשיא המועדון המסחרי-תעשייתי: "יש כשל ממלכתי של משרד החינוך.. מחסור גדול באנשי מקצוע ומורים טכנולוגיים". דר' דן שרון נציגו של סטף ורטהיימר: "נתנו בארץ למונופול אקדמאי להשתלט עלינו. 10% מכל שנתון נושר= 30,000 ילד נמצאים ברחוב! "אין לנו תעשייה אמיתית זו בעיה אמיתית, בוערת, זו בעיה שהיא מפתח לפער החברתי בארץ"
מאת: ענת רסקין
ביום ב' (30/4/2012) הגיעו לביקור בערד חברי המועדון המסחרי-תעשייתי במסגרת הצדעה לערד ביום הולדתה ה-50 שיערך בנובמבר השנה. במסגרת הסיור בעיר בקרו חברי המועדון במוזיאון ההיסטורי ערד, המוזיאון הארכיאולוגי של תל-ערד, מפעל 'פלקסטרוניק', במלון בוטיק 'יהלים' ובעיקר בתיכון 'צור-אורט ערד' ללימוד מקצועות התעשייה.
תיכון 'צור-אורט ערד' ללימוד מקצועות התעשייה הינו יוזמה של התעשיין סטף ורטהיימר, בשיתוף משרד התמ"ת, רשת אורט ועיריית ערד. התיכון נפתח בערד לפני שלוש שנים במטרה לקדם את החינוך הטכנולוגי בעיר ולענות לצרכים חינוכיים. מנהלת מחלקת החינוך בערד, רחלי אברמסון, ספרה שהייתה התנגדות לכך ממשרד החינוך וכי הם נתקלו בהרבה קשיים בדרך למימוש היזמה והחזון של ורטהיימר אליו התחברה ערד. אך כיום התיכון מהווה הצלחה ומקור לגאווה עירונית.
מקסים אוקנין מ"מ מקום וסגן ראש העיר שיזם את המפגש בין התיכון למועדון המסחרי-תעשייתי ציין כי זהו תחילתו של רומן בין התעשיינים לבין העיר ערד. "אנחנו מיישמים הלכה למעשה את חזון הציונות בנגב. ערד ידועה כמי שהקימה ישוב בשילוב של חינוך, קליטת עלייה ותעשייה.. אימוץ בי"ס התעשייתי 'צור-אורט ערד' הוא שלב לחיזוק מעמד התעשייה בעיר".
טלי פלוסקוב ראש עיריית ערד: "מסתבר שאנשים לא מכירים את ערד. המטרה הראשונה של מפגש זה היא חשיפה של העיר. אם אנשים ידברו אחרת על העיר- כבר השגנו את המטרה. הרווחנו 30 שגרירים חדשים לעיר ערד. המטרה השנייה היא לגרום לאנשי עסקים, לא רק מקומיים, לחשוב ולשקול אפשרות להביא מפעלים ועסקים לערד והאזור".
ראש העיר הסבירה כי קשה להביא עסקים לערד כיוון שהיא נחשבת לאזור עדיפות א', ממש כמו קריית גת למשל, ואין לה מה להציע מעבר לכך כדי למשוך עסקים. "יש כיום קונצנזוס בממשלה שצריך לעזור לערד ואני מעריכה את העזרה". המפגשים עם אנשי עסקים הבאים לבקר בערד היא מעין עבודת הכנה, הסבירה, "תוצאות לא מגיעות מיד, זו עבודה שיטתית של שנים עד שמגיעים לתוצאות. דרושים לפחות 5 ש' של משילות רצופה כדי להשיג תוצאות בשטח. אלו צעדים ראשונים לשיפור השם והתדמית כי אנחנו צריכים שותפים אמיתיים לעשייה. "
"אנחנו נותנים כל סיוע אפשרי" אישר גם שלום בן משה ראש אגף הכשרה במשרד התמ"ת "היה קשה ואני שמח שהתעקשנו כולנו לפתוח את ביה"ס המקצועי תעשייתי" והבטיח כי "ניתן את כל הסיוע להתפתח בכל המגמות הטכנולוגיות כולל תעשיית בתי המלון. אנחנו רוצים לפתוח בקרוב מגמה קולינארית בתיכון. בלי חינוך ובפרט חינוך טכנולוגי מקצוע לא נוכל להתקדם".
מעבר לראש העיר ערד טלי פלוסקוב וסגניה מקסים אוקנין ומשה קווס, חברי המועדון המסחרי-תעשייתי ורפי פריאל נשיא המועדון הגיעו למפגש בתיכון 'צור-אורט ערד' גם נציגי התעשייה האזורית (רותם אמפרט, לוקסמבורג, צים סנטרס ויזמים פרטיים), דר' דן שרון נציג התעשיין סטף ורטהיימר, משה אידלמן נגיד 'רוטרי ישראל', שלום בן משה מנהל אגף להכשרה מקצועית במשרד התמ"ת, נורית בירגר סגן ראש אגף הכשרה לנוער של התמ"ת, מנהל מחוז משרד התמ"ת, מתי רוז מנהל כפר הילדים 'נרדים', חברי מועצת העיר, מנהלי מחלקות בעירייה ומנהל תיכון 'צור-אורט ערד' שוקי רוסק.
המועדון המסחרי-תעשייתי וארגון 'רוטרי ישראל' העניקו תרומה של אלפי שקלים לתיכון צור-אורט ערד להקמת מועדון לתלמידים. התלמידים מצידם העניקו מגני עץ ומזוזות מתכת פרי ידיהם בסדנת העבודה של התיכון.
בשבח החינוך הטכנולוגי והצורך הדחוף בפיתוחו במדינת ישראל
כל הנוכחים דברו בשבח החינוך הטכנולוגי והצורך הדחוף בפיתוחו במדינת ישראל. רפי פריאל, נשיא המועדון המסחרי-תעשייתי ומנכ"ל לשעבר של מפעל 'פקר גילוון', קבע כי "מבחנתנו הנושא המרכזי הוא החינוך הטכנולוגי שהוא בנפשנו מזה שנים לא מועטות. התעשייה בישראל לא יכולה לחיות בבועה כאילו כולם צריכים ללמוד לימודים אקדמאיים. יש חוסר בתשתית לימודית מקצועית. כשל ממלכתי של משרד התמ"ת ומשרד החינוך שמתישהו לאורך הדרך שינה כיוון ובסופו של יום לא נותנים התשובה למגזר התעשייתי והעסקי". פריאל ספר כי למשל מנכ"ל מפעל 'שגיב' ממשאבי שדה, משווע לבעלי מקצוע וכי העובדים המקצועיים העובדים בשטח הם עולים חדשים מלפני 20 שנה שהולכים ומתבגרים והמורים הטכנולוגים בעצמם כבר בני 70 ומורים חדשים לא באים במקומם. "אנחנו יכולים לתת את הרוח הגבית אבל משרד החינוך צריך לקחת את הנושא ברצינות".. "זה לא המכונות של פעם, אלו לא הצרכים של פעם.. יש כיום צרכים מתוחכמים בתחום החומרים והבנת תהליכים.."
פריאל טען כי על ממשלת ישראל להקים מסגרות מקצועיות לבגרות, לשפר התדמית של החינוך המקצועי-טכנולוגי גם בעיני ההורים ולהסביר שאלו מקצועות מכובדים שיכולים לפרנס בכבוד לא פחות ממקצוע עו"ד!
המועדון המסחרי והתעשייתי הינו מועדון חברים ייחודי של מנהלים, אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים מתחומים שונים ומהמובילים בישראל המשתייכים למגוון של פירמות ותאגידים בישראל. פועלים במישור הארצי לקידום נושאים בעלי עניין ציבורי בתחומי הכלכלה והחברה ומשתפים פעולה עם מספר גורמים עסקיים מובילים לקידום נושאים בעלי עניין משותף להם ולחברי המועדון. אליהם חבר גם משה אידלמן נגיד 'רוטרי ישראל' המשמש כמנהל אגף חשמל ומערכות במכון ויצמן שספר כי כשהגיע למכון ויצמן היה עודף של בעלי מלאכה ומקצוע ואילו כיום יש בעיה להשיג בעלי מלאכה כמו: חשמלאים, מסגרים וכו' .
דר' דן שרון נציגו של סטף ורטהיימר ומי שהיה מנכ"ל משרד החינוך מרצה מזה שנים שיש צורך לפתח את מגוון הכישרונות של התלמידים. "בכל שנתון יש ילדים שלא מסתדרים עם סוגי הלימוד המקובלים בתיכונים והם לא מצליחים במבחני הבגרות העיוניים". בכל העולם, הוא מסביר, יש שתי מערכות לימוד- האחת אקדמית ואחרת שמכשירה בעלי מקצוע מעשיים ברמות שונות. "אצלנו בישראל אין את זה".. "אין לנו תעשייה אמיתית זו בעיה אמיתית, בוערת, זו בעיה שהיא מפתח לפער החברתי בארץ". לפי נתונים רק חצי מהתלמידים עושים בגרות, 10% מכל שנתון נושר= 30,000 ילד נמצאים ברחוב!
דר' דן שרון: "הם לא מקבלים השכלה והם לא עוברים את תהליך החברות שלנו. בפועל, הפרדוקס הוא שמי שעובר בגרות עוזב את מקום הולדתו, בעיקר בפריפריה. הטובים הולכים, לפעמים מהגרים גם מישראל".. "נתנו בארץ למונופול אקדמאי להשתלט עלינו. הכול מכוון להצלחה בבגרות ולכניסה לאוניברסיטאות.. הצלחנו להביא לכך שכל האמהות בישראל חושבות שמה שטוב זו הבגרות הישראלית. הייצור קורה במקומות אחרים מחוץ לישראל שם חיות משפחות על הפתוח הישראלי. צריך להביא 30 אחוז מהנוער לבתי ספר מקצועיים ולחברת אותם לחברה."
תיכון 'צור-אורט ערד' ללימוד מקצועת התעשייה – סולל לך את העתיד
ביה"ס הוקם לפני 3 שנים ומזה שנתיים מנהל אותו שוקי רוסק שגם מחנך כתה י"ב. מאחורי רוסק 30 שנות הוראה ותפקיד של מנהל חטיבה עליונה בתיכון אורט-ערד. בבי"ס צור-אורט 61 תלמידים ו- 13 אנשי צוות הלומדים בכתות ט'-י"ב בשתי מגמות: עבוד שבבים וניהול מערכות משרדיות. השנה מסיים המחזור הראשון.
בכתה ט' רק לומדים, בכתה י' מתפצלים למגמות ובכתות י"א-י"ב עובדים ולומדים לקראת תעודת מקצוע ותעודת גמר. הלימודים כוללים את מקצועות המגמה ומקצועות ליבה (מתמטיקה, היסטוריה-אזרחות, עברית) יש תלמידים הניגשים גם לבגרות במקצועות נוספים לפי יכולתם. 14 יחידות הלימוד בהם הם נבחנים מאפשרים לבוגרים להתקבל למכללות טכנולוגיות ללימודי הנדסאי.
בתחילה הגיעו תלמידים בעלי יכולת אבל שלא הסתדרו עם מסגרת החינוך הרגילה, כיום כבר מגיעים תלמידים ביוזמתם. היחס אישי, הכתות קטנות והלימודים הטכנולוגיים דורשים לדעת מחשבים, תכנות, מתמטיקה, שרטוט תוכניות.. יש כבר תופעה של אחים צעירים המגיעים בעקבות אחים בוגרים ולאחרונה נפתח קורס ערב למבוגרים לעיבוד שבבים. השאיפה של רוסק היא שהתלמידים גם יקלטו בצה"ל ובמסגרת החינוכית של בית הספר יש הכנה לצה"ל.
כיום עובד התיכון בשיתוף פעולה עם מספר מפעלים כמו: מפעלי 'שגיב' ממשאבי שדה למערכות ברזים, מפעל 'אפקון' למערכות חשמל, מפעל 'עיבוד שבבים ערד', שהתלמידים מייצרים עבורם מוצרים לפי דרישה. כמו כן יש שיתוף פעולה עם חיל המודיעין ומשרד ראש הממשלה, יחידות החונכות ופועלות עם התלמידים. סא"ל ש. מהיחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין ספר על פרויקט חניכת התלמידים והעבודה המעשית בסדנת העבודה. כך יצרו ביחד את השלט והפסל העומדים במבואת הכניסה של ביה"ס. "אנחנו מביאים ניסיון מעשי מעבר לתוכנית הלימודים, מראים לתלמידים כמה המקצוע נדרש ושהוא לא כל-כך אפור כמו שחושבים. יש הרבה הייטק מאחוריו. המפגש עם החיילים והקצינים תרם לראייה שונה של התלמידים ואנחנו מרגישים סיפוק גדול בעשייה החינוכית".
בעקבות המפגש אתמול עם התעשיינים כבר נוצרו קשרים עם מפעלים בסביבה ורוסק מקווה שיוכלו לייצר ביחד, לקבל הרצאות לתלמידים וסיורים מקצועיים במפעלים.
שיתוף פעולה נוסף הוא עם כפר הילדים 'נרדים' בערד והמנהל מתי רוז. הם פועלים ביחד בפרויקט 'חיזוק משפחה' (פרויקט העוזר כלכלית למשפחות, עוזר בחוגים לילדי המשפחה וכו') ואף נסעו ביחד למסע לפולין. חברת 'לקט ישראל' עזרו בהסדרת ציוד לחדר האוכל שבתיכון והם מספקים כריכים לתלמידים ו-80 ארוחות צהריים חמות המגיעות ממלון לאונרדו בים המלח, מידי יום, בעזרת פקי נהג אגד, שמעלה את הארוחות ביחד עם הסעות העובדים. פיני מחברת 'לקט ישראל' שמח לעזור לתיכון ולשם המחשת חשיבות פרויקט ההסעדה בתיכון הוא מביא את תוצאות המחקר אחרון שערכו על השפעת האוכל על התלמידים: "המחקר הראה שאחרי חצי שנה של ארוחות חמות סדירות הילדים רגועים יותר".
שוקי רוסק מנהל תיכון צור-אורט שמח "לאתגר חינוכי ממדרגה ראשונה". אמנם כמות הילדים קטנה אבל "כל אחד כאן הוא עולם ומלואו", "יש להם צרכים אחרים, צריך לפעול איתם בשיטות שונות, דרושות אנרגיות אחרות.. הילדים פה בודקים אותך.. חשוב להם האדם שמאחורי תפקיד המורה. לכן חשוב לי כמנהל שהמורים יהיו עם נשמה יתרה וידברו עם התלמידים בגובה העיניים, שיהיה איכפת להם מהתלמידים. הפידבק מהתלמידים הוא מיידי לטוב או לרע".
הדגש כאן הוא על כך שהתלמידים צריכים לחוות את חווית ההצלחה, להרגיש שמאמינים בהם והם רצויים. מפתחים בהם בטחון ומוטיבציה והם רוכשים מיומנות מקצועיות, מסביר רוסק. לדעתו "כיום בחברה המודרנית הדגש החינוכי נופל יותר על ביה"ס ולא על המשפחה העסוקה.. חינוך, ערכים, חוויות הצלחה, מוטיבציה, הרבה שיחות אישיות.. צריך להיות אבא, פסיכולוג וגם מורה". כשצריך הוא מגבה את ההורים. שומר שהתלמידים ידברו בכבוד ובנימוס להורים. יש מקרים שצריך להיות ממש צמוד לתלמיד כדי להבטיח בצוע לימודי ושלא יפספס את ההזדמנות שנותנים לו פה להצליח בחיים.
היום למשל העיר בבקר תלמידה שהייתה צריכה להגיע למבחן גמר ואף טרח ליסע לבייתה ולהביא אותה כאשר המשיכה להתמהמה. התודה ששמע ממנה בסיום המבחן והידיעה שתשיג תעודת גמר שתאפשר לה להמשיך בחייה בצורה בונה – הם הסיפוק שהוא שואב מפעולתו בביה"ס ומאשר כי זהו אתגר חינוכי משולב במשהו ראשוני, חלוצי, שמהווה גם גיוון בעשייה החינוכית שלו. הקיץ גומרים הבוגרים הראשונים של ביה"ס ושוקי רוסק מקווה שהם ישתלבו בתעשיות האזוריות ויישארו בערד.
