מקהלת ערד השתתפה בחודש אפריל בכנס מקהלות בינלאומי שנערך בעיר קורק אשר במערב אירלנד. בכנס השנה, ה-64 במספר, השתתפו מקהלות רבות מאירלנד, אנגליה, פינלנד, איטליה, שבדיה, ישראל ועוד. שירת המקהלה התקבלה בהתלהבות ובהערכה לישראל הן על ידי המקהלות האחרות והן על ידי הקהל המקומי.
מאת: מקהלת ערד
הכנס כלל חלק תחרותי, בקטגוריות שונות, אשר נערך בבניין העירייה וחלק בלתי תחרותי אשר נערך גם באתרים אחרים. מקהלת ערד – במשותף עם מקהלת 'מעלות – כפר-ורדים' – השתתפה בחלק הלא תחרותי תוך שהיא מופיעה, בשש הופעות- גם בבניין העירייה המפואר וגם בשתי כנסיות עתיקות ובבית ספר תיכון. במסגרת החלק הלא תחרותי הופיעו בכנס מספר מקהלות מהעיר קורק עצמה, כולל מקהלת ילדים ומקהלת מורים.
הרפרטואר של המקהלה, שהושר בעברית, נבחר על ידי המנצח, רונן בן דוד, מתוך מאגר השירים השוטף של המקהלה. הרפרטואר כלל שירים קצביים, אשר הלהיבו את הקהל (כמו: 'מתנה' של רחל שפירא וגברי מזור, 'פנינה של הטבע' – בתרגום רחל שפירא, 'רקפות בין הסלעים' של אריאל הורוביץ) והן שירי תפילה (כמו: 'תפילה' של יאיר קלינגר, 'תפילה' של מרים מיאורה (לפי מלים מתהילים נ"ה) ו'הללויה' של לאונרד כהן). הקהל התרגש במיוחד מהשיר האחרון, המוכר לו. יש לציין, כי לקראת כל שיר הסביר המנצח, רונן בן דוד, לקהל, במספר מלים את מהות השיר ובמספר שירים אף הפעיל את הקהל ושיתף אותו בשירת הפזמון החוזר. שירת המקהלה התקבלה בהתלהבות ובהערכה לישראל הן על ידי המקהלות האחרות והן על ידי הקהל המקומי.
בעקבות החוויה מרוממת הרוח כתבה יפה פרבר, ממשתתפות המקהלה, שיר:
שירת השנדלירים באירלנד / יפה פרבר
כניעת הכנפיים הממריאות אל השמיים
מרעידות את מי הנהר החולף
והולך ומתפצל בקורק.
זה יהיה הלילה שיביא אתו ברכה
איך דיוק של קולות, אחידים,
אומרים את אהבתם ברעד ועצב
והללויה מקיפה את עצי הדובדבן
כששירת ימי הביניים מתרוננת
ברגישות מונוטונית
כמו לפני שנת התינוק בערשו
תפילה עוטפת אותו כמו שמיכה להרגיעו,
באולמות ארמון השנדלירים של קורק
להקות הזמרים הנכנסים
מקבלות באהבה את המפרשים של ספינת האושר
השטה אל אוקיינוס השירה והצלילים
חובקים בליטוף את עמודי הארמון שנולדו בימי אליזבט
קושרים את קולות השקט בינות לדקויות וקולות צלולים
מלטפים את מעוף הציפורים, אל לנו להחריש
במחיאות כפיים
את קולות האהבה המצטלצלים בכנפיהם.
המקהלות בכנס בלטו באיכות השירה הגבוהה שלהן. המקהלה הזוכה בפסטיבל הייתה משבדיה. אחת המקהלות המרשימות, שלא השתתפה בחלק התחרותי, הייתה מקהלה מאנגליה של גברים בלבד. הופעתה של מקהלה זו הייתה בסגנון הומוריסטי, כולל ההעמדה והתלבושת.
מקהלת ערד השלימה את הביקור באירלנד בטיול מודרך בטירות עתיקות, נהרות, כרי מרעה ירוקים, עיירות צבעוניות וציוריות וצוקי מוהר המרשימים. חברי המקהלה גם נהנו ממוסיקה מעולה וריקודים איריים בפאבים המקומיים ומאירוח חם ומסביר פנים. המרתק בפאבים האיריים היא האווירה המיוחדת, המורכבת מכוס בירה ביד, מצפיפות, מהחללים הקטנים למדי, ממפגשי חברים – מקומיים ותיירים – ומהמוזיקה מלוּוַת השירה של שני (או יותר) זמרים-נגנים, שהיא תערובת של מופע אמנותי ושל רקע כללי לאווירה. כלי הנגינה משתנים מגיטרה, לכינור, לחמת חלילים, ולכלי נגינה עתיקים כמו בנדוניון (סוג של אקורדיון).
מספרת מרים לוין, ממשתתפות המקהלה, על חוויותיה: "מערב אירלנד בו טיילנו משופע בגשמים, נהרות, מפלי מים ונחלים ביניהם משתרעים שדות מרעה פוריים שצבעם ירוק רענן, משובצים בפרחי בר, עדרי פרות וכבשים. המראה פסטורלי, משובב נפש ולוכד את עינינו הרגילות לגווני החום צהוב של המדבר. עינינו לא שבעו מראות את הנוף הכפרי והאורבני של מערב אירלנד". גם מרים כתבה שיר בעקבות חוויות הטיול:
פסטורליות / מרים לוין
כתם לבן על רקע ירקרק,
ערימות קטנות של לובן,
פזורות באחו זרוע הפרחים.
קרניה של שמש חורפית
מרצדות, מחממות אותן,
כולה אומרת רגיעה,
ואחיותיה, חלקן אחוזות תנומה וחלקן מעלות גירה
ואתה מתקנא ברגיעה האינסופית
בהן הן נתונות.
ולפתע נשמעת שריקה המפירה את השלווה,
במהירות מגיחים כלבים
המטרידים אותן ממנוחתן ומריצים אותן נפחדות
ימינה ושמאלה,
דוחקות בהן להעפיל לראש הגבעה
הודפים אותן למורדותיה.
"איזה טרטור,"
לוחשת ונסה לנפשה,
"ראשי סחרחר עלי, אני מותשת מהמרוץ",
ומזווית עיניה רואה
קבוצת אנשים העומדת מולה,
מלאת התפעלות והתרגשות.
מקהלת ערד נוסדה בשנת 1974 על ידי מנצחה הראשון יוסף הדר. מנצח המקהלה, מזה עשר שנים, הוא רונן בן דוד ובמקהלה משתתפים היום למעלה מ-40 חברים. המקהלה מופיעה מידי חודש-חודשיים בכנסי מקהלות, באירועים עירוניים, בפסטיבלים ובהפקות שונות בארץ וגם השתתפה, במשך ארבעים וארבע שנותיה, בכנסים במגוון ארצות בחו"ל.