(צילום-נטלי קדוש / צילום-ענת רסקין)
הישוב מיתר נמצא בתנופת פתוח, גידול מואץ אך גם בגירעונות. ראש המועצה המקומית אבנר בן גרא מאשים את רשות המים בקנסות כבדים שהיא מטילה על המועצה בגין סירובה המתמשך להצטרף לתאגיד המים והביוב. הפתרון המסתמן- הפיכה למועצה אזורית.
מאת: ענת רסקין
בשלוש השנים האחרונות אוכלוסיית מיתר צמחה למעלה מ-10%. בשנת 2009 היו 7,200 תושבים וכיום מעל 8,200 אנשים מתגוררים ביישוב. תקציב המועצה לשנת 2013 עומד על 44,092,000 ₪ לעומת 31,841,000 ₪ בשנת 2009.
ראש המועצה המקומית מיתר מתגאה בתנופת פתוח, גיוסי כספים אדירים וגידול מואץ. בישוב נבנו מבנים לתנועות הנוער: הצופים והנוער העובד, גני ילדים לגיל הרך, אמפיתיאטרון, מבנה דואר, שיפור הכניסה לישוב וכיכר בכניסה. בפגישת עבודה עם המשנה לרוה"מ והשר לפתוח הנגב סילבן שלום סקר ראש המועצה את הפרויקטים שמומנו ע"י המשרד לפתוח הנגב והגליל ובתוכם: מרכז הצעירים, טיילת ושבילי אופניים, כיתות חכמות, מגרש אתלטיקה, מבנה לנוער וכמו כן נענה לבקשות לתקצוב בית תרבות ליישוב, נקודת הזנקה למד"א ומימון פעילויות תרבות. אך עם הפתוח המואץ והמרשים הגיעו גם הגירעונות.
סלומון כהן ראש מועצת מיתר לשעבר וכיום יו"ר וועדת בקורת ביחד עם שמעון מזו גזבר הפיצו מנשר לתושבי מיתר והאשימו את ראש המועצה הנוכחי בן גרא כי המועצה המקומית מיתר עומדת בפני פשיטת רגל. לדברי סלומון הוא השאיר את תקציב המועצה עם פרישתו ב-2008 עם גרעון של 300,000 ₪ ואילו היום הגרעון עומד על 13 מיליון ש"ח שהם כמעט 37% מהתקציב של 2014
אבנר בן גרא ראש המועצה המקומית מיתר בפועל הפיץ דו"ח לתושב שבו פרט וטען כי הגרעון נובע מכמה סיבות: גידול מואץ של הישוב גרם לכך שההוצאות לסל המוניציפאלי גדלו באופן ישיר, גרירת גרעון של 2.6 מיליון ₪ בתבר"ים משנת 2006 והשקעה עודפת ומוגברת בחינוך. "התקציב השנה משלב תוכנית התייעלות כלכלית שנותנת מענה לגירעון שהצטבר בשנים האחרונות" .
עיקר הגרעון הסביר ראש המועצה נובע כי המועצה נמנעת מהצטרפות לתאגיד המים בשל החשש לייקור התעריפים לתושב אך מכיוון שהמדינה מנסה לאלץ את כל היישובים להצטרף לתאגידים מיתר סובלת מקנסות כבדים.
רשות המים גובה מכל הרשויות שלא הצטרפו לאיגודי מים קנס של כמעט 2 שקלים על כל קוב מים. המשמעות היא שמיתר מחויבת ביותר כסף מאשר היא גובה מהתושבים. עלויות טיפול- בנוסף לקנס על צריכת המים, משרד הפנים אינו מאשר את עדכון תעריף אגרת הביוב לגובה העלויות הריאליות וזאת כחלק מהסנקציות המוטלות על רשות מקומית שלא הצטרפה עדיין לתאגיד מים וביוב. נכון להיום תושב מיתר משלם אגרת ביוב בסך 1 ₪ לכל קו"ב . אומדן הגרעון בגין סנקציות אלה נאמד בכ- 1.5 מיליון ₪ בשנה ובאומדן מצטבר לשנים 2010-2012 כ- 4.5 מ' ₪. שתי סנקציות אלו שמופעלות על מנת לחייב את מיתר להצטרף לתאגיד מים וביוב העמיקו את הגירעון. על אף עובדות אלו המועצה לא העלתה את הארנונה ביישוב והקטינה הלוואות איזון בשנים 2009 ו 2010, "אנו פועלים למצוא דרכים לכסות את הגירעון ללא הצטרפות לתאגיד המים, בין השאר בשינוי מעמדה של מיתר למועצה אזורית ולא מקומית".
"למיתר גבולות מוניציפאליים רחבים והיא יכולה להפוך למועצה משגשגת" אמר בן גרא. בתחום השטח המוניציפאלי של מיתר כלולים הישובים: כרמית (מול לקיה ובצמוד ליער כרמים), חירן ויתיר (בחבל יתיר) המתוכננים לקום. בכרמית כבר החלו בהליכי שיווק של מגרשים ושווקו כבר 116 מגרשים. אודות חירן מתקיימים דיונים משפטיים אך גרעין ממתין במחנה יתיר לעלות על הקרקע בעוד שנה. שלושת הישובים צורפו לשטח המועצה המקומית מיתר ובן גרא מעוניין להתייחס אליהם לא כאל שכונות אלא להפוך את המועצה למועצה אזורית וכך לשמור על צביונה המיוחד של מיתר וגם של הישובים. לדבריו מנכ"ל משרד הפנים והיועצת המשפטית איילת פישמן ברכו על כך וזה בתהליך ובבדיקה סופית. בראיון לרדיו דרום אמר: "זה יביא תנופה כלכלית אדירה, יצמצם הגרעון וחשוב מאד- יוציא אותנו מהתאגידים והעלויות! מיתר יכולה להפוך למועצה אזורית משגשגת עם עושר תרבותי וכלכלי".
