לא קשה להבין שדרך אדום יועדה להולכי רגל מובילי שיירות גמלים. מאחר ונתיב הדרך נהיר לנו, אנו מכירים אותו גם כמסלול טיול מסומן הן למטיילים ברגל, ברכיבה על סוסים ובהתאמה כמסלול לרוכבי אופניי שטח. מאחר ואין שוני בין המסלולים נסתפק בתיאורו הכללי.
תוואי הדרך במלואה- מנחת ערד-חירבת עוזה-נחל קינה- חירבת רדום, נחל חימר, כביש 31, אתר קידוח נפט, מעלה זרון, מצד זוהר.
סה"כ אורך המסלול- 36 ק"מ. אפשרות למסלולים מקוצרים של 15 ק"מ ו- 21 ק"מ
קושי/מתאים: למשפחות מיטיבי לכת-ילדים מעל גיל 10 (תפעילו שיקול דעת). רוכבי אופניי שטח מיומנים בלבד.
אטרקציות בדרך- חירבת עוזה, בורות מים, חירבת רדום, קניון נחל חימר, מעלה זרון, מצד זוהר.
רשם וצילם: דב פוניו 9/2013
דרך אדום- כמסלול טיול בימינו
מסלולי טיול חלקיים אפשריים- א. עד כביש 385(15 ק"מ). ב.מכביש 385 עד מצד זוהר(21 ק"מ).
מספר מסלול א: 11360-11361(כחול). מספרי מסלול ב: 11427 (כחול), 11428 (אדום) , 11340(שחור), 11341(כחול), 11344 (אדום).
גישה- עד חירבת עוזה בדרום ערד הגיעו מספר דרכים. לכן נתחיל בתיאור הגישה ממנחת ערד אל חירבת עוזה (היא ראש גשר צפוני של דרך אדום) – אליו מוביל כביש מאזור התעשייה בערד. המנחת עצמו עביר לכל רכב. מקצהו המערבי ממשיכה דרך עפר מסומנת סימון שבילים כחול. אחרי 1.5 ק"מ נסיעה מגיעים לבית ספר "אל פורעא", עוברים ליד בית הספר ופונים שמאלה (דרומה). בעצם ממקום זה אנו כבר נמצאים על נתיב הגישה של דרך אדום המקראית. עד לבית הספר אפשר גם להגיע על כביש חדש אשר מסתעף ימינה מכביש 31- כ 300 מטר לפני "חורשת רן"- חורשה שניטעה על ידי קק"ל מצפון לכביש.
תאור מסלול- מבית ספר אל פורעא הדרך, המסומנת כחול, מובילה דרומה. דרך לרכבים עוד 1.5 ק"מ- שם אפשר להחנותם ברשות תושב המקום. בהמשך דרומה, עוד 1 ק"מ, שרידי מתחם עוזה- המבצר וסביבו שרידי מקומות מגורים. שווה לעצור ולסייר במקום.
מהמבצר יורד שביל במדרון הצורי אל נחל קינה. ממש בסיום הירידה מימין מערכת בורות המים שהוזכרו קודם. אחרי הירידה לנחל, השביל ממשיך באפיק ואחרי 1 ק"מ יוצא ימינה בחצי גובה מעל הגדה הימנית של נחל קינה. ההליכה אפשרית גם באפיק (שביל מסומן ירוק) אבל זהו מסלול שלא מתאים לשיירות גמלים ובהתאמה גם לא לאופניים.
דרך אדום ממשיכה להתפתל מעל הקניון העמוק של נחל קינה, עוברת מתחת לחירבת רדום ובהמשך יורדת בפיתולים מסוקלים אל אפיקו המתון של נחל קינה. דרך הירידה המפותלת אינה נוחה לרוכבי אופניים- אבל זו מגבלה בלתי נמנעת.
נחל קינה מתרחב בהדרגה אחרי הירידה ובעוד 2 ק"מ מגיע לחבור עם נחל כנפן משמאל ומייד ממול עם נחל חימר מימין. משם הלאה אנו נמצאים בנחל חימר- בעל אפיק רחב ובו נתיב המעבר מדלג בין 2 צידי הערוץ. הסימון כל הזמן כחול.
שביל ישראל ב"דרך אדום" – מנחל כנפן מתחבר גם שביל ישראל עם סימונו האופייני. זה המקום להזכיר ששביל ישראל עד שנת 2004 עבר ב"דרך אדום" לאורך נחל קינה. באותה שנה הוועדה לסימון שבילים (החברה להגנת הטבע) קלטה מתוך חוש נבואי שליד נחל קינה יהיה מכרה פוספטים (דבר שלא קרה עד עצם היום הזה) והעתיקה את שביל ישראל מזרחה לנחל כנפן הסמוך.
הקטע הראשון של דרך אדום מסתיים עם הגעה אל כביש 258 (כביש המפעלים בסמוך לגשר שעובר מעל נחל חימר).
מטייל רגלי יכול לסיים את הטיול כאן ולשוב לערד. או לפרוש שק שינה בהמשך הדרך ולהמשיך למחרת כמתואר כאן. לרוכבי אופניים מזומן ההמשך:
פונים בכביש 258 שמאלה. עוברים על גשר נחל חימר. אחרי 1.2 ק"מ מסתעפת ימינה דרך טובה מסומנת כחול – ואחרי 2 ק"מ נוספים שוב ימינה לדרך פחות טובה המסומנת אדום. זו הדרך שמובילה מעל הגדה הצפונית של נחל חימר- וזה המסלול אותו מתאר יוחנן אהרוני כהמשך נתיבו של "דרך אדום המקראית". הדרך עוברת במישור (פה ושם חוצה ערוצים לא עמוקים) והיא מתאימה גם לרכב שטח ומצטיינת בתצפיות נוף נפלאות אל נחל חימר המתחתר עמוק למטה.
הדרך המסומנת נמשכת 12 ק"מ ומסתיימת בכביש 31 (הק"מ ה67). פונים שמאלה (מערבה) בכביש. אחרי 1.5 ק"מ נכנסים לדרך מסומנת שחור. עוד חצי ק"מ דרך מסומנת כחול- שמובילה אחרי 2 ק"מ לאתר קידוח נפט (במפה, הקידוח מסומן כחניון לילה!). לפני הקידוח חוצה את הדרך סימון אדום- בו הפניה ימינה מובילה למעלה זרון- זו דרך המעבר הטובה ביותר בדרום מדבר יהודה. אורכה עד מצד זוהר 3 ק"מ בשיפוע של 10%. על פי יוחנן אהרוני מעלה זרון הוא חלק אינטגראלי של דרך אדום המקראית. תוך כדי ירידה מתגלים למטייל נופים מרהיבי עין. ממצד זוהר הליכה/נסיעה קצרים עד כביש 90 מול נווה זוהר.
לסיכום
המסלול המתואר כאן חופף כמעט באופן מושלם את נתיבה של דרך אדום המקראית והוא עביר להולכי רגל ורוכבי אופני שטח (בנחל קינה יש 2 קטעים קצרים בהם כנראה שצריך לקחת האופניים ביד בירידה). המסלול המוצע על ידי מנחם מרכוס אינו בר ביצוע למטיילים- מעלה עמיעז סגור (בהיותו שטח צבאי) והשביל המסומן שעבר דרכו בוטל זה מכבר.