(צילום-תמיר רסקין / צילום-כתרי מעוז / צילום-החברה להגנת הטבע)
היום יצא לפרסום דו"ח האיומים על השטחים הפתוחים של החברה להגנת הטבע לשנת 2011
98 איומים על הסביבה, הטבע והנוף, מהחרמון ועד אילת, 21 מהאיומים על השטחים הפתוחים הם בדרום הארץ – מאשדוד ועד ים המלח, כולל 4 איומים חדשים שנוספו השנה. האיומים על השטחים הפתוחים באזור הנגב המזרחי הם: יישובים חדשים בסובב ערד, הקמת היישוב החדש כסיף, מתחמי תיירות בערד (הגבעות המזרחיות), גדר ההפרדה במדבר יהודה, בריכות 5 ו-6 בים המלח, תעלת הימים בים המלח, מלחת סדום בכיכר סדום, אתר תיירות ונופש בחוות שבדרון ביער להב, בנייה בלתי חוקית במגזר הבדווי בנגב, הסדרת חוות בודדים בנגב.
מהי הסכנה לשטחים הפתוחים ברפורמה בחוק התכנון והבנייה?
למה מכרה הפוספטים-שדה בריר ליד ערד לא נכלל בדו"ח האיומים על השטחים הפתוחים 2011?
וגם – שנת 2011 היא שנת העטלף
מאת: ענת רסקין
אגף שימור סביבה וטבע של החברה להגנת הטבע מוציא זו השנה הרביעית דו”ח המסכם את תמונת המצב של השטחים הפתוחים בישראל. הדו”ח מציג את פעילותו הרחבה של האגף, המשתרעת על פני הארץ, המקבלת חיזוק מהקהילות העירוניות של החברה להגנת הטבע, על יחידות התכנון שבתוכן.
השטחים הפתוחים בישראל הולכים ומצטמצמים, ומצויים תחת לחץ מתמיד ואיומים בלתי פוסקים על ערכי הטבע והנוף המצויים בהם, על ידי גורמי יזמות ופיתוח שונים. את האיומים על השטחים הפתוחים מקובל לבחון על פי אחד או יותר מהמדדים המאפיינים את השטחים הפתוחים:
פגיעה בכמות והיקף השטחים הפתוחים, פגיעה באיכות וברצף השטחים הפתוחים, פגיעה עד כדי הרס בתי גידול רגישים ומערכות טבעיות מתפקדות, או דוגמה לחדירה של מינים פולשים הדוחקת ופוגעת באוכלוסיות מקומיות של מיני חי וצומח.
הפעילות לשמירת השטחים הפתוחים ומשאב הקרקע בישראל חשובה ממספר היבטים עיקריים:
ההיבט הסביבתי – שימור המגוון הביולוגי, העשרת כמותם ואיכותם של מי התהום, תרומה למיתון תופעת ההתחממות הגלובלית כתוצאה מתהליכים של קיבוע פחמן הנעשים על ידי צמחיה.
נופים פתוחים כוללים ערכי מורשת ונופי תרבות, המבטאים את הקשר ההיסטורי בין העם לארץ. הנופים מהווים נכס תרבותי וחלק בלתי נפרד מהחינוך של הדורות הבאים לחיזוק הקשר בינם לבין הארץ, והאחריות של כל אחד מאיתנו לשמירה על הטבע שבה.
מן ההיבט החברתי, השטחים הפתוחים מאפשרים פעילות פנאי ונופש נגישים לכל שכבות האוכלוסייה.
הדו”ח, המציג את מפת האיומים על השטחים הפתוחים בישראל בתחום התכנון והבניה, מלמד על עלייה רציפה במרוצת השנים במספר האיומים, מ-81 איומים בדו”ח של שנת 2009 ל-93 בד"וח של שנת 2010 ועד 98 איומים על השטחים הפתוחים בדו”ח הנוכחי, מהם 23 איומים חדשים, אשר נוספו השנה ומעידים על הלחצים ההולכים וגוברים על השטחים הפתוחים בישראל.
איומים נוספים בדרום הארץ הם: אזור תעשייה דרומי בחולות אשדוד, הקמת רובע חדש באשדוד על גבול דיונת החולות הגדולה, כפר נופש בחולות ניצנים, הרחבת העיר באר שבע צפונה, יישובים חדשים בפתחת ניצנה, כביש 10 בחולות הנגב המערבי, הקמת כפר נופש בתוך ערוץ מדברי ואתר עתיקות – העיר האבודה, בנייה על שפת מכתש רמון, תוכניות כרייה באורות צין. פיתוח בשטחים פתוחים רגישים בנגב ובערבה.
מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע וכותב הדו"ח, איתמר בן דוד: ".. אין ספק כי מאמץ משותף של אנשים וקהילות, בעלי ניסיון וידע מקומיים, לצד תמיכה של ארגונים ועמותות ציבוריות מקצועיות, יכול להניב הצלחות רבות ומשמעותיות לטובת הציבור בישראל, גם ברמה המקומית וגם ברמה הארצית והלאומית".
הסכנה שברפורמה בחוק התכנון והבנייה
ראש אגף שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, ניר פפאי ציין כי ניתן לראות בברור שבשנה האחרונה חלה התקדמות משמעותית ביישום מדיניות בת קיימא בכל הקשור לשימוש מושכל במשאב הקרקע. עם זאת, לדבריו, הרפורמה בחוק התכנון, אשר קידומה ממשיך בימים אלה בכנסת מעיבה כצל כבד.
"הרפורמה, המקודמת במסווה של 'סגירת מרפסת', מהווה איום מערכתי על יכולתה של החברה האזרחית בכלל והחברה להגנת הטבע בפרט, להשפיע על דמותה של הארץ, מכיוון שעיקרה הוא חיזוק יכולותיהן של הממשלה ושל הרשויות המקומיות לקדם מיזמי נדל"ן ותשתית, במקביל להחלשת יכולותיה של החברה האזרחית להשפיע".
יש לזכור כי מה שמזהים כמגמה חיובית ושינוי לטובה, יש הרואים בצורה הפוכה, כתקיעת מקלות בגלגלי הפיתוח, ופועלים על מנת לשנות את ההחלטות החיוביות ואת המערכת התכנונית כולה.
לטענת הדו"ח, הצלחות אלו לא היו מתאפשרות אלמלא קיומה של מערכת תכנון היררכית ומאוזנת כפי שזו מוסדרת בחוק התכנון והבניה הקיים, המאפשרת במידה רבה בלימה וריסון של יוזמות פיתוח העלולות ליצור נזק בלתי הפיך לשטחים הפתוחים במדינת ישראל. "אילו חוק התכנון והבניה החדש היה חל כבר בשנה זו, ספק רב אם ניתן היה למנות את כל אותן הצלחות המופיעות בדו”ח זה" אומר ניר פפאי.
החברה להגנת הטבע מובילה את “המטה לתכנון אחראי”, קואליציה של כ-30 ארגונים סביבתיים וחברתיים, שקמה במטרה לשנות ולתקן את חוק התכנון והבניה החדש. בנוסף לפעילות זו ולפעילות השוטפת לצמצום ומניעת האיומים הסביבתיים הנקודתיים המרכיבים את התמונה הכוללת של הדו”ח, תמשיך החברה להגנת הטבע לפעול על מנת להביא לשינוי ארוך טווח בשיח הציבורי ולהטמעת עקרונות של פיתוח בר קיימא במערכת קבלת ההחלטות.
לרגל פרסום הד"וח, ביצעה חברת מרקט ווטש סקר מיוחד עבור החברה להגנת הטבע, בנושא עמדות הציבור על חשיבות השטחים הפתוחים בישראל. על פי הסקר:
81% מהציבור מקשרים שטחים פתוחים לשטחים לא בנויים, שדות חקלאיים, טבע ונוף, דשא, פרחים ועצים ושטחים ירוקים ומרחבים פתוחים.
75% ענו כי השטחים הפתוחים משפיעים על האוויר שאנחנו נושמים.
ו-60% שעל בתי הגידול של בעלי חיים והבריאות שלנו ושל ילדינו.
87% סבורים כי ישנם היום פחות שטחים פתוחים מאשר בעבר.
58% ענו כי בנייה היא הגורם העיקרי המשפיעה על הירידה בכמות השטחים.
53% השיבו כי המדינה אינה שומרת מספיק על השטחים הפתוחים.
רק 6% ענו כי המדינה כן שומרת על השטחים הפתוחים.
בניגוד למדיניות התכנון הארצית. על פי תוכנית מתאר ארצית לבניה, לפיתוח ולשימור (תמ”א 35)
על פי דו”חות האיומים לשנת 2008 – 2010 , האיומים על השטחים הפתוחים בשנים האחרונות מתחלקים בין שני גורמים עיקריים: הממשלה, על מוסדותיה השונים, והסקטור הפרטי. מהדו”חות עולה כי הממשלה אחראית על החלק הארי מהאיומים, אך גם הסקטור הפרטי מייצר לא מעט מיוזמות הפיתוח המאיימות על השטחים הפתוחים. למרות העקרונות והמתווים הברורים ביותר של מערכת התכנון, אשר קיבלו ביטוי בתוכנית המתאר הארצית לבנייה, לפיתוח ולשימור (תמ”א 35), הממשלה הרבתה ליזום גם בשנת 2010 פרויקטים ומהלכי פיתוח שונים הסותרים עקרונות אלו, ובכך מאיימים על השטחים הפתוחים.
ככלל, טוען הדו"ח, אין מקום להקמת ישובים חדשים. לחצים פוליטיים על מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה השונים, ובראשם רשויות התכנון, משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל, הביאו השנה לאישורם של עוד ועוד ישובים חדשים. במהלך זה מעדיפים למעשה מקבלי ההחלטות ברשויות התכנון אינטרס פרטי צר של קהילות קטנות המעוניינות להתבדל מרחבית ביישוב חדש, על פני האינטרס הציבורי הרחב של שמירת שטחים פתוחים וחיזוק ישובים קיימים.
במסגרת חזון המדיניות נמנים העקרונות הבאים:
הכוונת עיקר הפיתוח אל המרחבים העירוניים, תוך שמירה על רצף השטח הפתוח, בכלל זה מניעת הקמת מוקדי פיתוח חדשים וצמצום תופעת זחילת הפיתוח העירוני והפרבור.
חיזוק מעמדם של שטחים פתוחים בכלל ושימור שטחים בעלי חשיבות סביבתית גבוהה בפרט.
שמירה על המגוון הביולוגי ועל קיומם של מסדרונות אקולוגיים.
שמירה על הנוף והקרקע בשטחים החקלאיים, ובכלל זה מתן תמרוץ חיובי לחקלאים המקיימים חקלאות ידידותית לסביבה ולנוף.
הבטחת קיומם של שטחים ציבוריים פתוחים בכמות, באיכות ובנגישות נאותים לכלל הציבור.
הגדלת מעורבות הציבור בהליכי התכנון וקבלת ההחלטות.
שימת דגש לשימור ערכי הטבע והנוף בנגב ובגליל, לאור ייחודם ורגישותם ולנוכח הכוונה להפנות פיתוח בהיקפים גדולים לאזורים רגישים אלה.
האיום החדש – איום מס' 75 חוות שבדרון ביער להב
האיום: אתר "חוות שבדרון" הוקם ביער להב לטובת הציבור, לחניון קמפינג, חוות סוסים ו"בית הסייר". התוכנית פעלה לקדם אתר תיירות בתוך היער תשתלב עם פעילות המיועדת לחוגי הסיור של קק"ל. בפועל הוקמה "חוות שבדרון" כגן – אירועים בתוך היער ונערכים בה אירועים פרטיים. החווה איננה מקיימת את יעודה ואת המטרה שלשמה אושרה התוכנית. ההתנהלות של הייזמים בשטח מעמידה בספק את הצורך האמיתי בנחיצותם של השימושים התיירותיים המבוקשים בתוך שטחי היערות.
עמדת החברה להגנת הטבע: החברה להגנת הטבע רואה בחיוב פיתוח של אתר קולט קהל ומספק שרותי טיילות ונופש ביער, כגון : חניון יציאה לטיולים, שירותים לרוכבי אופנים, פעילות אתגרית ביער ובשטח החווה פעילות בני נוער ואוכלוסיות מיוחדות. החברה להגנת הטבע תפעל יחד עם קק"ל כמי שמופקד על הפעילות בשטחי היער, למנוע את המשך הפעילות של האירועים הפרטיים על מנת לשמור שהחווה תמלא את יעודה ותשמש עוגן לפעילות יערנית לטובת כלל הציבור.
תגובת חוות שבדרון: "בחווה מתקיימים אירועים פרטיים כפי שמאפשר רשיון העסק שאנו מחזיקים. כל מי שביקר בחווה יודע כי מדובר במקום מיוחד במינו שלצד הפעילות העסקית מקיים גם פעילויות למען ילדים ובני נוער בעלי צרכים מיוחדים ונמצא בקשר מתמיד עם גופים ועמותות מאזור הדרום. חשוב לציין כי מספר האירועים הפרטיים שאנו מקיימים בטל בשישים בהשוואה להיקף הפעילות למען הקהילה. יש לנו תוכניות ארוכות טווח להתפתח ולהקים במקום גם פארק אתגרים ומרכז רכיבה לטיולי אופניים.
כל הפעילות נעשית בתיאום עם קק"ל ועם המועצה האזורית בני שמעון ובכפוף לאישורים ולרשיונות הנדרשים".
למה מכרה הפוספטים-שדה בריר ליד ערד לא נכלל בדו"ח האיומים על השטחים הפתוחים 2011?
חברת "רותם אמפרט", חברה בת של "כימיקלים לישראל" בבעלות משפחת עופר, מנסה כבר שמונה שנים להקים מכרה פוספטים בשדה בריר המרוחק כשלושה וחצי קילומטרים מבתי תושבים בערד והרבה פחות מכך מבתי תושבים באל-פורעה ובכסיפה.הסכנה – עלייה בתמותה ובתחלואה מסרטן וממחלות לב וריאה בערד וביישובים הבדואים הסמוכים. חוות דעת שקבלה עיריית ערד הצביעו על כך שהפעלת המכרה תהווה סכנה לבריאותם ולחייהם של התושבים החיים בערד ובסביבתה. חוות דעת שהזמינה חב' רותם אמפרט טענו את ההיפך.
חברי מטה המאבק בערד נגד הקמת מכרה שדה בריר מסבירים את התנגדותם למכרה: "המכרה לא יועיל לערד, לא יוסיף מקומות פרנסה, יפגע באתרי מורשת וטבע כגון נחל קינה וחורבת עוזה, יפגע בפיתוח ערד כעיר תיירות, ויזהם את האוויר הנקי שלנו באבק רדיואקטיבי".
בדיון של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת בתאריך 14.3.2010 הוצגו בין נושאים נוספים גם ממצאי דו”ח האיומים על השטחים הפתוחים לשנת 2010 . במהלך הדיון הוצגו עמדותיהן של קבוצות מקומיות באזורי הארץ השונים הפועלות לשמירת השטחים הפתוחים, אשר מנהלות מאבקים אשר הופיעו בדו”ח האיומים לשנת 2010 ברשימה הופיעו תושבי ערד רק כקבוצה הפועלת כנגד היוזמה להקמת כסיף – ישוב עירוני חדש. קבוצת המתנגדים להקמת שדה בריר לא מוזכרת.
למרות כל הפעילות והטיעונים שדה בריר לא מוזכר גם בדו"ח האיומים על השטחים הפתוחים של החברה להגנת הטבע לשנת 2011.
– עברתי על הדו"ח ובכל הנוגע לערד וסביבותיה לא מצאתי את נושא איום מכרה שדה בריר על השטחים הפתוחים. למה?
דב גרינבלט, דובר החברה להגנת הטבע: "החברה להגנת הטבע מפרטת בדוח השנתי שלה את האיומים על השטחים הפתוחים בהם היא לוקחת חלק, בין אם כמובילה ובין אם כשותפה לארגונים אחרים או לתושבים מקומיים. מטבע הדברים, החברה להגנת הטבע לא יכולה לקחת חלק בכל מאבק בארץ ואנחנו שמחים כי יש ארגונים נוספים ותושבים מקומיים שאיכפת להם מהסביבה והטבע ולוקחים חלק במאבקים סביבתיים".
דר' שרית עוקב ממובילות המאבק נגד שדה בריר בשנים האחרונות: "בשנה שעברה בדיון בכנסת בנושא הדוח ננזפו אנשי החברה להגנת הטבע על ידי יושבי הראש השדולה הסביבתית על השמטת שדה בריר מהדו"ח והאחראי על שמירת הטבע בחברה להגנת הטבע הבטיח לתקן את הדו"ח בשנה זו. אני מאמינה שהם פשוט שכחו להכניס אותנו השנה."
– האם , כדברי דר' שרית עוקד, שכחתם להכניס את שדה בריר לדו"ח של השנה למרות שננזפתם בעבר על כך או, לפי דבריך, אינכם עוסקים בכלל בשדה בריר?
דב גרינבלט, דובר החברה להגנת הטבע: "כפי שכבר הסברתי, לחברה להגנת הטבע, כמו כל ארגון אחר, משאבים מוגבלים והיא אינה יכולה לקחת חלק בכל המאבקים הסביבתיים שיש בארץ, ואני מניח שיש רבים המנוהלים על ידי ארגונים אחרים, ולטעמי, כך זה צריך להיות. טוב שיש ארגונים אחרים, טובים ומקצועיים ותושבים אכפתיים, שמעורבים בנושאים בהם אנחנו לא לוקחים חלק. אכן, בנושא הזה אנחנו לא מעורבים".
– הגיעה לאוזני ידיעה כי החברה להגנת הטבע, בתמורה להסרת התנגדותה לאיום מאזור 'ארץ בראשית' בצפון הערבה, ויתרה (כבר בשנת 2006) על המאבק בנושא שדה בריר ליד ערד. האם זה נכון?
דב גרינבלט, דובר החברה להגנת הטבע: "תפקידה של החברה להגנת הטבע היא שמירה על ערכי הטבע, הסביבה והנוף בישראל, כל שיקוליה הם ענייניים ומקצועיים והיא אינה מתעסקת בשום "דילים" מהסוג שהזכרת. מה שעומד בראש מעיינינו, תמיד, זה אך ורק שמירת הסביבה, הטבע והנוף."
מתחקיר של מרב דוד ששודר בערוץ 10 ביום ששי 14/01/2011, הוברר כי ראש הממשלה, בתפקידו כשר הבריאות, פנה וביקש חוות דעת מומחה מחוץ למשרד. חברי המאבק מערד פנו במכתב לח"כ יואל חסון יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ובו קריאה: "העבר למבקר המדינה את התנהלות לשכת נתניהו בשדה-בריר" , בטענה כי הייתה זו התנהלות לא ראויה של ראש הממשלה, בתפקידו כשר הבריאות, לפנות ולבקש חוות דעת מומחה מחוץ למשרד הבריאות לאחר שמשרד הבריאות קבע לאחר בדיקה (לפי בקשת הועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז הדרום) כי: "הפעלת המכרה אכן תסכן את בריאותם ואף את חייהם של התושבים הגרים בסביבה". "נוסיף גם ונשאל מה היו הנימוקים שהביאו את רוה"מ לפקפק במומחיותם של אנשי משרד הבריאות? האם לא התערבבו כאן שיקולים זרים?" הוסיפו במכתבם זה הפעילים. (אתר http://www.blacklabor.org/?p=26736)
ראש העיר במדורה 'משולחנה של ראש העיר' בעיתון 'הצבי' בערד מתאריך 23/12/10 כתבה, בהתייחסה כדבריה ל 'שמועות' ששדה בריר אכן יוקם: "ברור לי שיש גורמים שמנסים להפיץ שמועות ודיסאינפורמציה. את עמדתי העליתי בהזדמנויות שונות ולא נותר לי אלא לחזור בפעם המי יודע כמה על דברי: כל החלטה של משרד הבריאות מאומצת על ידי. להם יש את המומחים והידע ובמידה והם יקבעו שיש סכנה לתושבים, אני אלחם בכל הכוח על מנת שלא יהיה מכרה. אני מבקשת מכולם לא להאמין לשמועות סרק".
שנת העטלף
שנת 2011 מוכרזת בעולם כ”שנת העטלף”. עטלפים מהווים כשליש מיונקי הבר של ישראל – 33 מינים.
העטלפים נפוצים בכל רחבי ישראל. העטלפים מהווים טורף טבעי חשוב למינים שונים של חרקים מעופפים ופרוקי רגליים אחרים, וככאלה הם מדביר ביולוגי חשוב ביותר – בעיקר כנגד חרקים המעופפים בלילה. למרות חשיבותם, זכו העטלפים במשך שנים להגנה מועטה ולפגיעה רבה כתוצאה מהעדר היכרות והתייחסות ראויה, שהובילו לא אחת ליחסי ציבור שלילים. כתוצאה מכך, בוצעו פעולות הדברה קשות לאורך שנים כחלק ממשק חקלאי, שגרמו לפגיעה רבה באוכלוסיותיהם, וכיום מרביתם מצויים בסכנת הכחדה.
בשנים האחרונות מתאוששות חלק מהאוכלוסיות, ונעשות פעולות להגנה ושיקום אתרי המסתור שלהם. כך לדוגמא שיתוף פעולה ייחודי עם מערכת הביטחון מאפשר התאמת מוצבים נטושים בבקעת הירדן כאתרי מסתור לעטלפים.
יש לזכור כי העטלפים מעניקים לאדם שירותים יקרי ערך כמדבירים ביולוגיים, אך קיומם נסמך על בתי גידול מתפקדים. אם נשכיל לשמר את בתי הגידול הטבעיים, ואת מקומות המסתור של העטלפים – מערות, מבנים נטושים וסדקים – נמשיך לראותם מעופפים בשמי הלילה, וייתכן שנזדקק לשימוש פחות בחומרי הדברה.
