(צילום: ענת רסקין, מכוורת נגוהות)
עם בוא ראש השנה החדשה, פותחות מכוורות הפזורות ברחבי הארץ את שעריהן למבקרים וכולם מוזמנים לפגוש דבוראים, לטעום, לחוות וללמוד על עולמן הקסום של הדבורים והדבש. בקור במכוורת נגוהות שבדרום הר חברון.
מאת: ענת רסקין
במכוורת נגוהות של שמרית וברוך פויכטונגר העשייה בעיצומה. מכונת רדיית דבש מפרידה את הדבש מהדונג, מסננת ומשם ממשיך הדבש למילוי הצנצנות. המכונות נוטפות דבש זהוב וסמיך ואת צעדינו בין המכונות מלווה קול ציקצוק דביק. בבוקר הסתיו נולד ורוח של דבש ליטפה את כל הקוצים הצהובים מקיץ, ביניהם כבר מזדקרים עמודי החצב בפריחה לבנה השואפת לתפילת שמיים.
נגוהות הינו ישוב קהילתי דתי שבתיו בנויים על שיפוליו המערביים של דרום הר חברון. ממש קרוב אפשר לראות את הישוב הפלשתינאי בית אווה מעבר לו את מושב שקף והחממות שלו, המושבים אמציה ולכיש ובאופק את קריית גת, מיכלי התבואה של צומת דבירה מדרום ובית שמש מצפון.
מגרעין הנח"ל שייסד את המקום (1982) לא נשאר אף אחד, כיום רוב התושבים דתיים "וכל אחד יתקבל בברכה" אומר ברוך. הזוג פויכטונגר וארבע בנותיו הגיעו לנגוהות ב-2005 מעצמונה שבגוש קטיף: "מצאנו בנגוהות חברה צעירה שהתאימה לנו ומקום שמאפשר לנו להתפתח. קבלו אותנו יפה". היישוב מונה כיום כ-40 משפחות. הילדים לומדים ביישוב עתניאל שבהר חברון. הבוגרים יותר לומדים בחטיבת הביניים בסוסיא ובישיבות ואולפנות ברחבי הארץ. גן הילדים הומה מילדים קטנים ולמרות הבידוד, כביש 358 מחבר את האזור לקריית גת, באר שבע וקריית ארבע.
כבן למשפחת דבוראים ותיקה מחבל לכיש הסמוך, ברוך ממשיך את דרכו של אביו שעסק 50 שנה במקצוע אותו למד בביה"ס החקלאי 'מקווה ישראל'. "ענף גידול הדבורים הוא מיוחד ומורכב. תלוי מאד במזג האוויר, דרושה בו מקצועיות רבה, תשומת לב לפרטים, הקשבה לטבע והרבה ברכה מלמעלה". הכי מהנה בעיסוק זה "להסתובב בשטחים הפתוחים במשך היום, באוויר הפתוח, להרגיש את עונות השנה המתחלפות לייצר ולהביא לאנשים מוצר טבעי וטוב".
מכוורת נגוהות מתגאה בדבש הטבעי- ללא חימום שהם מספקים- דבש המייחד אותם ממכוורות אחרות . "זהו דבש שנארז היישר בצנצנות מיד בתום הרדייה ואינו עובר חימום כלל" מסביר ברוך, "הודות לכך ערכו התזונתי גבוה במיוחד והוא שומר על סגולותיו הבריאותיות. גם ההבדל בטעם מורגש היטב שכן הדבש בעל מרקם סמיך וטעם עדין". כמו כל הכוורנים הם שייכים לארגון מגדלי הדבורים ומשלמים מס למועצת הדבש ובנוסף נמצאים תחת פקוח של 'תו תקן דבש איכות ישראלי' המהווה אישור להיותו טבעי, איכותי, טהור, מבוקר ומפוקח ובטוח לצרכן.
הרצל אבידור, מנכ"ל מועצת הדבש מספר כי ענף גידול הדבורים קיים בישראל באופן מאורגן משנת 1882 כ-130 שנה! כיום פועלים בישראל מעל 500 דבוראים העובדים ומטפלים במאה אלף כוורות הפזורות ברחבי הארץ, מתוכן 60,000 כוורות מוצבות באזורי גידול חקלאיים ומשמשות להאבקה.
כוורת דבורים אחת מייצרת בממוצע כ-35 ק"ג דבש בשנה. בישראל מיוצר כ-3,000 טון דבש בשנה והציבור הישראלי צורך בממוצע 3,600 טון.
הכוורות של מכוורת נגוהות פרושות בחבל לכיש, מצפון הנגב ועד גדרה, והמרעה שלהם הוא פרחי בר, הדרים, איקליפטוסים ואבוקדו. "צפון הנגב הוא אזור טוב לרעיית דבורים ובעיקרון אפשר להציב כוורות עד קו דימונה" אומר ברוך. הבעיה היא שבעקבות עקירת פרדסים, עיור בשטחים הפתוחים, עודף כימיקלים בשטחים חקלאיים, מדבור שמתפשט צפונה, יש מצוקה של מרעה ובכל העולם יש תופעה של ירידה בחיוניות של הכוורות הבאה לידי ביטוי בפחות יבול בהשוואה ל 10-20 שנה אחורה. זו תופעה שחוקרים ועוקבים אחריה. לכן יש צורך בעידוד ייעור צופני- עידוד שתילת צמחי מרעה לדבורים ופתוח שטחים ירוקים בישובים.
כל בוקר ברוך נוסע לעבודה בחבל לכיש. עבודת הדבוראי כוללת תחזוקה רציפה ושמירה על שלמות מבני הכוורת ועל בריאות משפחת הדבורים. רדיית דבש, נדידה עם הכוורת לאזורי פריחה לפי העונה והצורך, נתינת שירותי האבקה לחקלאים בשביל פריחת הגודגדנים, שקדים, חמניות, אבטיחים, דלעת ופלפלים בערבה. "לא משעמם לרגע".
מה הוא אוהב אצל הדבורה? "בכוורת תמיד נקי ומסודר. הן מוציאות כל עצם זר החוצה. הדבורה מאד 'יקית' (כמו המשפחה שלנו) אופן ההתפתחות קבוע, מדוייק וכל דבורה יודעת מה תפקידה בכוורת.."
עשיית הדבש תלויה במזג האוויר, בפריחה ומשתנה מאזור לאזור ומשנה לשנה. הדבש נרדה באביב (פרחי בר והדרים) ובקיץ (איקליפטוסים ושיזף). מעט בסתיו. מסתבר שדווקא ברוה"ש כשעם ישראל רוצה לטבול תפוח בדבש בטקס המסורתי של ציון ראש השנה העברית- זו לאו דווקא העונה של הדבורים. בימים אלו מסיימים את רדיית הקיץ. "השנה היה אביב טוב אבל קיץ יבש", "לפני שנה היה קור שפגע בפריחת ההדרים וכמות הצוף ירדה ובעקבות כך גם כמות ייצור הדבש" מעדכן ברוך.
פתח הכניסה למכוורת מכוסה ביריעות כבדות בכדי למנוע כניסת דבורים של השכנים הפלשתינאים, המגדלים דבורים לצריכה אישית של דבש. הדבורים מריחות את הדבש במכוורת ומנסות להיכנס למקור המזון. על רקע המחסור בפריחה ומזון בשטחי דרום הר חברון מתפתחת לפעמים מלחמת דבורה-בדבורה. איום נוסף על הדבורים הן הצרעות שאוכלות דבורים ולא נמנעות מלהגיע לשם כך עד פתחי הכוורות.
"זה ענף עתיר הוצאות וסכנות" ומכאן ההסבר על מחיר נוזל הזהב. בתקופות עתיקות נחשב הדבש ל"נוזל הזהב" בזכות סגולותיו המרפאות והקוסמטיות. גם היום ההמלצה הגורפת היא להוסיף דבש לתפריט היומי ובכך לשפר את ביצועי מערכות הגוף. הדבש מכיל מינרלים כמו: ברזל, זרחן, נתרן, אשלגן, נחושת, חלבונים, אנזימים וויטמינים (קבוצות B ו- C חזקות בהרכב) ונוגדי חמצון.
אז מה הוא עושה? מחטא, אנטי דלקתי, יעיל נגד פטריות וחיידקים, מנטרל רעלנים מהגוף, מטפל בכיבי קיבה, באפטות בפה, בדלקות חניכיים ואפילו עצירות. על ידי הזנת הדבורים בתערובת המכילה תמציות צמחי מרפא מיוצר כיום גם דבש מרפא מיוחד ורב עוצמה לחולי סרטן המקבלים טיפולים כימותרפיים או הקרנות. השימוש בדבש הראה שיפור משמעותי בתחושה הכללית ובאיכות החיים של החולים.
דבורים עפות ברדיוס של כ-3 ק"מ ולכן ניתן לדעת מהו מקור הצוף שלהן. לדבש זנים, גוונים, ארומות וטעמים שונים, תלוי באזור בו ממוקמות הכוורות ובצוף בו בוחרות הדבורים להכנת הדבש.
בעוד שהסוכר מורכב מ- 80% סוכר ו- 20% מים ומספק אנרגיה זמינה ומהירה לגוף. דבש מתוק פי 3 מסוכר וכמות הקלוריות שלו קטנה ב-25% מכמות הקלוריות בסוכר, נתון זה הופך אותו לבריא מאוד ומתאים לדיאטה. הדבש נחשב למזון הסטרילי ביותר ובגלל זה הוא נחשב ליעיל ביותר לטיפול במחלות החורף. ויש לו אורך חיים הארוך ביותר בטבע.
אפשר למרוח על הלחם, לצקת על גלידות וקינוחים, לתבל סלטי ירקות ופירות, להמתיק משקאות ולהעשיר תבשילים. למשקאות חמים מתאים במיוחד דבש כהה ו"כבד" כמו דבש חרובים, אבוקדו או אקליפטוס שיש בטעמיהם גם שמץ קרמל. לעומת זאת, למשקאות קרים כדאי להעדיף דבש בהיר וקליל, עם שמץ של חמצמצות. הדבש הוא חומר מופלא היודע להזהיב ולזגג אוכל. נספג בתבשילים ובמאפים ומעניק להם את הבישום המייחד אותו, הנישא בכל בית בערב ראש השנה כשאמא אופה את עוגת הדבש המסורתית. שתהיה לכם שנה מתוקה!
לפרטים והזמנות, מכוורת נגוהות: [email protected] 054-7973361
