כבר לפני שנתיים זה קרה- משאיות זבל, כל אחת מהן נושאת 40 טון זבל, הגיעו ושפכו באופן פירטי את הזבל בשטח של גן לאומי תל ערד. אתמול (27/1/2021) פונה הזבל במבצע מיוחד של רשות הטבע והגנים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה.
מאת: ענת רסקין
נושא השלכת פסולת פירטית בשטחים הפתוחים של הנגב אינו חדש. הנגב מלא בערימות זבל שכאלו המושלכות ע"י נהגי משאיות המבקשים להימנע מתשלום היטל ההטמנה. בנוסף למפגע הסביבתי הקשה הזה לא פעם מלווה השלכת הפסולת הפירטית גם בשריפת הפסולת היוצרת ריחות וזיהום אוויר בלתי נסבל, במיוחד אם יש בסביבה ישובים שכנים. רבות נכתב על כך למשל בהקשר זה על יחסי השכנות בין רהט לישוב גבעות בר בנגב המערבי. המצב הבלתי נסבל הביא ליצירת פורום ראשי רשויות בדרום עם המשטרה, המשטרה הירוקה, רט"ג, המשרד להגנת הסביבה וגופי אכיפה שונים במטרה לפעול ביחד ולתגבר את האכיפה על משליכי הפסולת בשטחים הפתוחים ולפעול להפסקת התופעה המכערת ופוגעת בטבע של מרחבי הנגב.
לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה 60% מהחומרי המסרטנים באוויר הם חומרים הנוצרים משריפת פסולת. 80% מהפסולת בישראל אמורה לעבור לאתרי הטמנה. (למשל: הדודאים בנגב המערבי או אפעה שבמישור רותם שליד ערד) להבדיל מארצות אירופה רבות הממחזרות פסולת או הופכות אותה לאנרגיה חלופית במפעלים ייעודיים. אלא שהיטלי ההטמנה הגבוהים יצרו מצב בו נהגי משאיות מעדיפים להשליך את הפסולת בדרכים או בשטחים פתוחים שהם מוצאים באישון לילה, מאשר להביא אותם לאתרי ההטמנה.
אחד התוצרים של הלחץ על המשרד להגנת הסביבה היא יחידה חדשה שהוקמה בתוך רשות הטבע והגנים- "היחידה למניעת השלכות ושריפת פסולת", בראשה עומד עדן אוליאל. אוליאל מספר שרט"ג החליטה לא רק לפנות את ערימות הפסולת המושלכות בשטחים שבראשותה ולשמש בכך דוגמא לרשויות אחרות, אלא גם להגביר במקביל את האכיפה. לשם כך הם עושים פעולות אכיפה מאסיביות של פקחים הכוללות גם שימוש ברחפנים, מצלמות מוסלקות , דרישה לניקוי של מקומות וכו'.
אתמול במבצע משותף של היחידה המיוחדת של רט"ג, מנהל מרחב נגב צפוני עזרא ששון, מנהל גן לאומי תל ערד גבי צנטנר (שמזה שנתיים פונה ומבקש שהאשפה תפונה משטח תל ערד!) פונו סוף-סוף ערימות אשפת בניין ובית שנזרקו בשטח הגן הלאומי. בנוסף נבנתה סוללת עפר בשטח בכדי להקשות את מעבר המשאיות והרכבים השופכים אשפה בשטח, הוקמו גדרות והוטמעו בשטח אמצעים טכנולוגיים למעקב אחר העבריינים.
עלות מבצע הפינוי מוערך ב-100,000 ש"ח ואולי יותר ועל כך אומר עדן אוליאל: " כל רשות צריכה לתגבר את מספר הפקחים שבראשותה בכדי להגביר את האכיפה בנושא. עלות המשכורות קטנה מאד לעומת עלויות פינוי האשפה משטח השיפוט של הרשות עליה היא אחראית וחלק מהכספים בעצם מוחזרים לרשות אחרי ההטמנה".
יש לציין שבצומת כביש 31 עם כביש 80 , הצומת המובילה לגן לאומי תל ערד, נשפכה בשנתיים האחרונות אשפה פירטית הכוללת אשפת בניין, בית ואפילו גוויות של כבשים, אך אין מי שיסכים לפנות אשפה זו בטענה שהאשפה הושלכה בצד המערבי של כביש 80 שטח המוגדר כשטח גלילי- ז"א שטח שאינו בתחום האחריות של אף רשות מוניציפלית. שטח ההפקר מנוצל היטב ע"י העבריינים להשלכה פירטית של אשפה. ערימות אשפה אפשר גם לראות לאורך כביש 31 וכביש 6 דרום שגם הן לא 'שייכות' לאף רשות ומזהמות את השטחים הפתוחים והנוף המדבר- ומושיע אין…
כתבות נוספות בנושא-
הגליל מטנף את השטחים הפתוחים והיערות שנו בנגב
