"מאחורי הקלעים של הכל קליה מתאפרת" כך כתב בשירו שמעון פרס על הקבוץ לחוף ים המלח. מי שמגיע כיום לחוף קליה יבחין כיצד מתחם ההתנחלות של הקבוץ שנעזב עשרות שנים מתחיל לקבל צבע וצורה בעזרת אומני גרפיטי מהארץ ומהעולם שהתגייסו למאמץ והופכים את המקום לגלריה 430-

מאת: ענת רסקין

קַלְיָה או נח"ל קלי"ה, הוא התנחלות וקיבוץ ישראלי הממוקם בנקודה הצפונית ביותר של ים המלח, למרגלות הרי מדבר יהודה ובצמוד למערות הקומראן כ-40 ק"מ מירושלים, דרומית לעיר יריחו בתחום המועצה האזורית מגילות.

משנת 1929 נשאה את השם 'קליה' שכונה ששימשה את פועלי כריית המלח, פועלים חלוצים יהודיים, שחיו במקום ועבדו במפעל המלח שהקים מהנדס המכרות היהודי משה נובומייסקי מסיביר. הפועלים, רווקים ונשואים, גרו לרוב בירושלים וברמת רחל, נאלצו לעבוד בגפם ונפגשו עם משפחותיהם  בחגים ושבתות. לכן הקימה החברה בשנת 1933 שכונת מגורים בצפון ים המלח עבור אנשי החברה ובני משפחותיהם ודאגה לשירותי חינוך ובריאות. ב'שכונה היהודית' התגוררו כארבעים משפחות. וצפונית להם הוקם מחנה נפרד לעובדים הערבים.

היישוב, כשאר חבל הארץ נקרא על שם חברת "קליה: שפת ים ומבראה בע"מ". חברה זו פעלה בצפון ים המלח מראשית שנות השלושים ועד למלחמת העצמאות, והפעילה מלון, מסעדה ושאר אתרים באזור. החברה כשלעצמה, נקראה על־שם האשלגן (kalium בלטינית) שבים המלח. עם השנים כנראה נשכחה משמעות השם, ושם היישוב נדרש כראשי תיבות בדיעבד של המילים :"קם לתחייה ים המוות"=קלי"ה.

במלחמת העצמאות נכבשה השכונה ונהרסה על ידי הירדנים. לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1968, הוקמה קליה מחדש בתחילה כהיאחזות נח"ל. נח"ל קלי"ה, התנחלה בחוף הצפוני-מערבי של ים המלח, בתוך המחנה הירדני הנטוש. במאי 1975, שנה לאחר האזרוח, עברו חברי הקיבוץ למקום הקבע, כ-ק"מ צפונית למערות קומראן. בין ענפי התיירות של הקיבוץ נמנה חוף הרחצה- חוף קליה.

מי שמגיע כיום לחוף קליה בצפון ים המלח יבחין כיצד מתחם נח"ל קלי"ה שנעזב עשרות שנים לטובת בניית הקבוץ במעלה ההר, מתחיל לקבל צבע וצורה בעזרת אומני גרפיטי מהארץ ומהעולם שהתגייסו למאמץ. את שרידי שכונת משפחות הפועלים של  "חברת האשלג הארצישראלית" אפשר לראות כיום מעט צפונית למתחם נח"ל קלי"ה (לכו צפונה וחפשו את השלט החום המציין "השכונה העברית הראשונה" במקום נשארו כמה בניינים, בריכת שחייה ובניין המשטרה ממש בצומת הלידו).

איתי מאור, 30, בן קבוץ קליה, מנהל את חוף קליה כבר 3 שנים. במסגרת תפקידו פנה לבן מחזור שלו בקבוץ, ליאור ליפשיץ, בבקשה לצבוע את המבנים הנטושים בכניסה לחוף כדי לשפר את חזות החוף. ליאור הוא בעל סטודיו למיתוג גרפי בתל אביב ומרצה לתקשורת חזותית באקדמיה עמק יזרעאל. "אבל לצייר על קירות זה שונה מאשר לצייר במחשב" הוא אומר ולכן השניים החליטו להוציא קול קורא לאומנים. הכוונה הייתה לפנות לאומנים מקומיים אבל עד מהרה אומני גרפיטי מכל הארץ רצו לקחת חלק בפרויקט שהחל בספטמבר 2018. ההנחיות הכלליות לציורים היו: העלאת המודעות לים המלח, דו קיום ונוף מדברי.

איתי אחראי על המימון והתפעול ביחד עם עובדי חוף קליה שנרתמו לפרויקט. בסשן הראשון והשני חברת טמבור תרמה צבעים וציוד. האומנים הגיעו לעבוד בהתנדבות והתארחו בקבוץ. גם אומנים מחו"ל השתתפו, כמו אומנים מקסיקנים שעיריית תל אביב הביאה ובימים החופשיים שלהם הגיעו לים המלח לצבוע מבנים. ליאור שאחראי על חיפוש אחר אומני הגרפיטי ומיונם מספר שבתחילה שלח מיילים לאומנים בלי לדעת מי יענה לו. "וזה התחיל לרוץ.. כמו כדור שלג זה גדל מאז הסשן הראשון.. נהיה מטורף! זה די מניע את עצמו עכשיו".

בזמן העבודה נבנו הצללות, עמדות שתייה לעובדים שהקדישו 3-4 ימים לצביעת המבנים. במאי נערך סשן שני, באוקטובר סשן שלישי בו כבר השתתפו 15 אומנים, כולל אומנים שהגיעו במיוחד מאורוגוואי ויוון. באוקטובר 2019 מתוכנן סשן נוסף בתקווה שעד אז יצליחו לגייס משאבים להמשך הפרויקט. "עד היום אומנים יוצרים קשר ורוצים להגיע לעבוד במקום".

בעצם הם מנסים להחיות מחדש את המתחם שנעזב. "לא עם אנשים אלא בצורה אחרת.. עם צבע, אופי למקום ותנועה שתגיע בעקבותיהם". עם החשיפה הם מקווים שיהיה קל יותר לגייס תרומות או חסות להמשך הפעילות במקום. "אין עוד פרויקט כזה בארץ" טוען ליאור וכשאני שואלת למה יש הענות כזו של אומני גרפיטי להגיע ולצייר ב'קצה העולם'? הוא מסביר את הצורך של האומנים שיהיה להם מקום מסודר לביטוי האומנותי שלהם. מקום שנותן כבוד והערכה לאומנות. "אומנות רחוב מקבלת יותר כבוד היום. דדה וניצן למשל הם אומנים שציירו בקלייה והם גם מציגים עבודות שלהם בגלריה בכיכר המדינה בתל אביב הנמכרות בסכומים גבוהים".

ליאור מספר על תהליך אישי שעבר בגילוי עולם הגרפיטי על רבדיו, אומניו שלו ותהליכי העבודה הייחודיים. ביחד עם איתי הם מקווים שניהם להצליח לשלט את המתחם בשלטים שיספרו על כל אומן ויצירתו. וגם את הספור ההיסטורי של המקום וגלגוליו.

בחוה"מ פסח כשהגעתי לצלם את המתחם מצאתי קבוצת צעירים מציירים גרפיטי על אחד המבנים כשברקע מוזיקת באסים ואדי צבעי הספריי החזקים נישאים באוויר ומקשים על הנשימה. לדבריהם הגיעו ממרכז הארץ כי שמעו מחברים על המקום ורצו גם לצייר. ליאור מדגיש שהמתחם נמצא בבעלות פרטית של חוף קליה כך שבעיקרון הכניסה למתחם בכדי לצייר אסורה. "אנחנו משתדלים למנוע ציורים פיראטיים כאלו כיוון שרוצים לשמור על רף גבוהה של אומנות הגרפיטי. אבל אי אפשר תמיד למנוע זאת.."

הפרויקט הוא א-פוליטי הם מדגישים. זה פרויקט אידיאולוגי-סביבתי במהותו. כשהרצון להביא את מצב ים המלח והצורך לפעול לפתרונות (שלדבריהם קיימים אך לא מיושמים) למודעות הקהל. גם האומנים מתחברים לרעיון הסביבתי. בני הגרעין המבוגרים של קבוץ קליה, שחלקם אפילו לא גרים כבר בקבוץ, הגיעו גם הם לבקר ולראות מה השניים עושים. "קרו מפגשים שלא ציפינו שיקרו ובאופן כללי בני הגרעין שמחים שמחיים את המקום".

"הרגשות מעורבים לגבי מה שקורה באזור" משתף ליאור. מצד אחד "זה הבית שלי במובן הרחב של המושג. השקט, הנופים, החברים, המשפחה נותנים לי להרגיש מחובר לאזור ואני מגיע קבוע מתל אביב לבקר בסופ"שים". מצד שני הוא כואב את הבולענים וההרס בחופי ים המלח שדילגו על חוף קליה. "לכן העשייה שלי היא במטרה לעצור ולהעלות את המודעות למה שקורה".

איתי פרגמטי יותר ולדבריו התכנון העתידי הוא להפוך את המבנים למעין כפר אומנים עם מרכז מבקרים. המקום יהווה תוספת משמעותית לחוף קליה הזוכה כבר כיום לכמויות אדירות של תיירים, למרות נסיגת קו החוף. בחוף הפעיל יש מסעדה, חנויות, בארים, מזרונים ושאטלים לקו החוף בו יש גם אפשרות לשימוש בבוץ ים המלח. ובתכנון גם חאן אוהלים שיאפשר לינה במקום (כיום אין אפשרות לינה בחוף). לפרטים והזמנות-חוף קליה 

שמעון פרס כתב לקליה את "שבחי קליה" (לחן: קובי אשרת) : "מאחורי הקלעים של הכל,/ קליה מתאפרת../ עיר מקלט, מחוז דמיון, משלט של סוף, מקווה נואשת./ עדי בערבה – תמונה מודרנית דלוקה לפתע,/ אך לא מוצתת דלוקה לפעמים,/ אך לא עלומה, נוף בעתודה./ יפה כאישה ולוטה בעצב/ מאחורי הקלעים של הכל קליה מתאפרת."

המלצות לאטרקציות נוספות באזור:
נחל קומראן מעל קיבוץ קליה "תבואו תשבו תעשו קפה ותיהנו מהנוף"
מערות קומראן- גן לאומי עם ממצאים ארכיאולוגים חשובים!
בית הארחה בקבוץ קליה
ובהמשך חופי- עין פשחה, נחל דרגות..

לכתבה על מחנה העובדים בסדום-  www.goarad.co.il/מחנה-העובדים-של-מפעלי-ים-המלח-בסדום

מי שמעוניין לקרוא יותר על תולדות תעשיית המלח בצפון ים המלח, מחנה העובדים ועוד