ערד שוב חוותה מתיחות בין דתיים וחילוניים כאשר חסידי גור פלשו לבניין בית ספר "שובו" בערד ביום ראשון  אחה"צ (26/10/14) לאגף בבניין שהוקצה לתלמידים חילונים. בתגובה עשרות תושבים חילוניים הגיעו לבית הספר להביע את מחאתם והמהומה הייתה רבה. שופטת בית המשפט הסכימה לבקשת העירייה, להקדים הדיון בנושא לימים הקרובים.
מאת: ענת רסקין

קהילת גור שקבלה לאחרונה אשור מהעירייה להפעיל בחלק מהמבנה מוסד חינוכי שלהם מסרבת לחלוק את המבנה עם שותפים נוספים, דתיים או חילוניים, ודורשת את כל המבנה לעצמה.

את פלישתם למקום של בני הנוער החילוניים גיבו חסידי גור ובראשם הרב צבי ביאליסטובסקי, בפרוש צו בית משפט בו הרחיקה השופטת את עיריית ערד מהמבנה עד לדיון בבית המשפט למחרת בבקר. בדיון שנערך ביום שני הבהירה השופטת כי גם לקהילת גור וגם לעיריית ערד אין אישור כניסה למבנה ולאור המצב המתוח הסכימה להקדים הדיון ולקבוע אותו לימים הקרובים. בינתיים מחפשת העירייה מקום לימוד חלופי לתלמידים.

מבנה בית הספר 'שובו' נמצא בבעלות עיריית ערד מזה כשנתיים לאחר שעמותת 'שובו' סיימה את חוזה הפעלת בית הספר במקום. יש לציין שב'שובו' למדו תלמידים דתיים וחילוניים (רובם עולים חדשים) עם מורים חרדים שהפעילו את המוסד בפעילות מבורכת תחת הסיסמה: "מצויינות עם שורשים".

התרחבות קהילת גור בערד בתקופה האחרונה והזדקקותם למוסד לימוד לילדים שלהם הביאה לדרישה לקבל את המבנה שחזר לבעלות עירית ערד. בגלל ויכוח ציבורי ורגישות ציבורית הקיימת בעיר בין חילוניים לקהילת גור המתרחבת, עוקבה ההחלטה. עם זאת דווח ע"י תושבים כי אברכים של גור נכנסו ללא אישור למבנה ביה"ס ומקיימים קבוצות לימוד קטנות במקום. במקביל הגישה קהילת חב"ד גם היא בקשה לקבלת מוסד חינוכי עבור ילדיהם בעקבות החלת לימודי הליבה במערכת הלימודים שלהם. עירית ערד בקשה לחלק את המבנה הגדול של בי"ס 'שובו' בין שתי הקהילות ולענות בכך על צרכי כל הצדדים. אלא שקהילת גור לא הסכימה לכך.

בכדי לעמוד בכל הדרישות המופנות למערכת החינוך בערד ולעמוד מול מאבקי הכוחות בין קבוצות בעיר, החלה הרשות בסדרת החלטות המזכירה את משחק הכיסאות המוזיקליים- בכדי להימנע מעימות בין קהילות גור וחב"ד (שביניהם יחסים מתוחים גם כך) הוקצה לחב"ד אגף בבנין התיכון למקצועות התעשייה 'אורט-צור'. לשם כך הוצאו משם שתי קבוצות לימוד חילוניות. "קדימה" – עמותה התומכת לימודית ב-35 תלמידים להורים עובדים (בעיקר אימהות עובדות). במסגרתה התלמידים מקבלים עזרה בלימודים, ארוחה חמה וחוגים בשעות אחה"צ. ו "פרויקט הילה"- מסגרת לימוד של משרד החינוך לתלמידים שלא השתלבו במערכת החינוך הפורמאלית מסיבות מגוונות, (חלקם ילדים בסיכון) שזו ההזדמנות האחרונה שלהם להשתלב במערכת החינוך ולהשיג תעודת בגרות.

את תלמידי 'פרויקט הילה' העבירו למבנה גן ילדים בו למדו תלמידי חב"ד ואילו את תלמידי 'קדימה' העבירו לאגף של בי"ס 'שובו' לאחר שגדר הפרדה הוקמה בין שני האגפים, החילוני והדתי. בשני המקרים היה צורך שעירית ערד תכשיר ותשפץ את המבנים לייעודם החדש, דבר שהצריך משאבים לא מעטים (גן הילדים עדיין בשיפוץ ומאה אלף שקלים הושקעו באגף 'קדימה' ב'שובו' והתלמידים עדיין לא התחילו את לימודיהם בו!) .

אך קהילת גור התנגדה גם להסדר זה ודרשה את המבנה כולו לחזקתה. ביום ראשון בערב הם פלשו לאגף החילוני של המבנה אחרי שלבית המשפט הם ספרו כי פלשו למבנה כבר לפני שנה וחצי. עובדה משפטית זו החילה עליהם את 'חוק הגנת הדייר' והגנה עליהם מפינוי בעוד עיריית ערד קבלה צו הרחקה מהמבנה עד לדיון בביהמ"ש. לפי פרוש זה של צו בית המשפט נמנעה המשטרה לפעול להרחקת חסידי גור מהמבנה והראתה רק נוכחות במקום שמשך אליו עשרות תושבים חילוניים שבאו מתוך כוונה להתעמת עם חסידי גור והמהומה הייתה רבה. ביום שני בית המשפט הבהיר כי כוונת הצו הייתה ששני הצדדים מורחקים מהמבנה אבל חסידי גור התעלמו גם מההבהרה וחזרו ופלשו למקום!

את חוסר הסובלנות של החילוניים כלפי קהילת גור בערד קשה שלא להבין. קהילת גור מונה כיום כ- 700 משפחות (יותר מהכפילה עצמה בשנתיים האחרונות). המשפחות החדשות הנקראות להתיישב בערד באופן מאורגן ע"י הקהילה מתמקמות בתוך שכונות חילוניות. מצד אחד הגירה זו החיתה את שוק הנדל"ן בערד שעמד שנים בקיפאונו מצד שני צו הקהילה הינו שעל וילה משלמים רק 1 מש"ח ולא יותר. עובדה זו הביאה למכירת וילות גדולות ומושקעות במחירי עלות ולהתמרמרות גואה בקרב התושבים שבמקום שוק חופשי 'זכו' בתקרת זכוכית על רכושם.

הגידול המהיר של קהילת גור בערד גרם לכך שהם נראו ונכחו יותר בעיר. העובדה שקהילה זו חיה את חייה בתוך מוסדותיה ובתוך מסגרת סגורה שאינה משתלבת עם חיי העיר גרמה לחילוניים לחשוש משינוי צביון העיר. הגידול במספרם הביא לדרישות מוגברות למבני חינוך ומבנים ציבוריים מעבר למה שיש להם בקריה החינוך הגדולה והמהודרת שבנו בעיר. תרבות התנהלות מול רשויות שהביאו עימם מהשכונות בבני ברק הציגו בעיר תופעות כמו: הרחבת דירות או הקמת סוכות באופן פרטיזאני,  הפעלת עסקים קטנים בקומת קרקע של בנייני מגורים ללא היתרים, השתלטות על בנייני ציבור ומקלטים והסבתם לצרכי הקהילה או הפיכת וילות שנקנו בשכונות החילוניות לבתי כנסת או חדרי אירוח לאברכים המגיעים לשבתות בערד.

כל אלו הגבירו את המתחים בין החילוניים לדתיים שהגיעו לשיאים חדשים בבחירות לרשות בשנה החולפת. היה זה הנושא המרכזי עליו נאבקו המועמדים. ראש העיר המכהנת, טלי פלוסקוב, נצחה בעקבות שותפות עם בוחרי קהילת גור והם הוכנסו לקואליציה עם הקצאת תפקיד סגן וממלא מקום ראש העיר לנציג הדתיים. סגן נוסף, חילוני וחבר בקואליציה, נבחר בעזרת חסידי חב"ד. מאז נראה כי חברי הקהילה מרשים לעצמם להציב עובדות בשטח ולקבל היתרים לאחר מעשה. פוליטיקה ומתחים חברתיים נכרכו זה בזה ללא התר.

שיא השיאים בהתנהלות העירונית הייתה השתלטותם על מבנה בית הכנסת העירוני הגדול של העיר שייצג שיתוף פעולה בין חילוניים, מסורתיים וקהילת חב"ד. על הפרובוקציות, האלימות למינה, האיומים (אפילו ברצח הרב המכהן), התלונות ההדדיות במשטרה, נכתב רבות. בנין בית הכנסת העירוני הפך לסמל מאבק תרבותי בעיר מתוך ניסיון חילוני לשמר את הצביון הייחודי של שיתוף פעולה בין המגזרים. אלא שבקהילת גור חשבו אחרת. הם כנראה חשבו שהעובדה שמתפללים רבים משתייכים לקהילתם, המבנה אמור להפוך לשלהם. בסדרת פריצות למבנה, שנערכו בשבועות האחרונים וכללו שבירת שערים נעולים, ניפוץ חלונות ודלתות (הכול מול מצלמות המשטרה) התיישבו פיזית בבית המריבה, קבעו עובדות בשטח, מבלי שקבלו תגובה הולמת ממשטרת ערד או הרשות..

אם המאבק על בית הכנסת המרכזי שבר שיאים בפילוג ושנאה הרי שקביעת עובדות בשטח, באמצעות פלישה לבי"ס 'שובו', בימים בהם תושבי ערד עסוקים בהפגנות ומלחמה על מקורות פרנסה וכאב בעקבות פיטורים וסגירת מפעלים בעיר- הינו ציני להחריד.

תמוה הדבר שלאור סכסוך אזרחי טעון ונפיץ כל-כך, בית המשפט לא מצא לנכון מלכתחילה להבהיר כי שני הצדדים מורחקים מהמבנה עד לדיון המשפטי. תמוהה גם העובדה שמפקד משטרת ערד לא מצא לנכון ליזום פנייה לשופטת בבקשה להבהרה, כזו שתמנע הפרות סדר ותאפשר לו פינוי מיידי של הבניין. ויותר מכך תמוה שהסטאטוס המשפטי של מבנה בי"ס 'שובו' אינו מעוגן בחוק באופן ברור ומוחלט על כל היבטיו וכל פעם נוצר מצב חדש שמצריך פנייה לדיונים בבית משפט. מצב הגורר אחריו מתיחות מיותרת בין הציבור החילוני והדתי בעיר.

כשבפועל, באופן פרדוקסאלי, המפסידים העיקריים הם התלמידים החילוניים שהטיפול בהסדרת מקום לימודיהם לא הסתיים וחלקם אף לא התחיל ללמוד באופן סדיר בעקבות המהומות!  מהעירייה נמסר כי מחפשים לתלמידי 'הילה' פתרונות וכי אחת ההצעות היא לימוד בכתות בתוך תיכון 'אורט-ערד'.  ואלו תלמידי 'קדימה' ימשיכו ללמוד במבנה שהוקצה להם. המבנה שופץ מבפנים ומבחוץ ועומד במבדקי תקני הבטיחות. הוכנסו רהיטים חדשים ומחשבים. בקרוב יותקנו בחוץ מתקני ספורט לטובת התלמידים והשיפוצים ימשכו לפי הצורך.

כתבה נוספת בנושא: קרב רב – הקרב על בית הכנסת הגדול של העיר ערד