(צילום-פקח רט'ג אוהד יהלומי / צילם- מידד גורן / צילום-אן וסרמן / צילם- צור מגן / צילום-יחידת חילוץ ערד)
גוזל של עיט ניצי, זן דורס נדיר, התגלה בצוק מעל גב קינה שבנחל קינה ליד ערד. שביל המטיילים הוסט ושומר הוצב במקום בכדי למנוע פגיעה בגוזל ולספק מידע למטיילים.
מאת: ענת רסקין
לפני כחודש מטייל שטייל בנחל קינה גילה את קן העיט הניצי הנמצא כ-10 מ' מעל גב קינה. המטייל התקשר לבשר זאת לרשות הטבע והגנים. הרשות הציבה תצפית על המקום ולפני כשלושה שבועות הבחינו פקחי הרשות כי בקן בקע גוזל.
אוהד יהלומי פקח אזור הדרום של רט"ג: "מדובר באחד מתוך עשרה זוגות של המין המקננים בכל הארץ. הדורסים הללו הינם מונוגמיים ושבים מידי שנה לאותם אתרי קינון. נחל קינה מהווה טריטוריה עבור הזוג הנ"ל והם שבים אליו מידי שנה. מאז 2006 היו כמה התחלות של קינון בנקודה הזו אך כולן ננטשו לפני שלב הבקיעה ואנו מניחים שהסיבות העיקריות לכישלונות הנשנים בקינון הינן פעילות מסוקים של חיל האוויר ומטיילים."
בתקופה האחרונה נחל קינה הפך להיות אזור מאד מטויל ומסלול הטיול עבר ממש מעל הקן. "תצפיות על הקן זיהו שנוכחות המטיילים מפריעה למהלך הדגירה והיה אף חשש לשלומו של הגוזל" מספר הפקח, אי לכך רשות הטבע והגנים פנתה לוועדה לסימון שבילי ישראל (ובעזרתו של דב פוניו מקבוצת ערד-מדבר יהודה המוליך קבוצות מטיילים לגב קינה), וביחד סימנו שביל מטיילים חדש שמסיט את תנועת המטיילים למקום המפריע פחות לקינון העיט הניצי.
במקום הוצב שומר בתשלום המתצפת על הקן מבוקר ועד ערב, "השומר המצויד בטלסקופ גם מסביר למטיילים על העיט והסכנות העורבות לו". המטיילים מתבקשים לא לשהות בגב קינה ולפנות לגבים אחרים הנמצאים בהמשכו של הנחל.
עפ"י נתוני החברה להגנת הטבע העיט הניצי נפוץ במדבר יהודה, בשומרון, בגולן ובנגב אך הוא זן נדיר הנתון בסכנת הכחדה. אוכלוסיית החבל הים-תיכוני מונה זוגות בודדים (1–2 בגולן , 1–2 בשומרון). בחבל המדברי נותרו כ-10 זוגות בסך הכול.
עפ"י נתוני רשות הטבע והגנים מאוכלוסייה של כ-50 זוגות בשנות ה-40 של המאה הקודמת שקיננה בכל האזורים ההררים בארץ, ירדה אוכלוסיית העיט הניצי לכדי כ-25 זוגות בסוף שנות ה-70 ופחות מ-10 זוגות כיום. אך גם חלק מהזוגות שנותרו אינם מצליחים להתרבות כלל או לגדל גוזלים לכלל פריחה. בכך נמנעת הצטרפות של פרטים חדשים לאוכלוסייה ההולכת ומזדקנת.
העיטים חיים בזוגות ובטריטוריות קבועות, וניזונים מיונקים קטנים ועופות, אותן הם לוכדים בעזרת טפרים חזקים. העיטים הם מונוגאמיים ודוגרים על ביציהם במשותף. יואב פרלמן ממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע מוסיף ומספר כי העיט הניצי הינו דורס גדול שמוטת כנפיו יכולה להגיע ל-2 מ'. הוא דוגר בקניונים מצוקיים ולוקח כחודשיים עד שהגוזל עוזב את הקן. "להבדיל מדורסים אחרים שהם מגושמים, העיט הניצי זריז מאד כמו נץ (ומכאן שמו) ומתמחה בציד עופות בתעופה".
גורמי הסיכון העיקריים של העיט הניצי, כמו של כל אוכלוסיית הדורסים בארץ, הם הרעלות- דבר שגרם להכחדה מוחלטת מהחבל הים תיכוני העשיר בשטחי חקלאות. מזונם העיקרי שם הינו ככל הנראה חוגלות. לפיכך נותרה מרבית האוכלוסייה במדבר יהודה ובנגב. כמו כן חמיסת קינים לצרכי אילוף הצפרים הצעירות לצייד (בעיקר ע"י האוכלוסייה הפלשתינאית בשומרון) וירידה בזמינות המזון, כתוצאה משינוי בית הגידול וציד (חוקי ובלתי חוקי).
הפעילות למניעת הכחדת מין העיט הניצי בארץ כוללת שילוב בין מאמצי מעקב ורישום על האוכלוסייה, שמירה על קינים, איתור שטחי הפעילות החשובים לשרידה במיוחד של פרטים צעירים, רבייה בשבי והשבה לטבע.
רק בשנה האחרונה נרשמו מספר ניסיונות הצלה של העופות הדורסים הנדירים הללו. בפברואר 2011 נכנסו מטיילים לאזור נחל חבר בשמורת טבע מדבר יהודה לאזור האסור למטיילים והיה חשש לפגיעה בקיני דורסים נדירים באזור. גם העיט הזהוב נמצא בסכנת הכחדה (ההערכה היא כי בישראל קיימים לכל היותר 7 זוגות מקננים) ובאפריל 2012 הוקפצה יחידת חילוץ ערד ע"י הפקח אוהד יהלומי למצוק במדבר יהודה בכדי לעזור לו להציל גוזל של עיט ניצי שנצפה כשהוא במצוקה. עד שהצליחו להגיע לקן היה מאוחר מידי והגוזל מת. גילוי של עיט זהוב שנדרס על כביש 40 בשעה שאכל מפגר של חיה שככל הנראה נדרסה בעצמה, הזניק את פקחי רשות הטבע והגנים ואנשי מרכז הצפרות ברמת הנגב לקן באזור נחל לבן, בסיוע של יחידת החילוץ "הר הנגב" הוחלט לגלוש לקן ולאסוף את הביצים למדגרה מלאכותית משוכללת, וכך להעניק להן סיכוי לבקוע- ולגוזלים סיכוי לשוב לטבע. הביצים הועברו אחר כבוד למדגרת גן החיות התנ"כי, אלא ששם הן נבדקו ולאכזבת כולם נמצאו כלא פוריות.
הצעדים הננקטים או המתוכננים למניעת הכחדת העיט הניצי הם חלק מיעדי "פרויקט פורשים כנף" להצלת עופות דורסים בישראל, בו נוטלים חלק אנשי רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, אנשי חברת חשמל וצוות הפרויקט.
אשר דהן, סמנכ"ל לקוחות של חברת החשמל מדגיש, כי "חברת החשמל עושה כל שניתן על מנת לשמור ולהגן על אוכלוסיית העופות הדורסים בישראל, החברה פועלת מזה מספר שנים למיגון עמודי חשמל הנמצאים בקרבת אזורי המחייה של עופות גדולים, כדי למנוע התחשמלות של העופות. מיגון זה הוכיח עצמו ומסייע למשל לשימור אוכלוסיית הנשרים בישראל".
בספטמבר 2011 התכנסו באוניברסיטת ת"א, מיטב המומחים הבינלאומיים מהעולם- מאירופה, אפריקה וארה"ב – ליום עיון בנושא הצלת הנשרים והדורסים. המומחים הגיעו לארץ, נפגשו עם אנשי שמירת הטבע הישראלים וניסו לתרום מניסיונם להצלת אוכלוסיית הנשרים המקומיים.
שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים: "רשות הטבע והגנים משקיעה מאמצים רבים לאושש את אוכלוסיית הדורסים בישראל, אשר סובלת מבעיות רבות. כל פרט חשוב במאבק הזה".
