חייו של ג'וג'ו , יוסף אוחיון, המושבניק, בונה המכונות החקלאיות ממושב עין תמר שבדרום ים המלח השתנו ללא הכר בגלל תקלה בלחץ המים בדוד. בעקבותיה הוא הפך לאומן מצליח המציג את עבודותיו בגלריה במרכז העיר תל אביב ובתערוכות עיצוב ברחבי העולם. כך עלה ממינוס 400 מתחת לפני הים, לפני הים עצמם ואף הפליג בימים לארצות רחוקות.
שעות פעילות הסטודיו בעין- תמר:
ניתן לבקר בסטודיו בתיאום מראש בלבד: 052-2964677
א'-ה': 08:00- 15:00 בסופי שבוע וחגים: 10:00- 14:00
JOJO Gallery רחוב בן-יהודה 97 תל-אביב
כתבה וצילמה: ענת רסקין
תשע בבוקר וכבר חם. הקיץ החל להפגין נוכחות בנגב. הכביש היורד לים המלח מתפתל בסיבובים מסוכנים, ברכות ים המלח משמאל, להבי הסלע של הר סדום מימין. פירמידות המלח במפעל צורבות את העיניים בלובנן, שלטים מכריזים 'זהירות מוקשים'. שער המושב הקטן עין תמר שבדרום ים המלח נפתח רק אחרי תאום. כביש מושב צר משתרך בין שדות החממה, יריעות ניילון וכלים חקלאיים הפזורים בשטח. כדי הברזל הגדולים הצבועים בתכלת צרוב שמש, על רקע הרי מואב המחוקים באור הבוהק, משמשים כמראי דרך לסטודיו של האומן ג'וג'ו.
אולם התצוגה בסככה. אפלולית קלה ואז – חגיגה לעיניים. שפע צבעים ומוצגים. כדי ענק לצד ציורי אבסטראקט עם שמש ואן גוך, מלוא הקיר פסלי צפורים ופרפרים וכמובן רהיטי הברזל המיוחדים, המאפיינים את עבודתו של ג'וג'ו, בסגנון עיצובי-פסולי כסגנונו של גאודי ובגימור קראמי מבהיק. צבעוניות רכה של ורודים, תורכיזים למיניהם וצהוב רך המאפיינים כל כך את אזור ים המלח, חומי האדמה לצד שחור, אדום וכחול מבריקים. קווים גליים המעניקים תנועת זרימה באוויר הקיץ העומד.
סטודיו העבודה לעומת זאת נראה יותר כמסגרייה. ברזלים, מכונות חיתוך והלחמה וחצר בה זרוקים חומרי הבלאי. זה השילוב המעניין אצל ג'וג'ו – החקלאי איש האדמה, בונה המכונות החקלאיות שבעזרת לחצי מים יוצר מברזל אומנות מעוגלת וזורמת בצבעים המשובבים את הנפש.
למה חוזר מוטיב האשה בהריון בעבודותיו והקווים המעוגלים של דמות האשה על כך אין לו תשובה. "הריון – שם עולמנו מתחולל, נבנה. זהו בריאת העולם. אבל באמת שלא כיוונתי לבריאת העולם. זה יצא מהבטן".
למרות שכאוטודידקט הוא יוצר מהבטן הקטע המעניין לדבריו בתהליך היצירה זה "הגילוי, היצירה הרוחנית, ההזיה. צריך להתנתק מהיום יום והחיים הרגילים עם הכללים ולנסות ליצור עולם חדש, אחר עם כללים וחוקים משלו. אם אתה מסוגל לחשוב ולפנטז, המוח רואה בדמיון לפני שזה יוצא לפועל". אחר כך מגיעה העבודה בפועל – "צריך לתרגם את המחשבות לעשייה וגם להתפשר עם התוצרים בגלל עניינים טכניים. זה אף פעם לא מה שאתה חושב".
ג'וג'ו אינו מהאומנים המתייסרים בעבודתם. מאלו הרודפים אחר הצורה הרוחנית המושלמת אותה הזו. "חשוב לתפוס את הרגע, הסיטואציה. לבודד אותה ולהעצים אותה" הוא מנסה להסביר את תפיסת עבודתו המאוד מעשית. לפעמים הוא מתכוון ליצור דבר מה ובסוף זה מתגלגל למשהו אחר וגם זה בסדר מבחינתו, הזרימה הזו, המאפיינת גם את קווי יצירותיו.
האומנות לגביו זו "עבודת מחקר, בדיקת גבולות, אפקטים, סיטואציות. להיות סקרן ולחלום כל הזמן. המרתק באומנות זו העובדה שיוצרים עולמות אחרים ומושכים מהם לעולם הזה". העיקר זה ליצור דבר שונה וחריג. להעז ולתבל את החיים.
למרות שכשמדברים על אומנות הוא מדבר על העזה ויצירת השונה והחריג נראה שבחייו התנהל ג'וג'ו בצורה מאד מחושבת ומאופקת. לאומנות פנה רק בשנים האחרונות כיוון שחשש בצעירותו לסכן את המשפחה מהבחינה הכלכלית. כבר שמונה שנים שהוא עוסק באומנות באופן בלעדי. לא עוד חקלאות ולא עוד בניית מכונות חקלאיות. עכשיו בגיל 51 כשהילדים גדלו והוא התבסס מהבחינה הכלכלית הוא יכול להרשות לעצמו לעסוק רק בה. "בשלמות, כוח ואיזון נפשי בלי להרוג אנשים בדרך".
ג'וג'ו נבוך לשאלה אם הוא מגדיר את עצמו כאומן. בעבר לא רצה להתהדר בתואר לא לו, הוא מסביר. "כשהעשייה תופסת אופי וכיוון זה יוצר עניין אצל הרבה צופים והם מגדירים אותך בכינויים כמו: אומן, מעצב, ואז זה נדבק אליך". יותר טוב לו כשאחרים מגדירים אותו. כי אומנות לגביו זה משהו ערטילאי, לא ברור. "אין הגדרה חד משמעית, הכול פתוח. למרות שכיום הכותרת 'אומן' מתאימה לי. אני חי בשלום איתה".
מסתבר שלמושג הריון בכל זאת יש משמעות בחייו המאופיינים בתהליכי הבשלה איטיים. כבר בצעירותו ידע שהוא רוצה לעסוק באומנות ועיצוב "אבל זה לא היה הזמן". התקלה בלחץ המים במכונה שיצרה את הדוד המעוות הציתה בתוכו את רעיון היצירה והגיעה בדיוק בזמן מבחינתו. אבל גם אז הוא צעד שלב אחר שלב.
קודם בנה את הכורסה המפורסמת שלו – כורסת "יונג" שפותחה בטכניקת לחץ המים. אותה הציג בתערוכת עיצוב בגני התערוכה בתל אביב וזכה בהתפעלות ומחמאות שעודדו אותו להמשיך בדרכו. "מים משנים צורה של מתכת וגורמים לה להיראות רכה, שונה. הבנתי שלא חייבים לרקוע מתכות כדי לפסל בהן, אפשר להפעיל עליהן לחצים וזרמים של מים. פתאום הרגשתי שיש לי איזו אמירה שאני רוצה לבטא".
"דברים מבשילים לאט. לוקח זמן לפתח רעיון כמו עיבוד המתכת, הציפויים והצביעה. צריך לקנות תנור ואח"כ ציוד. לעסוק בניסוי וטעייה ובו בזמן להמשיך לעבוד ולהתפרנס". אז הגיע הצורך לפרסם את העבודות ולהתפתח. כדיו המיוחדים קשטו את הטיילת לאורך חוף בתי המלון של ים המלח ועם הזמן הוא פתח גלריה ברחוב בן-יהודה 97 בתל אביב. "היו חששות ופחדים לעבור לתל אביב". ארבע שנים כבר חלפו בסך והמקום זוכה למחמאות ותיירים אוהבים לבקר בו.
לאור ההתפתחויות המשפחה נמצאת על הקו בין מושב עין תמר בדרום ים המלח שמספק שקט ומאפשר לג'וג'ו לעבוד וליצור, לבין רחוב בן יהודה בתל אביב, העיר הגדולה. "מעברים יוצרים גירוי. חושפים לדברים חדשים ומעוררים. יש חשיפה ומגע עם קהל גדול יותר. אפשר לקבל חוות דעת ואומן צריך את זה" מסביר ג'וג'ו את אורח החיים החדש שלו. בעוד בתו לומדת בארה"ב עיצוב מנהל בנו את הגלריה בתל אביב ואשתו דגנית, אומנית כדרות בפני עצמה, מקדישה את זמנה לניהול עסקיו. צילום של אשתו ממנו יצר פסל קיר בשם 'אמא' זוכה להצלחה גורפת וג'וג'ו שמח לתוצאה שיצאה מבין ידיו בדמותה של אשתו.
כיום בין לקוחותיו המרכזיים של ג'וג'ו בחו"ל נמנות גלריות ענק כמו מרכזי העיצוב Living Walls"" וHigh" Fashion Home" בארה"ב וכן רשת העיצוב הגדולה ביותר באוסטרליה David Jones"". זאת בנוסף לעשרות גלריות וחניות עיצוב אחרות המציגות פריטים נבחרים מהקולקציה שלו.
כמו כן, הוא מתמחה בפרויקטים של עיצוב בתי מלון ודירות יוקרה ולאחרונה סיים פרויקט גדול בבית המלון "Harrah Resort Atlantic City" שבארה"ב ובבית המלון ""Bastille אשר בפריז. ההצלחה הגדולה ביותר היא באוסטרליה שם קיימת מודעות רבה לשם "JOJO" והערכה רבה לעיצוביו. כורסת ה YONG שלו אף כיכבה בצילומים של הגרסא האוסטרלית של אמריקן איידול. ( (American Idol .
ג'וג'ו הינו שם כינוי, המגיע מבית אבא בקזבלנקה שבמרוקו, לשם ג'וזף. למרות ריבוי דמויות הנשים בהריון בציוריו, בפסלי הקיר שלו, בחמוקי כדיו, ברכות ובחושניות קווי הציור שלו, בעצם אבא הוא שהיה המקור להשראה וללמידה שלו בתחום האומנות. אביו עסק בעצמו בפיסול ולפרנסתו יבא והפיק אבקות צבעים אותן מכר בשוק. בשנת 1964 כשהמשפחה עלתה ממרוקו לישראל והתיישבה בנהרייה עסק האב בהפעלת בית דפוס. צבע וגרפיקה עיצבו את עולמה של המשפחה ואת ג'וג'ו השוליה, שלמד והושפע מהאב ואחיו הגדולים ממנו שעסקו כולם בציור ופסול.
בגיל 24 נשוי ואב לילד החליט לעשות את השינוי והצטרף ל- 21 משפחות שהקימו את מושב עין תמר בדרום ים המלח. בלי רקע בחקלאות עזב את העיר נהרייה ועבר למדבר האקזוטי לגדל מלונים, עגבניות ופרחים. 17 שנה עסק בחקלאות, בתוכן גם עשה הסבה לבניית מכונות חקלאיות, פרנס את המשפחה ושמר בליבו את הרצון לעסוק באומנות.
עד שקרתה התקלה במכונת המיון החקלאית וג'וג'ו 'נכנס להריון'. "עבדתי בשדות עם מכונת מיון שבתוכה מכל מתכת. משהו השתבש והמכל התעקם". אחרי התקלה המבורכת מיהר ג'וג'ו לביתו, אסף מתכות וצינורות והתחיל לעבוד – בשיטה אשר איש לא גילה לפניו. "טכניקת לחץ המים". הטכניקה הייחודית מאפשרת לתעל ולווסת את הזרמים, לעצב ריהוט ייחודי עשוי ברזל בעל קוויים גליים דמויי כריות כמו גם לווסת ולתעל את זרמי חייו של "JOJO".
