(צילום-ענת רסקין)
לחי ולצומח השכלנו להקים שמורות טבע, למה שלא נגדיר עבור בני האדם איים של אוויר נקי? בשמורות האוויר הנקי יורחב וייושם עיקרון הזהירות המונעת, בכל הקשור לחשש לפגיעה בבריאות התושבים כתוצאה מזיהום. האזור יסומן, האכיפה תתוגבר והתושבים יוכלו לנשום. האם אחת הדוגמאות המתבקשות היא העיר ערד?
באדיבות העיתונאי ערן דקל, nrg-מעריב
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/278/004.html
העלייה ברמת החיים וביסוסה של ישראל כמדינה מתועשת בעשור האחרון הביאו לעלייה גדולה בשימוש במקורות אנרגיה הגורמים לזיהום סביבתי. צריכת החשמל הוכפלה, הוכפל מספר כלי הרכב הנעים בכבישי הארץ וגברו לחצי הפיתוח להקמת מפעלים בסמוך ליישובי אדם.
מחקרים מראים קשרים סיבתיים בין זיהום אוויר לבין תחלואת ילדים ותינוקות: נזק לעוברים – מה שהאמא נושמת מתבטא בעובר, סיכון גבוה יותר לתמותה מתחלואה נשימתית בגיל הינקות, לפגיעה בהתפתחות הריאות ובתפקודן, להחמרה של אסתמה, שיעול וברונכיטיס, לפגיעה בהתפתחות מערכת העצבים ולליקויים קוגניטיביים.
"העולם היום יודע", מסביר ד"ר ג'יימס קֶריקון, יו"ר הקואליציה לבריאות הציבור, "שזיהום אוויר הוא הגורם המרכזי למחלות כמו: סרטן, מחלות לב, שבץ מוחי ועוד. המחקרים בתחום מצביעים על 10% יותר תחלואה בסרטן בנפת חיפה מהממוצע הארצי". מחקרים אחרונים הוכיחו כי אף עלייה זמנית ברמת זיהום האוויר גורמת לעלייה בשיעור האשפוזים של ילדים וקשישים. ובחיפה נמצאו פי 2.5 יותר ילדים חולי אסתמה מאשר הממוצע הארצי.
פעולת הנשימה אינה מובנת מאליה עבור הלוקים במחלות נשימה. יש מהם אשר נאבקים על כל נשימה ונשימה. והתוצאות ההרסניות באות לידי ביטוי מבחינת המדינה והחברה: משפחה במצוקה, וחברה שנושאת בנטל יותר גדול. חולים אלה מושפעים מאוד מאיכות האוויר, עד כדי כך שרבים מהם מעתיקים את מקום מגוריהם לאזורים בעלי אוויר נקי, שם הם יכולים לזכות באיכות חיים, או אף בחיים עצמם. יישובים אלה נותנים אפשרות בחירה לכל אדם שאיכות האוויר מהווה שיקול חשוב בנוגע למקום מגוריו, ובפרט להורים לילדים חולים.
מכאן התבקש הצורך בהגדרה והגנה על תאי שטח המתאפיינים באוויר נקי במיוחד, כמקום של איכות חיים והצלת חיים ללוקים במחלות נשימה וכמקומות של בריאות לילדים. כך עלה על ידי עו"ד אפי מיכאלי, מומחה למשפט חוקתי ודיני הפרטה, הרעיון של "שמורת אוויר נקי".
אחריות לגבי איכות האוויר
שמורת אוויר נקי תוגדר כאזור שבו נשמרת איכות האוויר המשובחת. בשמורות האוויר הנקי יורחב וייושם עיקרון הזהירות המונעת, בכל הקשור לחשש לפגיעה בבריאות התושבים כתוצאה מזיהום; מקומות אלה יזכו לתכנון אזורי המאפשר פיתוח כלכלי ויישובי על פי עקרונות הקיימוּת, תוך שימת דגש מיוחד על שמירת איכות האוויר; הם יסומנו באמצעות שילוט בכבישים המובילים אליהם וכן בתחומי היישובים שבהם, דבר היכול לעודד תיירות מרפא עירונית; האוויר הנקי בשמורה יוכר בחוק כנכס ציבורי, ותיאסר פגיעה בו; ויוגדרו בחוק אופני אכיפה ודרכי ענישה כנגד גורמים מזהמים שונים אשר יפגעו באיכות האוויר, גם כאשר מדובר באירועים חולפים.
"האכיפה", מסביר עו"ד מיכאלי, "יכולה להתבצע על ידי הרשות העירונית, ממקום של תועלת; הרשות העירונית, הדואגת לכל תושביה ובפרט לחולי דרכי הנשימה, לא תיתן לקלקל את האוויר הנקי המייחד אותה".
"הרעיון הוא די פשוט. מדינת ישראל היא יחסית קטנה מבחינת טריטוריה. אזורים שמתאפיינים בלחות נמוכה אין בהרבה מקומות בעולם, ובטח לא בישראל. כיום לא ידוע על משהו דומה בעולם. ישנה דוגמה בגרמניה ובקנדה, שם החברה האזרחית לקחה על עצמה את המשימה לשמור על אזורים עם אוויר נקי יותר ביחס לאחרים, אך שם הרעיון היה להפחית זיהום באזורים שמועדים לזיהום יתר".
ערים שהועלו כאופציה ליישום אפשרי: נווה אטי"ב, מצפה רמון, ערד, מעלה שחרות, מתת, שליד הר מירון, קיבוצים בערבה ועוד. "היופי ברעיון", אומר עו"ד מיכאלי, "הוא בעיקר בפשטות שלו. לא צריכים לעשות פעולות מרחיקות לכת או ליצור מצב חדש כדי לגרום לרעיון להתממש. כשם שלצורך הגנה על שמורת טבע צריך בעיקר לגדר אותה ולשמור עליה, כך נדרש גם במקרה זה. הגידור אינו אפשרי, כמובן, ולכן הרעיון המרכזי הוא זיהוי המצב הקיים, קיבועו ושימורו באמצעות אכיפה מוגברת ואיסור על פעולות מזהמות בקנה מידה גדול. לשמור על תעשייה יותר נקייה באזור ולמנוע מפגעים".
כך יוכלו מקומות מפלט אלו, לתפקד כמוקד של סגולות בריאותיות עבור כל אדם, כיושב קבע או כמתרפא תקופתי. "רוב הערים, אם לא כולן, זקוקות להשקעה אדירה של משאבים כדי להפוך למה שיישובי האוויר הנקי היום, ללא כל התערבות. במקומות אחרים אין את התנאים האקלימיים המתאימים. הכרזה על שמורות אוויר נקי תצריך גם אזורים סמוכים להן לנהוג באחריות לגבי איכות האוויר הנישא מהם, ובכך תהיה תרומתן של שמורות האוויר הנקי בהשתתת תרבות של איכות ובריאות, ואולי אף תהווה דוגמה ישראלית ומקור השפעה על מדינות נוספות בעולם".
המשך של חוק אוויר נקי
אחד הקשיים המתעוררים מהרעיון הוא איך מגדירים תנועה של אוויר: זיהום יכול להגיע ממרחק, מערים אחרות.
"יש אפשרויות לזהות מקורות שנמצאים מחוץ לעיר ולאכוף עליהם את שמורת האוויר הנקי", אומר עו"ד מיכאלי. "נכון שיש קושי גדול יותר, יש בעיות לא פשוטות באכיפה. אבל אלה לא אתגרים שאי אפשר להתמודד איתם. כך הרי היה גם עם חוק אוויר נקי שנכנס לתוקף השנה – הופנתה אליו לא מעט ביקורת: איך נדע להגן מפני זיהום לפי המדדים שנקבעו בתקנות, איך לזהות את המזהם. וכן החומרים שמוזכרים בחוק יכולים להתפרק לחומרים אחרים (סינרגיה) שמזהמים בעצמם, מה שלא יפתור לגמרי את הבעיה. פתרון אפשרי במקרה שלנו: נזק יחסי. ליחס חלקים מהנזק, מהזיהום, למפעל. גם אם ההצלחה לא תהיה 98%, אלא 80% – זו גם הצלחה משמעותית. זה עדיף מכלום".
"המהלך לא בא לייתר את חוק אוויר נקי", מרגיע עו"ד מיכאלי, "אלא יש מקום שהוא מאוד מיוחד וגם ככה התנאים שלו מאפשרים לו אוויר נקי – אז בוא נשמור עליו. זהו המשך של חוק אוויר נקי, הסתכלות על תאי שטח נפרדים. החוק מתייחס לאוכלוסייה הנורמאלית, אנשים לא חולים, שלא זקוקים לאוויר יבש. זהו צעד נוסף. אנחנו לוקחים אוכלוסיות מצומצמות יותר כמו חולי אסתמה ובעיות נשימה אחרות".
ערד עזרה בלי ספק
אחת הדוגמאות המתבקשות היא העיר ערד, המרוחקת מאזורים אחרים החשופים לזיהום, ולכן קל יותר ליישם בה את הרעיון. בשנת 1968 הקים ד"ר מנחם פרנק בערד את בית מזור. הרעיון היה להקים פנימייה לחולי אסתמה דווקא בערד, כי היא הייתה ידועה באוויר הנקי שלה. מאז הגיעו לפרויקט – הנתמך על ידי משרד הרווחה – ילדים חולי אסתמה מכל הארץ והאוויר הטוב של ערד עזר להם. ומסתבר שגם היום לא חסרים מקרים המעידים על כך.
"היה לנו ילד עם CF שטיפלנו בו שלוש שנים והגיע במצב מאוד קשה", נזכרת אורית שרביט, עובדת סוציאלית ומנהלת המשפחתונים של בית מזור. "אחרי שנה-שנה וחצי בערד פחתו הטיפולים של הפיזיותרפיה הנשימתית. מרוב שיפור חשבו שבכלל אין לו CF אלא משהו אחר. הניסיון הוכיח לאורך השנים את חשיבות איכות האוויר בערד. חלק מהילדים כבר לא היו זקוקים למשאף אחרי המעבר לעיר".
בבית מזור מספרים על לא מעט משפחות שהביאו את הילד לערד לתקופה וראו שזה עוזר, אז כל המשפחה החליטה לעבור לעיר. אפרת, חולת אסתמה שעובדת בבית מזור, מספרת שדודה שלה המליצה לה לעבור לערד בגלל המחלה: "לפני שהגעתי לערד הייתי מתאשפזת כמעט כל חודש. ואיך שהגעתי לעיר, לפני 16 שנה, התאשפזתי סך הכל ארבע פעמים. אני נוסעת לבקר את ההורים ורואה את ההבדל כשאני מגיעה לשם". אפי, עובדת סוציאלית, מוסיפה: "ערד עזרה בלי ספק. מהניסיון האישי שלי, הבת שלי חלתה באסתמה בפעם הראשונה שיצאה לקורס בצבא ואושפזה פעמיים במסגרת הקורס. היא אלרגית לפריחות של הדרים. כשחזרה לגור בערד – נגמרה האסתמה".
"האוויר היבש", מסביר ד"ר קריקון מהקואליציה לבריאות הציבור, "קשור לזה שאין תנאים לצמחייה מסביב והמקום הוא עם מעט מאוד אבקנים. ואז הרבה אנשים שאלרגיים לאבקנים לא נפגעים".
עיר של חולי אסתמה
"אני בעד הגנה מיוחדת בערים כמו ערד", אומר חבר הכנסת ד"ר דב חנין, יושב ראש הוועדה המשותפת של הכנסת לסביבה ובריאות, אשר הוביל את יישום חוק אוויר נקי שנכנס לתוקף השנה. ”היא ראויה למשטר מיוחד של הגנה כדי שאנשים חולים יגיעו לשם. חולי אסתמה הגיעו לעיר בדיוק בגלל ההמלצה על האוויר שם. יש לנו אינטרס להפנות לשם אנשים שזקוקים להגנה כזאת. כדי שזה יהיה אפקטיבי אנחנו צריכים מנגנון של שמירה. תעשיות נקיות, גורמי פיתוח נקיים וכמה שפחות גורמים מזהמים.
"לרעיון עצמו אני מאוד שותף. הוא נכון וצודק ויש לו רציונל כלכלי: תיירות מרפא ונופש. זהו נושא שצריך להיאבק עליו. עד עכשיו זה לא נעשה. להגן על העיר ערד ולהפוך אותה לעיר של תיירות מרפא ותיירות נופש, מקום שבו חולים באסתמה יכולים לחיות בצורה קלה ונוחה יותר. אם ערד תהפוך לעיר של מכרות – הדבר החשוב הזה במדינה שלנו ילך לאיבוד. ולא רק תושבי ערד. לכולם במדינה יש אינטרס שיהיו מקומות שנוכל ליהנות בהם מנשימה אחרת ומאוויר אחר. אני מאוד אשמח לקבל את הדברים ולעיין בהם".
"ערד היא עיר שמותגה כעיר של חולי אסתמה", אומרת בגאווה טלי פלוסקוב, ראש עיריית ערד. "אני אישית מכירה הרבה אנשים שהגיעו לעיר והיום לא צריכים טיפול רפואי. היה סיפור על נער יהודי שגר בחוץ לארץ, שקיבלתי צמרמורת כששמעתי אותו. שום תרופה לא הצליחה להציל אותו. ההורים החליטו שהבריאות של הילד מעל הכל, אז הוא ומשפחתו באו במיוחד לארץ. היום הוא חי ללא תרופות רק בזכות המעבר לערד. צריך לשמור ולהעצים את זה כדי שאנשים ידעו. ומעבר לכך – המדינה צריכה את זה. כל המדינה יכולה להרוויח. תיירות חוץ, זו דרך לשווק את המדינה.
"שר החינוך הכריז על השנה הזאת כשנת בריאות. בריאות בעיניי זה גם שמירה על חיים בריאים וגם אוויר טוב. אנחנו מתחילים במערכת החינוך מגיל ארבע, שילמדו כמה ערד היא עיר בריאה וירוקה; עיר שמצילה אנשים שחולים באסתמה. הרעיון נשמע לי מאוד מעניין. כל מה שקשור לעיר וטוב לעיר, אני אשמח לקדם ואהיה שותפה".
התמיכה ברעיון שמורת אוויר נקי מעיבה היוזמה להקים מכרה פוספטים בשדה בריר שליד ערד. "אנחנו לא יודעים עדיין אם יקום מכרה", משיבה ראש העירייה. "הנושא נמצא בבדיקה. אם נראה שזה מזיק לבריאות התושבים, אנחנו נתנגד למכרה. זה עדיין בשלב של בדיקות והערכות. צריך עוד לאסוף בדיקות מקצועיות ועל סמך הבדיקות לקבל החלטות. אני לא אתן לפגוע לא בעיר, לא בתושבים ולא בבריאותם".
