"בהנהלת מפעלי 'ישקר' יושבים אנשים מתחום המסגרות שגמרו בית ספר מהסוג הזה וכיום הם מנהלי כוח אדם ומנהלי ייצור ואחרים" אומר דר' דן שלום היועץ האקדמי של התעשיין סטף ורטהיימר. לצ'נר ועמר מנהלי מפעל עבוד שבבים–ערד: "בארץ יש חוסר בעובדים מיומנים בתחום מקצועי זה. הביקוש אדיר והמשכורות מצוינות". בבית הספר למקצועות התעשייה 'צור-אורט' שנפתח בשנת הלימודים הנוכחית (תש"ע) בערד לומדים את תחום עיבוד השבבים הממוחשב. בית הספר הוקם בשיתוף פעולה בין התעשיין סטף ורטהיימר, רשת אורט, משרד התמ"ת ועיריית ערד. התוכניות רבות, העיניים בורקות והשמיים הם הגבול אם רק נפטר מדעות קדומות שעדיין נפוצות בקרב הציבור הרחב על לימודים מקצועיים. כתבה וצילמה: ענת רסקין

בית הספר למקצועות התעשייה 'צור-אורט' ערד

כתבה וצילמה: ענת רסקין

פעם לסיים תיכון נחשב לדבר שאפשר להתגאות בו. חוק חינוך חובה קבע שעושים זאת ללא בחירה. גם הלימודים המקצועיים בוטלו.
האם אומרים לילד אל תלמד מתמטיקה כי לא תהיה מתמטיקאי? אבל כן אומרים לילד אל תלמד אומנות כי לא תהיה פיקסו. וללמוד מקצוע טכנולוגי.. הפך לבושה. מי שלא מתאים למשבצת, משדרים לו ולסביבה, יש לכם בעיה.
בקיץ האחרון ועדת החינוך החליטה להחזיר את החינוך הטכנולוגי ויש לברך על כך.
משרד החינוך מודה כיום כי אחת מנקודות התורפה של המערכת נמצא בחינוך הטכנולוגי. בארץ רק כ- 35% מהתלמידים לומדים במגמות טכנולוגיות לעומת מדינות אירופה בהן השיעור עומד על כ- 70% ובאוסטרליה על כ- 80%. לדברי ד"ר אליעזר גרינשפון מרכז צוות טכנולוגי מדעי של פקוח במחוז הדרום במשרד החינוך: "כל מדינה מפותחת היום מבינה שפיתוח חינוך טכנולוגי יביא לפתוח כלכלה ותעשייה. לכן עלינו להכנס למגמה זו ולהשקיע בפתוח טכנולוגי בבתי הספר כי תעשייה מודרנית מתפתחת רק במקומות בהם קיים היצע של המשאב האנושי".
עפ"י הפסיכולוג הווארד גרדנר אנחנו יכולים לזהות לרוב את התחום שבו אנחנו מתפקדים ברמה גבוה מהממוצע, אבל אנחנו לא מכירים בו בתור אינטליגנציה ולא מיחסים חשיבות לפיתוחו. הציונים מבי"ס לא מנבאים יכולת שלכם לתפקד בצורה כזו בחיים האמיתיים. לכל היותר מנבאים סיכוי להצליח בלימודים גבוהים שממשיכים באותה מגמה של ביה"ס – אינטליגנציה מילולית ומתמטית.

בית הספר בערד הוקם כשמודל החיקוי שלו, הינו ביה"ס למקצועות התעשייה תיכון 'צור-לבון' באזור התעשייה תפן בצפון הארץ שהוקם בשנת 2006 גם הוא של התעשיין סטף ורטהיימר. תיכון הנחשב לבי"ס גבוה לענף המתכת המשלב לימודים לבגרות. בבית הספר לימודי יום ארוך, עזרה פרטנית בלימודים, סדנאות עבודה, חדר כושר, חדר אוכל, עבודות בשכר בחופשת הקיץ, לימודים עם חיל החימוש ואפשרות להשתלבות בעבודה במפעלי ישקר בתפן שבגליל. אחרי 12 שנות לימוד מסיימים עם בגרות ועם תעודת מקצוע של משרד התמ"ת.

סטף ורטהיימר תעשיין ישראלי וזוכה פרס ישראל ואחד מעשירי ישראל, תרם למעלה ממיליון שקלים לקניית המכונות המיוחדות והחדישות ביותר לבי"ס למקצועות התעשייה צור-אורט ערד והוא עוקב אחר שילוב החניכים בעולם העבודה, אחראי ומלווה את בית הספר כגוף התומך בתחום עיבוד השבבים. אפילו מכשיר מורים לתחום הוראה זה, כמי שלא רק התעשייה חשובה לו אלא גם החינוך בראש מעייניו. אורט אחראים על כוח האדם ותוכניות הלימודים. משרד התמ"ת הוא הגוף המפקח המקצועי ועיריית ערד הייתה שותפה ליזמת ההקמה ושותפה לתהליכים.

ביה"ס ללימודי התעשייה 'צור-אורט' בערד ממוקם במתחם בי"ס 'אלון' (לשעבר) והוא מתוכנן לקלוט בשלב ראשון עד 50 תלמידים (כיום לומדים בו 32 תלמידים) ויתרכז לעת עתה בנושא עבוד שבבים ממוחשב אותו ילמדו התלמידים במשך 3 שנים מכתה י' ועד י"ב. ביום ד' שעבר ה- 17/3/10 נערך טקס הפתיחה החגיגי של ביה"ס בנוכחות סטף ורטהיימר, גדעון בר-לב ראש העיר הממונה ונכבדים נוספים. הילדים הודו בשירה וברכה והוגשה ארוחה שהכינו תלמידי מגמת המלונאות בתיכון המקיף.

דר' דן שלום מסביר מה המחשבה החינוכית העומדת מאחורי בתי הספר לתעשיות

דר' דן שלום, היועץ לענייני חינוך של התעשיין סטף ורטהיימר (ומי שהיה מנכ"ל משרד החינוך) הוא חסיד של הפסיכולוג גרדנר ותאורית האינטליגנציות המרובות שלו, מסביר בקצרה:
"התיכונים בארץ בדגש על לימודים עיוניים. 50% עוברים בגרות. 10% משנתון שזה כ- 12,000 ילדים, נושרים מהלימודים. לילדים סוגי אינטליגנציה שונים וכישרונות שונים. יש ילדים שהידע העיוני לא מתאים להם. מערכת חינוך אידיאלית צריכה לדאוג ל- 7 סוגי האינטליגנציות. כך שילד יוכל להתמחות בתחום שהוא אוהב. זה גם טוב לחברה. בית הספר התעשייתי מנסה לפתוח אופציה אחרת. עוד תחום שילד יכול לעסוק בו. ילד צריך לפתח תכונות נוספות, לא רק למידה, שיעזרו לו למצוא מקום בחברה ולהתפתח".

"ליום הלימודים הארוך שבית הספר לתעשיות משמעות חשובה, אישית וחברתית, להתפתחות הילד. נעשה הכול שיהיה גם בערד חדר אוכל במקום שיהווה גם מקום להתכנסות, להיות ביחד, עם אוכל ברמה טובה ולא חמגשיות".

"אצלנו לא מוציאים ילד על רקע אי הצלחה בלימודים. אם ילד לא ישיג בגרות הוא יקבל לפחות תעודת גמר של 12 שנות לימוד ותעודת הסמכה מקצועית. בתי הספר המקצועיים של סטף ורטהיימר עובדים בשיתוף פעולה עם חיל הים וחיל החימוש והתלמידים מתגייסים לצבא ויכולים לשרת במקצוע שלהם".

"כרגע יש מעט ילדים כי אנחנו מאמינים שבית ספר צריך להתפתח לאט. לצמוח לאט. ליישם תוכניות ואווירה נכונה".
"בעבר את חלק מעבודת החריטה היה החרט עושה בידיים. כיום עובדים מול תוכנות מחשב ומכונות מפוקדות מחשב (CNC). התלמידים לומדים לעבוד עם מחשב, לפקד על המכונה ועל לוח הפקוד. זה מצריך דמיון מרחבי, הבנת עבודה עם מתכות ותהליכי ייצור".

"מי יכול להתקבל לבית הספר? כל ילד שרוצה יעבור תהליכי מיון וראיון אישי. אם צריך הוא יקבל עזרה בהשלמת חסרים בלימודים. הכי חשוב זה שההורים יעשו חושבים ויראו למה הילד נוטה ויעזרו לו לממש את יכולותיו אלו. בהנהלת ישקר יושבים אנשים מתחום המסגרות בנהריה – מנהלי כוח אדם, מנהלי ייצור ואחרים שגמרו בית ספר מהסוג הזה. יש בתחום זה אפשרויות קידום ובארץ יש מחסור באנשי מקצוע כאלו".

מפעל עיבוד שבבים ערד – ההצלחה שבשטח

נועם לצ'נר וחיים עמר מנהלי מפעל עיבוד שבבים ממוחשב–ערד הם בני ערד, תושבי ערד, שהתחילו עם 6 עובדים וכיום מנהלים 37 עובדים. המפעל משווק בכול הארץ. הייצור נעשה בערד. לאחרונה פתחו סניף במגדל העמק ויש כוונות לשת"פ עם סטף ורטהיימר בהכשרת עובדים ועבודה.

נועם לצ'נר – למד מכניקה בתיכון אורט ערד. עבד במפעל של אבא כחרט. כיום הוא מנכ"ל המפעל המשפחתי ומכשיר עובדים במסגרת תפקידו גם כמנהל התפעול.

חיים עמר – למד בתיכון אורט ערד במסלול מכניקה. הגיע למוטורולה, יצא ללימודי הנדסאי אלקטרוניקה. עבד 11 שנה במקצוע. כיום הוא מנכ"ל משותף האחראי על תחומי האדמיניסטרציה, השיווק והפתוח העסקי.

אז מה זה בדיוק עיבוד שבבים? עיבוד שבבים – זהו עיבוד של מתכות, פלסטיק וחומרים אחרים מרמה של גוש של חומר גלם לצורה הנדסית סופית, לתבנית המשרתת תעשיות שונות. עבודת ייצור הדורשת תכנון הנדסי במחשב, עבודה עם מכונות חריטה וכרסום, מסורים, מכבשים ודיסקים. בין עם מכונות ידניות הדורשות מיומנות, רגישות והבנת תהליכי חומרים ובין עם מכונות אוטומטיות נעזרות מחשב ועד רובוטים.

בניית תבניות לבקבוקים, קופסאות, צירים ומוטות, שסתומים, בוכנות, מתקנים, חלקי מכונות וכו' כמעט כל דבר בחיינו דורש תכנון ויצירת תבניות מחומרים שונים לשם יצירתו הסופית. זה עיקרו של מקצוע עיבוד השבבים הנוגע לכל תחומי התעשייה – תעשיות האלקטרוניקה, הייטק, התעשיות הכימיות ותעשיות המזון. איפה שיש מכונה יש מאחוריה עיבוד שבבי.

אילו תכונות צריכות להיות למי שעוסק בתחום? העוסק בתחום צריך חוש טכני, ידיים טובות (זו עבודת פיסול בחומרים), סקרנות, תפיסה תלת מיימדית במרחב כיוון שעובדים על צירים ומישורים רבים, הבנת תהליכים, יכולת יישום עבודות שונות לכלים נכונים תוך מהירות ותנועה של סכינים כנגד החומר. "מובטחת הנאת היצירה בחומר והכיף בראיית המוצר הסופי שיוצא מגוש חומר הגלם ההתחלתי". כיום הרבה מן המכונות עובדות עם מחשב וצריך גם יכולת תפעול ובקרה של המחשב בתהליך העבודה.

גם נועם וחיים שותפים לדעתו של דר' שלום: "בעולם זהו מקצוע מכובד", הם אומרים, "חייבים אנשי מקצוע בתחום. יש מי שחושב מודלים ויש מי שצריך לעשות את העבודה וצריך לעבוד ביחד. המשכורות מצויינות בתחום ובארץ יש חוסר בעובדים מיומנים בתחום המקצועי. מכשירים אנשים גם במפעלים. במיוחד אנשים צעירים כי רוב בעלי המקצוע שבתחום הם מבוגרים. יש המון עבודה, ביקוש אדיר בכל הארץ לאנשי מקצוע".

אתי גונן, מנהלת בית הספר למקצועות תעשייתיים 'צור-אורט' ערד: "אני מאמינה במעשים. הילדים שותפים לעשייה ולחוויה. מקווה שאהפוך את הקערה על פיה בנוגע לתדמית של בי"ס מקצועי".

אתי גונן, מנהלת בית הספר למקצועות תעשייתיים 'צור-אורט' ערד נלחמת בדיוק על כך שלכל תלמיד מגיע צ'אנס ומאמינה שכל תלמיד יכול להצליח.

בסיור שהיא עורכת בבית הספר היא מספרת שמבנה בית הספר עבר שיפוצים והתאמות במבנה לתפקידו החדש. מתגאה בסדנת העבודה עם כרסמות קונבנציונאליות, מחרטה ממוחשבת (CNC) ומשחזת שטח. לסדנת העבודה הזו מגיעים התלמידים רק לאחר חודשיים בסדנת העבודה הידנית שם הם לומדים לייצר חלקים בעבודת יד. עוד מיועדים לקום: ספריה עם חדר אורקולי וחדר סימולטורים בו יתרגלו התלמידים מדידות לפני עבודה על החומרים היקרים. חדר המחשבים, מועדון התלמידים עם כורסאות, פינת שקט וסדנת פיסול משלימים את האווירה הביתית אך חדשנית ומודרנית של המקום.

בכל כתה ילמדו עד 20 תלמידים (זאת לפי תקן של בתי ספר למקצועות התעשייה) "דבר המאפשר טיפול בכל תלמיד, יחס אישי ומעקב אחרי התקדמותו, כשעיבוד שבבי הוא המקצוע העיקרי של בית הספר". מלבד 12 מורים ישנה המזכירה אורלי יוספי ואב הבית יוסי הוברפלד. כולם עוסקים לא רק בתחומי העיסוק שלהם אלא בכל דבר הנדרש בבית הספר, כמו שקורה לא פעם בפרויקטים חלוציים.

אתי גונן: "הקושי בהתחלה היה בכך שלא היה מבנה ובפרק זמן קצר היה צורך לגייס צוות הוראה ולקלוט תלמידים.. ילדים שבאים וסוחבים איתם חוויות לא טובות וצריך לעשות להם חוויה מתקנת. לתפישתי, לצד הקניית הרגלי תפקוד חדשים יש לשקם את האמון שלהם. זה דורש השקעה רבה ולדעת גם להתמודד עם פריקת התסכולים שלהם".

אך אתי לא ויתרה – בבית הספר אין פירסינג, לא מעשנים, לא באים עם גופיות ומכנסונים, פונים בצורה מכובדת למורים. לצד הגבולות הברורים שהעמידה היא מקבלת אותם בחיבה ומאור עיניים הקורן מכנותה הטבעית. בעוד היא יושבת במשרד מאולתר לצד שולחן קטן, דרשה עבור התלמידים רהוט חדש ולהורים נתנה דלת פתוחה בבית הספר. הכול בכדי לשדר כבוד, הערכה וליצור אמון הדדי שכל כך חשוב לדעתה בעבודתה עם התלמידים.

כיום התלמידים כותבים בעצמם תקנון התנהגות, אין ונדליזם, יש נוכחות מלאה בשיעורים ויש השתתפות בפרויקטים קהילתיים-ערכיים שהיא מקפידה עליהם. כמו: מפגש עם דמויות מופת שיספרו על חייהם והתמודדותם עם הקשיים. המפגש הראשון היה עם הזמר,מפיק אלון דה-לוקו. מפגשים נוספים הם עם אנשים מהקהילה המגיעים לבית הספר לספר את הספור האישי שלהם. מפגש ראשון היה עם אשה שספרה את ספור עלייתה לארץ ותהליך הקליטה שלה בערד תוך כדי שהיא מכינה לתלמידים מופלטות והם מתעדים את המתכון לספר שמתעתד בית הספר להוציא לאור עם ספורים אישיים, תבשילים ותרופות סבתא.

הרב אלקנה מגיע כל שבוע לשיחה על ערכים עם דוגמאות מחיי המציאות. השוטר הקהילתי דודו אזולאי מרצה על המשטרה בכדי להוריד חששות ולהגביר מודעות. שתי נציגות – זוהר וירדן – כבר מייצגות את בית הספר במועצת התלמידים. מי שירצה ייגש כבר הקיץ לבגרויות במתמטיקה, אנגלית והסטוריה (1 יחידה). ואפילו לימודי תיאטרון יש במסגרת הלימודים והתלמידים כותבים ומציגים את ההצגות בעצמם.

במסגרת מערכת החינוך, אתי מציינת שהיא זוכה לשיתוף פעולה מלא עם מנהל התיכון אורט-ערד גרגורי פוזניאנסקי, עם מנהלת החינוך רחלי אברמזון וראש העיר גדעון בר-לב, הן מהבחינה המעשית והן מהבחינה הרעיונית. לעתיד יש רעיון להפוך את המקום למרכז הכשרה מקצועי למבוגרים שיגיעו לבית הספר לעשות הסבות מקצועיות ושאיפה ללימודי י"ג שנה והכנסת מגמות לימוד נוספות.. כמו שאמרנו – השמים הם הגבול.

מי את המנהלת אתי גונן?

קודם כל אמא ל-3 ילדים שהצעיר ביניהם בן 15. תושבת מיתר מאז 1988. בעלת תואר שני בספרות, לשון עברית וחינוך. יותר מ- 20 שנות ניסיון בהוראה וניהול. בתיכון מקיף ח' של המכללה הטכנולוגית של באר שבע (שקבל פרס חינוך ארצי בתחום לימודי וחברתי) ואח"כ במקיף ג' בב"ש. מחנכת, מורה לספרות שהגישה לבגרויות, רכזת שכבה וחברת הנהלה. בישוב מיתר כיהנה כסגן ראש המועצה במשך 5 שנים והייתה אחראית על תיק החינוך ושרותי החברה, קהילה ומעמד האשה. הקימה פורום ארצי של סגני ראשי ערים תוך שהיא ממשיכה בתפקידיה במערכת החינוך. בתחום ההתנדבות הקהילתית, תחום שהיא מייחסת לו חשיבות עליונה, היא פועלת כחובשת בכירה-נהגת אמבולנס של מת"ן ומתנדבת בלילות ובשבתות. "אני עושה דברים שאני אוהבת. זה מה שמוביל אותי".