בין התאריכים 13-15/10/2010 נערך כנס בתי ספר דמוקרטיים בישראל בכפר הנוקדים בסימן עשור לבית הספר הדמוקרטי 'קדם' בערד שהוא גם בית הספר הדמוקרטי היחיד בנגב. עוד על בית הספר  הדמוקרטי בערד ועל שיטת הלימוד בו בכתבה הבאה
מאת: ענת רסקין

בית הספר הדמוקרטי 'קדם' בערד – חוגג עשור

הורים, ילדים ומורים הם אנשים שווים ויש להם קול שווה בהחלטות המתקבלות בפרלמנט הבית ספרי. יש חופש, אהבה וחיזוק הילד לפי יכולותיו. הלמידה נעשית לפי נושאי ההתעניינות של הילד ובקצב שלו. לכל ילד יש חונך, אדם קרוב שאיתו הילד מחלק את רגשותיו ורצונותיו והמקשר בין הילד, ביה"ס והמשפחה. לא מודדים, לא נמדדים. כן מעודדים למידה ורכישת ידע. אלא שעושים זאת בצורה מהנה ומעניינת. מגדלים ילד בריא בנפשו שהופך למבוגר אחראי, עצמאי שלא נבהל מאתגרים.

בבנין צנוע שליד אכסניית הנוער וגן ההרפתקאות שבשכונת נעורים, בניין שהיה שייך פעם לתנועת הנוער השומר הצעיר, מתקיים מזה 10 שנים בית הספר הדמוקרטי של ערד. 80 תלמידים מגיל 3-18 . 8 ילדים נמצאים בגן הילדים שבמקום עם גנן וגננת והשאר לומדים עם 10 אנשי צוות, חונכים ומורים מקצועיים ואיילת טליכמן המנהלת.

הבניין וחצרו לא יזכירו לכם בי"ס רגיל הם גם לא מתוחזקים כך. זה יותר כמו בית גדול ששם דגש על נוחיות הילדים שלו. מה שאומר, קצת בלאגן והרבה פרויקטים לתעסוקת ילדים שמפוזרים ברחבי השטח במטרה לגרות למידה ונתינת מרחב פעולה והרגשת חופש הן בבניין והן בחצר.

ביה"ס מוכר ע"י משרד החינוך אף שאינו רשמי מה שאומר שכבי"ס פרטי הורה משלם 7800 ₪ לשנה עבור ילד ומקבל הכול ממחברת וספר ועד טיול. בחופש לא לומדים בביה"ס אבל הוא פתוח לתלמידים המגיעים לשחק ולבנות בחצר, לנגן או להיות ביחד. גדולים וקטנים ביחד בארגז החול/בוץ או בפינת הזולה שבנו עם הוריהם, ביחד ליד בריכת הנוי או בבית הבוץ שבנו בעצמם. ביחד אחראים לטיפול בפינת החי המלאה בצפרים.

שיחה גלויה ואמיצה עם המנהלת איילת ועם אנשי הצוות החינוכי יואב, הדס וערן ועם עמרי תלמיד בית הספר שעלה לכתה י"א.

למה הכוונה במילה 'דמוקרטי' הקשורה לבית הספר שלכם?

איילת: ילדים לא מחוייבים להכנס לשיעורים. הם מרכיבים מערכת שעות בעצמם המורכבת מלימוד ועד משחק ויצירה. דמוקרטי זה גם שהילדים מעורבים בקביעת החוקים של ביה"ס, משתתפים בוועדות ושיש מערכת יחסים של שיחה, דיבור, שיתוף ולא של אוטוריטה. הילדים שותפים גם בקביעת החוקים בביה"ס. למשל, הם קבעו שלא יצעקו ולא ירוצו במסדרון.

יואב: במדינה דמוקרטית יש מקום להרבה דעות וגם לסוגים שונים של בתי ספר. דמוקרטי מתכוון למבנה ההתנהלות בבי"ס. זהו בי"ס הומניסטי, חופשי, דיאלוגי שמתנהל בצורה דמוקרטית.

ערן: דמוקרטי, זה קצת מטעה. זה לא קשור למדינה. לקורצ'אק למשל היה פרלמנט שנוהל ע"י הילדים. דמוקרטי- הכוונה שהילדים, הצוות וההורים לוקחים חלק שווה בהחלטות. בבסיס יש חוקת בי"ס שנקבעה ע"י המקימים בייעוץ עו"ד ואנחנו כפופים לחוקי המדינה אבל בנוסף יש דיונים בפרלמנט של ביה"ס ומגיעים להחלטות בעקבות דיונים אלו.

בצבור יש הנחה שאם הילדים מחליטים מה ומתי הם לומדים, אז הם פשוט לא לומדים. זה נכון?

איילת: באמונתנו אנו חיים בהווה. לא מכינים כאן ילדים לצבא. בכל שלב של חיי הילד יש את מה שמעניין את הילד. אין תחום או מקצוע שהוא חשוב יותר. לכל ילד יש תחומי עניין משלו. כשילד מחוזק, מטופח בדברים שהוא טוב – יש לו אח"כ את הבטחון לעסוק בדברים שהוא מתקשה.

עמרי: מבקש לתקן. לא 'טוב' – אלא 'מעניין' מבחינה אישית.

איילת: בשנה הראשונה ארגז החול היה מפוצץ בילדים (גם הגדולים) אחרי שמילאו את החסך התפנו לתחומים אחרים. זה לא נכון – חד משמעי – שלא לומדים בביה"ס הזה. גם פה, יש מסגרת מאד ברורה, חוקים וחובות.

יואב: הילדים שלנו לא מקובעים, הם שואלים שאלות. יש להם סקרנות והם מודעים לעצמם. המילה 'צריך' היא לא חלק מתפיסת העולם שלנו.

עמרי: אחרי זה אדם יודע ללמוד בעצמו. זה יבוא מרצון אישי. כשאצטרך להשתלב במסגרת כלשהי, אעשה זאת. אנחנו לא אנרכיסטים.

במה שונה ההתנהלות בבי"ס דמוקרטי מבי"ס רגיל?

מיכל: מרגע שהילדים מגיעים הנה הם עומדים מול עצמם. מול הדברים הטובים והפחות טובים שלהם והיכולות שלהם.

יואב: החבר'ה מבתי הספר הדמוקרטיים פתוחים לשינויים. מתרגלים מגיל צעיר בחירה ואחריות על הבחירות שלהם. לא מפחדים מאתגרים לימודיים. קצב העבודה והתכליתיות של הלימודים יותר מהיר. למשל בלימוד מתמטיקה אני מספיק פי 6 מאשר במערכת לימוד רגילה. הלמידה של החבר'ה שלנו הרבה יותר משמעותית. שלא כמו בבתי ספר או אפילו באוניברסיטאות שתלמידים מנסים להתחמק ממטלות.

איילת: הילדים נמצאים בסביבה תומכת, אוהבת. אצלנו אין סנקציות ואלימות. יש גישור, ועדת משמעת בה מנסים לברר ולפתור בעיות. כמורה יש לי סמכות להטיל עונש אבל ההגעה לעונש נעשית אחרי דיבור והקשבה. צריך אומץ כדי להגיע לכאן. כי אתה רואה דברים בצורה אחרת. אתה באמת מאמין שאתה לא נמדד בסרגלי מדידה חברתיים רגילים. מערכת החינוך תקועה בזמנים עברו, למרות השינויים הטובים והמבורכים הם לא עומדים בקצב השינוי של העולם.

עמרי: הדברים הם לא שחור ולבן.

יואב: הלמידה המשמעותית בחיים לרוב לא נעשית מתוך ארבע קירות. לפעמים צריך גם לדעת להניח. האסוציאציה הראשונה של אנשים כששואלים אותם: מה זאת למידה? – היא, סבל. זה צריך להיות כיף. בכך חלקנו לאנושות.

איילת: מורה רגילה צריכה להעביר חומר ולעשות וי. מה קורה לחומר אצל הילדים, כבר לא מעניין אותה. אצלנו הדרך שונה. כולנו בוגרי המערכת הרגילה בהכשרה שלנו וכל אחד בא עם הכשרה אישית שלו.

ערן: לא מעניין אותנו תעודה. לא תמיד יש קשר בין תעודות ליכולות. צריך שיהיה אדם רב תחומי, שיודע ללמוד.

איילת: כמורה בבי"ס רגיל עבדתי יום ארוך ולא הצלחתי להגיע לכל הילדים. זה הפריע לי מאד.

ערן: ביה"ס קם מתוך צורך. אני כאן מתוך צורך אישי וגם מתוך צורך כהורה וכמורה.

יואב: המורים במערכת הרגילה יוצאים 'דפוקים' מהדרישות המנוגדות שדורשים מהם. אני מעריץ את אלו ששורדים במערכת. ביה"ס הדמוקרטי קם בתהליך מחקרי שעברנו קודם כל כהורים. ביה"ס בערד נחשב מהטובים שיש בעיני אנשי חינוך דמוקרטיים.

איילת: מערכת חינוך עירונית צריכה לתת מגוון פתרונות חינוכיים לציבור. אנחנו אחד הפתרונות. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה עם מח' החינוך בעיר. אנחנו בי"ס מוכר שאינו רשמי ופועלים למטרה זו. מערכת השעות שלנו היא לפי דרישות משרד החינוך. יש לפחות 5 משפחות שהגיעו לערד בגלל הרצון שילדיהם ילמדו בבית הספר הדמוקרטי. המעשים שלנו בשטח קרובים ביותר להצהרות ולאני מאמין שלנו.