(צילום באדיבות מועצת הנגב)
דוח המעקב של המרכז להעצמת האזרח ומועצת הנגב- 50% מסעיפי הביצוע של החלטות ממשלה מרכזיות הנוגעות לפיתוח הנגב לא הושלמו, 16% לא יושמו כלל ו-34% בוצעו באופן חלקי בלבד.יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב, בתגובה לדוח: "למרות ההבטחות של ראש הממשלה, השפעת מעבר צה"ל לנגב על תושבי הנגב מאכזבת". דיון סוער נערך גם על מצבה של החברה הבדואית בנגב בוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי במסגרת אירועי יום הנגב.
הדוח התפרסם הבוקר לקראת אירועי יום הנגב שמתקיים היום בכנסת ביוזמת חה"כ מאיר כהן וטלי פלוסקוב ובשיתוף מועצת הנגב
אטלן מתייחס בדבריו לדוח שפורסם הבוקר (ג') לקראת אירועי יום הנגב בכנסת הבוחן את מידת המימוש של החלטות ממשלה מרכזיות הנוגעות לפיתוח הנגב שהתקבלו בין השנים 2013-2015. הדו"ח סוקר בהרחבה 4 החלטות ממשלה גדולות ומקיפות שהתקבלו על ידי ממשלות ישראל, ביניהן החלטה 546 העוסקת בפיתוח הנגב על רקע מעבר צה"ל לנגב, החלטה 1846 העוסקת בחיזוק החוסן האזרחי בשדרות ועוטף עזה והחלטה 2025 שהינה תכנית רב שנתית לפיתוח הדרום.
בין ממצאי הדוח נמצא כי 50% מסעיפי הביצוע לא הושלמו, 16% לא יושמו כלל ו-34% בוצעו באופן חלקי בלבד. "הנתונים המקוממים הללו מטרידים אותנו, תושבי הנגב, מכיוון שאנו מגלים, לצערנו פעם אחר פעם, כמו במקרה של תוספת המיטות לסורוקה, שהממשלה טובה מאוד בקבלת החלטות אך נכשלת ביישום והביצוע. בין היתר, בגלל ניסוח מרושל של סעיפי החלטה שמייצר ויכוחים ופרשנויות ומהווה חסם גדול למימוש ההחלטה ופוגע מהותית ביישומה. בזמן שהבירוקרטיה חוגגת – תושבי הנגב, והמדינה כולה – נפגעים", ציין יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב
הדוח התפרסם כאמור הבוקר, לקראת אירועי יום הנגב, במסגרתם התקיימו דיונים מהותיים על אתגרי הנגב בוועדות השונות של הכנסת. בין היתר –
· ועדת החינוך: בנושא חיזוק החינוך המדעי בנגב.
· הועדה לביקורת המדינה: דיון בנושא מימוש החלטות ממשלה בדגש על המענה האזרחי במעבר צהל לנגב.
· ועדת הכלכלה: עתיד התעשייה בנגב בדגש על מיצוי הפוטנציאל התעסוקתי הקיים לאור המחסור בכוח האדם.
· ועדה לצדק חלוקתי: תכנית החומש לחברה הבדואית.
· ועדת העבודה הרווחה והבריאות: הטיפול במחסור בכוח אדם רפואי בנגב בשנים הקרובות.
דיון סוער על מצבה של החברה הבדואית בנגב בוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי במסגרת אירועי יום הנגב:
ראש עיריית רהט, טלאל אלקרינאווי בדיון: "רק 4.9% מהחברה הבדואית בעלי תואר ראשון. אין להם כסף לפסיכומטרי, שלא לדבר על מימון תואר שלם". סיגל מורן, ראש המועצה האזורית בני שמעון: "תוציאו מהלקסיקון את המונח 'הבעיה של החברה הבדואית'. הבעיה היא של כלל החברה הישראלית"
במסגרת אירועי יום הנגב בכנסת שיזמו חה"כ מאיר כהן (יש עתיד) וטלי פלוסקוב (כולנו) בשיתוף עם מועצת הנגב התקיים הבוקר (ג') דיון סוער בוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי בראשות ח"כ מיקי זוהר בנושא תכנית החומש לחברה הבדואית.
בדיון הציג ראש עיריית רהט וחבר מועצת הנגב, טלאל אלקרינאווי, חלק מהאתגרים בפניהם ניצבת החברה הבדואית בנגב: "מדינת ישראל קיפחה את הבדואים במשך עשרות שנים ובמקביל דרשה מהם לויאליות. לא ייתכן שרק 4.9% מהאוכלוסייה הבדואית בעלת תואר ראשון. אין להם כסף לשלם לקורס פסיכומטרי, שלא לדבר על עלות שכר לימוד. התוצאה של זה היא שהצעירים הבדואים הולכים ללמוד ברשות הפלסטינאית". אלקרינאווי התייחס גם למצב העלות על קרקעות ואמר: "המדינה מציעה לאזרחי המדינה הבדואית לקנות שטחים במחירים מעליבים – 350 דונם במיליון וחצי, ולכן אין התקדמות בנושא הבעלות על השטחים. לזה יש השפעה ישירה על החיבור של רהט לכביש 6 ועל בניית אזור תעשייה. בלי פתרון הבעלות אין אפשרות לפתח את היישובים הבדואים".
סגניו של ראש העיר הדגישו כי יש בעיה קשה של שילוב הצעירים בחברה הכללית, בין היתר בשל קשיי שפה ופערים חינוכיים ותרבותיים גדולים וכן הזהירו מפני עלייה של אלימות בקרב הצעירים הבדואים. הם ציינו כי ל-90% מכלל הנוער הבדואי אין מסגרת של תרבות פנאי והוא משועמם ברחוב וזה מדרדר במהרה לאלימות.
סיגל מורן, ראש המועצה האזורית בני שמעון וחברת מועצת הנגב, שבמסגרת פעילות המועצה שלה מקדמת שיתופי פעולה רבים עם החברה הבדואית קראה בדיון: "צריך להוציא מהלקסיקון את המונח ״הבעיה של החברה הבדואית״. זו הבעיה של כלל החברה הישראלית ובפרט החברה בנגב. אם הפערים לא יצטמצמו – אזי אין עתיד בנגב. במקום להיות צודקים צריך להיות חכמים. יש לי הרבה הערכה לתוכניות הקיימות, אבל הן לא עומדות בקצב שצריך להתקדם. צריך לשנות את כל דרך העבודה – לחזק את הרשויות הקיימות – בחינוך, בריאות, תעסוקה ופנאי. כך יהיה יותר ״מפתה״ להגיע להסדרות ולהצטרף לרשויות אלו".
יוהן אטלן, מנכ"ל מועצת הנגב ציין כי "לתושבי הנגב יש אחראיות אחד על השני. אנחנו לא רוצים להתעורר בעוד 5 שנים ולגלות שדברים שיכלנו לעשות לא נעשו". חה"כ מיקי זוהר (הליכוד) התייחס בדיון גם למצב הבריאות בישובים הבדואים ואמר: ״ביישובים הבדואים יש שעות שעדיף להיות בריא כי אם תקבל התקף לב לא בטוח שיגיע אמבולנס אחרי 23:00 בלילה".
ח״כ אכרם חסון (כולנו) הגיב גם הוא ואמר: "חינוך והשכלה זה המפתח. אם מצב הבדואים בנגב יישאר כפי שהוא המצב הכלכלי בנגב לא ימריא. ברגע שלאזרח אין מה להפסיד הוא ידרדר לפשע ולדרכים לא חוקיות כדי לשרוד ואף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע לשם".