בכנס שנערך אתמול (16/5/23) במכון מחקר ים המלח במצדה היה ניסיון להתניע בירידה את הפעילות למען הצלת ים המלח ולעבור מדבורים למעשים… המשרד להגנת הסביבה הבטיח להשלים עבודה טכנית-הנדסית-כלכלית על החלופה לייצוב המפלס ולהגיש מסמך עד סוף השנה.
מאת: ענת רסקין
הרבה דובר על מצבו של ים המלח, הרבה הבטחות הובטחו, הרבה פעילויות נעשו "להביא למודעות" את המצב של ים המלח מתוך תקווה שיעשה מעשה ותצא לפועל תוכנית מסודרת להצלת ים המלח וסביבתו. בכנס שנערך אתמול על עתיד ים המלח נעשה ניסיון נוסף, אם לא נואש, להציב את הנושא על סדר היום של הממשלה והמדינה. אתגר בפני עצמו.
שוב הציגו המומחים תובנות ומספרים באשר לסיבות לירידת מפלס ים המלח, שוב הוצגו התחזיות וההשערות עד לאיזה רום יצנח ים המלח אם יטופל או לא יטופל, שוב סופר על הנזקים הסביבתיים כתוצאה ממצבו, שוב הועלו החלופות להזרמת מים לים המלח ממקורות שונים (מים סוף /מהים התיכון/ מים מותפלים ורעיונות אחרים), שוב עמדו נציגי התושבים והתפללו לשלומו ולשלום חייהם התלויים בשלומו… ים המלח השוכב על משכבו מזה זמן רב, עתידו לא ברור וצוות "הרופאים" והמומחים עומדים סביבו מנתחים את מצבו, שוב מתייעצים, שוב מעלים רעיונות אבל ידם קצרה מלהושיע ומבוכתם רבה.
עכשיו כבר מדברים על "אתגר לאומי", על "אזור מוכה אסון", כבר הקימו "ארגון שומרי ים המלח" ואפילו "קואליציה להצלת ים המלח" והשרה החדשה להגנת הסביבה עידית סילמן נעמדה בקו הראשון "ללא פחד" כדי להוביל את "צבא הפעילים".

אז מעבר להצהרות והמצגות עם מה יצאנו מהכנס הנוכחי?
- המשרד להגנת הסביבה יפעל להעלות את הנושא על סדר היום הממשלתי. כל זאת מתוך תפיסה שמרחב ים המלח מחייב הסתכלות ארוכת טווח שתבטיח את שימורו לטובת הציבור הרחב ולדורות הבאים.
- השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ומנכ"ל המשרד גיא סמט קיימו סיור מקצועי וכנס בים המלח על מנת לבחון דרכי פעולה להתמודדות עם הנסיגה החמורה של הים והשלכותיה.
- המשרד להגנת הסביבה הבטיח להשלים עבודה טכנית הנדסית-כלכלית על החלופה לייצוב המפלס עד סוף השנה ולהתקדם לעבר תכנית עבודה לקידום פתרון למפלס ים המלח.
- בהמשך לפרסום טיוטת מסמך המדיניות לעתיד ים המלח שגיבש צוות בין-משרדי בראשות המשרד (יוני 2022) התקבלו הערות ציבור רבות בנושא החלופות לייצוב המפלס. לאור הערות אלו נמשכת בחינת חלופות ופיתוח חלופות שיתנו מענה לצרכים השונים במרחב. "מפלס ים המלח מהווה סוגיה סביבתית מורכבת המשלבת היבטים גיאופוליטיים, צרכים אזוריים אקוטיים למים שפירים, עלויות כלכליות משמעותיות והשפעות סביבתיות החורגות מתחומי אגן ים המלח".
- המשרד מקדם בשיתוף עם כלל הגורמים הרלוונטיים, גיבוש חלופה מוסכמת להתמודדות עם ירידת מפלס ים המלח. בכל פתרון לייצוב המפלס יש להבטיח כי הזרמת מי ים או מי רכז מהתפלה לא תפגע בצביון האגם ולא תגרום לסיכון של אזורים אחרים מחוץ לאגן ים המלח.
- בנוסף מקדם המשרד עבודת היערכות הנדרשת בפן הסביבתי לקראת תום הזיכיון בים המלח בשנת 2030. כל זאת בשיתוף פעולה עם החשב הכללי במשרד האוצר וכלל הגורמים הרלוונטיים.
פתרונות נדרשים לטווח הקצר:
כולם מסכימים שאי אפשר להשאיר את המצב הקיים ללא פתרון, שהנושא מורכב, דורש עבודה מקצועית, דורש מימון רב, שיש למצוא פתרון ישים, וגם שיש דברים בטווח הקצר שאפשר וצריך לבצעם, כמו:
- הצבת שלטים במרחב כדי להזהיר מטיילים באזור, או הנגשת אזורי טיולים לקהל כך שיטיילו בצורה בטוחה כמה שאפשר, ומאידך כיוון שאי אפשר לעצור את בואם של המטיילים לאזורים מסוכנים של בולענים יש להסדיר את נושא הביטוח באזור– המועצות האזוריות תמר ומגילות מסרבות לשאת בהוצאות והדרישה היא שהמדינה תבטח את האזור ושתעביר את הטיפול במרחב, שיוכרז כשמורת טבע, לרשות הטבע והגנים.
- מפעלי ים המלח יזרימו מים לים המלח- עד שיוחלט בממשלה על התוכנית המועדפת מבין 4 תוכניות הזרמת מים לים המלח לייצוב המפלס שלו, יש דרישה להתחיל כבר כעת להזרים מים מותפלים מהים התיכון, באמצעות המוביל הארצי, דרך הכנרת והירדן כדי להחזיר לים המלח לפחות את כמות המים שהוא מאבד בגלל שימוש של מפעלי ים המלח. כיוון שלא מדובר בכמות גדולה כל-כך ובעלויות יוצאות דופן מפעלי ים המלח [או הזכיין בעתיד] יישאו בהוצאות הישירות של ההתפלה והשבת כמות המים הנדרשת.
מנכ"ל תשתיות מפעלי ים המלח טובי שור הגיב: "מאז הקמת המדינה המציאות השתנתה וגם הטרמינולוגיה וההבנות. עכשיו אנחנו [מפעלי ים המלח] חברה מקיימת ואם לא- לא יהיה לנו קיום… ים המלח אינו אמבטיה שצריך למלא אלא יש לשמר גם את ייחודיות הרכב המים וייחודיות הסביבה… בכל מקרה, ב-30 שנה הקרובים מפלס ים המלח לא יתייצב."
סיור בים המלח צילום-עוז שכטר לע"מ
ראש המועצה האזורית מגילות אריה כהן אמר שהוא מחכה לתוכנית אב כוללת ומודה לשרה שלא פוחדת ולוקחת על עצמה לפעול לפתרון.
ראש המועצה האזורית תמר ניר ונגר אמר ש-55 שנה הוא חי על גדות ים המלח והתרגל לראות אותו נסוג. הוא כבר שבע מפעילויות להעלאת המודעות למצבו של ים המלח. עכשיו סוף-סוף תוכל להיות תוכנית עבודה לעצירת הנסיגה כיוון שהשרה עידית סילמן לקחה על עצמה מחויבות והפכה את הנושא לנושא מרכזי בפעילות המשרד להגנת הסביבה. "לכן זה יום חשוב!"
לא נשאר אלא לחכות ולראות אם ניסיונות ההתנעה בדחיפה של השרה סילמן ואחרים יצליחו להניע לפעילות משמעותית ולפתרון או שיסתבר שיש בעיה משמעותית במצבר הממשלתי באשר הוא.