ארץ המנזרים, קאסר אל יהוד, ארמון היהודים, אל-מע'טס, בית עברה מעבר לירדן, בית ברה. שמות רבים לאתר הטבילה לנוצרים בנהר הירדן מצפון ים המלח, מול העיר יריחו. ומה הקשר ליהודים, או ליתר דיוק לבני ישראל?

מאת : ענת רסקין

 קאסר אל יהוד- זהו השם הכולל לאתר הטבילה על הגדה המערבית/ישראלית של נהר הירדן. לפני הכניסה לאתר הטבילה, על ראש גבעה עומד המנזר היווני-אורתודוקסי על שם יוחנן המטביל. זהו המבנה המכונה בערבית קַסְר אל יהוד (ארמון היהודים). המנזר נבנה על יסודות המנזר הביזנטי הקדום ביותר באתר (סוף המאה ה-5 לספירה) והחשוב במנזרים לאורך נהר הירדן והוא בנוי כמבצר. שם המבצר הפך לשם כללי של האזור.

המקום (או קרבתו) מזוהה כנראה גם כמקום חציית בני ישראל את הירדן עם כניסתם לארץ כנען ותחילת כיבוש הארץ בהנהגת יהושע בן נון. כבני ישראל גם אליהו הנביא ואחריו אלישע הנביא חצו בדרך נס את הירדן בחורבה. יש המזהים את המקום עם מקום עלייתו השמיימה של אליהו הנביא. הנוצרים מאמינים שבמקום זה רוח אלוהים התגלתה לראשונה לישו כשהוטבל במי הירדן וזו הכריזה עליו כעל המשיח.

 מע'טס מול קאסר אל יהוד – המאבק על התיירות הצליינית בשתי גדות הירדן
"אל-מע'טס"- הינו אתר הטבילה בצדו המזרחי /הירדני של נהר הירדן, הנמצא מול אתר קאסר אל יהוד שבצדו המערבי/ישראלי של הנהר. באתר הירדני הצנוע נהגו לערוך את טקסי הטבילה במשך עשרות שנים כיוון שהאזור הישראלי ממול היה סגור לקהל מאז מלחמת ששת הימים ב1967. במהלך מלחמת ההתשה בבקעת הירדן, שהתנהלה בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, ניתן הכינוי "ארץ המרדפים" לאזור בשל המרדפים שנערכו בו אחר מחבלים שחדרו מירדן לישראל ומוקשים רבים הוטמנו באזור.

החל מ-2011 החלה ישראל, באמצעות הרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון (רלפ"מ) בשיתוף פעולה עם צה"ל, לפנות את המוקשים באזור ולפתוח את הגדה המערבית של הירדן לטקסי הטבילה הנוצריים. בתחילה באופן מצומצם וככל שפונו יותר שטחי מוקשים הרחיבה ישראל את אפשרות הכניסה עד שב2018/19 אפשר היה כבר להיכנס למקום הטבילה ללא ליווי של צה"ל. כפעולת נגד למשיכת התיירות הצליינית של ישראל מהאתר הירדני, זכתה ירדן בסוף יוני 2015 בהכרזת אונסק"ו על האתר הירדני "אל-מע'טס" כאתר מורשת עולמית.

רשות הטבע והגנים לקחה תחת אחריותה את האתר ופתחה אותו לשימוש הקהל הרב. הוקמה מרפסת תצפית הצופה על מקום הטבילה ועל גדת הנהר המזרחית שבתחום ירדן, הוכשרו מתקנים לנוחות הצליינים: שירותים, מי שתייה וחנות לממכר מזכרות וגלימות טבילה לבנות.
עם זאת עדיין יש שטחים רבים בסביבה בהם אסור לבקר מחשש למוקשים!

מה פרוש המילה קאסר/קסר?
קסר הוא בעצם כינוי לכפר מבוצר האופייני לארצות המגרב (צפון אפריקה), בדרך כלל בצדם הדרומי של הרי האטלס הפונה אל מדבר סהרה. הקסר כולל בתי מגורים, המחוברים זה לזה בדרך כלל, אסמים משותפים ומבני ציבור נוספים כמו מסגדים, חנויות וכו'. הוא ממוקם על גבעה או על מקום גבוה המקל על הגנתו, ושוכן בסמוך לנווה מדבר או למקור מים. מקורה של המילה במילה הלטינית קסטרום (castrum – "מצודה"), וממנה נוצרו המילים "Alcázar" בספרדית ו"Alcácer" בפורטוגזית.

ארץ המנזרים
במשך השנים הוקמו קפלות פרנציסקניות, ומדרום לאתר הטבילה, לאורך הנהר, נבנו מנזרים וכנסיות נוספים, ובהם מנזר סורי-אורתודוקסי, מנזר קופטי, קפלה רוסית, מנזר חבשי ("דיר אל-חבש") וכנסייה רומנית. והאזור הוכר גם בשם 'ארץ המנזרים'.

מעבר הירדן והקשר היהודי-נוצרי בבית עברה
שבטי ישראל חצו את הירדן בדרכם לארץ כנען מול יריחו אולי במקום הנקרא "בית עברה" (מלשון מעברות הירדן). זהו גם המקום אותו מזהים הנוצרים כמקום בו הטביל יוחנן את מאמיניו במי הירדן לאחר שקרא להם לחזור בתשובה לפני יום הדין וביניהם גם ישוע (לימים נודע כישו) בית עברה ממוקם  באתר הטבילה בצד הירדני מול קאסר אל-יהוד.

וכך מתואר מעבר הירדן בספר יהושוע, פרק ג', טו': "וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר. טז וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד באדם [מֵאָדָם] הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ".

אחר המעבר העם חונה בגלגל ושם מקימים גלעד אבנים מ-12 אבנים שאספו ממקום חציית הירדן, זיכרון לנס שעשה להם אלוהים. ספר יהושוע, פרק ד',כ': "וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל".

יש המזהים את המקום עם מקום הנזכר בשמו לראשונה בתיאור מלחמת גדעון במדיינים בספר שופטים פרק ז', פסוק כ"ד: "וּמַלְאָכִים שָׁלַח גִּדְעוֹן בְּכָל-הַר אֶפְרַיִם לֵאמֹר, רְדוּ לִקְרַאת מִדְיָן וְלִכְדוּ לָהֶם אֶת-הַמַּיִם, עַד בֵּית בָּרָה, וְאֶת-הַיַּרְדֵּן; וַיִּצָּעֵק כָּל-אִישׁ אֶפְרַיִם, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-הַמַּיִם, עַד בֵּית בָּרָה, וְאֶת-הַיַּרְדֵּן".

כמו כן יש המזהים את בית עברה עם המקום מול יריחו ליד הירדן בו עלה אליהו לשמים כשהנביא אלישע מלווה אותו ולאחר מכן ממשיך עם יכולות נס של אליהו הנביא, לאחר שזכה בכוחותיו, ספר מלכים ב', פרק ב', פסוקים: "ו וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ שֵׁב נָא פֹה כִּי יְהוָה שְׁלָחַנִי הַיַּרְדֵּנָה וַיֹּאמֶר חַי יְהוָה וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם…  ח וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה… יא וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְּעָרָה הַשָּׁמָיִם."

במפת מידבא מהמאה ה-6 (מפת פסיפס של ארץ ישראל בעיר מידבא שבירדן) מופיעים שני אתרים זה מול זה. על הגדה המזרחית מופיע הכיתוב: "בתאבארא בה יוחנן הקדוש מטביל". עם זאת בנוסח היווני של הברית החדשה שהתגבש מוקדם יותר כבר התגלגלו השמות "בית עברה", "בית ברה" או "בית הערבה", והפכו לבית עניה (אנגלית Bethania ואחר כך Bethany). בבשורה על פי יוחנן נכתב: "זאת הייתה בבית עברה מעבר לירדן מקום אשר יוחנן מטביל שם". מיקומו המדויק של המקום בו הטביל יוחנן המטביל את מאמיניו ואת ישו היה ועדין נושא למחקר ממושך.

יוחנן המטביל בן זכריה היה יהודי שנולד למשפחת כוהנים מיוחסת ממשמרת אביה (אחת ממשמרות הכהונה במקדש השני). בן תקופת בית שני, מורה רוחני, קרוב משפחתו של ישו. למרות מוצאו המכובד בחר להסתובב בהרים באזור מדבר יהודה בה הסתובבו לא מעט נזירים ובני כתות אחרות שבחרו בדרך חיים צנועה, שונה ומבודדת.

יוחנן העביר בקורת עזה על שליטים, אנשי כהונה וחיי החברה בתקופתו. תודעתו האפוקליפטית התבטאה בקריאה לאנשים לחזור בתשובה לפני יום הדין הקרב ובא. כחלק מתהליך ההיטהרות הטביל יוחנן את מאמיניו בנהר הירדן, ומכאן כינויו "המטביל". גם ישוע היה בין אלו שהטביל יוחנן ובברית החדשה מתואר כי באותו מעמד הכריז קול משמיים (שהתגלם בצורת יונה) כי הוא בנו של אלוהים. בגלל חשש למרד יהודי נכלא יוחנן במרתף מבצרו של הורדוס ובהמשך נערף ראשו לבקשת ביתו שלומית ובעצת אמה הרודיה, נגדה יצא יוחנן בהטפותיו על בית המלוכה ההרודיאני.
לפי המסורת הנוצרית האבטיפוס לדמותו יוחנן הוא אליהו הנביא, שמתואר בספר מלאכי כאדם שעתיד לבשר על בוא המשיח.

מהן חגיגות האפיפניה (Epiphany)- חג ההתגלות,  הלילה ה-12?
אלו חגיגות הנערכות אחת לשנה ב-18 בינואר וחגיגות נוספות נערכות גם בחג הפסחא (באפריל). בתאריכים אלו נוהרים אלפי צליינים אורתודוכסים אל אתר הטבילה בנהר הירדן, מקום שבו על פי האמונה הנוצרית הוטבל ישו.

בכנסיות האורתודוקסיות ואצל הקתולים המזרחיים חג ההתגלות, או הלילה ה-12, מסמל את ירידת רוח הקודש בצורת יונה ביום טבילת ישו בירדן בידי יוחנן המטביל. ולכן נוהגים המאמינים להיטבל בחג באופן טקסי ולהפריח יונים.

הנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית, היא קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית. מקורה ועיקר תפוצתה של האורתודוקסיה בארצות המזרח התיכון ובמזרח אירופה, אך יש לה שלוחות בכל רחבי העולם. מרכזה ההיסטורי הוא העיר קונסטנטינופול, היא איסטנבול של היום.

בנצרות האורתודוקסית מושם דגש רב יותר מן הנצרות הקתולית על הפן המיסטי והטקסי של הפולחן הנוצרי. הם רואים עצמם כקהילה הקרובה ביותר למסורות הנוצריות המקוריות של ישו והשליחים

(נקראים גם הכנסיות המזרחיות ולעיתים מכונה האורתודוקסיה גם "נצרות יוונית"). לכן אפשר לראות בחגיגות האפיפניה (Epiphany), חג ההתגלות, לרוב את נציגי הכנסיות הללו ומאמיניהם המגוונים.

טבילה כמשמעות דתית, בכל הדתות
להבדיל מרחצה שהיא פעולת רחיצת הגוף במים מלכלוך, לטבילה, בכל הדתות והאמונות, יש משמעות מעבר הקשורה לפעולת טהרה והזדככות רוחנית. המים מסמלים את החיים וקשורים גם ללידה. טבילה במים זוהי פעולה סמלית של לידה מחדש. מכאן גם הסמליות של חציית מים- מעבר בני ישראל את ים סוף, את הירדן – בכל פעם הייתה זו סמליות של מעבר מצורת חיים אחת (כמו עבדות או חיי דור המדבר) לצורת חיים חדשה (כמו עצמאות, היווצרות עם). בעברית למילה 'טבילה' יש גם משמעות של ניסיון ראשון, עמידה במבחן ראשון קשה, והפועל 'טבל' מציין גם מצב של שקיעה בשפע רב. נראה שיש גם תמיד קישור בין חיי טוהר, אמת והליכה בדרך הישר לבין שפע והצלחה.

ביהדות, בתקופת בית המקדש, כשהיו נהוגות הלכות טומאה וטהרה, היו טובלים במקווה גברים, נשים, כלים ובגדים כדי להיטהר מטומאות שונות. ניסוך מים על המזבח בבית המקדש הייתה פעולת טיהור סמלית. כיום השימוש העיקרי במקווה הוא לטבילת אשה לאחר נידה, כחלק מהלכות טהרת המשפחה.

בספר מלכים ב' פרק ה' מסופר על סגולות הריפוי של מי הירדן. "נַעֲמָן שַׂר-צְבָא מֶלֶךְ-אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל.. גִּבּוֹר חַיִל—מְצֹרָע" נעמן בקש להירפא מהצרעת שלו. אלישע הנביא שולח אותו לרחוץ במימי נהר הירדן: "י וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע, מַלְאָךְ לֵאמֹר: הָלוֹךְ, וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע-פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ, וּטְהָר."

יוחנן המטביל טען כי יום הדין קרב וכי הדרך היחידה להינצל היא על ידי חזרה בתשובה מהחטאים. הטבילה הייתה הדרך לטהר את הגוף והנפש. ישו שהוטבל ע"י יוחנן ציווה בעצמו על מאמיניו להמשיך במצוות ההטבלה: "וְאַתֶּם לְכוּ אֶל כָּל הַגּוֹיִם וַעֲשׂוּ תַלְמִידִים וּטְבַלְתֶּם אֹתָם לְשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם לִשְׁמֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם" (הבשורה על פי מתַי כח, 20- 19).

באיסלאם נהוג טקס הטהרות בשם ווּדוּאְ היא הפעולה של רחיצת חלקים מהגוף במים נקיים, כחלק מההכנה לתפילה המוסלמית. גם וודוא נחשב לאחת מדרכי היטהרות מטומאה.

בדת הסיקית שמקורה בין הודו לפקיסטן, נהוג טקס קבלה דתי שכולל טבילה סמלית ב-"אַמְריט" ("צוּף" – מים קדושים מסוכרים שעורבבו בחרב "קַהאנְדֶה").

גם במסורת ההינדית המאמינים רוחצים את עצמם, בעדיפות לנהר הגנגס או בכל מקווה מים מקודש אחר. לטקס טיהור זה חשיבות בכל החגים ההינדיים. כשהם לבושים בבגדים נקיים, סוחבים המאמינים כדים עם מים למקדש ורוחצים את אבן השיוולינגה, פעולה המסמלת את טיהור הנשמה.

מעבר לכך שהטבילה מסמלת את לידתה מחדש (משיכתה מן המים) של נפש טהורה ונקייה, טקס הטבילה הפך לאחד מיסודות הדת הנוצרית על כל זרמיה בהיותו גם טקס כניסה לחברות בקהילה.

אתר הטבילה קאסר אל יהוד –רשות הטבע והגנים
טלפון: 02-650-4844  / טלפון: 3639*
שעון קיץ: בימים א'-ה' ושבת: 16:00-08:00 בימי שישי וערבי חג: 15:00-08:00
שעון חורף: בימים א' – ה' ושבת: 15:00-08:00 בימי שישי וערבי חג: 14:00-08:00
שימו לב: הכניסה למנזרים, ולדרך "ציר המנזרים" אסורה בשל חשש ממוקשים!
במקום מרפסת תצפית הצופה על מקום הטבילה ועל גדת הנהר המזרחית שבתחום ירדן, הוכשרו מתקנים לנוחות הצליינים: אזור תפילה, מקלחות, שירותים, מי שתייה וחנות לממכר מזכרות וגלימות טבילה לבנות. שולחנות פיקניק

איך מגיעים?
האתר ממוקם כ-10 ק"מ צפונית לים המלח, כ-8 ק"מ מדרום מזרח ליריחו, כ-4 ק"מ מדרום לגשר אלנבי. הגעה מכביש 90 (עוקף יריחו) יש לפנות מזרחה על פי השילוט, לנסוע כ-1.5 ק"מ עד לשער גדר המערכת הצבאי. הכניסה ללא צורך בתיאום. כתבו בווייז: אתר הטבילה קאסר אל יהוד