יש הקוראים לחרותות גם ציורי הסלע או אמנות הסלע, אך השם הנכון לדעתי הוא חרותות הסלע לעומת ציורי סלע בתוך מערות. הר כרכום, הר ערקוב, הר מחיה-מצפה ליפא-גל
מאת: יעקב כץ, מורה דרך מוסמך מערד, 052-3933-933
לעת זקנה רציתי להתקרב קצת לאלוהים, אז נסעתי להר כרכום שעל פי פרופ' ענתי זהו הר סיני. מרבית החוקרים מתנגדים להנחה זו, מה גם שאין הוכחה מובהקת ליציאת מצריים. אך יש בחרותות הסלע שעל ההר סמלים שעל חלקן הסתמך ענתי.
במקום גם שרידי מקדשים על ההר הנישא ואולי הקדוש – ”וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת“ (שמות, י"ט, י"ב). ואכן סביב ההר שרידי התיישבות למרות שאין בנמצא בסביבה מקורות מים. אך על ההר שכבת צרירי צור משובח ששימשה לייצור כלי עבודה וצייד.
נקלעתי גם לאתר מוזר ומסתורי ונחשפתי דווקא לאלילי הפגניים: דושרא הנבטי וסין האכדי לדוגמא, אך גם לנוף מרהיב עין ועניין רב.
החריתה היא על שכבת הפטינה הכהה (בעברית- מירקם מדברי) בעיקר מתחמוצות מתכת שצפות על פני הסלע החשוף לשמש. עקב הקושי לחרות על סלע באמצעות אבן או כלי עתיק אחר, החרוטות אינן מדויקות וקשות לזיהוי.
רציתי לבדוק אם החרותות שונות בסגנונן ממה שיש במקומות אחרים בנגב, כמו בהר ערקוב ובהר מחיה. הן זהות. מכאן אני מסיק שאלה אותם שבטים נודדים, ערבים פגניים, כמו הנבטים או התמודים. כמובן שחלק מהחרותות הן פרה-היסטוריות, אך יש גם מהתקופה המוסלמית הקדומה שלא השתחררה לגמרי מאליליה. מתקופה זו גם מופיעות חרותות כתפילה או תחינה לאל בכתב ערבי.
חרותות ממין אחר על סלע הן "וואסאם", שהוא סמל שבטי הבא להעיד על בעלות או זכות על שטחים של בדואים בתקופה הרבה יותר מאוחרת.
בולטים בחרותות הם היעלים. אולי בשל קרניהם הגדולות והמקושתות, למרות שהם לא מבעלי החיים הנפוצים בנגב. הקשת היא סימלו של האל סין האכדי [הוא אל הירח במיתולוגיה המסופטמית שזוהה עם האל השמי סין ומכאן השמות הר סיני ומדבר סיני שם היה פולחן לאל סין]. היא מופיעה גם בסגנונות הבנייה במסגדים, ובתי כנסת ככיפות. (לפני זמן לא רב ראיתי קשת מרהיבה בענן מעל הרי מואב. הרהרתי לעצמי שאם הייתי חי לפני 3,000 שנה הייתי מזהה אותה כמופע אלוהי. מבין החיות המבויתות בולט הגמל, שניתן לזהותו ע"פ דבשתו.
בשנים האחרונות חלה התעוררות בנושא המחקר, המודעות, השמירה והפן התיירותי בנושא החרותות, ואף הוקם גוף הנקרא "המרכז לאמנות סלע בנגב", במדרשת שדה בוקר, ואף קורס אקדמי באוניברסיטת בן-גוריון.
אתרי חרותות סלע בנגב
הר כרכום
הר ערקוב
הר מחיה- אתר נגיש לחרותות הוא שביל החרותות במצפה ליפא-גל בהר מחיה, סמוך לשדה בוקר ולכביש 40, קצת אחרי בית השנטי. על גבעה שליד חוות כרמי עבדת. מכביש 40 לגבעה יש שביל עפר ואפשר להגיע קרוב עם המכונית. יש שביל מעגלי מסודר להליכה בין הסלעים. אפשר לשלב עם ארוחה קלילה בבית הקפה מונה שבחוות כרמי עבדת שלמרגלות הגבעה. www.goarad.co.il/קפה-מונה-בחוות-כרמי-עבדת וטיול לעין עבדת.
להזכירכם, חרותות הסלע הן ערך מוגן!!
