(צילום-דב פוניו)

לאחר חציית מכשולים הגעתי אל הדרך בואך מצד זוהר ושם נעצרתי מול נחל שואג וזורם המנתק כל אפשרות לעבור על הדרך. לאחר שעה פני המים החלו לרדת והקבוצה ששמעה בעצתי, הגיחה על הדרך מולי על הגדה השניה. עוד כמחצית שעה המתנה וכבר אפשר היה לחצות את הרוביקון. אפשר לטייל במדבר גם בימים שיש תחזיות לשטפון- אבל יש לבחור היטיב את המסלול המתאים- ואם למרות הכל הסתבכת, תעזר בסבלנות ואל תכנס ללחץ.

מאת: דב פוניו

ביום שישי לפני הצהרים החזאי ניבא שטפונות. בשעה 10 בערד זרחה שמש אביבית. נתקלתי בקבוצת מטיילים ממרכז הארץ שתכננו במהלך היום לטייל בנחלים ליד ערד ושאלו לדעתי. אמרתי שאמנם כעת זורחת השמש, אבל היו כבר דברים מעולם- פתאם יכול להגיח איזה ענן והנחלים ליד ערד עלולים להשתולל. עדיף לרדת לקרבת ים המלח ולטייל על שלוחות ולא בערוצי נחל. על כן הצעתי להם לבחור במעלה זרון- "בו אין צורך לרדת לערוצי נחל פרט לסיום שצריך רק לחצות את נחל זוהר והסיכוי שהוא יזרום באופן משמעותי, קטן ביותר".

מסתבר שכמעט צדקתי. בשעת הצהרים ירד מבול על ערד וכל הערוצים שיורדים מהעיר הפכו לנחלי איתן. נחל יעלים הזרים שטפון נכבד- סביר שכל יתר הערוצים נהגו כמוהו. חשבתי: טוב עשיתי שמנעתי מהם לבחור במסלולים אלה.

בכל זאת, הייתי סקרן לדעת עד כמה השלוחות היורדות קרוב לים המלח מגבות את המלצותיי (מדבר בצל גשם!) החלטתי להווכח במו עיניי על טיב המלצתי וירדתי בכביש 31. כבר אחרי צוק תמרור מצאתי כביש מוצף (מקום שם נחל זוהר חוצה) ומשם למטה אשדות ניאגרה הזרימו מים ואיתם שפע אבנים על הכביש. לאחר חציית מכשולים אלה הגעתי אל הדרך בואך מצד זוהר ושם נעצרתי מול נחל שואג וזורם המנתק כל אפשרות לעבור על הדרך. לא רק עבורי אל מצד זוהר (בתקווה לפגוש את קבוצת המטיילים)- אלא גם להם, שיעצתי להשאיר רכבים ליד מיצד זוהר כדי שבסיום הירידה במעלה זרון יוכלו לחזור לערד.

לא היתה ברירה אלא להעזר בסבלנות. לאחר שעה פני המים החלו לרדת והקבוצה ששמעה בעצתי, הגיחה על הדרך מולי על הגדה השניה. עוד כמחצית שעה המתנה וכבר אפשר היה לחצות את הרוביקון.

מסקנה: אפשר לטייל במדבר גם בימים שיש תחזיות לשטפון- אבל יש לבחור היטיב את המסלול המתאים- ואם למרות הכל הסתבכת, תעזר בסבלנות ואל תכנס ללחץ!.