(צילום-דוברות / צילום-ענת רסקין)
הממשלה אישרה היום (12.2.17), את ההחלטה על הקצאת כ- שלושה מיליארד ש"ח לתכנית חומש 2017-2022 לטובת המגזר הבדואי. התכנית הוגשה לממשלה על ידי שר החקלאות אורי אריאל: "התוכנית משלבת פעילות בתחום החינוך והחברה ובמקביל פעילות ממשית נגד הבניה הלא חוקית והחזרת האדמות לידי המדינה. כך נקרב את החברה הבדואית למדינת ישראל ואת מדינת ישראל לחברה הבדואית".
שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי – האיחוד הלאומי), האחראי מטעם הממשלה על הסדרת הבדואים בדרום אומר כי "אסור להשלים עם המציאות הקיימת בקרב החברה הבדואית בישראל. המשך המצב יפגע במדינת ישראל, בחברה הבדואית ובעתיד הנגב. תכנית החומש החדשה, גדולה וממוקדת יותר מהתכנית הקודמת שאושרה בממשלה. השקעה במגזר הבדואי לצד עמידה איתנה על שלטון ואכיפת החוק, היא נכונה והיא אינטרס של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית. כך אזרחי ישראל הבדואים יתקרבו יותר למדינת ישראל והחברה הישראלית תתקרב לחברה הבדואית."
עוד אומר השר אריאל, "יחד עם תכנית החומש והשקעה ממלכתית, נגביר את המשילות ואכיפת החוק בקרב המגזר הבדואי. הבניה הבלתי חוקית פוגעת בכולם ועל ידי פעולה משולבת של תמיכה בתקציבי חינוך, חברה ורווחה ופעילות נחושה נגד בניה בלתי חוקית נקרב את מדינת ישראל לחברה הבדואית ונשיב את הקרקעות למדינה".
מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים, יאיר מעיין, אמר כי התוכנית מבקשת להניע תנופת פיתוח כלכלית וחברתית ברשויות המקומיות החלשות ביותר במדינה. ההחלטה המבוססת על השקעות בחינוך וברווחה, בתעסוקה, בתשתיות ובשלטון המקומי, תשפר את רמת החיים ביישובי הבדואים בנגב ותחזק את השילוב של אוכלוסייה זו בחברה הישראלית.
בהמשך להחלטת ממשלה 1877 מיום 11.8.2016 בנושא תכנית לפיתוח חברתי וכלכלי לחברה הבדואית בנגב הוחלט להמשיך לפעול לפיתוח כלכלי חברתי לשם קידום האוכלוסייה הבדואית בנגב כדלקמן:
1 . ממשלת ישראל תפעל להשגת המטרות הבאות:
א. שיפור משמעותי במצבה הסוציו אקונומי של האוכלוסייה הבדואית בנגב תוך חתירה לצמצום הפערים בין אוכלוסייה זו לכלל אוכלוסיית המדינה;
ב. חיזוק הרשויות המקומיות הבדואיות, שיפור מצבן הכלכלי, ביסוסן בהיבט המנהלי והארגוני והעלאת רמת השירות לאזרח;
ג. שילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב בחברה ובכלכלה הישראלית;
ד. ביסוס היישובים הבדואים בנגב בהיבט הכלכלי, החברתי והקהילתי, לשם שיפור רמת החיים והבטחת עתיד הדורות הבאים.
2 . להפעיל תכנית חמש שנתית בשנים 2017-2021 (להלן: "תכנית החומש" או "התכנית") לקידום המטרות המפורטות בסעיף 1 לעיל, תוך הצבת יעדי תוצאה כמותיים ומדידים בתחומי הליבה העיקריים הבאים:
א. חינוך ושירותים חברתיים וקהילתיים
ב. כלכלה ותעסוקה
ג. פיתוח תשתיות
ד. העצמת הרשויות המקומיות
3 . לקבוע כי החלטה זו תחול על כל האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בנפת באר שבע של משרד הפנים (להלן: "האוכלוסייה הבדואית בנגב" או "החברה הבדואית בנגב") ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב הבאות- רהט, תל שבע, חורה, לקיה, שגב שלום, כסייפה, ערערה בנגב, אל קסום ונווה מדבר (להלן: "יישובי הבדואים בנגב").
4 . לקבוע כי נציגי ציבור מקרב החברה הבדואית בנגב יהיו שותפים בהיוועצויות במסגרת יישום התכנית ויהיו חברים בוועדה ציבורית למעקב אחר יישום התכנית בהתאם לסעיף 12ג.
5. בהמשך לאמור בהחלטה 1877, לקבוע כי האוכלוסייה הבדואית בנגב תקבל לפחות את חלקה היחסי מאוכלוסיית המיעוטים. (…)
להלן עיקרי התכנית שאושרה בממשלה :
שלטון מקומי וחיזוק השירותים הציבוריים המקומיים
הרשויות הבדואיות בנגב מצויות במצב כלכלי קשה כיוון שאחוז העוני בקרב התושבים הינו מהגבוהים בארץ. לרובן מוצמדים חשבים מלווים והן אינן מספקות שירותים בסיסיים כשאר הרשויות במדינה בשל העובדה שקופתן ריקה. לכן התכנית כוללת את הרכיבים הבאים:
· השקעה חסרת תקדים בהיקפה ברשויות המקומיות הבדואיות. צוות בראשות משרד החקלאות יקצה כ- 783 מיליון ש"ח לרשויות המקומיות הבדואיות כדי שיוכלו לספק שירותים נאותים לתושביהם. מהלך זה אמור לשפר את פני הישובים, לאפשר שירותי חינוך ורווחה רבים יותר וכן לחזק את תחושת השייכות של התושבים. השקעה זו הנה חסרת תקדים והממשלה מעולם לא בצעה מהלך דומה בישובים ערבים אחרים בארץ.
· במסגרת השקעה זו יקבלו הרשויות מענקי פיתוח ייחודיים, ישופרו מערכי החירום, ימונו רכזי פיתוח כלכלי שיסייעו לראשי הרשויות לגייס משאבים נוספים.
· מעבר לכך, הרשויות יידרשו לגבות תשלומי ארנונה וכן להפעיל מערכי גביה כמו בכל ישוב אחר בארץ, ייקבעו חוקי עזר עירוניים, ורשויות שיקלטו את תושבי הפזורה המתגוררים מחוץ לישובים יקבלו מענקי סיוע מיוחדים.
· תקציב מיוחד בגובה 10 מליון ש"ח יועבר ל"אשכולות האזוריים" כדי לחזק את שיתופי הפעולה בין הישובים הבדואים לבין כלל ערי וישובי הדרום.
בהקשר זה ציין השר אורי אריאל: "אני מאמין שהסיוע הממשלתי לרשויות המקומיות הבדואיות ישפר את איכות החיים של התושבים. הבדואים בנגב זכאים לחיים בישובים ראויים שמספקים שירותי חינוך ורווחה ראויים, רחובות נקיים וגינות ציבוריות".
חינוך ושירותים חברתיים
נתוני החינוך בקרב החברה הבדואית הם הקשים ביותר בארץ. בשנת 2015 רק 2% מכלל מסיימי י"ב נגשו לבחינה במתימטיקה ברמת 5 יח', משרד החינוך הצהיר על 5000 תלמידים בגיל חינוך חובה שאינם הולכים לבתי הספר. בעוד שכלל קבוצות האוכלוסייה בארץ עולות בכל שנה בציוני הבגרות ביישובי הבדואים יש רמת הישגים אחידה שהיא הנמוכה ביותר בארץ. מעבר לכך תלמידים רבים לומדים בבתי ספר יבילים ללא תשתיות ראויות. לכן:
· הממשלה תשקיע 1.14 מיליארד ש"ח כדי לשפר את תשתיות החינוך ולקדם תכניות ייעודיות לשיפור ציוני הבגרויות, מניעת הנשירה מבתי הספר, חיזוק החינוך הבלתי פורמלי ובניית בתי ספר חדשים ראויים.
· יבנו 1500 כיתות חדשות
· במסגרת ההשקעה יפעיל משרד החינוך תכנית בעלות של 47 מיליון ש"ח להכשרת מורים בדואיים תושבי הנגב וישפר את מערך ההכשרה שלהם.
· 112 מיליון ש"ח יושקעו בתכניות לשיפור ההישגים בבתי הספר עצמם.
· 118 מיליון ש"ח יושקעו בחינוך חברתי – הפעלת חוגים במתנסים, תנועות נוער, פעילות חוץ בית ספרית, ספורט, מחשבים ופעילות מתנ"סית.
· משרד החקלאות יעביר למשרד החינוך תקציב ייעודי של 260 מיליון ש"ח שיצטרפו להשקעה בגובה של 900 מיליון ש"ח של משרד החינוך עצמו כדי לבנות כיתות גן ובתי ספר חדשים וראויים.
· 110 מיליון ש"ח יושקעו בתחום ההשכלה הגבוהה וזאת כדי שצעירים בדואים רבים יותר יוכלו לצאת ללימודים, לרכוש תארים ולהשתלב בכלכלה הישראלית.
השר הממונה על יישום התכנית, אורי אריאל אמר: "עלינו לדאוג לכך שסטודנטים בדואים רבים יותר יוכלו ללמוד בישראל. כיום יוצאים מדי שנה מעל 2000 צעירים בדואים ללימודים ברשות הפלסטינית. החלטה זו תבטיח מלגות ותכניות שיקלו על הסטודנטים הבדואים להשיג תארים ראויים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. הלימודים בחברון ובג'נין לא טובים לא למדינת ישראל וגם לא לעתידם של הצעירים הבדואים".
קידום התעסוקה
אחוזי האבטלה בקרב החברה הבדואית הם הגדולים ביותר בארץ. רק 25% מהנשים יוצאות הנן מועסקות ורק 64% מהגברים הבדואים מועסקים. נתונים אלו מסבירים את העוני ואת חוסר ההשתלבות בחיי הכלכלה והחברה בחברה הישראלית. לכן:
· יוקמו 10 אזורי תעשייה חדשים ביישובי הבדואים:
· עידן הנגב דרום
· צומת שוקת
· שגב שלום
· ביר הדאג
· תל שבע
· כסייפה
· אום בטין
· אל סייד
· ערוער
· אבו קרינת
· הממשלה תשקיע כ- 340 מיליון ש"ח בהנגשת התעסוקה לנשים וגברים בדואים.
· במסגרת זו תופעל תכנית בהיקף של 80 מיליון ש"ח להכשרות ולשילוב בתעסוקה.
· תופעל תכנית ייעודית ללימוד השפה העברית דבר המהווה תנאי בסיסי להשתלבות בתעסוקה.
· יינתן סיוע בגובה 40 מיליון ש"ח לעסקים קטנים.
· מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה יעניק סיוע כספי בגובה 30 מיליון ש"ח למפעלים עתירי כח עבודה שיעבירו את הפעילות ממרכז הארץ ליישובי הבדואים בנגב.
· יופעל מסלול הכשרה להנדסאים והנדסאיות כולל מלגות של 25 מיליון ש"ח.
· הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים תפתח אזורי תעסוקה ומסחר בהיקף של 30 מיליון ש"ח.
פיתוח תשתיות ציבוריות
ברבים מיישובי הבדואים בנגב קיים מחסור במבני ציבור, מגרשי ספורט ואולמות התעמלות. גם ביישובי הבדואים בנגב קיים פער בין היצע הדיור לביקוש. לכן:
· הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב תשווק 25,000 יח' דיור בחמש השנים הקרובות.
· משרדי החקלאות והאוצר יעבירו למשרד הבינוי 100 מיליון ש"ח לטובת בניית מבני ציבור – מגרשים, מתנסים, בריכות וכל מוסד ציבורי שרשות מקומית תבקש לקדם.
· משרד התחבורה ישקיע 215 מיליון ש"ח בתשתיות תחבורה – כבישים, כיכרות ואמצעי בטיחות.
· 250 מיליון ש"ח יושקעו בתחבורה הציבורית לפריסת קווי תחבורה.
· הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים תסבסד מגורים בהיקף של 100 מיליון ש"ח כדי להוזיל את עלויות המגרשים.
כיום חיים בנגב 240 אלף בדואים בישובים מוכרים ובפזורה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קיים פער סוציו-אקונומי משמעותי בין החברה הבדואית בנגב לחברה הישראלית. מנתוני הסקר האחרון של הלמ"ס עולה כי כל המועצות המקומיות הבדואיות ירדו לדירוג התחתון מבחינה סוציו-אקונומית.