נוף בברזל. רובע יעלים, ערד, שאלתיאל יוסף, 1960 – 1970

כשאתם נכנסים לעיר ערד וממשיכים לכיוון בניין המשטרה, בצומת הרחובות יהודה וירושלים תראו חומת אבן התוחמת את שכונת המגורים  "יעלים" (אותה תכננו בתחילת שנת ה-60 האדריכלים דן איתן ויצחק ישר) ופונה לכיוון המרכז המסחרי של ערד. על החומה, שאורכה עשרות מטרים, ישנו תבליט אבסטרקטי מברזל צבוע בשחור, עבודת אמנות של האמן פרופסור יוסף שאלתיאל: נוף בברזל.

שאלתיאל התפרסם יותר כאמן ויטראז'ים אך כפי שבתו יערה כתבה לי: "בשנים אלה, היה נהוג בכל פרויקט ציבורי לשלב עבודת אמנות ובהתאם הזמינו מאמנים עבודות קיר. עיקר פעלו של אבי כלל ויטראז'ים אבל גם עבודות פסיפס, קרמיקה וברזל." (10/2022)

אשתו האמנית אורה שאלתיאל ספרה לארכיטקט יעקובסון שמרסל ינקו, [אמן ידוע ומי שהקים את כפר האמנים עין-הוד], עבד כאדריכל במשרד השיכון וחיפש פרנסה לאמני עין-הוד. הוא הצליח להביא את משרד השיכון להכריז כי 2% מעלות בניין ציבורי שבונה המדינה ילך לאמנות, וכך המשרד עזר לפרנס משפחות אמנים.
* (מאתר של יד בן צבי, סקר אמנות הקיר, www.wallart.org.il/artworks/עיטור-ברזל-על-קיר-שיכון , מתוך אתר "חלון אחורי" של הארכיטקט מיכאל יעקובסון)

כתוצאה מכך הגיעה עבודת הברזל המיוחדת של שאלתיאל לערד והוצבה כפסל חוצות על החומה הסוגרת את שכונת "יעלים".

עבודה נוספת של יוסף שאלתיאל שהגיעה לערד בדרך זו היא עבודת פסיפס בנושא תנכי–  וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ (1960 – 1970 ), המוצבת במסדרון הקומה השלישית של בית הספר "יעלים" בערד. פסיפס בת יפתח היוצאת במחולות לקראת אביה, החוזר אל ביתו רכוב על סוס לאחר ניצחונו על בני עמון (שופטים י"א, ל"ד).